בפוסט הקודם כתבתי מתי אפשר לשחרר
אותו,
כשהשאלה המתבקשת היא
למה בכלל להחזיק במשהו שלא טוב לי בו ??
והתשובה היא – (כמובן
בסייג שלעיל ששנינו רוצים בצמיחה המשותפת)
שהקושי הוא בתוכי
פנימה, ולא אצלו.
נכון שהוא מזכיר לי את
הקושי, ומעלה אותו על פני השטח,
אבל אולי אולי 10% הם
אודותיו, בין 80-90% הם אודותי !
ומאחר ומעצמי אני לא
יכולה להיפרד..
ומאחר ואפשר להתייחס אל
זה שהוא מעצבן אותי
כאל תזכורות למקומות לא
פתורים בתוכי שבזכותו יש לי הזדמנות לרפא אותם..
הרי שהקשר בינינו – קשה
ככל שיהיה
הוא הדרך האולטימטיבית
עבורי להתפתחות וצמיחה אישית .
בכל פעם שאני כותבת/
אומרת את זה אני כל כך מתרגשת –
כי זה מקסים בעיני !
ומעבר לזה.. זו באמת
נקודת מבט משנה חיים !
לא עוד "הוא
אשם" !
אלא –
"הנה לי עוד מקום
לרפא" !!
צולם על ידי גיא אליאס הבן המדהים שלי
תודי שזה מקסים J
והיופי הוא שזה עובד,
וכשמתנסים בריפוי הזה
כל נקודת המבט שלנו
משתנה,
ונתיב הריפוי הופך
להיות אורח החיים שלנו
כשבקשר הזוגי זה מתבטא
בשקט, שלווה ושלום,
וגם כשיש אי הסכמה היא
נפתרת בקלות,
עם פחות ופחות כעסים, ופחות
ופחות ברוגזים,
מתוך מקום שלוקח אחריות
על הריפוי של עצמו.
וזה מדהים שרבים דווקא מתוך
הגברים שמשתתפים בסדנאות
אומרים בסופן שמה שהם
לקחו מפה זה את עניין האחריות
ושהם מבינים שאין פה
אשמים, ולא 'היא אשמה.. בכל מה שקורה..' אלא לכל אחד
יש האחריות שלו
לסיטואציה.
כי בעצם בעצם – המחויבות
שלי היא לתהליך שלי ולא לקשר הזוגי שלי
(כמובן שגם
בעיקר אם יש שם משפחה.. )
ומבחינתי -זו הסיבה
האמיתית ל -
"למה לי להחזיק
בקשר שלי גם אם קשה לי ולו מהבוקר עד הערב ? "
בקרוב אכתוב לך איך
עוברים את הרגעים הקשים
בלי להחמיר את המצב
כלומר בלי ללבות את האש ??
בינתיים אני ממשיכה
לפגוש אנשים מקסימים
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות
למקומן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה