יום רביעי, 31 במאי 2023

"נמאס לי אני לא יכולה לשאת את זה יותר..."

 ככה היא { פתחה ואז הוסיפה -

"אני ממש פסימית, 
אני יודעת שאני לא אמורה לרְצות לשנות אותו
ורוב השנים שלנו יחד קיבלתי אותו עם הטוב ועם הפחות,
כי אני אוהבת אותו, אבל... גדשה הסאה 
ואני פשוט לא יכולה יותר!, אני חייבת שהוא ישתנה ..."

הוא } 
שגדל בבית שבו לא דיברו רגשות 
וכמעט שלא דיברו בכלל, 
לא רגיל לשאת עומס רגשי 
ובטח שלא כזה שאומר ׳נמאס לי ממך׳ ...
ולכן מיד נסגר והכין את עצמו לגרוע מכל
(מעבר לכך שזו אמירה שהיתה לא קלה לרובנו)

העניין הוא שלא רק בפגישה - אלא בכלל -
הדרך שלו להתמודד כשעולה אצלה תסכול (ואצלו אשמה ופחד) 
היא לברוח, להיסגר ולהיות ציני וסרקסטי.

ואז...  כצפוי...היא חווה אותו עוד יותר רחוק,
ואם הדבר שהיא בעצם צריכה זה חיבור, רכות ונראות, 
הרי שההסתגרות שלו רק מעצימה את החוסר 
ויחד אתו את התסכול שלה
ש... מושלך עליו בכעס ובהאשמה
ואז הוא... מסתגר עוד יותר,
כי הוא מעדיף לא לדבר על הדברים,
כי אם ינסה - הכעס ישתלט עליו והוא יאבד את העשתונות

ו... הם בלופ..

היא לא יכולה לדבר על מה שקשה לה,
כי הנטייה הטבעית היא להאשים,
ואז הוא שומע שהוא לא מספיק טוב בשבילה,
מסתגר, מתרחק פיזית ורגשית ושולף ציניות

אז היא מתאפקת, מנסה להשתיק את התסכולים שלה ולהמשיך הלאה,
אבל... מתי שהוא הסאה גודשת 
וזה "מרגיש בלתי אפשרי, חסר תקווה ומייאש" במילים שלה.

ככה התחלנו את הפגישה.

אבל, 
ככל שהיא סיפרה את התסכול שלה,
כשהמיקוד הוא אודותיה,
היא וגם הוא יכלו להבין שבעצם מה שהיא רוצה
זה שותפות, חברות וכנות

היא גם יכלה לראות איך למרות שזה הרצון שלה,
היא משתתפת בעצמה בריקוד הזוגי הלא רצוי שלהם
ונמנעת מקרבה אליו מתוך הפחד להתאכזב,
מתוך התפיסה שמתייחסת אל האפשרות להיות בלב פתוח כ - חשופה.

ככל שנוצרה בהירות,
ככל שהאמוציות התאדו כשהיה להן אישוש,
לא בגלל שהוא אשם והיא צודקת, או להיפך,
אלא בגלל שלכל אחד מהם החוויה הסובייקטיבית שלו,
שיש לה מקום והיא "הגיונית" וטבעית
והן מתקיימות במקביל, כששניהם "צודקים"
ומנוהלים על ידי דפוסים הישרדותיים תפוסים
שמקבעים אותם בתסכול ובמעגלים סגורים,

ככל שהיתה הכלה, יותר ויותר התאפשרה התפכחות. 
כזו שמשחררת מתפיסת הקורבן
המאשימה את האחר במה שאני מרגישה
ומאפשרת לצרכים הבסיסיים מילוי מהחוסן הפנימי שנוצר בתוכנו.

כי מה שהיא מתלוננת שהיא לא מקבלת ממנו...
היא הרי גם לא מקבלת ממנה...

יש לנו נטייה תרבותית רווחת לתלות באחר את התסכול שלנו
כיוון שפעם - בילדותנו - אכן היינו תלויים בדמות שטיפלה בנו.
ואז בקשר הזוגי שאינו מבוסס מילוי צרכים במהותו -
אנחנו מוצאים את עצמנו באופן אוטומטי מתנהלים מאותו המקום,
עד ש...
אנחנו נמצאים בתהליך ריפוי שכזה שמאפשר לנו 
לפקוח את העיניים ולחוש ביטחון, חוסן פנימי
ובגרות מיטיבה לעצמנו ולאחר.

ככל שהיא תהיה בחיבור לעצמה,
החוסן הפנימי שלה יאפשר ללב שלה להיפתח
(בין היתר כי היא כבר לא תלויה באף אחד ותהיה פה עבורה)
ובהפוך על הפוך -
תוכל להעז להתקרב אליו, לראות אותו,
ולהרגיש חיבור וקרבה ממנו.
~~~~~~~

לפחות 80% מהתוכן שבתלונה שלנו כלפי בן הזוג,
איננו באמת אודותיו, אלא אודותינו...

ככל שנסכים להביא סקרנות
ולחקור את המקור של הקושי,
לפגוש רגשית את החלקים הפגועים שנכלאו בתוכנו
כמו פלונטרים סבוכים
נוכל לאפשר להם להיפרם ולהתמוסס...

משהו אחר יתחיל להיווצר
בתוכנו
ובמרחב הזוגי שלנו

נוכל לעבור ממוד הישרדות לאיכות,
מחווית לְבָדוּת, מאשימה, צודקת או מצטדקת,
מתגוננת ונלחמת לסירוגין,
מתאפקת והולכת על ביצים,
מוויתורים, פשרות, ותסכולים

לחיבור כנה, 
שבו כל אחד לומד יותר ויותר ולאהוב את עצמו
וצומח ומתפתח אל עבר הגדול השלם שהוא


לחיי האהבה
והצמיחה האישית שהיא מאפשרת לנו


פה בשבילך
עם ידע וכלים שמובילים לשם,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך


💓💓💓💓💓💓💓

בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים


~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓💓






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה