חפש בבלוג זה

יום שני, 8 בינואר 2024

איך הלב יסכים להיפתח אחרי שכל כך נפגענו?

חלק מהלב שלי שבוי בעזה.

מאז ה 7.10 - עם החטופים והנפגעים

ומקצת אחרי כן - עם החיילים.

הבומים ששומעים מהמקום בו אני גרה,

משאיר את החטופים והחיילים פועמים לי בלב תמידית

וגם אם קצת יש חזרה לשגרה, 

באופן טבעי וברור - שאני מאמינה שמוכר לרובנו -

היא לא חוזרת לגמרי, אלא עם מעטה בעובי משתנה

של כבדות ומועקה שמרחפות להן מעל...


ובמקביל, בשכבות האחרות של המציאות,

אני במודעות לחלקים הערים בתוכי,

מחפשת את אותם חלקי האגו המנסים לשלוט,

אם במנגנוני ההישרדות, 

או במניפולציות שמוּנָעוֹת מדחפים, פחדים ואשמה

ולומדת לנהל אותם,

להוביל אל השלום שבתוכי,

מתוך אמונה שזו הדרך לשלום, לאחווה ולרווחה שבחוץ.


והן כל כך מניפולטיביות דרכי האגו הללו,

שכמעט והצליחו להערים עלי, כך שרק בדיעבד שמתי לב -

שכיבו משהו בי וצמצמו, 

מצאתי את עצמי יחסית לעצמי מכונסת ונמנעת יותר מהרגיל,

מעבר להתכנסות והצמצום הטבעי שכן היה לי ברור.


עד אתמול.


אתמול (נכון לכתיבת הפוסט) הייתי בסרט המופלא "הנהג של מדלן",

וואוו,  איזה סרט! לרוץ לרוץ לרוץ לצפות..

גם אליו כמעט ולא הגעתי, 

לולא הודיתי ב"תודה, אבל לא תודה"

לקולות הפנימיים שניסו שוב להשאיר אותי בבית...

ויצאתי בנחישות אל הקולנוע.


אז, לא רק שלא הפסקתי לבכות -

לא בטוחה שבשבילך זו המלצה :-) 

אבל מבחינתי זה 'ה'סימן שזה נגע לי ישר בלב

וחוץ מזה שזה סרט צרפתי ואני מתה על סרטים צרפתיים,

וחוץ מזה שהם מסתובבים ברחבי פריז והניחוחות... 

מממ... מגיעים אל מעבר למסך,

גם הנהג וגם מדלן פשוט נתנו לי תזכורת לחיים.


מידי פעם אני צריכה כזו, מניחה שכולנו,

יש לנו נטייה לשקוע, להיכנס לאפרוריות של השגרה,

כמו להירדם, בתוך הלחץ מחד והשחיקה של היומיום מאידך,

אבל,

המפגש הכנה והאמיתי ביניהם, שממש צללתי לתוכו

תוך כדי צפייה בסרט - שעה וחצי של מציאות מקבילה -

והעוצמה של סיפורי החיים שמדלן מחָייה תוך כדי הנסיעה -

וואוו!. 

ואני לא רוצה לעשות ספויילר,

אז אשאר ב: וואו! ורוצו לראות!


היום בתוך תהליך רגשי בקבוצת הלימוד שאני חלק ממנה,

היה המשך מופלא לכך,

הלב שלי נפתח אפילו עוד קצת,

לצערי המילים דלות מלתאר את הרכות וההתרגשות

מהתפעמות החיים שמורגשת ברטט הזה של הלב,

התרחבות שהיא גם פיזית כמו משהו מתמלא בתוכי

וגם רגשית... עד דמעות כמובן :-)


אז, נוצרה בי גם התבהרות שכזו -

וזה קורה לי במפגשים עם הלב -

שם התבונה של הלב כמו מרחיבה את זווית הראייה -

ויכולתי להבחין בבהירות בנטייה שלי 

לנוע בין הקצה הפתוח, שלא לומר פרוץ - 

המנסה ליצור חיבור בחוץ -

מתוך חוסר אמונה בעצמו, 

ואוחז, 

וחווה שוב ושוב דחייה,

אל הקצה השני המסתגר, הנמנע, 

שכָּמֶה לחיבור אבל כואב כל כך את כאב הדחייה

שמוכן לוותר על החיבור, לזמן מה...

עד ש... 

שוב מתגייס אל הקצה הראשון

וכך שוב ושוב חוזר חלילה - אך משאיר את הלב סגור...

ככה הייתי נעה כילדה ובחלק ניכר מחיי הבוגרים....


היום כבוגרת (יותר :-) שלומדת לאהוב את הילדה ההיא שהייתי,

שיותר ויותר מאמינה בראויות שלה לאהבה

ובמיוחד בימים סוערים אלה,

כשהאנרגיה הזמינה לנו מאפשרת מקפצות של התפתחות,

היא זמינה לי יותר ויותר -

האהבה שלי לעצמי.

אתמול והיום - ספיציפית קיבלתי תזכורת נפלאה -

לחייך אותי החוצה מתוך חוסן,

לא כדי לקבל את האהבה החסרה בי,

אלא יותר ממקום שקורן את זו שהלב שלי מלא בה.


אז למה אני כותבת ומשתפת אותך?

גם בגלל שכשהלב שלי גואה, הרצון המיידי שלי הוא 

לשתף ולפזר עוד ועוד מהטוב הזה ..

ואולי בעיקר כי אני רוצה להזכיר שבכל אחד מאתנו קיימת 

האפשרות הזו לחיבור והתעלות,

על אחת כמה וכמה בימים טרופים אלה,

אף שהם לא פעם נחווים כאוטיים,

כולנו נולדנו לב רך ופועם עם אינספור אפשרויות למימוש,

שנסגר עוד קצת ועוד קצת כתוצאה מחוויות החיים -

אם כתוצאה מנוקשות שהופנתה כלפינו,

מחוסר שביעות רצון מאתנו,

או מביקורת, האשמה ואולי אף יותר מאלה..


לאורך החיים, טריגרים חיצוניים מזכירים לנו שוב את הכאב הזה

וכל אחד מגיב עם מנגנון ההישרדות שמצא לנכון לאמץ לו -

בין אם הוא ריצוי, הימנעות, חוסר ערך, עליונות וכו',

מנגנון שלכאורה מגן עלינו.. אך למעשה...

משאיר ומעמיק את הפער המתסכל 

בין מי שאנחנו באמת, במהות שלנו,

לבין מי שלמדנו להאמין שאנחנו ומצמצם לנו את האפשרויות


אז הנה לנו הזדמנות, כן,

כי כגודל רעידת האדמה - כך ולמעלה מכך - גודל התקומה והריפוי -

להתנקות מהאמונות המגבילות,

לשחרר כאבים ישנים ותפיסות תפוסות

ולפרוח להיות מי שאנחנו באמת,

להיפתח אל החיים ולאפשר ללב להאיר.


אז, אם גם הלב שלך קורא לך -

זה זמן מעולה להתחיל או להמשיך להתחבר אליו

בפגישות בזום ו/ או לסירוגין פיזיות

בהן נשלב טיפול אנרגטי ורגשי עם כלים מופלאים

שיעשו לך שמח ופתוח בלב 💗💗

כי כשלך טוב, כוווולם מסביבך מרוויחים 💝

לתיאום פגישה אישית ניתן ללחוץ כאן

ולהגיע ישירות לתיבת המייל שלי.

מאחלת לנו שהשמחה השלמה תחזור במהרה,

ביחד עם כל השבים והחיילים שישובו שלמים ובריאים

אמן כן יהי רצון


פה בשבילך,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓













אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...