"בעלי לא אוהב שחופרים לו.. " ובכל זאת מה כדאי לעשות כשמשהו מעיק ?

יוני 29, 2016

הרבה פעמים- זה מה שאומרות לי נשים בטלפון -

"אבל בעלי לא אוהב חפירות.."

אז האמת- שגם אני לא..

למען האמת, ההרגל שהושרש בי מאז עלומיי.. היה להתעלם ולהדחיק את כל מה שלא נעים

היתה לי ממש שיטה סדורה להדחקה ..

עד היום לפעמים כשאני קמה בבוקר

עם איזה מועקה שמציקה לי

וזה מחניק לי בגרון ומעיב עלי כמו עננה אפורה שמכבידה ..

אני יכולה להבחין בהרגל ההוא - שכל כך מושרש בי מתגנב לו בשקט..

מנסה לגרום לי להעביר נושא ולעבור הלאה

בתקווה שזה פשוט ייעלם לו ואני אוכל לנשום ..

אלא שהיום .. אני יודעת שהתקווה הזו סביר להניח שלא תתמלא..

ולו רק מעצם קיומו של החוק השני של ניוטון ..

כי כשאני הודפת את המועקה .. אני בעצם מתנגדת לה..

וזה - גורם לה להתנגד לי בחזרה :-( ...

כלומר מחמיר את המצב ומשאיר אותה אי שם בסביבה אורבת לרגע נוסף בו תוכל להגיע..

אז מה כן ? לחפור ?? (או מה עושים עם המועקה ?)

ממש לא ..

אני פשוט נותנת לתחושות להיות (בין אם זה מועקה, מחנק, כיווץ.. )

מזהה,

מבחינה מה יש,

מבררת מהו הדבר שמציק,

(אני יודעת שלפעמים צריך עזרה בהתחלה.. כי זה לא קל ואפילו יכול להרגיש מפחיד לבד..
בשביל זה אני פה)

אגב, במיוחד בשביל זה הקלטתי לך את הסדנה להשתחרר מלופ-ים בזוגיות
שנמצאת ממש בלחיצה פה.

ונותנת לעצמי להרגיש ולחוש אותו (כלומר לא רק להבין בשכל מה קורה)

ואז.. כמו קסם.. לרוב עם תובנות - לפעמים מרגשות במיוחד- המועקה מתפוגגת

כי אם אני מתעלמת ממנה..

אז אפשר יהיה לומר שאני לא חופרת ..

אבל אז.. היא חופרת לי.. :-)

ומה שעשה את זה קל עוד יותר הבוקר הזה

זה האיטלקים המדהימים האלה שסביבי..

הנהג הזה שבחר לעצור כדי שאוכל לחצות את הכביש

למרות שזה כביש בינעירוני ונוסעים בו ממש מהר..

ופקיד הקבלה מהמלון שלוקח אותי כל בוקר לתחנת הרכבת ..

ומקפיד לפתוח לי את הדלת של האוטו

(בכל פעם שהוא הולך לדלת של ליד הנהג אני מתבלבלת ומתחילה ללכת לצד של הנהג .. :-)