יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

"התאכזבתי כל כך..."

"... 
כל כך חיכיתי לחופשה הזו,
כל כך התאמצתי שהכל יהיה מוכן בזמן,
שנוכל להיות ביחד,
שקדושת החג תיגע בנו,
שנצליח להתעלות מעל כל החיכוכים שמרחיקים בינינו לאחרונה,

אבל מה שהיה בפועל -
היה בדיוק ההיפך,

הוא היה כל כך מרוחק,
אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין,
כל דבר קטן עיצבן אותו והתלקח למריבה,

הוא היה מרוכז בטלפון שלו, בספורט שלו...
ולא רק שהחג לא היה שמח ומקרב,
היה בדיוק ההיפך, 
המרחק בינינו רק גדל..

כל כך התאכזבתי שממש פיזית
אני מרגישה כאב בלב..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


אז נכון שהחגים מְפָנִים מקום - זמן ומרחב לביחד,
אבל בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה -
נתחתן עם מי שבו התאהבנו
ונחייה יחד בשלווה ובאושר...

בניגוד לה...
להתפתחות שלנו יש תוכניות אחרות בשבילנו.

או,
כמו שהדי שלייפר (- מוותיקות המטפלות באימגו) קוראת להם -
The Angels of Discomfort

מלאכי ה "אי הנוחות" שלנו.

מכירה אותם :-),
פוגשת אותם מידי פעם...

האינטנסיביות הזו שנמצאת באוויר 
(עם ובלי קשר לחגים שחלפו לעת עתה)
או "המלאכים" שהיא שולחת לנו,
לא מאפשרים לנו "להירדם"
ומדרבנים עד כדי מאלצים אותנו
להתפתח,
לצמוח להיות מדוייקים יותר לעצמנו,
קרובים יותר לאני האותנטי השלם שבי.

בדוגמאות המילים תמיד ברורות יותר,
אז הנה אחת:

אם כילדה } לא ראו אותה,
כשכבר הסתכלו, המבט היה שיפוטי,
לא רך ומקבל, אלא נוקשה, 
כזה שנחווה כדוחה,
ומיד העלה בה את הפרשנות "אני לא מספיק"
ויחד אתה אשמה, בושה,
תסכול וכאב מאד גדול,

באופן פאראדוקסלי (אולי)
אם כך חוותה את אלוהאמא/אבא מתייחסים אליה,
ככה למדה להתיחס לעצמה.

ותוך שהיא באופן לא מודע 
"מאמצת" את ההסתכלות הזו,
היא למעשה משחזרת שוב ושוב את התסכול,
בעוד שהיא שבויה בתוך התפיסה והדגם
שמתקיים בה ב 4 הרבדים:

ברובד הפיזי-  היא חשה מחנק בגרון,
ברובד הרגשי - היא מרגישה אשמה, בושה, תסכול, כאב...
ברוב המנטלי - מתקיימת בה המחשבה "אם אהיה טובה אז (אולי) יקבלו ויאהבו אותי"
ברובד הרוחני - מתקיימת בה האמונה: "אני כפי שאני זה לא מספיק"

ואם זה מה שמתקיים בתוכה,
כל עוד היא שבויה בתפיסה הזו,
סביר להניח שאלו יהיו ההתנסויות שלה,
ובין היתר תִימָשֵך אל מי שימשיך לקיים את אותה החוויה עבורה

הוא { מצידו,
חווה כילד חוויה דומה,
רק שה"מסקנות" הלא מודעות שלו היו "הפוכות" ואצלו -
ברובד הפיזי - חש את כאב הדחייה בבטן
ברובד הרגשי - מרגיש אשמה, בושה, תסכול, אכזבה
ברובד המנטלי - המחשבה הלא מודעת שלו סביב העניין היא
                       "אם אתרחק אהיה מוגן מפני הדחייה" 
                       "אם אדחה ראשון לא אחווה דחייה כלפי.."
ברובד הרוחני - מתקיימת בו האמונה "אני כפי שאני לא מספיק ולא ראוי לאהבה"

כל עוד הם שבויים בתפיסה, כל אחד בשלו,
אותה חווית דחייה ממשיכה להתקיים בקרבם וביניהם.

(כמובן שהמורכבות גדולה ומסועפת וזה רק צוהר להתבונן דרכו)

אז...
איזה מזל שיש תסכול !!!
איזה מזל
שמלאכי אי הנוחות שולחים לנו עוד ועוד ממנו,
כדי שיימאס לנו,
כדי שלא נסכים לחיות כך יותר,
כדי שנצליח לעבור דרכו

ו ל ר פ א

כדי שנוכל להיזכר 
כי דווקא דרך המסת חווית הדחייה
נזכה לחוות קבלה אמיתית

דרך המסת ושחרור הבדידות
נוכל לחוות ביחד ממלא
ביני לביני
וביני לבין האחר

כשנעבור דרך התסכול שהניתוק מעלה בנו ונרפא,
נוכל לחיות בחיבור מזין,
חיבור לעצמי, לעוצמה שבי,
לגדולה שלי, לאני השלם שמתפתח עוד ועוד
וחיבור למה ומי שמעבר לי.

שם יכולה לשכון האהבה.
שם נוכל להעז לפתוח את הלב ולתת לה לפרוח.


אמן!

אם מלאכי אי הנוחות ביקרו אותך לאחרונה,
ראיתי אותם הרבה בזמן האחרון :-),

חשוב לי שתדעי
שישנה דרך מופלאה לנצל את התזכורות הללו

דרך שמאפשרת בְּרָכּוּת ובקלילות
לפתוח את הפלונטר,

להתיר אותו מכל אחד מארבעת הרבדים,
לרפא, לנקות, 
לעבור מסטייט אוף מיינד של הישרדות לכזה של איכות
ולבנות משכן פנימי וחיצוני בו האהבה יכולה לפרוח,

את הדרך הזו אפשר לעבור בזוג:

כך תצליחו לחולל את השינוי המיוחל בזוגיות שלכם

ביומיים אינטנסיביים שיש בהם הכל

כל מה שצריך לדעת,

ומספיק תהליכים משני חיים

שיקפיצו את הקשר הזוגי שלכם

מקפצה משמעותית קדימה



אגב,
יש לכם אחריות מלאה
אם אחרי 3 שעות  תמצאו שלא נכון לכם להישאר,
ניפרד כידידים והעלות תהיה 
כעלות של פגישה זוגית רגילה.

                      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואפשר גם בעצמך, רק את ואני:
תהליך אישי

רק את ואני
ומתוך הדרך שאת עוברת
משהו משתנה בחייך, (גם בדינמיקה הזוגית)
ויש לך היכולת להוביל את עצמך לכיוון חדש ובהיר

אני רואה את הנשים שבאות בגפן
ואת השינוי המרנין שעובר הבית שלהן בעקבות כך
ואני מ ת מ ו ג ג ת!
           
                         ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ויש גם תכנית מוקלטת לנשים שרוצות לחולל את השינוי
בזוגיות שלהן:


נכון שהכי כיף בתהליך זוגי,
אבל, אם הוא לא בעניין, ממש אין סיבה להישאר באותו המקום,
אפשר לחולל את השינוי לו מייחלים בתהליך אישי פרטני,

למעשה, אפשר ללכת כברת דרך משמעותית לשם תוך 3 שבועות 

כך את חוזרת להיות זו
שכותבת את תסריט חייך!

תענוג צרוף
וכל כך פשוט ונגיש. 

הצעד הראשון לשם בלחיצה פה

מאחלת לך חזרה לשגרה מבורכת,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה