מראה שחורה/ מראה לבנה...

*משאילה את השם
בלי (ואולי עם?) קשר לסדרה שלא צפיתי בה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~

כמה פעמים התעצבנתי כל כך על מישהו אחר.
הייתי לגמרי צודקת
ובטוחה בעצמי
עם אג'נדה סדורה ומשכנעת שכך,

ובכל זאת, עם כל הצער בלהרוס 
את הכיף שבלהיות צודקת...
אני מביאה הפעם 
נקודת מבט שמוציאה מיד את העוקץ
ומאפשרת משהו אחר לגמרי:

אפשר לומר, שכל מה שמעצבן, 
מתסכל, מקשה עלינו 
או מפעיל אותנו באיזה שהוא אופן,
הוא למעשה שיקוף של עולמנו הפנימי.

אם הוא } למשל מעצבן אותי 
כשהוא מאשים אותי בכל דבר,
זה כנראה בגלל שיש בתוכי מקום שמרגיש אשֶם,
נכון, אני יודעת שאני לא אשמה (בראש)
אבל כנראה שישנו מרבץ רגשי של אשמה
שההַאַשַמָה שלו הצליחה לגעת בו
ולכן התעצבנתי.
או:
אם מקפיץ אותי כשהוא } יושב ונח על הספה,
זה בגלל שכילדה הופנם בי באופן לא מודע
המסר "מי שלא עושה לא שווה",
מסר שעיצב בי דפוס התנהגות של נמלה חרוצה
לצד תסכול על חוסר הלגיטימציה שלי לנוח

ואז כשהוא } נח, עולה בי אותו תסכול מחד
שמתנגש מאידך עם המסר של "ככה לא עושים"
והפקעת הזו מושלכת עליו }
ש"העז" לנוח.

דוגמאות שכאלה רבות ככוכבים אשר בשמיים :-)..

כל התכנים המשתקפים הללו
מוצפנים, מוסתרים ונחבאים
במסתרי תת המודע שלנו
אך מנהלים אותנו ביד רמה

כשהקו המנחה הוא -

If it's histerical,

It's historical

זאת אומרת - שאם זה מפעיל אותי,
זה קשור למשהו בהיסטוריה שלי,
כשהדגש הוא כפול -
גם בהיסטוריה
וגם שלי ׁ(!!)

קפסולת נקודת המבט הזו
היא מפתח זהב ויהלומים
שיכול לפצח כל מאבק,
כל קונפליקט,
כל חוסר הסכמה

ולהעביר אותנו ממלחמת עולם
לשלום ורווחה

נכון,
שלפעמים ההיסטוריה שלנו
והעומס הרגשי שאופף אותה בתוכנו
מטשטשים את היכולת שלנו לראות ולהיווכח באמת
כאילו מסך עשן מסתיר לנו
את התמונה הרחבה

לכן, במקרים רבים,
נחוצה עין וליווי של מישהו אובייקטיבי (ורצוי מקצועי) 

אבל בינתיים, עד שניפגש :-)
הנה לך שאלון קצר שיכול לתת לך ולוּ כיוון ל:

למה זה כל כך מעצבן או קשה לך כשהוא...
מציעה לענות עליו בכתיבה:

נסחי לך את המצב המתסכל:
קשה לי כש...................................................................
או
התסכול הכי גדול שלי הוא ש...........................................

כשזה קורה, מה שעובר לי בראש זה..................................

והרגשות הגועשים בתוכי הם...........................................
* רגש מתואר במילה אחת כמו: תסכול, פחד, חוסר אונים, עצב...
   אם אחד מהרגשות הם כעס, נסי לברר מה יש תחתיו בנוסף אליו.
**תני להם לנוע בקרבך תוך שאת מזהה אותם

לרוב כשזה קורה אני מגיבה............................................................

ואז, מה שקורה בעקבות התגובה שלי ....................................

מאיפה שזה מוכר לי כל הסיפור הזה ....................................
.......................................................................................
.......................................................................................
.......................................................................................
.......................................................................................
* כתבי כל מה שעולה ברוחך ואחרי שכתבת 
  נסי לחבר את "הקווים בין הנקודות" ולהבין מהו
  המקום בתוכך שהופעל
  למשל: כשהוא לא לוקח חלק במטלות הבית ביחד אתי
            אני מרגישה תסכול וזלזול וזה מזכיר לי את ההורים שלי.
            את אבא שלי שלא היה נוכח ואת אמא שעבדה בלי סוף בבית.
            כילדה הזדהיתי עם אמא והרגשתי זלזול ותסכול עבורה
            לכן היום כשסיטואציה דומה מתרחשת חוזרים אותם הרגשות
            ומציפים אותי.

מה שהייתי צריכה אז כילדה (בסיטואציה שעלתה) זה................

ואיך שאני יכולה להעניק זאת לעצמי היום זה...........................
למשל:
בדוגמא עם הכעס שלי על זה שהוא נח,
אני הייתי זקוקה לקבלה שלי כפי שאני.
לא בתנאי שאעשה,
אלא גם כשאני לא עושה כלום.

איך שאני יכולה להעניק את זה לעצמי:
אני יכולה מהיום לאפשר לעצמי יותר ויותר לנוח.
לא ממקום נלחם, לא מתוך דווקא וכעס,
אלא מתוך כבוד לצורך שלי לנוח כשזה האחרון עולה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מה שקורה הוא, שפעם, כילדות - 
היינו חסרות אונים
וניסחנו מיני תפיסות 
בעקבות ההתרחשויות בחיינו.

עכשיו, 
כבוגרות, אנחנו יכולות 
לחבק את הילדות ההן שהיינו
להעניק להן מה שהיו צריכות
ולמעשה לעבור אתן חוויה מתקנת,

אחרת,
אנחנו ממשיכות לעשות לעצמנו
את מה שעשו לנו
אם למשל היו מולנו מאד ביקורתיים,
סביר להניח שנמצא את עצמנו מאד ביקורתיות כלפי עצמנו
(וגם כלפי אחרים)

מנקודת מבט של הבוגרת מתאפשרות אפשרויות חדשות

והיופי הוא -

שהשער לכל העושר והנפלאות הללו
הוא התסכול
שהרי התחלנו ממשהו שמתסכל אותי...

מרנין ומלבב בכל פעם מחדש!

אז...
לחיי הצמיחה והריפוי 
של המקומות הכואבים שבתוכנו,
ריפוי וצמיחה שיאפשרו לנו (בין היתר)
מערכות יחסים מזינות ומשמחות.

ואני,
פה בשבילך,
בחיבוק וקבלה
להעמקה נוספת אם חפצה נפשך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן