למה "פרנקו החדש" עדיין לא מצליח להקשיב למרות שהבטיח?

 או: מה נדרש לצורך שינוי שבאמת מתממש במציאות?

(סליחה שבשני חלקים, סה"כ פחות מ 3 דק' סרטון יחד, מגבלות הטכנולוגיה שלי..

מתוך קופה ראשית עונה 3 פרק 3 מדקה 3:20)

אבל...

פרנקו הוא לא היחיד.

כמה פעמים קרה לי, שאמרתי לעצמי -

זהו! פעם אחרונה שזה קורה לי!

ולמחרת או במקרה הטוב כמה ימים אחרי...

מצאתי את עצמי שוב... באותו המצב.

במיוחד עכשיו לקראת השנה החדשה שבפתח,

שמביאה אתה הזדמנות להרבה הבטחות חדשות

כדי שתהיה טובה יותר מזו שעברה..

יש משהו שקריטי להבין כדי שזה יצליח -

הניסיון הזה לומר - זה לא יקרה לי יותר,

דומה לניסיון שלנו לומר "ממחר דיאטה"

ומבוסס על אילוף עצמנו להתנהגות מסוימת

האילוף הזה לפעמים אולי יכול להצליח

במובן שהתנהגויות מסוימות באמת משתנות,

אבל לא רק שהמסר שלנו כלפי עצמנו הוא מסר ביקורתי ומשתיק

(דרך ההתנהגות אותנו),

הוא גם מתעלם מהצורך שיש מתחת להתנהגות ומחניק אותו

ואז לא פעם יהיו שפריצים לא נשלטים. 

למשל אם אני מנסה לאלף את עצמי להפסיק לצעוק

ואני לא ערה לצורך שמוביל לצעקות

(ופה אני רומזת לכיוון שיכול להיות קל יותר ואפשרי יותר לשינוי)

יכול להיות שאצליח להתאפק (גם לא בטוח)

אבל מידי פעם אמצא את עצמי מתפרצת בלי שליטה

כי כל מה שהצטבר, משפריץ ממני החוצה.

יותר מזה,

הרי שינוי ההתנהגות כשלעצמו הוא לא המטרה,

המטרה העילאית היא לשפר את איכות חיינו

וכשאני מתעלמת מעצמי ומהצרכים החבויים מאחורי ההתנהגויות שלי

כן, גם אלה הלא נעימות...

הלב שלי רק ילך ויתכווץ

ואנחנו כאמור רוצים שהלב יתרחב ויתרווח...

אז מה כן?

נאמר שלקחתי על עצמי לשנה הקרובה להפסיק לְאָחֶר.

לפני שאני מתחילה לרדות בעצמי

וגם לפני שאני מתחילה למצוא טכניקות

כמו להקדים את השעון, לשים תזכורות וכו',

כל אלה עשויים לסייע אבל עדיין - לטובתנו הגבוהה -

חלשים מהצורך שבתוכנו,

וגם אם לא לפני, אבל במקביל -

ננסה להבין מה הצורך, על מה יושב ההרגל לְאָחֶר:

אולי בצעירותנו זה סיפק לנו תשומת לב שאיחרנו?

אולי למדנו לאחר כי כל הזמן כעסו עלינו שאנחנו כאלה איטיים

וכבר התרגלנו להאמין שזו האמת ?

(הזדמנות פז לנקות את האמונה הזו ולחזור לגדולים שאנחנו)

אולי מסיבה אחרת אנחנו לא מאמינים שאנחנו מסוגלים?

לרוב מצבים מתסכלים חופנים בחובם תכנים פנימיים

שקוראים לנו לחשוף אותם ולרפא אותם

ופה אני מגיעה לחלק החשוב לא פחות -

אחרי שהבנו, גם אם זה רק רמז או כיוון...

חשוב לא פחות הוא השלב של הריפוי,

או במילים אחרות - מילוי החסך הישן שהוביל להתנהגות:

נביא חמלה לאותו המקום הילדי שכל כך היה צריך תשומת לב

ומצא לו דרך לקבל אותה על ידי האיחורים

ועם החמלה לעצמי, אני כבר נותנת תשומת לב לאותו מקום ילדי שבתוכי

וגם - יכולה למצוא עוד דרכים לכך ביני לביני

וככל שהחסך ההוא מתמלא...

ההרגל הישן מתייתר

וכמו קליפה שנושלת מעצמה 

אני יכולה למצוא את עצמי מגיעה בזמן !

(לפעמים להרגל יש עקבות חזקים ואז אפשר להיעזר בנוסף בטקטיקות שעון מקדים וכו')

זה נכון לגבי כל הרגל "מגונה"

למשל אכילה רגשית -

על מה יושבת? מה הצורך? 

מהם הרגשות שמובילים לאכילה שלא קשורה לרעב פיזי?

דוגמא נוספת: צעקות -

מה אני מרגישה רגע לפני שאני צועקת?

כמובן שההתבוננות בהתחלה יכולה להיעשות בדיעבד,

כי הכעס שמוביל לצעקה היא אנרגיה מתפרצת

לכן החקירה וההתבוננות תהיה בדיעבד

ואז אני עוברת מתחת לשכבות של הצדק וחוסר ההוגנות,

מתחת ל "ככה לא מתנהגים" או "מגיע לי יותר"

מעבר ל"מה הוא עשה או לא עשה",

עד שאני מגיעה למה בעצם הרגשתי

ורגש - זה מה שאפשר לתאר במילה אחת:

תסכול,

עצב,

בדידות,

עלבון,

ממש להרגיש את החסך, את הרגשות שבוחשים בתוכך,

לתת להם להיות תוך חיבוק דמיוני לאותו~ה ילד~ה פנימי~ת

(תזכורת: רגש- כשנותנים לו ממש להיות יש לו אורך חיים של 90 שניות בלבד)

לפעמים מתוך הזדהות עם הילד~ה הפנימי~ת

יהיה קשה להאמין שהחוסר בר מילוי,

אז כדאי להזכיר לעצמנו את האם הפנימית שיש בכולנו

ולהביא חיבוק מכיל ואוהב ממנה פנימה

~~~~~~~~

שמתי לב שבשלב מסוים אחרי אימון של כמה פעמים

כשאני מנגנת בחליל צד -

האצבעות שלי מנגנות מעצמן,

בקטעים מסובכים - כשהשכל מתערב לו  -

רק אז - אני מתבלבלת...

את אותו הדבר אני מרגישה גם בשיעורי טאיצ'י,

ככל שאני מתאמנת,

הגוף זוכר את הצעדים ומתקדם למהלך הבא

ולא דרך הזיכרון הקוגניטיבי

לגוף יש חכמה משלו,

התרגלנו לתת עודף חשיבות לשכל

ובלי להעליב - כי גם לו יש המקום שלו,

כשהוא מקבל עדיפות הוא מקטין את היכולות שלנו -

בכלל,

ובפרט כשמדובר בשינוי הרגלים

אסתכן בהכללה ואומר - 

שהרגלים בכללותם מוטבעים בגוף-רגש

ופחות מופעלים על ידי השכל

לכן כשאנחנו רוצים לחולל שינוי

החיבור לגוף ולרגש הינו קריטי,

לשכל יש פחות אם בכלל גישה למקור העניין

בעוד שחיבור לגוף ולרגש מגיע ישירות לשם

ואז - השכל הופך לתודעה ערה

ובכלל הרווחנו מהבהירות שמתאפשרת ככל שזה קורה ❤

בברכת שנה נפלאה,

שופעת בשינויים מבורכים

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:

• תהליך מוקלט בוידאו שמתקיים ברצף של 21 יום עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה של התסכולים שהחיים מביאים לריפוי. פרטים נוספים בלחיצה כאן

• תהליך מותאם אישית בפגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• תהליך זוגי ביומיים אינטנסיביים בהם אתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן