יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

מה אפשר לעשות כשהפחד מנהל אותנו ומנווט לנו את החיים? (יותר נכון מונֵעַ מאתנו להתקדם)

עד כמה אנחנו מונעות מפחד ? ועד כמה מאהבה?
עם יד על הלב..
עד כמה הפחד נמצא שם מתחת לפני השטח ומנווט אל הבחירות בחייך?

אם את מזהה אותו, תרגישי בנוח, את בחבְרה טובה..
מי כמוני יודעת איך זה מרגיש כשהפחד הוא שמנהל את העניינים ..
כמה הוא היה דומיננטי בחיי עד לא מזמן..

כל כך הרבה מאתנו הנשים מוּנַעוֹת ממנו, גם אם על פניו זה לא נראֵה כך,
גם אם אנחנו לא מרגישות אותו.

הייתי אומרת בגדול -
שכל דבר שאנחנו מנסות לעשות ולא מצליח לנו
מחביא שם פחד שמונע מההצלחה הזו להתממש.

למשל אם אני רוצה כסף – ומוצאת את עצמי תפרנית,
סביר להניח שכשאחפש פנימה אמצא את הפחד שאחראי לכך –
יכול להיות שהוא מספר לי -
שאם יהיה לי כסף – אמות מפחד לאבד אותו,
או
שאם יהיה לי כסף – אני עשויה לאבד את עצמי ולהפוך להיות מושחתת וכו'


דוגמא נוספת- אם אני רוצה שהזוגיות שלי תהיה משמחת, אבל זה לא קורה -
ממשיכים מאבקים,
יש ריחוק בינינו,
הסקס לא משהו,
האמון על הקרשים –

כשנחפש פנימה נגלה את הפחד(ים) שמוביל לכל אחד מאלה,
זה כמובן אינדיבידואלי בגוונים האישיים של כל אחת ואחת,
ולכל פחד (רגש) יש גם אמונה מגבילה, ותפיסה מנטלית תפוסה
ותחושה שמתקיימת כשהוא ער.

ובכל זאת, יש לפחד התנהלות גנרית שמצליחה לתעתע בנו בכזו אמנות,
שבחרתי הפעם לנסות להתחקות אחריו יחד,
להסתכל לו בלבן של העיניים ולחשוף את הטריקים שלו
כדי שנוכל פחות ופחות להתנהל ממנו
ויותר ויותר להתנהל מאהבה.
אהבה לעצמנו,
וככל שזו תתרחב – נוכל גם להעניק ממנה ליקירינו



אחד התסכולים של } וְ {, בקשר הזוגי שלהם 
נע סביב זה ש } צריך ספייס.

זה הולך ככה –
{ רוצה לעשות משהו, למשל ללכת להרצאה ביחד,
} ממש לא בעניין,
אבל יודע מה תהיה התגובה שלה אם יעז לומר "לא",
בכלל, } שונא מריבות ומנסה להימנע מהן עד כמה שאפשר,
אז עונה חצי כן ונעלם.

חוסר הרצון שלו לא נעלם לשום מקום
וכשהם יוצאים להרצאה, הוא עם פרצוף חמוץ ומרוחק
כאילו { הכריחה אותו ללכת,
ואותה המריבה ממנה חשש מלכתחילה – אמנם מאחרת, אך מגיעה
והרבה יותר בגדול מאשר אם מלכתחילה היה יודע לדבר את רצונו ללא הפחד


אז מה קרה כאן בעצם?

ראשית –
הפחד לא הציל אותו מהמריבה ממנה ניסה להימנע,
היא הגיעה בסופו של דבר
שנית –
הוא ויתר על הרצון שלו ולא... זו לא הפעם היחידה שכך
כיוון שהפחד מעימותים כל כך גדול
שהוא מצליח להוליך אותו שולל בכל פעם מחדש:

הפחד הזה מספר לו שאם יהיה עימות
זה יהיה לו לא נעים
כשהוא מדמיין אותו, הוא מרגיש פספוס,
וחוסר אונים
וזעם
ובזבוז אנרגיה
ודיכאון ויאוש
ויש שם חווית חידלון

העניין הוא שה 'פתרון' שהפחד הזה מתווה לו-
מייצר בדיוק את אותו הדבר ממנו הוא פוחד
כי גם כשהוא מוותר על הרצון שלו ולא מבטא אותו
ולכאורה נכנע לצד השני,
גם אז אותה תחושת חידלון, ייאוש וחוסר אונים נמצאים,
הם אלה שמחרחרים את המריבה שמגיעה בסופו של דבר,
שלא לדבר על כך שכל האווירה כשהוא חושש לומר את רצונו,
ומשאיר בתוכו תכנים כמוסים, דחוסה,
זה מייצר כמו חייץ ביניהם
שמשאיר אותו לבד, חסר אונים, מדוכא, מיואש...

במילים אחרות –
כל עוד הפחד מנהל אותנו
אין מוצא.
הוא משאיר אותנו בדיוק באותו המקום
ונותן לנו אשליה של משהו אחר
אבל זו רק אשליה
כי לא רק שהדרך שבה הוא מוביל אותנו לא פותרת את העניין
היא אפילו מחמירה את המצב ומקבעת את התסכול



השאלה המתבקשת היא איך להתמודד אתו?

אנחנו כבני אדם – היצור החי היחידי 
שתלוי במטפלים שלו לאורך שנות חייו הראשונות.
תלות שמְלוּוָה לא פעם בחוסר אונים
בכל אותם המקרים בהם לא מילאו צורך זה או אחר.

חוויות חוסר האונים שאנחנו צוברים לאורך החיים מפתחות
את הפן ההישרדותי שלנו,
זה ששומר, מתוך הפחד ש... 
שמכווץ, שמשאיר אותנו דרוכים ומוכנים לפעולה.

לאורך עשורי חיינו הראשונים טוב שכך-
בזכות הפן ההישרדותי המפותח אנחנו נשארים בחיים,
מתעצבים למי שאנחנו,
מפתחים יכולות כאלה או אחרות,

אלא שבשלב מסוים הוא לא מסַפק,
כי אמנם הוא נותן לנו יכולת להגן על עצמנו, וזהו הרווח המשני שלו,
אך יש בצד הרווח הזה הפסדים לא מעטים

מוד הישרדותי שכזה משאיר אותנו בלב סגור,
לא מאפשר לנו חווית איכות, נוכחות, חיבור מתוך שקט,
לא מאפשר לנו לבחור באהבה,
כי הפחד משכנע יותר..ו - כך הוא מספר - "הכרחי לקיום בטוח"

ובכל זאת –
ככל שניווכח שאין זו האמת,
שיש פה הטעייה
כי אין שם באמת סכנה אמיתית להביע את רצוני,

שנכון שכל עוד אני מונע מהפחד –
בכל פעם שאביע את רצוני אמצא את עצמי בתוך המריבה האיומה הבאה,
אבל..
כשאנחנו עוברים מהישרדות לאיכות
אני מצליח להביע את רצוני לא מתוך הפחד,
אלא מתוך חיבור שקט ונאמן לעצמי, באותנטיות,
שהופס – מאפשרת למשהו אחר להופיע בתגובה של האחר

אוקי, אבל להבין כידוע לא מספיק כדי שישתנה אצלנו משהו..

אז,
       איך אפשר להתמודד עם הפחד ולהקטין את ההשפעה שלו

במקומות בחיינו בהם היינו רוצים אחרת ממה שיש ?

הנה כלי קצר ופשוט שאת יכולה להיעזר בו בעצמך
(ואם את מרגישה שהפחד משתלט אני פה בשבילך)
גם אם זה לא פותר את הבעיה לחלוטין,
זה לפחות מאפשר לך לנקות ולו במעט את הפחד
ולראות אפשרויות נוספות שקודם – עם הפחד – לא היו בנמצא:

שבי עם עט ודף
קחי לך כמה דקות,
הביאי את תשומת הלב לנשימה ונוכחות למה שקורה עכשיו,
היזכרי בדבר שאת לא מרוצה ממנו,

למשל:
- הוא רוצה לעזוב,
- אין לי כסף
- אני לא מצליחה להשתחרר מולו (מינית או במובן אחר)
מה שזה לא יהיה...

תכתבי את זה בראש הדף
ועכשיו - תעלי את השאלה –
כי אם זה יקרה (יהיה לי כסף, אצליח להשתחרר מולו, וכו'), מה שיקרה לי זה...
ותני לעצמך לעוף על כנפי הדמיון כשאת מדמיינת חווה את אותו הדבר שאת לא מצליחה להשיג
בחיבור לתחושות, לרגשות, לתמונות, למה שעולה...
שימי לב לפחד שעשוי לעלות פה, ותכתבי ביד הלא דומיננטית שלך כל מה שעולה אתו

למשל:
"אם ארשה לעצמי להיפתח מולו – אהיה חשופה ופגיעה,
היום הוא כל כך ביקורתי כלפי שלא בטוח לי להיפתח שם..."

ואת מוסיפה עוד שאלה –
ואז – מה יקרה ?

וממשיכה לחקור, מהו הסיפור הפנימי שהפחד מספר לך,
מה הכי גרוע שיקרה לך אם המשאלה תתממש,

את שואלת שוב ושוב
ואז מה יקרה לך ? (מה תרגישי, מה תחושי, מה יקרה לך וכו'..
כ 4-5 פעמים או עד שנגמרות לך התשובות.

את נושמת פנימה
יכול להיות שכבר תבחיני במשהו אחר נוכח במקום הפחד,

ואת עוברת על התשובות שענית 
ובודקת עד כמה כבר היום ממילא קורה מה שהפחד מספר שיקרה לך אם...

את נושמת, ערה לתחושות,
ואם את עדיין מרגישה את הפחד
תוך כדי שאת נותנת לו להיות, 
את מביאה את תשומת הלב לכפות הרגליים
למגע שלהן עם האדמה
וכאילו יונקת ממנה את ההבטחה שיש לה שם תמיד עבורך –
הקיום שלך בטוח
ואת נותנת למילים הללו לעלות מעלה מעלה,
ערה לכוח שיש להן,
למה קורה לפחד, למה קורה בגוף,
אולי עולה תובנה, אולי גישה אפשרית, אולי פעולה שאת רוצה לנקוט בה..

ומכאן,
בהוקרת תודה על מה שעלה,
על המתנות שקיבלת בדרך,
את יכולה להמשיך אל היום שלך.

מי יתן ונזכה יותר ויותר לבחור באהבה,
ופחות ופחות להיות מונעת מתוך הפחד.
אמן!

אשמח לשמוע ממך איך היה לך ולענות על שאלות אם ישנן,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אפשרויות ללכת יד ביד:

כך תצליחו לחולל את השינוי המיוחל בזוגיות שלכם
כל מה שריך לדעת,
ומספיק תהליכים משני חיים
שיקפיצו את הקשר הזוגי שלכם
מקפצה משמעותית קדימה


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

והיופי הוא - שאפשר גם לבד.



נכון שהכי כיף בתהליך זוגי,
אבל, אם הוא לא בעניין, ממש אין סיבה להישאר באותו המקום,
אפשר לחולל את השינוי לו מייחלים בתהליך אישי פרטני,

למעשה, אפשר ללכת כברת דרך משמעותית לשם תוך 3 שבועות 

אני רואה את הנשים שבאות בעצמן
בזכות התהליך האישי שלהן
ואני מ ת מ ו ג ג ת 

תענוג צרוף
וכל כך פשוט ונגיש. 

הצעד הראשון לשם בלחיצה פה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה