יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

האם באמת אוכל לסלוח לו על מה שעשה ? ועד כמה נכון לבקש סליחה על מעשיי שלי ??

יום הכיפורים לפנינו, ואתו 'זמן סליחות'.
מן הסתם זה גם זמן מצוין לשאלה : 
"עד כמה זה מקדם אותנו (אם בכלל) כבני זוג לבקש סליחה אחד מהשני ? "
(ביום כיפור וגם בכלל - בסיטואציות יומיומיות)
לכאורה, זו מחווה יומיומית שגורה בפינו, לא כל שכן סביב יום הכיפורים..
כשלמעשה.. מאחורי ה "..מצטערת שעשיתי ..." 
מסתתרת הנחה בעייתית .. 
וזו ההנחה שאני ורק אני עשיתי משהו לא טוב ולכן..
אני ראויה לנזיפה שלא לדבר על עונש.. (גם אם הוא מצפוני)
וההנחה הזו בעייתית מכמה סיבות :
▪ הבעייתיות הראשונה - נעוצה בעובדה שתמיד (!!) לשני הצדדים אחריות מלאה 
כלומר 100% אחריות לכל אחד מאתנו על ה 50% שיש לו בסיטואציה (ובקשר בכלל..)
כן, למעשה לכל אחד מאתנו התרומה שלו למה שקורה וקרה, 
מאחר ומתקיים בינינו תמיד דיאלוג ששנינו 'משחקים בו תפקיד' .
וכשאני מבקשת סליחה, או מצפה לה.. 
זה מסתיר מאחוריו את ההנחה שאחד מאתנו אשם יותר מהאחר .. 
כשבעצם.. תמיד (!!) לשנינו אחריות זהה למה שקרה בסיטואציה.
▪ והנה התגנבה בין השורות האחרונות הבעייתיות הנוספת פנימה – 
הסליחה הזו טומנת בתוכה רמז ל א ש מ ה
אכן, חלק מהדינמיקה שרווחת באווירה הזוגית כשהיא לא מודעת – 
היא סביב ה "הוא/יא אשם/מה במה שקורה", 
ואנחנו... רוצים לשנות 'אווירה',
ולצאת מבורות האשמה שמנהלים אותנו, אל מרחבי האחריות.
לצאת מהבורות השיפוטיים והמכלים של האשמה 
אל מרחביה של האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו כבוגרים 
בתהליך התפתחות וצמיחה וכיחיד בתוך קשר זוגי.
▪ ו.. בעייתיות נוספת ואחרונה להיום - היא בכך שה"אני מצטערת ש.." 
מאפשר לנו לברוח למעשה מלקיחת אחריות אמיתית 
ולעבור איכשהוא בלי למצוא דרך 
שתאפשר לנו באמת לא לחזור על אותו הדבר שמקשה על האחר..




מה כן אפשר וכדאי במקום ה "סליחה שעשיתי כך וכך" או "מצטערת אם ... " ?

מאחר וחשוב לקחת אחריות על החלק שלנו - הוא 'תרומתנו' למקרה, 
ולשמור את הדברים במסגרת ה'אחריות' בלי שיגלשו לאשמה ולשיפוטיות מחד 
ועם זאת – להיות ערים לתחושות ולרגשות של בן הזוג שלנו-
אפשר לומר למשל- 
"שמתי לב שהיום כשאיחרתי זה הכעיס אותך, ואני לוקחת את זה לתשומת ליבי "
(רק אם באמת מתכוונים לזה..) 
או 
"ראיתי שכעסת היום והאמת שאני לגמרי מבינה אותך "
או במקרה ההפוך – 
לספר לו שהיום כשהוא איחר הרגשת פחד / כעס... שגרם לך להגיב כך או אחרת
כשפה במיוחד מאד חשוב להיות סקרניים פנימה
לגבי המנגנונים שמנהלים את המערכה מהצד שלך ולעבוד אתם לריפויים.
אפשר כמובן לעודד את בן הזוג לספר מה הרגיש 
כשכל הזמן נגד עינינו הידיעה שתמיד תמיד לשנינו תרומה זהה לסיטואציה, 
ואנחנו כמו רוקדים יחד את הריקוד המשותף שלנו
בכל מקרה שמתחילה לעלות האשמה, בין אם היא נאמרת בפירוש 
ובין אם היא עולה כאוטומט מבפנים, זה הזמן להיות עם התחושות 
לנשום, ולתת להם להתפרק, כך שפחות ופחות ינהלו אותנו. (בסוף מצורף תרגיל לעבודה עצמית עם האשמה)
חיי הזוגיות הם משעול להתפתחות רוחנית,
הם מאתגרים במיוחד מחד אך עם זאת מאפשרים לי 
יותר ויותר לראות את הכאב שבן הזוג מפגיש אותי אתו 
כביטוי לכאב שמתחולל אצלו בפנים
ולא כהתנהגות שמופעלת נגדי, לפחות לא מכוונה תחילה.
כשקורה משהו כזה שפוגע בכם,
אם תאמרו ותספרו את הכאב שחוויתם – 
זה לא מקטין או מחליש אתכם, זה גם לא אומר שזה מקובל עליכם,
חשוב לדבר על הרגשות שלכם, על מה שהתעורר בעקבות.. 
ולא לשכוח.. להיות סקרניים בעיקר לגבי מה היתה התרומה שלכם לאירוע .
ככל שנוכל לפסוע במשעול הזוגיות תוך רכות ואהבה לעצמנו, 
בלי לתת לרגשות אשם למיניהם להשתלט - אשרינו.
אחרי הכל - נקודת המוצא היא 
שגם אתם וגם הצד השני – 
עושים את הטוב ביותר שאתם יכולים כרגע, 
גם אם זה עדיין .. לא הטוב ביותר שהייתם רוצים.
עוד ועוד זוגות מתוודעים לדרך הנפלאה הזו, 
ומצטרפים אלי לתהליך במשעול הזוגיות המודעת,
אם בסדנה מרוכזת ביומיים , ואם בליווי תהליכי,
כרגע יש לי פנאי לעוד זוגות בלבד, 
אם זה נשמע לך משהו שהיית רוצה לעצמך - 
תחילתה של שנה חדשה הוא זמן נפלא לכך
ניתן ליצור קשר במייל חוזר .
מאחלת לך המשך חגים שמחים ומשמחים,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il
(דברי מבוססים על דרך האימגו דר' הנדריקס)

תרגיל לעבודה עם האשמה :
הנה לך כלי נגיש לריפוי לעבודה עם האשמה:
בכל פעם שהיא עולה ומעיקה, אני ממליצה למצוא לעצמך כמה דקות של שקט,
לשבת ולהביא את תשומת הלב אל הנשימה.

להיות בתשומת לב אל הגוף ולהבחין איפה היא נמצאת – האשמה
יכול להיות שתרגישי אותה כמו גוש שחונק בגרון,
אולי מעיק בבית החזה, או בכל מקום אחר,
ברגע שתזהי אותה, (ואל תוותרי .. – היא נמצאת שם בגוף..)

תביאי לשם את הנשימה..
תבחני, תנשמי, תתבונני, ותני לה להיות.

נכון שזה בדיוק ההיפך מההרגל – שמנסה לסלק אותה לכל עבר..
אך זוהי הדרך שתעזור לך לרפא את המקום הזה,
ולא לתת לו יותר לנהל אותך.
נשימה, נשימה, קבלה של מה שעולה והכלה .

אין תגובות:

פרסום תגובה