יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

הנה הם באים ימים של שקט.. איך אפשר לאסוף את שברי סערת החגים ?




"... הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה ... "  (שרה כל כך יפה וגם כתבה ירדן בר כוכבא)

חג ועוד חגגגג, ברצף כזה
שכשיש הרבה שכבות תחת השטיח.. הן מספיקות לצאת
בזו אחר זו..
וכל מה שניסינו להסתיר מעצמנו ומהעולם,
כל מה שלא רצינו לראות וניסינו להבליג ולהתעלם
צף ועולה ולא נותן מנוח

זו מן תקופה אינטנסיבית שהחגים עוד מעצימים –
שהתחושה הכללית היא שאין לאן לברוח –
כל מה שלא מדויק, מה שלא נכון לנו – דוחק בנו –
או שנדייק אותו או שיתפרק..

עניינים זוגיים (כמו גם אחרים אבל ביני לבינו זה הכי דוקר ומציק..)
עולים על פני השטח למשל :

אם בדרך כלל הוא נכנס הביתה ואתו המוסיקה –
בסלון, אחר כך במקלחת ואז בחדר השינה
והם נדלקים ביחד – המוסיקה והפיוז שלה..
כך שככל שמתנגנת – המוסיקה..
היא משתגעת וממלמלת לעצמה- אני לא יכולה כבר
תנמיך את הרעש הזה..
והריטואל הזה מתחיל כשהוא חוזר מהעבודה..

אז בתקופה הזו של החגים זה מגיע לשיאים חדשים
ואין לה השקט הזה לנשימה..
מהבוקר הוא מחובר למוזיקה שלו והיא הולכת ומאבדת את זה..

בתהליך קצר שעשינו מסתבר..
שהוא חווה השתקה בבית שלו כילד,
היה צריך לשמור שם על השקט כי כך דרשו ההורים..
ומתוך ההתנגדות לכך צמח החיבור למוזיקה בצורה כזו
שלפעמים כלל לא חשוב לו מה הוא שומע .. העיקר שזה יתנגן ברקע וירעיש
העיקר שלא יהיה שקט.. אותו שקט דרוך ומסוכן מבית הוריו..

והיא לעומת זאת.. כל כך סבלה ממה שהיה לשמוע בבית בין ההורים שלה..
שלא היתה מסוגלת לשמוע ולכן... ברחה אל השקט
ושנים היתה בורחת אל השקט הזה בכל מיני דרכים מתוחכמות
כי עבורה שקט הוא בטחון – שם היא יכולה להיות רגועה

אלא שעכשיו כשהוא נכנס עם המוזיקה הזו.. בורח אל המשכן הבטוח שלו..
אף דרך מן הדרכים שלה אל המקום הבטוח שלה לא יעילה יותר,
והיא אבודה בים הרעש שסביבה מייחלת לרגע של שקט ובטחון לשווא..

בתהליך הקצר שעשינו יחד הם יכלו גם להבין את ההתנהלות שלהם,
אבל יותר מזה –
לעבור תהליך של ריפוי אמיתי לאותו חלק חסר אונים –
שלו שהתנגד להשתקה ולא יכל להרגיע אותו כילד
ושלה שלא היה יכול לשאת את השיחות הקשות של הוריה
שכל כך איימו על הקיום שלה, ולא היה שם מי שיעזור לה לעבד
את הרגשות הללו.

הריפוי שהם עברו אם כן הוא בארבעת הרבדים כולם
במישור המנטלי – הבנה של מקור הקושי ושל המנגנון שכל אחד פיתח משם
במישור הרגשי  - של הרגשות הקשים שנתקעו שם מאז הודחקו/ הוכחשו וכאלה..
במישור הפיזי -    כי לאותן רגשות ישנן תחושות שצמודות להן וממש אפשר להרגיש
                         בגוף איפה זה תקוע וגם להרגיש את ההקלה כשזה משתחרר
ובמישור הרוחני   כי את כל התהליך הזה מלווה הילינג עוצמתי וגם האני העליון של כל אחד     
                         מהם – אותו חלק ששואף להתפתחות נמצא שם ותומך בתהליך. (בניגוד
                         לאגו שימצא כל כלי ליצור סטגנציה – וישתמש בפחד ותירוצים ודרכי
                         התנגדות אחרות מתוחכמות להפליא)

וכשכל הרבדים שותפים לתהליך, הריפוי עוצמתי ומוחשי ויוצר שינוי אמיתי
כך שהוא פחות ופחות צריך מוזיקה למיסוך סביבו
והיא פחות ופחות מוטרדת ומוסחת ומתחרפנת ממנה.

וגם כשהם נוכחים בחלקים חסרי האונים זה של זה..
הולך ונבנה ביניהם גשר שמחבר את החלקים הרכים שלהם,
ומאפשר אט אט לזנוח את ההתנצחות, ולשים בצד את כלי המלחמה והצדק

הרי כולנו מסכימים ששלום אמיתי לא משיגים בכלים של מלחמה..

ואז .. יוצאת הקשת, המים כבר ירדו..
אפשר לבנות , לחזק , לייצב את המרחב הזוגי
ולחזור להיות החברים הטובים שפעם כשהיכרנו היינו בטוחים שנהיה..



או כמילות השיר :
"... הנה הם באים ימים של שקט 
שנינו כאן ביחד על ההר 
המים כבר ירדו ויש גם קשת 
אפשר לקום, סוף העולם עבר
. .. "

אז לכל מי שחיכה לסדנה הבאה – בה נעבוד באופן הנ"ל
הנה היא מתקרבת ובאה,

לאורכה צצים ועולים (בעבודה אינטימית לכל זוג) העניינים שמנהלים אתכם
ובכלים הייחודיים אתם אני עובדת אנחנו פותרים, מרפאים וצומחים,
תוך כדי שהגשר ביניכם הולך, מתייצב ונבנה,
תוך כדי שהמרחב הזוגי מתנקה ומתטהר, והופך בטוח ומוגן –
בית ראוי לחיות בו לשניכם ולילדים.

סדנה ייחודית לעבודה זוגית מודעת שעושה שינוי אמיתי
שמרגישים בו כבר מהיום הראשון של הסדנה,
שינוי שמלווה אתכם להמשך הדרך הזוגית שלכם בלי תלות בתרגול כזה או אחר.
והיא הולכת להיות מרגשת ובעלת ערך עצום בשבילך !



מצפה להתרגש אתכם

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה