סיפור אהבה בפריז 💖💘

זה כאילו מתבקש... מעיר האורות, 'הָ' עיר הרומנטית,

להיות האָרֶנָה בה מתפתח לו רומן או סיפור אהבה

ולמרות שזה לא בדיוק מה שאני מתארת לי שעולה בדמיונך -

אל מול ההבטחה שמאחורי "סיפור אהבה" -

למרות זאת, זה יהיה חבל מצִדי להתעלם מהעוצמות של פרץ האהבה שפעם בי,

שלמרות שהייתי עם שני מתבגרים לידי,

הצליח לרגש אותי עד דמעות (ליטרלי)

ולהעלות לי את הדופק ואת קצב הנשימה

במן הצפה של שמחת חיים שפתאום הבנתי..

שכל כך התגעגעתי אליה


אבל..., אני מקדימה את המאוחר

ושוב חבל, 

אז  מ ה ת ח ל ה:

הלוקיישין הוא באמת פריז,

כאמור 2 מתבגרים בני 13.5 (הבן שלי וחבר) ואנוכי,

אחרי יום שלם של שיאי התרגשות (שלהם כמובן) מחנויות המותגים

שמפארות את רחוב ריבולי,

כשהחיוך לא נמוג מפניהם כשהם נכנסים,

מתרגשים מהמבחר, בוחרים, מודדים, 

או סתם מסתכלים על נעליים מנויילנות שעולות אלפי ועשרות אלפי יורו

(כן, יש חנויות כאלה, מן מוזיאונים של דגמים 

שמישהו או משהו הופך אותם לייחודיים

ואולי בגלל שזה בניגוד לטבע לא לגעת... הן עטופות בניילון נצמד)


בקיצור אחרי שעות רבות שכאלה,

בהן הם לעיתים סוחפים אותי אתם בהתרגשות

ולעיתים גוררים אותי מאחור...

ראיתי חלון ראווה שנראה כמו של גלריה (!!)

והכרזתי - בואו ניכנס.

אחרי ויכוח קל, כי איך אני מעזה לבזבז להם את הזמן...

קיבלתי ארכה של כמה דקות ונכנסנו


ואז...

הסתבר שזו לא גלריה ( :-)

לא. למרות שהיו תלויות על הקיר תמונות גדולות

בדומה לזו: (שגזרתי מתוך הפרוספקט)

Iris Galerie - Your eye for art

תמונות שאפשר להסתכל עליהן שעות..

(אני לפחות).


כשנכנסנו שאלו אותנו אם אנחנו מכירים את הקונספקט,

שלא, לא היכרנו

והסבירו לנו שאלה צילומים של עיניים.

למשל בתמונה שמעל - זהו פורטרט זוגי 💜💛

צילום של עין של כל בן זוג ושילוב לתמונה משותפת.


בשלב הזה התרגשות שלי כבר הרקיעה לשחקים,

אבל בדיעבד, הסתבר שזוהי רק ההתחלה :-)

כי אז הציעו לנו לנסות בעצמנו,

ולראות את הצילום האישי של העיניים שלנו.


שני המתבגרים שבשלב הזה כבר לא מדדו לי זמנים

התייצבו לפוזה מול המצלמה המיוחדת 

ואחריהם נעמדתי גם אני

וכשאני ראיתי על המסך את העין שלי....

הציף אותי כזה גל של התרגשות 

ששטף לא נשלט של דמעות הרטיב לי את הלחיים

והרעיד לי את הלב (או ההיפך :-)

עין ימין שלי :-)
אני יודעת שזה אולי נשמע מוזר,

אבל עם חוויה לא מתווכחים :-)

ולגל הזה היה טעם של א ה ב ה ואפילו ניחוח של התאהבות בעצמי

(כל מי שמכיר אותי יודע כמה זה לא ברור מאליו,

בכל אופן לא משהו שקורה לי כל יום.. 😉)


אז נכון שלא מעורב פה אביר על סוס לבן..

ועדיין, זו היתה הרגשה מופלאה ומרוממת, 

אפילו אומר מן רגע מכונן (!)

של אהבה וקבלה ושמחה במי שאני בתוכי...

מעבר לתפיסות,

מעבר למה שאני חושבת, או נחשבת, מספיק או לא,

מעבר לציפיות ולאכזבות..

מעבר לסיפוק או לשיפוט ולביקורת,

פשוט אני.

שגדולה בהרבה מכל התפיסות הללו

ובעלת ערך וראויה לאהבה מעצם היותי.


הבפנים המופלא הזה (שיש בכל אחד מאתנו) כאילו נחשף בפני

כמו בא כדי להזכיר לי את השקט שיש שם -

בקבלה של עצמי בדיוק כפי שאני,

להזכיר לי רכות,

להזכיר לי עדינות

להזכיר לי כבוד אלי.


אגב גם אם היה כזה אביר... 

גם אז התאהבות היא מן שלב של חסד כזה

בו אני רואה את עצמי באהבה דרך עיני האחר

ומתוך הקבלה שנחווית אז - 

כי צעיפים מסתוריים מסתירים לנו זמנית את התמונה הכללית

ומאפשרים לנו לראות רק את מה שמוצא חן בעינינו... -

אנחנו מרגישים אהובים ואוהבים

ומרשים לעצמנו להיות באמת מי שאנחנו - 

בלי המגננות וחליפת ההישרדות שלנו.

אלה  האחרונים עולים ומתגלים שוב כשההתאהבות מתפוגגת

ומציפים בפנינו את השיעורים והדרך שיש לנו לעבור אל עבר עצמנו המופלא,

זה שרגע קודם נחשף כאילו כדי להזכיר לנו את האמת 

שמעבר לקליפות שמסוות אותנו.


לפעמים בשלב ההתפכחות מההתאהבות

זה עשוי להרגיש אפילו כאילו האחר רימה אותי,

כי קודם הוא היה שונה לגמרי..

ואז עשויה לעלות אכזבה ומתחילים מאבקי הכוח 

שמובילים להתרחקות - ככל שלא באים לידי פתרון

אבל...

זוהי מהותו של השלב הזה - של ההתאהבות -

להראות לנו או להזכיר לנו את מהותנו המופלאה


וההתפכחות -

מזכירה לנו את הדרך חזרה אל עצמנו. 

שאם אנחנו לומדים ללכת בה, אנחנו מגיעים

חזרה לרכות,

לעדינות,

למפגש מכבד.

~~~~


אנחנו לומדים להכיר בעצמנו ואת עצמנו

דרך עיני האחר. (מי שטיפל בנו - בתקווה שבאהבה בילדותנו)


ובהתאם לכך אנחנו רואים את העולם

בהשתקפויות אינספור

שרובן יזכירו לנו את התפיסות המקטינות,

את הספק, הביקורת, ה"לא מספיק" שהתרגלנו למדוד אתו את עצמנו



וברגעים של חסד - יהיו הבלחות ותזכורות חטף

לדבר האמיתי - למהות המופלאה שאנחנו באמת.

לכזה רגע של חסד זכיתי לפני כמה ימים -

בגלריה קטנה בפריז, כשצילום העין שלי מתבונן אלי בחזרה מהמסך שמולי


ועכשיו כשאני כותבת עליו אני יכולה ליהנות עוד קצת מהחסד הזה...

שמזכיר לי להתייחס אלי יותר בכבוד, בקבלה, בעדינות ובאהבה.


לחיינו 💞


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבה למקומה

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


נ.ב

אני יודעת שזה אולי נשמע קצת מנותק ממה שקורה עכשיו בארץ

והאמת היא שאני מודה... שאני משתדלת עד כמה שניתן להישאר מחוץ לחדשות...

ולמרות זאת, לא רק שהרשומה הזו לא מנותקת בעיני מהמצב, 

היא מביאה מרכיב חשוב והכרחי בדרך להידברות, שיח מכבד והקשבה -

וזו - האפשרות להביא את אלה לעצמנו

ככל שנתקרב לעצמנו -

נוכל לנוע מתוך חוסן פנימי, שקט ורווחה 

אלה שמאפשרים למרחב - האישי ~ הזוגי ~ והקולקטיבי להיות בטוח ונעים.

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אם נפרדתם ויש לכם הרהורי חרטה - זה בשבילכם כמתנה הכי טובה שתוכלו לתת לעצמכם לשנה החדשה:

ומה אם היא באמת אשמה במה שקרה? מה אם הכל בגללה?

זה מיועד לכל מי שסובל/ דואג/ מוטרד/ קשה לו... וכו'