חפש בבלוג זה

יום שבת, 22 בנובמבר 2025

"לא מסכימה להיות חיה מתה בתוך הבית שלי" (נועה קולר/ מקום שמח)

"בן וורד (גיבורי הסדרה "מקום שמח) -

הם כמו חזרזיר ופו..."

כך אומרת נועה קולר - יוצרת הסדרה יחד עם רם נהרי . 

והיא ממחישה זאת בדיאלוג שלהם

בו חזרזיר ופו יושבים יחד 

וחזרזיר שואל את פו - "מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו כשאתה קם בבוקר ?"

פו עונה לו - "מממ... מה אוכל לארוחת הבוקר.."

וחזרזיר אומר בתגובה -

"אני דווקא חושב כל בוקר איזה דבר מרגש וחדש אעשה היום.."

ולזה עונה פו: "בעיני זה אותו הדבר..."


לפעמים... הדינמיקה הזוגית הזו בה כל אחד מביא אחד משני הצרכים -

הצורך ביציבות וביטחון ~ והצורך בריגוש וחדשנות -

יוצאת מאיזון ואז -

מי שמייצג את ה'אדמה', שנעים לו ומרגשת עבורו גם רק ארוחת הבוקר -

עשוי להגיע להירדמות

והאחר - שמחפש להרגיש חי - 

עלול להיות טעון בחרדה ובחוסר סיפוק תמידי,

מה שיכול להתבטא למשל 

בחוסר רצון לחזור הביתה - 

"כי בחוץ .. (שניתן להחלפה בין אינספור אופציות החל מעבודה והמשך במערכות יחסים אחרות)

יותר מעניין. שם יש חיים... והבית סוגר וכולא."

(מתוך הפודקאסט של איתי סגל שמראיין את נועה קולר)

כשהדינמיקה יוצאת מאיזון

וכל אחד מבני הזוג מחזיק באחד הקצוות של החבל ו"נשען לאחור",

זה עשוי להרגיש כמו מבוי סתום

וממש אפשר להרגיש את היאוש בסדרה המעולה "מקום שמח",

כשורד מנסה להניע את בן, והוא רק נאחז חזק יותר..


הדינמיקה הזו מוכרת גם לי ואני חושבת שרבים מאתנו היו/ חווים אותה

והאמת היא שזה די טבעי,

גם כי בתוך זוגיות ככלל, יש לנו נטייה למשוך בקצוות החבל -

במגוון תחומים ביניהם זה המתואר בסדרה-

בה אחד ביתי ומביא ביטחון ויציבות לקשר

והאחר מחפש ריגושים וחידושים,

וככל שהאחר מחפש ריגושים, 

זה מוביל באופן לא מודע את הראשון להעמיק את השורשים

כאילו כדי להחזיק את שניהם,

וזה... מוביל את האחר לחפש עוד יותר ריגושים,

כי הביטחון הופך לכולא... וחוזר חלילה...

או בדוגמא אחרת - בה אחד אחראי יותר בהקשר הכספי

והאחר - שגם הוא לא בהכרח מתעלם ממצב החשבון -

בכל זאת מביא אתו את הצורך לחיות כאן ועכשיו,

"ליהנות מהחיים, כי חיים רק פעם אחת"

וככל שהמאבק החיצוני ביניהם גדל -

ההיאחזות של כל אחד בקצה שלו מתעצמת

ואגב -

גם כשהם מתחלפים - וגם זה קורה -

ההתחלפות שומרת על הקיצוניות ולא מביאה מזור למאבק...


ובעצם... 

הכל מתחיל במאבק הפנימי שיש בכל אחד מהם,

כי גם מי שרוצה "ליהנות מהחיים כי חיים רק פעם אחת",

כאמור לא מתעלם ממצב החשבון

ולצורך הדוגמא ב 30% מהשיח הפנימי שלו מודע לו,

אך ב 70% רוצה לחיות את החיים בלי חשבון,

כאשר בין שני החלקים הפנימיים הללו יש מאבק

שאינו נפתר בתוך כל אחד מבני הזוג

והמאבק יוצא החוצה אל המרחב הזוגי- 

כי האחר הפוך ב 70~30 שלו,

ו"יותר קל" לריב בחוץ מאשר בפנים...

השאלה היא מה עושים כדי למצוא דרך אחרת ממאבק,

שהרי כל דבר שנילחם בו ילחם בנו בחזרה

וכך לא נוכל למצוא את המקום המזין

בו יש גם חדשנות וריגוש וגם ביטחון ויציבות -

שהם אגב שני הצרכים להם אנו זקוקים במידה דומה

וגם הריגוש מחד וגם היציבות מאידך -

נחוצים למערכת יחסים בריאה לאורך זמן

ומוגדרים במשולש האהבה של סטרנברג - 

מחויבות

אינטימיות רגשית = בטחון, אדמה ~ 

תשוקה = ריגוש וחיוניות, אש


אז יכול להיות שהכיוון ממנו נוכל לצאת מהלופ הזה,

נמצא בהתייחסות למניע שמשאיר אותנו אוחזים בקצה זה או אחר:


אמנם נועה קולר שמגדירה את עצמה כחזרזיר שבסיפור -

מתארת את תחושת החרדה שלה שמלווה לחיפוש אחרי הריגוש,

אבל גם בן - שמגלם את בן הזוג שלה ולא היה בפודקאסט אבל אני יכולה לייצג אותו

כי אני הייתי בפוזיציה שלו בתוך הקשר,

מונע מתוך פחד -

שמשאיר בהיאחזות 


ויש שני כיוונים ליציאה מלופ שכזה

כיוון אחד -

הוא התזכורת שכל מה שהאחר מנג'ס לי עליו -

(למשל אם אני זו שמחזיקה ביציבות ובביטחון ונרדמתי 

והאחר מנסה להעיר אותי לריגוש שחסר לו) -

כקו מנחה - תמיד יהיה בנתיב ההתפתחותי שלי.

האחר הוא כמו קול חיצוני לצמיחה שלי שרוצה להתרחש.

למעשה בתוך המאבק כל אחד מבני הזוג

מזכיר לאחר אישויים פנימיים שצמאים לריפוי ולהתפתחות


ומכאן אמשיך לכיוון השני שמשלים את זה הראשון -

ככל שאזכיר לעצמי לוותר על ההמתנה לאחֶר שישתנה,

לוותר על ההאשמה ש"בגללו אנחנו ..." -

ככל שאזכור לקחת את התסכול שלי באשר הוא,

כן, גם אם בן הזוג באופן אקטיבי עורר אותו -

ולעבוד אתו,

לזכור שבן הזוג היה רק הטריגר ולא האשם בתסכול

ובזכותו - התסכול עלה על פני השטח 

וכעת - יש לי האפשרות לעבד את התכנים הרגשיים שעלו

ומכאן להשתחרר מהתפיסה, התחושות, הרגשות,

כל מה שכלוא שם וביחד עם הפחד לפגוש זאת -

משאיר אותי אוחזת בקצה זה או אחר של החבל.


וככל שיש מסה קריטית של ריפוי -

אני מוצאת את עצמי בעיקר מרגישה טוב יותר

אך בין היתר יכולה להרפות מההישענות לאחור,

מה שמאפשר לאחר להרפות גם הוא -

כי ההתנגדות שלי קטנה

והדינמיקה כולה משתנה.

הללויה

~ ~ ~


שינוי כזה אפשר לחולל בתהליך זוגי

ואפשר גם בתהליך אישי

ולשמחתי... באמתחתי כלים מופלאים שמובילים לשם!

וגם... אין זמן יותר מושלם מעכשיו לעשות זאת


אם יש בליבך קריאה פנימית

לחצי כאן וכתבי לי מייל

ואפשר גם במגוון דרכים נוספות:

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

ממינוס לפלוס - אורח חיים בריא עם כסף 
תהליך בו נתייחס גם למישור הענייני ולמספרים
וגם לדפוסים התפוסים הקשורים לכסף ושפע
ועוצרים אותך מליהנות ממנו.
ואוסיף פרטים בשיחה


מפגש זוגי חגיגי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 


~ ~ ~ ~ ~


                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                               ~~~~~


💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

בתהליך זוגי פרטי מקוצר שמייצר שינוי מהבסיס
יום או יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

"לא מסכימה להיות חיה מתה בתוך הבית שלי" (נועה קולר/ מקום שמח)

"בן וורד (גיבורי הסדרה "מקום שמח) - הם כמו חזרזיר ופו..." כך אומרת נועה קולר - יוצרת הסדרה יחד עם רם נהרי .  והיא ממחישה זאת ...