יום ראשון, 7 במרץ 2021

יום האישה ~ יום הנשיות / מה זה בשבילי?

מחר מציינים את יום האישה הבינלאומי

ונכון שאפשר להתייחס לזה כאל סימן לא משמח

שמעיד על כך שאנחנו עדיין לא באותו הגובה

ושנדרשים מאמצים כמו היום הזה כדי "להעצים" אותנו...

יחד עם זאת, יש לי הצעה שאותי לפחות מרגשת יותר -

מה אם נקדיש את היום הזה (ובכלל) כדי 

לחגוג את הנשיות שלנו?


ובמקום לדבר על גברים ונשים,

נדבר על גבריות ועל נשיות

שהרי בכל אחד מאתנו ישנו פן כזה } ואל מולו פן כזה { 

וככל שנשכין שלום בתוכנו,

ככל שנאפשר לנשיות שלנו כמו גם לגבריות שלנו

להתבטא באופן נקי, אותנטי וטבעי,

כך מערכת היחסים שלנו בינינו לבין עצמנו תירפא

ומן הסתם - מערכות היחסים החיצוניות שלנו

יהיו משמחות וממלאות יותר.


אני זוכרת את עצמי כתלמידת תיכון,

כולן סביבי חגוּרוֹת בחגורות דקות

שמדגישות מותניים צרים,

לבושות חולצות צמודות,

מחצינות בגאווה נשיות...

ואני.. שתפסתי את עצמי כלא מספיק,

פחדתי להתבלט,

הייתי בטוחה שהמותניים שלי לא מספיק שוות

בשביל להדגיש אותן,

התחברתי עם ג'ינס זרוק וחולצות רחבות...


וזה לא שאחד יותר טוב מהשני,

אין לי פה עניין בניקוד אופנה כזו או אחרת,

אלא בסיבה שהובילה אותי לכך -

הבושה להדגיש את האישה שבי.


כל אחד ואחת מאתנו סוחבים סיפורים כאלה או אחרים

שהרחיקו אותו מהאיכויות הייחודיות שלו,

והנה לנו יום הנשיות כדי להזכיר לנו -

ולו לרגע -  להסתכל מזווית אחרת

ולראות - מעבר לבושה

איזה מתוקה הייתי.

בטוחה גם שהמותניים שלי היו סבבה,

בלי קשר להיקף שלהן אז או היום..


להתחבר למהויות הנשיות 

ולאפשר להן להתבטא בחופשיות  -

ובקבלה נטולת אשמה על מי שאני,

בלי להתנצל,

בלי להקטין

ובעיקר - בלי להתאמץ (!)


כל  כך הרבה התאמצתי בחיי שיאהבו אותי

ושכחתי - שאני כמו שאני,

רק בגלל שאני אני -

ראויה לאהבה


זה לא קשור רק לנשיות,

אם כי המהות- קבלה - כן.

(בעוד שהנתינה הינה המהות הגברית)


קבלה היא אחת המהויות הנשיות

ששווה לנו להשלים אתן,

ולו רק כי כשאנחנו מצליחות באמת לקבל את עצמנו -

זה מחולל פלאים...


בניגוד למסרים המכווצים של הביקורת,

השיפוטיות, האשמה והבושה

שהשקו אותנו בהם שוב ושוב

עד שהאמנו שזו האמת -

שאנחנו לא מספיק,

שאם מישהו מחמיא לי, אני חייבת להקטין,

שאם מישהו לא מרוצה ממני אני חיבת להתאמץ (?!)

כי אני בהכרח אשמה (??!?)


לא שאני לא מאמינה בשינוי

ובהחלט מחזיקה את הדגל של הסרת הקליפות,

ריפוי ותיקון, תהליכי צמיחה והתפתחות 

שמאפשרים לנו לפעול יותר ויותר מהלב 

ופחות מחליפת ההישרדות והדחפים,

רק שהדרך לשם - כך היום אני יודעת -

אינה דרך בושה ואשמה,

אלא דרך קבלה רכות ואהבה


רכּות היא עוד איכות נשית שאנחנו נוטות להשתיק בתוכנו.

זו -לא פעם- בטעות נתפסת כרכרוכיות וחולשה

ואנחנו שלעיתים מרגישות עצמנו חשופות

אל מול המין הגברי ובכלל -

בטח בעולם העבודה - שם אנחנו לעיתים 

צריכות להוכיח שאנחנו מסוגלות לא פחות ואף יותר -

עשויות להרגיש את הצורך לכסות עליה בחומה בְּצוּרָה


ויכול להיות שבמקום העבודה זה נחוץ,

בכלל איכויות גבריות נדרשות לנו בעבודה -

נחישות, חתירה למטרה, התמדה, יציבות

(את כל אלה ועוד, נחגוג ונדייק ביום הגבריות,

ננקה אותן מכוחניות, אגרסיביות, נוקשות ועוד מיני לכלוכים

שנדבקו אליהן לאורך השנים)

ועד שיהיה יום כזה - לכל אלה נאפשר 

להתקיים במקביל לאיכויות הנשיות,

לא בהכרח בו זמנית,

ובכל זאת להתקיים במקביל בתוכנו,

כי כשאני חוזרת הביתה מהעבודה

אני יכולה להוריד את ה'חליפה' הזו

של האיכויות הגבריות -

אתה חתרתי למטרות במהלך היום

ולחזור לרכות הנעימה שבי אלי (קודם כל),

שבמקום לרדות בי - להתחשב בי,

במקום לכווץ אותי - לאפשר לי לנשום,

במקום לחפש מה לא עשיתי מספיק.. להוקיר על מה שכן,

במקום להאשים ולהתבייש בי - לראות אותי וללטף.


האיכות העגולה יותר,

זו המכילה, הרכה, המקבלת.


הכלה היא עוד איכות נשית מופלאה,

היא זו שמאפשרת לנו באמת להרגיש,

לתת לרגש להיות, תוך שיש בתוכנו קול נוסף

של אם פנימית כזו שמחבק ומנחם

ומאפשר לנו להעז להרגיש 

ולחיות את החיים,

לא רק לתת להם לעבור...


ישנן כנראה עוד איכויות נשיות, בחרתי לנו את אלה להיום 


מלבד לכתוב על כך, 

אני רוצה לשתף אותך בדרך נוספת להגיע לשם -

שהרי המהויות הללו מתקיימות בתוכנו

ויש מיני דרכים להמיס את הקליפות שמכסות אותן

ולאפשר לנו ליהנות מהן יותר ויותר,

אז הנה לך אחת: 


לאחרונה מלווה אותי האמטיסט המופלאה הזו -

ובשמה העברי: אחלמה:

היא מביאה אתה בדיוק את האיכויות הללו -

קבלה, רכות, הכלה וחמלה

ומאפשרת לי בדרכים המסתוריות והקסומות שלה :-)

ליהנות מהן בעצמי יותר ויותר

וגם ללוות אתן בתהליכים שאני מנחה,

(אגב זה קורה בדרך בלתי אמצעית,

אני לא מעבירה 'קבלה', 'רכות', 'הכלה' ו'חמלה' 

אלא מתחברת אל האחלמה ו'שולחת' את המהות שלה

ונפעמת כל פעם מחדש כמה זה מרגש ומורגש בצד השני...

אבל זה לפוסט אחר, אולי ארחיב על כך בהזדמנות)

כך שהקבלה, החמלה והאהבה שלה

מתפשטות סביב כמו אדווה נעימה


שמתי לך אותה פה 

בתקווה שתוכלי ולו רק מלהתבונן בתמונה שלה -

לספוג ולהתמלא!


מאחר ואנחנו חיים בתרבות

שהתודעה הרווחת בה הינה תודעת אשמה,

שמקדשת ביקורת ושיפוט,

שכעס ותוקפנות נפוצים כדרך להשגת מטרות,

תרבות שברור בה שזה אחד על חשבון השני -

מן הסתם המסרים הללו ספוגים בנו עמוק.


אז אולי...

יום הנשיות בא להזכיר לנו

שבעצם הקבלה היא הבסיס לשינוי,

שהרכות בעוצמתה - מרגיעה ומייתרת אגרסיביות,

שהכלה וחמלה לעצמנו - גם יובילו אותנו

לכיוונים שיותר מדוייקים לנו

וגם... יאפשרו לנו ליהנות מהדרך

כי אחרי הכל... הדרך הינה רוב החיים...

ועוד יזכיר לנו היום הזה -

שבעצם כולנו יכולים להרוויח בו זמנית,

זה לא באמת אחד על חשבון השני ❤



מאחלת לנו עוד ועוד קבלה, יכולת הכלה, רכות וחמלה

ושיהיה לכולנו יום נשיות שמח וממלא!



פה בשבילך,


גלית אליאס,

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה