כמה פעמים ביקשתי ממך להרים אחריך את הבגדים מהמקלחת ?

" .. פתחת את הדלת של הארון.. מה הבעיה לסגור  אותה חזרה ??

ומה עם ערימת הבגדים שזרוקה במקלחת ? למי היא מחכה שם ?

וקופסאות הנעליים פה באמצע  הדרך ?

הזזתי אותן כדי שאוכל לקחת משהו שהיה מאחור..

אז למה לא החזרת ?

לא הספקתי כי הייתי חייב לרוץ לפגישה, לא היה לי זמן לנשום..

אבל זה משגע אותי ומוציא אותי מדעתי הבלגן הזה..

אני לא מבינה למה אני צריכה לחזור הביתה ולמצוא כזה ברדק

אני מבקשת בפעם ה 1000 שתקפיד על הסדר והניקיון

מה כבר ביקשתי ?

האמת.. אני ממש לא מבין מה הזוטות הללו מעסיקות אותך..

זה מה שחשוב לך ? זה הדבר הכי שולי בעיני..

ובכלל איך את תמיד רואה את מה שלא עשיתי..

איך את לא רואה את זה למשל שאתמול בישלתי לנו והיה כל כך לאכול יחד..

ואת זה שאני משקיע ומתאמץ ועובד כל כך קשה

כדי שנוכל להרשות לעצמנו לחיות ברמת חיים גבוהה..

במקום שתפרגני ותעריכי את המאמץ שלי..

את באה כל הזמן בתלונות.. "

זה היה הריטואל הקבוע שלהם

וסביר להניח שהיה ממשיך וחוזר על עצמו שוב ושוב,

עם אותן השאלות ואותן התשובות,

ובעיקר אותה התחושה המעיקה שמתלווה אצלו ואצלה..

אלמלא היו מתחילים תהליך זוגי.

עד שהתחלנו לעבוד יחד -

כל אחד ראה דרך המשקפיים הסובייקטיביות שלו..

ועוד יותר מזה.. דרך האוטומטים והחסמים שמנהלים אותו..

אז מה כבר קרה שם ששינה את התמונה ?

למשל זה – שכשהתחלתי לעבוד  אתה-

הסתבר שמה שמפעיל אותה באמת.. מאחורי ה'בלגן לכאורה',

היה בעצם הזלזול שחשה ממנו בכל פעם שהשאיר בלגן אחריו,

בשבילה כל פעם שהשאיר בגדים במקלחת היה בעצם -

לא להתייחס לבקשות הנשנות שלה,

להתעלם מהן ועוד יותר מזה - ממנה !

היתה שם עבורה תחושה של התעלמות עד כדי זלזול,

וזה היה הטריגר האמיתי למאבק הכוח התמידי הזה שהיה ביניהם מצידה.

וכך היה עד לריפוי שהתחולל.

עד אז היה חלק חלש וחסר אונים  בתוכה –

שכאב את הזלזול, את חוסר ההתייחסות לצרכים שלה,

את זה שלא רואים אותה ואת ההרגשה שלא באמת אוהבים אותה..

אותו חלק הוא זה שכלפי חוץ התבטא בכעס.

כמה מילים על כעס –

כעס הוא כמו מכסה , הוא לא הרגש האוטנטי,

הוא מאפשר לנו אשליה של אונים כשבעצם מתחתיו מסתתר חוסר אונים

ומקום פגיע וכואב.

כשאנחנו מגיעים אל אותם הרגשות האוטנטיים שמסתתרים מתחת לכעס-

אתם אפשר לעבוד, אותם אפשר לרפא.

וככל שהמקום נרפא עבורה, (- מה שמורגש פיזית כהקלה מידית בגוף)

כך פחות ופחות תהיה מופעלת מ 'הבלגן' -

כי זה כבר לא 'ינגן לה' על מקום פצוע שחש שמזלזלים בו..

ייווצר שם חוסן , יציבות שיודעת את עצמה ואת ערכה.

בנוסף - היא תהיה בבחירה – איך להגיב –

אם להעיר – והפעם ממקום רגוע יותר ומטיף פחות

או אולי פשוט הפעם לסגור את הארון אחריו (בשלווה)

כי היא שמה לב שהוא מאד מיהר ולא מתוך זדון השאיר אחריו בלגן שכזה.

או בכל דרך אחרת שתבחר לנכון.

השינוי המרענן הוא בתחושה הרגועה,

בהתנהלות עניינית לא מתוך סערה רגשית שמקשה על פתרונות

ובבחירה המתאפשרת מכך – בתגובה כזו או אחרת. (לרוב מוצלחת בהרבה מבעבר)

זו רק דוגמא ועל קצה המזלג של מה שקורה בתהליכי התפתחות זוגיים,

ישנם עוד תובנות אצל שני הצדדים אותם לא העליתי מפאת קוצר היריעה..

ובכל זאת אני תקווה שהקסם שמתאפשר תוך כדי ריפוי כזה גלוי יותר לעין –

קסם הריפוי, הריפוי האישי של כל אחד מבני הזוג,

והניקיון של המרחב הזוגי שלהם שמתאפשר תוך כדי התהליך.

בקרוב ממש אני מעבירה 2 סדנאות –

סדנת בוקר קצרה –

החזון הזוגי שלנו בשישי 7.11.14  בשעות 09:00-12:00
נותר מקום לזוג אחד בלבד , הרשמה במייל galitel2@gmail.com

וסדנה לעבודה זוגית מודעת בשבוע שאחרי

פרטים ם נוספים לגבי הסדנה הזוגית שתתקיים ב 14+15.11.2014

בלחיצה על הקישור הזה

בסדנה יש מקום ל 5 זוגות בלבד

ולכן יש להזדרז ולהירשם אם יש לך עניין להשתתף בה

בימים אלה אני מלווה זוגות ויחידים בנתיב התפתחותם,

כך שיוכלו לקום בכיף יותר כל בוקר,

וללכת לישון בסיפוק ובמלאות, תוך שמחת הגילוי את עצמם.

מזמינה אותך להיות חלק מהחגיגה ולהירשם לאחת מהסדנאות !

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן