איך אפשר להפסיק לריב?

אני בן אדם קונקרטי.

אוהבת תכלס. פרקטית. יעילה.

נכון שיש לזה היתרונות - 

אבל... 

לפעמים הנטייה הזו מצרה את נקודת המבט שלי

כשהיא כמו דוחפת אותי לעבר פינות

ואז...

אני כמו עיוורת לרבדים שמֶעֶבֶר

שנותרים - עד שאני מתפכחת - נסתרים מעיני.

היום, אני יודעת לומר שהנטייה הזו -

(שהולכת ומתעמעמת ככל שאני מעבדת)

מקורה במסר התרבותי הקולקטיבי וגם האישי שלי

שספגתי בילדותי- המסר שאם אתמצת אותו

ישמע משהו כמו "מי שלא עושה לא שווה".

מסר שדירבן אותי כְּמְרָצָה לעשות עוד ועוד

ואם אפשר אפילו עוד,

בניסיון שווא אינסופי להוכיח... שאני שווה.

ככל שאני צומחת באהבה אלי,

מתרחבת זווית הראייה שלי,

חווית הערך שלי מתבססת והצורך באישור נחלש

ובנוסף אני יכולה להבחין ולהבין 

שכל פעם שנלחמתי במשהו (או עליו)
שלא מצא חן בעיני/
שכיווץ אותי/
שאיכזב אותי/ ...

הייתי מונעת מהדרייב הצר ההוא

או במילים אחרות - הייתי ב fight

וזה... רק הרחיק אותי במקום לקרב אותי לאן רציתי.

זה קורה לנו כשהפרשנות הפנימית (גם אם בלא מודע)

הינה שמה שהמציאות מביאה

בין אם זה שינוי/ התנגדות/ דיעה שונה וכו'

נחווה כסכנה - 

מדומה מן הסתם -

אך בלא מודע סכנה היא סכנה

והמנגנונים מגיבים באוטומט.

מה שאומר שפיזיולוגית -

הדם זורם מהחלק החושב החכם שבמוח

אל החלק הכי פרימיטיבי - האחראי להישרדות

כך שברגעים הללו  -

לא זמינה לנו היצירתיות, הבִּינָה, התודעה הרחבה...

והיכולת שלנו להקשיב - פנימה והחוצה מוגבלת.

אגב, לעומתנו - הנאחזים - הנלחמים,

ישנה הנטייה ההפוכה - ה flight

אלה שבכל פעם שהפרשנות של סכנה עולה

מיד יברחו/ יעלמו/ יאלמו/ יחתכו/ 

או יברחו בדרך אחרת

כך או כך שני המנגנונים הללו

הינם מנגנונים הישרדותיים

שלכאורה מבטיחים לנו הגנה ובטחון

בעוד שלמעשה הם מייצרים בדיוק את ההיפך-

מנגנונים שמשמרים מאבקי כוח וניתוק, 

שלא מאפשרים לנו תקשורת אינטימית בריאה ונוכחת

ולמעשה הם הזירה המרכזית במאבקי הכוח

ובמריבות הזוגיות.

כל עוד הם מנהלים אותנו -

די חבל לנו על הזמן...

לכן...

אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מנהלים אותם (!)

לא.. לא על ידי דיכּוּיָים,

כי כידוע, שום דבר טוב לא קורה כשפועלים בכוח,

אלא על ידי צמיחה 

ויצירת מצב של חוסן פנימי.

החיים קורים. ומביאים אתם אתגרים,

מה שיכריע ויצבע את חווית חיינו -

יהיה איך נתמודד עם מה שהחיים מביאים (או לא)

כל פעם שנמצא את עצמנו מגיבים אמוציונלית -

באחיזה או בבריחה

נמצא את עצמנו רק מתרחקים מהתוצאה הרצויה

לעומת זאת

כל פעם שנצליח לעשות U- turn 

ולהפנות את תשומת הלב אל עצמנו 

נגלה שהמצב - באשר הוא - 

בא ללמד אותנו משהו או לרפא בנו 

חלקה שצמאה לאהבה.

כולנו מונעים מצרכים שלא סופקו בילדותנו
כל אחד מאתנו בא עם כמיהה למילוי צרכים ספציפיים 

ובכל פעם שלא התמלאו - 

מחד התגברה הכמיהה
ומאידך נוצרה אמונה "אני לא ראוי לכך"

כך נימָשֶך למי שימשיך לא לספק לנו את הצרכים
וגם (!)
נייצר במו ידיינו מצבים כאלה בהם נישאר לא מסופקים

למשל :

היא { גדלה במשפחה נורמטיבית ושמחה

אלא שהיתה הילדה הצעירה מכל אחיה

ושוב ושוב חזרו בילדותה חוויות בהן לא הקשיבו לה.

זאת אומרת שהצורך בהקשבה לא נענה אז

מאז -

הכמיהה שיקשיבו לה מפעמת בה תמידית

היא נמשכת לאנשים שהקשבה היא לא הצד החזק שלהם

(אגב מאותה הסיבה בדיוק - כי גם להם לא הקשיבו,

גם עבורם זהו הצורך שלא סופק, רק דרך ההתמודדות שלהם הפוכה)

ובין היתר היא מייצרת מצבים שלא מאפשרים להקשיב לה -

למשל בכך שהיא פיתחה דפוס של הינעלות -

כשהיא מרגישה שלא מקשיבים לה,

היא ננעלת, כועסת, מרימה את הקול ושוברת את הכלים -

מה שמן הסתם משאיר אותה בדיוק עם אותו התסכול -

שלא מקשיבים לה...

זוהי דוגמא לאוטומט הישרדותי אתו אנחנו נכנסים למערכות יחסים.

בתוך תהליך הריפוי -

ככל שהיא לומדת להכיל-

ולא, אין זו למידה שכלית (!)
אלא למידה מתוך עיבוד רגשי - 

וככל שישנה הסכמה להרגיש

כך הריפוי יותר משמעותי

ונוצר חוסן פנימי.

הקערות הריקות של הצורך הלא מסופק מתמלאות >

הצורך נחווה מסופק יותר ויותר

והיא { יכולה להיפרד מההרגל להינעל 

שמְסָפֵּר לה שככה ישמעו אותה

אך למעשה, רק מרחיק אותה מעצמה 

ומהאפשרות לקבל הקשבה מאחרים.

~~~~~~~~~~~

בתוך התהליכים שאני מלווה

אני נפעמת בכל פעם מחדש לגלות את העומקים,

את הדיוק ואת הבהירות שנוצרת

כשעובדים דרך הגוף

ושמחה בכל פעם מחדש

כשמי שאני מלווה 

מספר לי על השינוי המיידי שהוא חש 

וכמה הוא מורגש בתוך החיים,

מה שמאפשר להעמיק במערכות יחסים

ולממש את הכמיהה העמוקה שלנו לקשר.

כמיהה שלצידה כידוע ישנו הפחד הכי גדול - להיפגע 

השאלה היא -

למי אנחנו רוצים לתת את הכוח

לפחד או לאהבה?

משברים דוחקים אותנו לצמתים של בחירה

ובהמשך ל: איך אני מגיב אל מה שהחיים מביאים לי

אסיים בתזכורת -

כל משבר הינו הצמיחה שלך שרוצה להתרחש ❤

אפשר להמשיך להילחם או לברוח

אבל אם כבר ברור לך שזה לא עובד..

יש לי דרך אחרת ללמד אותך / אתכם

דרך מופלאה שמעלה אתכם על דרך המלך

בחיים בכלל ובזוגיות בפרט

פה עבורכם במגוון דרכים:

בפגישות אישיות, (לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)

בתהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)

בהדרכה מוקלטת (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס, כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

או בתכנית הדיגיטלית הנשית להחזרת אהבה הביתה - למקרה שאת רוצה בשינוי והוא בינתיים יושב על הגדר. בלחיצה כאן פרטים נוספים

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך