יום שני, 21 בינואר 2019

איך להצליח לדבר }{ במקום לריב?



"קודם תלמדי לשלוט בהתפרצויות שלך, אחר כך נדבר..."
הוא } שלא יכול לסבול צעקות, מסנן בכעס..
ואז, כמו בכל פעם שהיא וְלוּ במעט מרימה את הקול,
הוא מיד מסתגר ולוקח צעד לאחור,
נאלם בשתיקה רועמת
וזהו, אין עם מי לדבר.


הוא לא מודע לזה שהשתיקה שלו
אלימה באותה המידה של הצעקות שלה.
אולי הווליום שלה שונה
אבל ה"טעם", ה"תוכן", לגמרי דומה.

הוא נוקט במה שנקרא "פאסיב אגרסיב"
היא לעומתו מורגלת להוציא החוצה,
(אכן, זה ה "אגרסיב" בכבודו)

שניהם צודקים באותה המידה
כל אחד מנקודת מבטו,

כל אחד מהם לא נעים לַאָחֵר
באותה המידה,
וגם,
שניהם נוקטים בדרך שמחמירה את המצב.

שניהם נתונים בשליטתו של הכעס
בין אם הוא מוחצן או מופנם.
וכל עוד זה המצב,
הם הולכים לכיוון ההפוך מזה שמוביל
לשלום, לשקט ולשלווה.

ולא..
אני לא מתכונת שמה שיוביל לשלום הוא ויתור,
או פשרות,
אינני מאוהדי התפיסה ש:
"בזוגיות צריך להתפשר.."
בטח שלא מתכוונת שצריך ללמוד להתאפק,
כי כל מי שניסה להתאפק בחייו,
כבר בטח גילה שעוד קצת ועוד קצת מן האיפוק
בונה מתח נפשי ופיזי שהולך וגדל בתוכנו
ומייצר חומה שהולכת ונבנית בינינו {  }
עד שמגיעים לסף היכולת "לבלוע"
ואז... מתפרץ מתוכנו הר געש
שמפתיע אפילו אותנו.. המתפרצים..

אז לא ויתור וגם לא איפוק,
לא נימוס, ולא "לנסות להבין את הצד השני",
לא לשנות פרשנויות,
ואפילו לא לטעון לקו זכות -

אף אחד מאלה
לא יהיה מה שיביא מזור
ויוציא אותם ממעגל הכעס והתסכול.

חלילה, אין לי כוונה להקטין מחשיבותם של אלה,
כל אחד מהם כבודו במקומו מונח
ועדיין...
הם כשלעצמם
לא יכולים להיות הבסיס לשינוי המצב.

גם לא טכניקה או נוסחא של "איך לדבר"
ובאילו מילים להשתמש
גם זה לא יספיק בפני עצמו.
אם לא התייחסנו לדבר הקריטי באמת-


למה שנמצא מתחת לפני השטח!

זה כמו שאלה הרשומים מעלה הם קצה הקרחון
אבל אם לא התייחסנו לקרחון עצמו
הם בטלים בשישים ואין להם כוח לשנות את המצב


כי על מנת ליצור בסיס יציב
הכיוון הוא הפוך לגמרי

במקום החוצה (לוותר לו, להיות מרוכזת בצרכים שלו, לפרש אותו...)
הכיוון שיוביל לנינוחות ושלווה
הוא פנימה:

לזהות את החלקים עליהם מכסה הכעס,
לעבד,
לשחרר,
ולמצוא את הדרך למלא את הצורך,
אותו הצורך שכשלא סופק- בנה כעס.

ואז...
כשאנחנו מלאים ומסופקים,
נקיים מהכעס והתסכול שפורקו,
אז, מתוך חיבור לעצמנו,
נוכל להיעזר במילים שמייצרות חיבור לאחר,
נוכל באופן טבעי לתת פרשנות לכף זכות לסיטואציות,
להבין את הצד שלו,
להתחשב זה בזו
ולרוות נחת מביחד מפרגן ואוהב.

מאחר והכעס מבעבע בתוכנו
ומזיק לנו פיזית ונפשית
ולא רק למערכות היחסים שלנו
(גם אם אני צודקת :-)...

יהיה לי נכון לעבד אותו
כדי שאוכל להביא את עצמי מתוך שקט
ובאמת לדבר, במקום שוב ושוב לריב על אותו הדבר.

כי כשהכעס זורם בנו
המוח האחורי, (הוא המוח הפרימיטיבי ההישרדותי שלנו) לוקח פיקוד
מה שאומר שרוב הדם זורם לשם
מה שאומר שהחלק החושב של המוח פחות פעיל
מה שאומר שתכל'ס...
כשאנחנו כועסים אנחנו פחות חכמים (בלשון המעטה מנומסת)

אז כדי שתוכלי להוביל את עצמך ואת שניכם
מתוך שקט
ובחכמה
לשיחה ממקום בו שניכם מסופקים ושמחים
אני מקיימת את הסדנה האינטרנטית הקצרה:

לא, אל דאגה,
אני לא מתכוונת למכור בה כלום,
אלא להעביר בה ערך נטו!
100% של תוכן + תהליך טרנספורמטיבי
כזה שאת יוצאת ממנו נינוחה
ועם כלים ותובנות
שמאפשרים לך להישאר רגועה
גם כשאת כועסת
ובזכותם אתם יכולים בפשטות לדבר במקום לריב.




לחיים נינוחים ושמחים יחד,

ובברכת טו בשבט שמח :-)

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

נ.ב
למען הסר ספק אני שוב מדגישה,
אף אחד מהצדדים לא אשם,
גם אם טבעי יותר לשלוח לטיפול את זה שצועק... :-)
בכל אופן הכעסים גם אם הם מוחצנים וגם אם מופנמים
אינם בריאים לנו
ובוורקשופ התודעתי הזה 
נלמד איך לעבד ולהשתחרר מהם
ולהגיע למצב בו אנחנו מנהלים אותם
ולא הם אותנו
ומתוך כך, בין היתר נצליח גם לדבר }{ במקום לריב.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה