יום חמישי, 11 ביולי 2019

למה רוב הזוגות מתגרשים?

"אני לא יכולה יותר לשאת 
את ה_______ (תסכול כל שהוא) הזה...
די, נמאס לי!
אני חייבת לעוף משם !!!..."

כשה"תסכול" יכול להיות למשל:

המריבות שלנו/
ההתעלמות שלו/
הגסות/ אגרסיביות שלו/
השליליות שלו/
זה שהוא כל הזמן קובע לי מה לעשות/
חוסר האכפתיות שלו...
ועוד ועוד..

לא שאנחנו מחויבים להישאר זה עם זו,
אין אג'נדה כזו שמובילה אותי,
לפעמים פרידה היא אכן הצעד הנכון

ובכל זאת,
לעתים קרובות הסיבה לפרידה 
לא מוצדקת 
(לפחות מנקודת המבט שלי)

למה אני מתכוונת?

אם היא { לא יכולה לשאת למשל 
את השליליות שלו,

יש מצב,
(ותאמיני לי שיותר נכון לכתוב פה "סביר להניח")
שלה במיוחד יש קושי להתמודד עם שליליות

וכשהוא } "שלילי", 
הוא } מזכיר לה את הקושי הזה
שנמצא בתוכה,
מעלה אותו על פני השטח
ואז... היא { נאלצת לפגוש את השליליות
פנים אל פנים...

לאורך השנים,
היא פיתחה לה כל מיני דרכי התמודדות יצירתיות לחיות
בלי לפגוש את השליליות,
כמו למשל להיות רק חיובית, 
(להדחיק ולהתכחש לה כשהשליליות מציצה)
כמו למשל לברוח למסכים/ ספורט/ עבודה/ עשייה/ ילדים
you name it...

חוסר היכולת שלה { להתמודד עם "שליליות",
עם רגשות קשים,
עם הכבדות שהם מביאים ומעיבה עליה
היא שלה.

כשהיא תפרד ממנו },
זה לא יעזור לה להיפרד מהקושי שלה מול "שליליות"
זה רק ירדים אותו עוד קצת
וישהה אותו לזמן מה,

ואפילו זה לגמרי לכאורה...
כי הפרידה עצמה מביאה אתה 
המוווון רגשות קשים

ובכלל,
מאחר וזה לא לטובתה הגבוהה -
לא להיות מסוגלת להתמודד עם "שליליות"
ולהיעזר בהדחקה/ הכחשה/ בריחה כל שהיא
בכל פעם שזו עולה,

החיים יפגישו אותה עם אינספור הזדמנויות 
כדי שתוכל לרפא את המקום הזה,
לשנות את ההרגלים הללו,
ללמוד איך להכיל רגשות קשים
כדי שיוכלו באמת להתפרק החוצה
ויפסיקו להצטבר בתוכה

(שזה מה שקורה באופן אבסורדי כשהיא בורחת מהם -
לכאורה יש רווחה שנעלמו
אבל למעשה לא נעלמו כלל
אלא הצטברה עוד שכבה במצבור המודחק)

זאת אומרת 
שכשהאיש שלה } מביא אתו שליליות,
זוהי למעשה הזדמנות עבורה {
לפגוש את המקום הזה בתוכה
את הקושי שעולה בה מול השליליות,
את חוסר האונים,
את הכאב, הפחד, העצב,
את התפיסה השקרית - שסוף העולם קרב,
לחשוף את דרכי ההתמודדות ההישרדותיים שסיגלה,
שאכן הצילו אותה לאורך השנים,
אבל למעשה השאירו אותה מכווצת
ואינם מספקים עוד עבורה,

אם היא פוגשת שוב ושוב את התסכול הזה,
סימן שהגיע הזמן לעבור דרכו,
(ולא בהכרח להיפרד ממי שמזכיר לה אותו)
למוסס את המצבורים הרגשיים שיש לה שם
ולצמוח לבוגרת ששליליות אינה מאיימת עליה,

נכון שאינה נעימה לה,
אבל כבר לא מבעיתה כל כך,

זה לא אומר שנעים יהיה לה 
לחיות עם מישהו שכל הזמן שלילי,
לגמרי גם לו יש עבודה פה,
כי זוהי למעשה הדרך ההישרדותית שלו להתמודד 
לרוב עם אותו הקושי שלה -

לרוב, לשניהם אותו הפצע הילדי
אך לכל אחד דרכי התמודדות הפוכות.
אף אחת מהן לא אופטימלית,
כל אחת קיצונית לקצה אחר  
(בריחה אל מול התרסה)

כשהמפגש ביניהם, 
כן, דווקא כשהוא בהתנגשויות
שהוא בעצם המפגש בין חליפות ההישרדות שלהם -

מאפשר לנושא לעלות על פני השטח,
וכשהם לוקחים את זה לכיוון של ריפוי -
הם יכולים להיפרד מהבעיות,
בלי להיפרד מבן הזוג 
(שרק מזכיר אותן)

לחשוף את הסיפורים הפנימיים,
הרגשות, ודרכי ההתמודדות 
שרק לכאורה מגנות עליהם
ולמעשה משחזרות את המצב הלא נעים שוב ושוב.

לרפא את הפצע האישי - של כל אחד מהם
ולאמץ דרכי התמודדות בוגרים ומכילים
מתוך כבוד עצמי,
נִראוּת, יחס ואהבה פנימה והחוצה

אז יוכלו גם לייצר מפגש מלב אל לב,
לא עוד התנגשויות 
של חליפות הישרדות ומנגנוני הגנה.

היופי הוא -
שנקודת הפתיחה, השער שמוביל לשם,
הוא דווקא הקונפליקט והתסכול,
אלה מחזיקים את כל התכנים הללו,
מאפשרים לנו להיווכח, לראות, להבין, להכיל,
לייצר חוסן פנימי

ולבחור לנו דרך חדשה - 
ביני לביני
וביני לבינו..

אז רגע לפני שאתם בוחרים להיפרד מבן הזוג,
בואו ללמוד איך אפשר להיפרד מהבעיות
ולהישאר עם אותו בן זוג,
אותה המשפחה
באהבה, בכבוד ובחיבור
שתמיד חלמתם לזכות בו

זה לא חלום,
זו לגמרי מציאות,
שמתרחשת ביומיים אינטנסיביים
מלאים בתובנות, טרנספורמציה ואהבה.

כבר כמה שנים טובות 
שאני עדה לנפלאות ולניסים 
שמתרחשים לנגד עיני,

בואו גם אתם להיות נס שמתרחש❣
בלחיצה פה יש עוד פרטים
על האינטנסיב הזוגי

פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה