יום ראשון, 12 בספטמבר 2021

למה זה בעצם נפלא שאנחנו רבים?

 הקשר הקרוב הראשון של כולנו היה הקשר עם אמא ואבא,

שהחל עוד כשהיינו ברחם,

ונמשך אחרי הלידה בהיותנו תינוקות חסרי אונים,

נתונים לחסדי הטיפול שנקבל מהדמויות המטפלות בנו

טיפול שבמידה כזו או אחרת היה חסר או עודף

סביב סוגיות שונות שחזרו על עצמן לאורך חיינו.


וכשאני מדברת על חוסר או עודף, אני מתכוונת לכך

שהיו לנו צרכים שלא תמיד נענו במידה המדוייקת לנו

על ידי הדמויות שטיפלו בנו -


לפעמים כי לא ראו אותנו מספיק,

למשל כי היו עסוקים וטרודים בענייני היום יום,


לפעמים כי השתיקו אותנו ולא איפשרו לנו לבטא

את עצמנו, את הרצונות שלנו, את הרגשות שלנו -

כשאלה "התנגשו" עם אלה שלהם 

ו/או עם הנורמות החברתיות המקובלות,

לדוגמא:

כשחזרו ואמרו לו "תפסיק לבכות מה אתה תינוקת?"

מסר שלימד אותו להפסיק להרגיש ולא לבטא את הרגשות שלו..


וזו רק אחת מאינספור אפשרויות לצרכים שלא נענים

ולהשפעה של כך עלינו -


ככל שהחוסר (/עודף)  חוזר על עצמו,

נמצא את עצמנו בונים מנגנון הישרדות 

שמאפשר לנו להתאים את עצמנו -

כן... תוך כדי שאנחנו מוותרים על חלקים שלנו... -

העיקר שנקבל אהבה,

שהרי - במיוחד כילדים - אנחנו תלויים בה.


למשל כשהמסר הוא 

אסור לבכות > (משמעו) אסור להרגיש (כי לאן יזרמו הרגשות אם אסור לבכות?) > 

מה שעשוי להוביל ליצירת מנגנון ניתוק, 

שכן ניתוק ושכלתנות מאפשרים לי להתאים את  עצמי להתנייה

ולִזְכֹּות (אולי) באהבה


כך אנחנו יוצאים מבית הורינו, עם מיני קונפליקטים פנימיים:

מחד עם תסכולים רבים על חוסר הקשב לצרכים שלנו, כגון:

חוסר ההקשבה/ חוסר הנראות/ חוסר הלגיטימציה להיות מי שאנחנו וכו'..

ומאידך עם מנגנונים שבנינו והתאמנו את עצמנו להסתדר לכאורה,

כלומר עם הרגלים שמשמרים את התסכולים ההם -

ולמעשה שומרים אותנו רחוק מעצמנו


כי אם אני הייתי צריכה שיראו אותי

וכשזה לא קרה סיגלתי הרגלים של הימנעות

על מנת לא לפגוש את כאב הדחיה שהתעורר כל פעם שלא ראו אותי,

כל שכן שגם היה אסור לבכות -

לכן ההרגל כולל ניתוק רגשי שמאפשר לי להמשיך להתנהל לכאורה

אך במרחק גדול מהלב שלי,

עם מנגנון כזה - אני למעשה משמרת את התסכול,

מעצם ההימנעות - אני לא רואה אותי

וגם אם רואים אותי אני נמנעת מלהרגיש,

נמנעת מלתת להיכנס לעולמי,

מה שלכאורה מגן עלי,

אך למעשה משחזר תמידית את חווית הדחיה.


מיני מנגנונים גאוניים

שאכן הצילו אותנו בשנות ילדותנו,

אך היום רק משחזרים את אותו הכאב בדיוק...


אבל.. והנה הפאנצ' (!!)

בדיוק בשביל זה התכנסנו, נפגשנו, התאהבנו זה בזו ❤


כשאנו מתאהבים, תת המודע בוחר לנו בן זוג כזה

שיודע במדויק ללחוץ לנו על הכפתורים ההם,

אפשר לומר במילים אחרות -

שחָוָוה חוסרים דומים לשלנו

רק שמנגנוני ההגנה שלנו עשויים להיות הפוכים


למשל אם אני נמנעת מקרבה,

אני עשויה למצוא את עצמי בזוגיות עם מי שמשתוקק ודורש אותה

שנינו מונעים מחווית דחייה ~ נטישה

אחד בורח כדי לא להרגיש שוב ושוב נטישה 

(כמובן שזה רק מקבע את החוויה ומשחזר אותה שוב ושוב)

והשני נאחז כדי שלא יינטש

(גם זה מן הסתם מנגנון שמשחזר ומביא סוֹפֶי סיפור ידוע מראש של נטישה)


ואז אנחנו רבים -

כל פעם שאני נעלבת שהוא לא רואה אותי -

אני מתרחקת...

(לא משנה שגם אם היה רואה לא באמת הייתי מתמלאת מזה כי אני נמנעת.. )

מה שמוביל אותו להתלונן ולדרוש עוד יותר קרבה,

דורשנות ותובענות שמתובלות בהאשמות 

שמן הסתם רק מרחיקות אותי יותר,

ואנחנו מתדרדרים מטה במדרון חלקלק ותלול...


רגע רגע, זה לא הפאנצ'...


הפאנצ' הוא 

ההבנה - שבעצם הקשר הזוגי יכול להיות גשר לתיקון שלנו


מן הסתם השלב הראשון של התיקון

הוא המצב האוטומטי שחושף את מנגנוני ההישרדות שלנו

וכל עוד אנחנו מופעלים מהפצע -

זה רק מגרה אותו וזורה עליו עוד מלח -

קרי - המריבות שלנו


אבל!

כשאנחנו מבינים,

שהמריבות שלנו בעצם מעלות על פני השטח ולו חלקיק מהכאב -

ובזכותן נחשף בפנינו שער דרכו נוכל להיכנס ולרפא


כי התסכול כמו שדר' הנדריקס אוהב לומר

הוא הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש-


בכל פעם שאתם רבים,

בכל שיחה שמגיעה ל dead end

במיוחד באלה שחוזרות על עצמן 

(ואגב לא משנה אם המילים והנושא חוזר על עצמו

או רק המנגינה ...)

יש שכבה נוספת של אמוציות שמנהלות את המריבה

שנמצאת מתחת לשכבה המילולית

או כמו ששמעתי את ארנינה קשתן אומרת -

ישנה השיחה הלא מדוברת שמנהלת את המערכה

וזו צופנת בחובה עולם קסום ומלא בתובנות, רגשות, תחושות

שמוביל ישירות ללב שלנו

ומאפשר לנו לגעת בחלקים הרכים שמאחורי חליפת ההישרדות,

מבעד למנגנונים האוטומטים

ולהרוות את הצמא ❤


ככל שאנחנו מצליחים להגיע לעומק שלנו -

גם מתאפשר ריפוי לחלקינו הילדיים

כלומר המקומות שחוו חסך כלשהוא "מתמלאים"

וגם מעמיק החיבור בינינו לבין בן הזוג

זאת אומרת שבזכות המריבה

אם וכאשר אנחנו לומדים איך לעבור לשיח מודע,

(שזה בדיוק מה שנלמד בקבוצת הלימוד לזוגות

שתקפיץ את הזוגיות שלכם לרמה הבאה

(כן... כולל ההעמקה המופלאה הזו))

אנחנו לומדים לנהל את המצוקות שלנו,

כך שבהמשך - וזהו תהליך שלא קורה ברגע

ובכל זאת בהחלט מורגש ביום יום כבר מההתחלה -

יותר ויותר חלקים מחליפת ההישרדות מתייתרים לנו

פחות ופחות אנחנו דורכים אחד לשני על הכפתורים,

מה שאומר שהשיח בינינו הופך למכבד, ממלא, נוכח,

ו... הללויה - הלב מסכים להיפתח.


כל מריבה הינה הזדמנות לריפוי -

אישי - של מה שעלה אצל כל אחד מכם והוביל למריבה

וזוגי - של החיבור ביניכם שנוצר כשאתם מעזים לחשוף את החלקים הרכים

להבין את הקושי,

אפילו להצליח לעמוד בנעליים של האחר

ולגלות אמפטיה והתחשבות

תוך כדי השיח ובכלל.


כי בעצם,

כולנו רוצים שיאהבו ויקבלו אותנו בכל תנאי,

כולנו צמאים שיראו אותנו בעיניים טובות,

ככה, בדיוק כמו שאנחנו


ובזכות התזכורת מבן הזוג

שקיבל מסר מכאיב דומה לשלנו

וכמונו רגיל גם להמשיך ולהעביר אותו (גם אלינו)

אותה תזכורת שבאוטומט דורכת את חליפת ההישרדות שלנו,

כשאנחנו לומדים איך -

מאפשרת לנו להגיע לאותו הכאב ולרפא אותו

מאפשרת לנו להעניק לעצמנו הילדי 

מנקודת המבט של החלק האימהי שבתוכנו -

את אותה אהבה וקבלה בכל תנאי ❤


ומשם גם להעניק אותה הלאה - הללויה - גם לבן הזוג

ואיזה נפלא זה כששנינו לומדים את הדרך הזו

ועושים את המסע הזה יד ביד


ביחד כמו מקפצה

נוכל להיפרד מהזוגיות של הקבצנים 

ושבה אנחנו דורשים ותובעים מהאחר כל מה שלא קיבלנו

בתוענה לא מילולית שעכשיו לעומת הילד שהיינו - 

אנחנו חזקים ויכולים לדרוש ולהאשים -

מה שמן הסתם לא עובד לנו...

להיפרד מהקבצנות שמשמרת את התסכול


ולעלות לרמה הבאה -

לזוגיות גורמה - הללויה -

שבה יש הקשבה, קבלה, חמלה לעצמי

מה שמאפשר לי להעניק מאלה גם לאחר!


את הדרך לשם אנחנו עושים

בעזרת שני כלים מופלאים -

האחד זוגי - והוא דיאלוג אימגו

והאחר שמלמד אותנו ריפוי עצמי

שנקראת ת.ל.מ גוף נפש - מבית מדרשה של אורית כהן רז

כלי מופלא שעושה קסמים ומשחרר מאתנו

את התסכולים שמנהלים אותנו 

כשזה תכל'ס מורגש בכל הרמות -

בגוף אפשר לחוש בשחרור פיזי,

רגשות מתפוגגים ומתנקים,

דפוסי חשיבה בהירים ופתוחים יותר זמינים לנו

ואמונות מותמרות לכאלה שמשרתות אותנו.

ריפוי אמיתי שמורגש ביום יום 


ולך ולכם יש הזדמנות פז להיות חלק מזה

בקבוצת לימוד קטנה של עד 8 זוגות

בה אעביר את כל התכנים שקריטי להבין

ונעבור תהליכים מְשָנֶי חיים

כך שכל אחד מכם והזוגיות שלכם

עולה לרמה הבאה


כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever עד כה!


כל הפרטים על הלימוד בלחיצה כאן


בכל מקרה יש לכם 100% אחריות,

אם אחרי שעה מתחילת המפגש הראשון

משהו לא מתאים לכם - אתם משוחררים

ובלי שאלות או צורך להסביר - מקבלים את מלוא כספכם בחזרה!

ואני מציעה זאת כי אני יודעת מה הערך של הדרך שנעשה יחד

ויחד עם זאת - 

היא לא מתאימה לכולם,

לכן אחרי טעימה ממנה - אני משאירה את הבחירה בידיים שלכם.


כי אתם יודעים בעומק לבכם

הכי טוב מה טוב לכם,


אם יש לך תחושה שזו עשוי להיות המקפצה שלכם,

הירשמו בלחיצה כאן

ונתראה אוטוטו

כן.. כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever  עד כה!


גמר חתימה טובה

וחגים שמחים


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה