מה עושים עם אותו נושא שחוזר על עצמו ולא נפתר בינינו והאם זה סימן שחבל על הזמן ???

כמה אני שומעת משפטים כגון :

"אם רק היה חוזר הביתה כל ערב בזמן
הכל היה נראה אחרת.. "
או
"..אם רק היתה יותר חמה אלי ונוגעת... "
או
".. אם רק היה לנו יותר סקס הייתי חי עם כל השאר בקלות.. "

אצל רבים מאתנו יש איזה ׳אם רק׳ אחד משמעותי
שחוזר על עצמו ללא פתרון לאורך השנים בהן אנחנו חיים יחד
ומגביר את התסכול של כל אחד מאתנו עד שהוא נהיה בלתי נסבל לשני הצדדים
ומרגיש לנו כאילו - אילו היה נפתר הכל היה טוב יותר..

כזה נושא שכל פעם שהוא רק מוזכר.. האוזניים מזדקרות,
יצר הלחימה מוכן לפעולה והאש בוערת..

אז נכון שהכי טבעי לחשוב –
ש".. אם זה כל כך עיקש ולא הצלחנו עד כה - חבל על הזמן זה כנראה לא אפשרי. "

ובכל זאת, דווקא פה אני רוצה להציג אפשרות נוספת ולומר -
שלרוב, זה לא אומר שהצד השני לא רוצה (!!)
זה גם לא בהכרח אומר שזה לא פתיר ..

זה כנראה אומר כן - שהנושא מורכב ומכיל מן הסתם
כל מיני עניינים צדדיים לכאורה
שלמעשה מסתירים מעינינו את הפתרון.

הרי בהגדרה, לפחות חלק מהדברים שצד אחד הכי / כל כך רוצה שיקרה, 
לצד השני הכי קשה לתת..
וזה נובע מעצם הבחירה שלנו (שלרוב אינה מודעת ) בבן/ת הזוג

לא, אנחנו לא רוצים פשרה .
לא רוצים שכל אחד יתאמץ קצת לקראת האחר ולו רק בגלל שזה פתרון שלרוב
לא יחזיק לאורך זמן ועשוי ליצור תסכול אף גדול יותר מבלעדי הפשרה.
(ועוד סיבות אחרות..)

אנחנו כן רוצים להגיע לפתרון אמיתי , לריפוי מן השורש.

לא תמיד אנחנו יודעים מהו מראש ,
כיוון ששני הצדדים בתחילת הדרך אל הפתרון
מעורפלים ומעורבלים בתוך המורכבות
ולא יכולים לראות מה באמת יניח את דעתם
והם רואים 'דרך הפצע' - המקום הלא פתור שמסלף
ומעוות את התמונה (גם הרצויה).

לכן, לפעמים הדרך האפקטיבית, יכולה להיות כזו שהולכת מסביב,
ועוברת דרך עניינים משיקים ,
ולאט לאט תוך ריפוי והתרת הקשרים שמסביב, התמונה מתבהרת
ומתאפשר פתרון של הסבך כולו.

קצת כמו לפרום קשר מסובך מאד בשרשרת -
מתחילים מהקצוות, מתירים אט אט
התמונה מתבהרת וגם הדרך אל הפתרון
של לב התסבוכת נראית ברורה מאליה

נכון שהכי היינו רוצים שדווקא הנושא הזה ייפתר, ועכשיו (!)
כי הוא כל כך מציק לנו..
אלא שלפעמים המורכבות לא מאפשרת לנו לגשת 'מיד לעניין'
ויש לנו כמה איגופים לעשות לפני שמגיעים אליו..
מן הסתם.. אז – כשכבר נגיע, לא נצטרך להפשיל שרוולים..
וזה יקרה הרבה יותר בקלות ובפשטות..

בכל מקרה בעודנו מאגפים.. נורא חשוב להצטייד ב:

• אמון בדרך – שמשמעו בעיקר - כמה שפחות להתריס בייאוש כלפי האחר – זה מאד מחליש אותו/ה, ומייצר בדיוק את ההיפך ממה שאנחנו באמת באמת רוצים ..

• בכל פעם שהוא מגיע – היאוש .. במקום לבטא אותו החוצה .. - לנשום פנימה ולעבור דרך מה שעולה – כי זו בדיוק ההזדמנות שלי לפגוש את המקומות חסרי האמון, החלשים, הפגועים ולהביא להם מרפא ותקווה ומן ידיעה פנימית שאני יכולה לבחור לחיות באמון, שאמון הוא מנת חלקי, וזו הדרך להרגיע את הספקות ולסלול את האמון בעצמי, בדרך ובבן/ת הזוג.

• להזכיר לעצמי ולדעת שהכל בסדר, באשר נתקדם – הקיום שלי בטוח והכל בסדר –הבטחה שתתמוך בתהליך בניית האמון ולחלופין תקבל ממנו 'הזנה'.

בהצלחה !

מאחלת לך שהצמיחה שלכם בתוך הקשר הזוגי
תהיה תוך שיתוף פעולה , הדדיות ובזרימה,

ויחד תסללו את הדרך לחברות משמחת שאין דומה לה.

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אגב –
דרך נפלאה לאיגופים הללו היא באמצעות הערכה להתפתחות זוגית,
מתנה נפלאה לשנה החדשה, כדי שזו תהיה הטובה ביותר שהיתה לכם ever עד כה..
בלחיצה כאן לפרטים נוספים ולרכישה, התמונה פה מטה, אולי צריך לאשר הצגת תמונות כדי לראותה..