האם יש סיכוי שהוא } ישתנה?

כשעולה בנו תסכול, בִּילט אִין מתקיים לצידו הדחף לשנות את המצב.

בגדול כדי שהתסכול ייפָּסק .

בין אם דרך זה שהוא } ישתנה, (לשם לרוב מופנית תשומת הלב שלנו)

ובין אם בדרך אחרת, העיקר שהתסכול והרגשות הקשים הנלווים יפסקו.

(מה ששכיח סביבנו הם ניסיונות שנעים בין fight - להילחם, ל flight לברוח מהתסכול בניתוק, הדחקה וכו')


אבל לפני שאני מתייחסת למוטיבציה לשנות אותו }

ועד כמה זו יעילה...

אני רוצה להתייחס בכלל ל: אפשרות לשינוי.

האם אנחנו בדיוק כמו שאנחנו וזהו?

או שיש מקום לשינויים?

ואני לא מתכוונת להכנעה, למניפולציות שמכריעות שינוי וכאלה,

אלא לשינוי אמיתי מן השורש,

כזה שנשאר אתנו לאורך זמן.


לשם כך אתחיל בסיפור אישי:


כשהייתי בכיתה ז' קיבלנו לחופשת סוכות

חוברת עבודה מלאה בתרגילים בחשבון.

הייתי תלמידה חרוצה כבר אז 

אבל בחשבון הציונים שלי היו סביב 70.

בכל אופן חרוצה כאמור הייתי, 

ישבתי ופתרתי את כל התרגילים כמו ילדה טובה

וערב לפני החזרה מהחופשה נתתי לאבא שלי לבדוק לי אותה.

בהתחלה ישבתי מולו וראיתי את ההסתייגויות שלו מהפתרונות שלי,

באיזה שהוא שלב אני פרשתי לישון 

והוא המשיך לתקן לי את הפתרונות עד חצות.


למחרת קמתי רעננה ליום חדש,

לקחתי את החוברת (שכמעט את כולה אבא שלי תיקן) 

והגשתי אותה למורה.

קיבלתי 97 !

אפילו יותר מלילך קמפפר שתמיד קיבלה את הציונים הכי גבוהים בכיתה 😀


ולמרות שכמעט 100% מהקרדיט הגיע לאבא שלי

מאותו היום, הפכתי להיות מצטיינת בחשבון.

מה שהוביל אותי בהמשך ל 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה וכימיה בבגרות,

לתואר שני במנהל עסקים

ובעיקר... 

לכך שלא רק שאני לא מפחדת, אני ממש אוהבת מתמטיקה.


מוסר השכל:

לא תמיד מה שאנחנו רואים, מתנהגים ונראים הוא כל התמונה

הכל טמון באמונות ובתפיסת העצמי העמוקה שלנו, קרי:

בחוויות העבר שעיצבו אותנו 

ובמכלול התחושות, הרגשות, המחשבות, 

האמונות ודפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו - 

אלה שמהווים את התפיסה שלנו את עצמנו.


לכן אם אני מאמינה שאני גרועה בחשבון

לא מספיק יהיה שאגיד לעצמי: "את טובה" כדי להצטיין

אבל כשאני מצליחה להגיע לאותם העומקים

 בהם יש לי גישה לתפיסה שלי את עצמי -

ובעצם לכל הרבדים שלעיל מהם היא מורכבת -

הרי שזוהי ברת שינוי.


לפי נקודת מבט זו - התשובה לשאלה שבכותרת הינה "כן!"

שינוי לא רק שאפשרי, יותר מכך -

יש שיגידו שמהותו של תהליך התפתחות

הוא שחרור מהתפיסה המגבילה שלנו את עצמנו

והתפכחות לכזו שמחוברת למי שאנחנו באמת

ומאפשרת לנו לזרוח את האני האמיתי שלנו בעולם


למעשה מדובר פה בשינוי שבעצם מקרב אותנו יותר לעצמנו המהותי

ומאפשר לנו להיפרד מאמונות, הרגלים ותפיסות 

שמרחיקות אותנו מהמהות שלנו.


אגב לרוב מה שאני ארצה שהוא } ישתנה בו,

נמצא בנתיב ההתפתחותי שלו,

לדוגמא אם אלחץ עליו שיפסיק לצעוק -

זה לטובתו הגבוהה להיפרד מהצעקות

שבמוד ההישרדותי נותנות לו אשליה של אונים

אבל מקבעות את תחושת חוסר האונים.


חשוב לזכור שגם לי יש פה שיעור - כשהוא צועק..

וככל שאני אעבוד על החלק שלי,

כבר יתחיל השינוי

וגם אוכל לבטא את הצורך שלי באופן שיהיה יותר בר הקשבה מצידו

אבל על זה כתבתי רבות ולא ארחיב על כך הפעם.


מה שכן חשוב לזכור זה...

שבהתאם לאמונה ולתפיסה את עצמי -

המציאות תמיד תוכיח לי שאני צודקת

כשאני בטוחה שאני גרועה בחשבון, סביר שאכשל במבחן,

יהיה לי בלק אאוט, ומחסומים שונים יקשו עלי,

או:

כשאני בטוחה שאני לא ראויה לאהבה

אהיה כפופה ומכווצת, פחות אצור חיבור אותנטי,

סביר שתהיה לי נטייה לתחושת נחיתות / עליונות

שתיהן עשויות להרחיק ממני אנשים -

והופס - הנה לי 'אישור מהמציאות' שאני לא ראויה לאהבה

בלי שאני שמה לב שיש לי חלק בעניין.


אבל!! וזוהי הבשורה המשמחת פה,

ישנם כלים ותרגולים שונים

שמאפשרים לנו גישה לאותו מקור שמחזיק את התפיסה העצמית

באופן כזה שמאפשר לנו לקלף ולמחוק את השקרים שלמדנו להאמין להם

ואז... לפרוח להיות מי שאנחנו באמת.


זה נכון בהיבט האישי וגם בהיבט הזוגי,

שכן בזוג - כל אחד מאתנו מביא את עצמו

וככל שנצליח להביא את עצמנו ממקום קרוב יותר לעצמנו

נוכל להתקרב יותר ובאמת לבן הזוג.

אם עוברת לך מחשבה בראש שמתייחסת לסיפור בספק כי הייתי ילדה בכיתה ז'...

אוסיף ואומר, שנכון שעד לאחרונה, 

חוקרים האמינו שהמוח מתפתח רק במהלך הילדות,

כלומר שעד גיל מסוים יש התפתחות וזו נפסקת בבגרות.

אבל, מחקרים מהעשור האחרון מראים שהמוח יכול להשתנות לאורך כל החיים.

מדברים על 'המוח הגמיש', 

על גמישות שמתקיימת ומאפשרת לנו בדיוק את השינוי הזה לו אנחנו צמאים.


אלא שמאחר ואנחנו בתודעת שֶכֶל

כל עוד אנחנו מנסים שכלית, 

לרוב נתאכזב לגלות שזה לא עובד


ושוב אני מזכירה -

ישנן דרכים מופלאות 

שלא רק שמובילות לשם,

עושות זאת ברָכּוּת, באהבה ובנעימים 💓

אני משלבת כמה מהדרכים הללו יחד במן שילוב מנצח,

באינטנסיב הזוגי בשילוב תראפית הצילום

שילוב שמאפשר גם להבין מה בעצם קורה ולָמָה

וגם לחולל במו ידינו את השינוי -

להתקרב יותר לעצמנו

וממקום שקרוב אלינו, להתקרב אל האחר

וזה... לא פחות מתענוג צרוף,

במיוחד כשאנחנו משלבים פנימה צילום 

ככלי ביטוי ישיר של תת המודע שלנו.


אז,

אם ישנה בליבך קריאה לקרבה וחיבור

זוהי הזדמנות נפלאה 

שבזמן קצר יחסית אנחנו עושים שינוי משמעותי כל כך

בלחיצה כאן יש כל הפרטים

לאינטנסיב הזוגי בשילוב תרפית הצילום


(אם מעניין אותך לעבור סדנה כזו לנשים,

עוד לא נפתח תאריך, חזרי אלי במייל galitel2@gmail.com ונהיה בקשר)


פה בשבילך 💓


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אם נפרדתם ויש לכם הרהורי חרטה - זה בשבילכם כמתנה הכי טובה שתוכלו לתת לעצמכם לשנה החדשה:

ומה אם היא באמת אשמה במה שקרה? מה אם הכל בגללה?

זה מיועד לכל מי שסובל/ דואג/ מוטרד/ קשה לו... וכו'