חפש בבלוג זה

יום שלישי, 28 ביוני 2016

מה במיוחד עוזר לי להצליח להשכין שלום בין בני זוג ולעזור להם להחזיר את האהבה ?

תמיד אהבתי לטוס..
לא היה טרמפ אווירי שוויתרתי עליו בשירות הצבאי שלי..
אפילו כשלרוב - זה היה טרמפ שמאריך את זמן ההגעה שלי הביתה 
פי שניים או למעלה מזה.. מאחר והיה כרוך בהמתנה בטרמינל בבסיס- בנגב, 
ואחרי הנחיתה בשדה דב, מצריך נסיעה חזרה דרומה באוטובוסים הביתה לאשקלון..
לא אפקטיבי בעליל..

אבל בטיסה.. אני פורחת ..
יש משהו בהמראה ובנחיתה שממריץ את זרימת הדם בגוף (שלי לפחות) 
ולאורך הדרך - הנוף שנשקף (מגובה נמוך יחסית בנתיבים בהם טסים המטוסים הקלים) 
פותח את הלב ומזין את הנשמה..

נקודת המבט הזו שמצד אחד רואה מלמעלה את התמונה הרחבה 
את חמוקי הגאיות והיופי שבמרחבים
ומצד שני קרובה מספיק בשביל להרגיש אהובה עלי במיוחד

אולי זה יכול להסביר את האהבה שלי בעבודה עם זוגות, 
גם שם אני יכולה לראות מחד את התמונה הרחבה 
ולהוביל כל אחד מהם בעדינות אך עם נחישות אל הריפוי והצמיחה שלו, 
אל הגדול, האנושי, האמפטי, החבר שהוא, 
אל החוסן פנימי שלו שמאפשר לו יותר ויותר לפתוח את הלב ..

ומצד שני להיות מספיק קרובה כדי להרגיש אותם כדי להבין, 
כדי להבטיח את הדיוק עבורם..

זוהי נקודת המבט שמאפשרת לי ליצור עם זוגות שינויים מרחיקי לכת..

כי הם שנמצאים בתוך הגאיות לא יכולים לראות מה קורה באופק, 
אך כשאני נמצאת שם עבורם, נפתח עבורם מרחב חדש של אפשרויות.. 
זה לא ברור מאליו שזוגות שמגיעים רוטנים וכועסים יוצאים נינוחים, מחוייכים יד ביד..

אגב , כפקחית טיסה היו לי הזדמנויות קסומות במיוחד 
לחוויות אוויריות שמעבר לתובלה הביתה..

בלתי נשכחת עבורי היתה טיסה במסוק מהבסיס שבנגב למנחת באזור ים המלח
טסנו מזרחה לאורך הירידות מערד לים המלח וזה היה .. אין מילים.. פשוט מרהיב !

תארי לך שאת ציפור
פורשת כנפיים
במצב אופקי עם המבט לאדמה
ואת עפה..
אז זה היה ממש ככה..
טסנו כל כך קרוב לפני האדמה שאני רק נזכרת בזה 
ומתרגשת שוב מהעוצמה של התחושה אז (וזה קרה לפני יותר מ 25 שנים..)

מדהים כמה חוויות שחווינו מעצבות את חיינו גם היום..

ואפילו שלכאורה אין קשר בין טיסה לבין עבודה עם זוגות 
ואפילו שלא אני הייתי הטייס אלא טרמפיסטית בלבד.. 
נראה שאימצתי שלא במודע את נקודת המבט הזו 
שמאפשרת לי היום להשכין שלום בכל כך הרבה בתים

בדרכי לרומא
מבטיחה חוויות ותמונות מגובה 0 בקרוב

להתראות
התמונה של ‏קולי קולך | גלית אליאס התפתחות אישית וזוגית בדרך האימגו‏.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בואו ניצור לנו שנה של אהבה

כבר כמעט שנה חלפה מ ה 7.10, ו.. וואוו מה שעברנו בה,  כמה כאב הציף אל מול הזוועות ועוד כאב כזה שמעבר ליכולת (שלי לפחות) לקלוט - על החטופים שע...