יום רביעי, 7 במרץ 2018

היא כל הזמן אומרת לי מה לעשות, בא לי רק לברוח מפה.."

"..היא כל הזמן אומרת לי מה לעשות,
זה מטריף אותי ובא לי רק לברוח מפה.."

הוא פתח ואמר,

והיא, מה שהיה לה לומר זה:

"הוא לא משאיר לי ברירה... כי הוא לא עושה כלום,
ואני צריכה שדברים ייעשו.. אז אני מבקשת.."


ככה הם יכולים להמשיך ולהתנצח עוד ועוד

כל אחד מהם מרגיש שהוא צודק - ובצדק..

אבל זה לא עוזר להם ולא מקדם אותם לשום מקום..

השיפט קרה כשהם הבינו (ועברו טרנספורמציה):


כשהוא } הבין:
שכשהיא אומרת לו מה לעשות,

מה שקשה לו שם זה המתח שנוצר 

בתוכו ומעורר התנגדות והתמרדות,

אותו המתח שהוא מכיר מאז שהוא נער,

כנער, הדרך שלו להתמודד עם המתח הזה

היתה להתמרד ו'לקחת את הזמן',

להימנע ולדחות דברים אם בכלל להגיע אליהם.

כשתוך כדי ההתנהלות הזו מתקיים חוסר שקט ומאבק פנימי בתוכו.


כשנוכחנו בכך יחד והיה במגע עם מה שמתחולל בתוכו

וכשעבר טרנספורמציה בתוך התהליך שעברנו,

הכל התבהר לו,

ומעבר לכך - מצא שהוא יכול להיפרד מההרגל הלא בריא ההוא,

כבר אין לו צורך להתמרד, אם לעשות או לא - זה בבחירה שלו.


השיפט קרה כשהיא { הבינה שכשהוא לא עושה,

זה לא הוא אשם, ואין פה חשיבות למי צודק 

ומה שבעצם מנהל אותה במצבים הללו, הוא הרטט החזק בתוכה -

הקושי שלה להכיל מצבים כאלה שמזכירים לה

חוויה הישרדותית לא קלה שחוותה כילדה 

אז- מה שהציל אותה היה זה שהיא לקחה פיקוד.

ומאז היא לא משחררת..


כילדים - כתלויים בהורים שלנו,

אין לנו אלא הישרדות וכלים של הישרדות להתמודד אתם,

כתלויים - אנחנו חיים במצב הישרדותי  וחווים חוויות

שמלמדות אותנו לוותר על חלקים שלנו בלית ברירה
(כמו בדוגמא - הוא - על עשייה, יוזמה..,  היא - על שקט ורוגע בתוך דינמיקה, אמון באחר)

כך שנוצר אני מזוייף וחלקי. 

השאיפה שלנו להתפתחות ולצמיחה מובילה אותנו תדיר

למצבים בהם האיכויות שהחסרנו מעצמנו כילדים יוכלו לחזור אלינו

אלא ש..,
מה לעשות... ההזדמנויות שלנו להיזכר באיכויות ההן

מופיעות כשעולה התסכול.

והקושי להכיל את התסכול מעלה רצון לברוח ממנו....


אבל!

כשמבינים שהתסכול הוא השער אל האני השלם שאני,

אל החלקים שלמדתי מתוך הישרדות שאני לא יכול להרשות לעצמי לממש,

כדי שאוכל להחזיר אותם לעצמי,

אז- הכל משתנה. 

כן, בהפוך על הפוך - כשמסכימים להכיל את התסכול -

הוא מתפוגג !!!!

זה כל כך חשוב להבין את זה 
שאני לא יכולה לא לצעוק את זה שוב ושוב,

אני רואה כאלה נפלאות שמתרחשות לי מול העיניים
כשישנה הסכמה לפגוש את התסכול,
שמפעימות לי את הלב שוב ושוב

היום - כבוגרים, שאינם תלוים עוד,
(זו אחת הפואנטות שהכי קריטי להפנים ברובד העמוק שלה,
כי החוויה כל עוד לא מתמירים אותה היא של תלות)
אנחנו יכולים לחיות באיכות,

לשם כך ישנה עבודה רגשית לעבור,
לשחרר אמונות שלא משרתות אותי,
ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות

כך - כל אחד מאתנו חוזר להיות השלם שהוא,

כך - מאבק הכוחות בנושא נעלם מהמרחב הזוגי שלנו,

כך - האהבה חוזרת

נדרש רק רצון, הסכמה

ומוכנות להגיע,

אני פה בשביל ללוות אתכם לשם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

והנה פה הסרטון השני בסדרה "איך מה שמעצבן אותי בה
קשור לאיכות שלי ששכחתי או שאני רוצה לשכוח"


הפעם הסרטון עוסק בסוגיה הזו בדיוק
"איך זה שהיא אומרת לי כל הזמן מה לעשות קשור לאיכות שלי"
עוד חידוד של ההבנה הזו:
לחצי על התמונה או פה להפעיל את הסרטון



 להפעלת הסרטון לחצי על התמונה


מחכה לסוגיות ממך - מה מעצבן אותך בו
אותן אעלה עם התייחסות לאיכויות שהתסכול הזה טומן בחובו
כתבי לי בהודעה פרטית, או במייל: galite2@gmail.com

פה בשבילך
ובשבילכם,

גלית אליאס 
מומחית בהחזרת אהבות למקומן




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה