למה כל כך קשה לנו לומר "די", או "לא", או "ביי"

שאלה שאקטואלית במיוחד אפרופו יום האישה,

שהשנה לגמרי לא נחוג 

ומציין בעיקר את 19 הנשים היקרות שעדיין בשבי החמאס,

שכולי תפילה שלמרות ההנחות הרווחות,

ה' שומר עליהן - בגוף ובנפש...

מה שעשוי לקחת את הדיון למחוזות רחוקים שקטונתי מלהיכנס אליהם

ולכן אני חוזרת - בליווי תפילה נוספת לשלומן ולשלום החטופים כולם - לנושאי חולין:

לוקחת נשימה, ומפנה כיוון בחזרה -

אל הקושי המוטבע בנו כנשים באופן קולקטיבי - 

בהשפעת ההתניות התרבותיות הרווחות סביבנו,

לומר 'לא'

קושי שבהחלט מוכר לא רק לנשים אם כי אצלנו הוא רווח יותר.

יש כוח מאד חזק שאת חלקנו משאיר באחיזה יתרה,

גם כשכבר לא נכון לנו להישאר

וחלקנו האחר - מאותו המקום בדיוק - נוטה לעזוב ראשון,

מלכתחילה לא מתמסר עד הסוף,

וברגע שמידת התסכול והקושי מציפה - קם והולך

שתי התגובות האוטומטיות הללו - 

הם שני הצדדים של ה fight או flight

ונוכל להבחין כל אחד עבור עצמו מהו האוטומט השולט בו

(עשוי להתבטא גם בהתפרצות החוצה בכעס fight לעומת בלימה אגרסיבית שלו - flight

כשכבה נוספת של אותו הדפוס)

אפשר לומר בהכללה שכולנו חווינו במידה כזו או אחרת כילדים

חווית דחייה וחווית נטישה,

או במילים אחרות אפשר לומר שאלה הן

החוויות הכואבות ביותר שנמצאות מתחת לרשת הדפוסים שלנו,

מי יותר ומי פחות.

כשאנחנו חווים נטישה, באופן לא מודע מוטבע ההרגל ההישרדותי -

או לאחוז חזק כדי שלא יעזבו אותי שוב,

או מלכתחילה לא לתת אמון, לא להתמסר, ולנטוש ראשון,

ככה מבטיח לנו כל אחד מהדפוסים שהוא מציל אותנו

ושלא נרגיש שוב את הכאב.

הוא כמובן לא מקיים.. (!)

ולא רק זאת, אף מנציח ומשחזר לנו שוב ושוב את אותה החוויה,

מאחר ואנחנו מחזיקים בתוכנו את הפחד 

שממגנט אלינו אנשים עם אותה מידת פחד

ולרוב עם הרגלי תגובה הפוכים.

כך שאחד יהיה הנוטש והשני האוחז

וגם כשההרגלים שלהם זהים - יתחלפו בהם לסירוגין

ויחזרו שוב ושוב.

הפצע הזה כל כך עמוק,

והדפוס כל כך חזק שהוא יפעל לא רק בתוך מערכות זוגיות

ואז - למשל - אם אני מהאוחזים-

איך אני יכולה להרשות לעצמי לסיים התקשרות עם קוסמטיקאית,

כשרק המחשבה על כך מפעילה את הפחד הזה שבוער בתוכי

ואני עשויה למצוא את עצמי נשארת במקומות 

כשכבר לא מתאימים לי, הרבה מעבר למה שנכון לי

(כן, גם כשאני רוצה לעזוב, מתעורר פחד הנטישה אותי.. הזיה איך אנחנו בנויים :-)

ואם אני מהבורחים -

אני עשויה למצוא את עצמי מדלגת בין מקומות / אנשים

כשבכל פעם שחוש הריח ההישרדותי מרגיש את סכנת הנטישה,

הוא מעורר את התגובה האוטומטית שכמו כיסא מפלט,

מנתקת רגשית ואז פיזית ומבריחה אותי מה'סכנה'.

ככה נמצא את עצמנו חגים במעגלים סגורים

כשבעצם מה שמנהל את המערכה הוא פחד גולמי יחסית

לכן שיחות שכליות וניסיונות לפתור את הנושא בצורה לוגית,

ישאירו אותנו לרוב באין מוצא.

וגם.. במאבק. 

זה טבעו של השכל, ינסה לכוון לאשם וצודק

על זה נוסיף תכנים שקשורים לדחייה,

ולכל אותן החוויות בהן חשנו דחויים,

מה שעורר בנו עלבון, חוסר אונים, אשמה, בושה, עצב וכו'..

כל פעם שכעסו עלינו - ולא עשו הפרדה ברורה 

בין ההתנהגות עליה כועסים

לבינינו כיצורי אהבה שבגילאים המוקדמים תלויים בדמויות המטפלות

ובאהבתם אלינו,

בכל פעם כזו שהרגשנו שלוקחים מאתנו את האהבה,

והיא מותנית בהתנהגות 'נאותה' שלנו,

יכול להיות שלמדנו שכדאי 'להתיישר' והפכנו מרצים 

או שהתנגדנו לעצם התנאי והפכנו מתמרדים.

כך או כך ה'לא' מחזיק את הטעם המר הזה

באופן שנשמע פרדוכסלי אולי - גם כשאנחנו אומרים אותו לאחר

ולכן על מנת 'לא לפגוע בו',

ובעצם בעצם על מנת שלא נחוש אנחנו את הכאב של הדחייה -

אנחנו נמנעים מכך מלכתחילה...

ועשויים להיות שבויים בסיפורי התפיסה

וגם אם אנחנו עוברים מקצה לקצה, 

אנחנו נשארים במישור ההישרדותי ואין תנועה אמיתית

אז מה עושים??

כשאנחנו עוברים תהליכי התפתחות 

שלוקחים בחשבון את ארבעת הרבדים בהם אנחנו מתקיימים,

ובעיקר בהם הוטבע מלכתחילה הסיפור

יש לנו גישה לריפוי אמיתי,

לניקוי חווית הדחייה והנטישה או מסה קריטית ממנה  מהמערכת שלנו.

מה שמאפשר לנו רווחה אמיתית וחוסן פנימי. 

חיבור אוהב לעצמי.

ואז במקום במעגלים סגורים שמשחזרים שוב ושוב את התסכול,

אנחנו עולים בצמיחה ספירלית,

כשהמעגל פתוח ונפתח לעוד אחד גבוה יותר

כך לאורך הדרך נפגוש שוב ושוב את הכאב, עד להתנקותו,

אך בכל פעם הוא יהיה דחוס פחות, כואב פחות ומשכנע פחות

והפעמים ילכו ויתרחקו זו מזו,

עד למסה קריטית של ריפוי

שתאפשר התמרה של כל המערך ההישרדותי לכזה שמוביל לשגשוג

וזה בדיוק מה שאנחנו עושות בקבוצה הנשית

שנפתחת ממש השבוע

נותר מקום אחד פנוי בלבד!

אם את מרגישה שהוא שלך -

כתבי לי בלחיצה כאן,

ניתן גם כבר לשלם ולשמור את מקומך בלחיצה כאן 

וניפגש  💓!

המפגש הראשון של ההתנסות היה קסום וממלא,

מעבר לתכנים שהועברו והפילו כמה אסימונים,

השיתוף הכנה הדגיש את העוצמה של החיבור שלנו כנשים.

היתה כימיה שממש הרטיטה לי את הלב 💓

אם מעניין אותך לראות את ההקלטה למרות שמטעמי פרטיות

היא כוללת מן הסתם רק את התכנים,

כתבי לי למייל בלחיצה כאן ואשלח לך באהבה

שוב,

אם את רוצה לצאת ממעגלים סגורים,

של פחדים ואמוציות אחרות,

אם את בשלה לחיבור אל הערך האמיתי שלך,

אל האני המהותי שאת -

לחצי כאן, יש כפתור לתשלום שיבטיח את מקומך

וכמובן, דברי אתי אם יש ספק,

אני פה בשבילך

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן