יום ראשון, 18 באוקטובר 2020

מהו 'הריקוד הזוגי' שלכם?

 לכל זוג 'ריקוד זוגי' שייחודי לו.


ולמרות שלמילה 'ריקוד' קונוטציות רומנטיות...

זה לא המקרה הפעם...


הריקוד הזוגי הוא מעין דינמיקה 

שבה בני זוג מוצאים עצמם כבולים,

כאילו שבויים בה,

כמו לופ שלפעמים מרגיש כאין מוצא.


מן הסתם,

מלכתחילה כל אחד מביא את החבילה שלו אל הריקוד הזה

רק שאז.. ככל שהזמן המשותף יחד עובר

הלוּפּ מתהדק, והריקוד פחות ופחות נעים.


זה יכול להיות ריקוד של:

השתלטות מצדה והתנגדות לכך מצדו

או

תובענות וציפייה ליותר מיניות ואינטימיות מצדו

והימנעות והיסגרות מצדה

או

צורך בחום, הערכה, חיבוקים וכו מצידה

והרחקה מצידו

או

צורך בהבעת רגשות מצדה לעומת

הימנעות רגשית מצדו


וכו' וכו'...


באשר הריקוד הספיציפי שלכם,

חשוב להבין כמה דברים בנוסף לזיהוי שלו

על מנת להיות יכולים לצאת מהמעגל הסוחף אליו שוב ושוב.


ראשית וזה קריטי להבין -

כי זה מה שיוציא אותנו ממסכת ההאשמות -

זה ששנינו משתתפים בריקוד הזה -

כמו שנאמר לטנגו צריך שניים.


כן... גם אם היא }משתלטת עליו {

מצב בו לכאורה היא } "אשמה",

למעשה הוא { לוקח חלק כמוה בדינמיקה,

גם אם הוא מתלונן עליה, אולי מתמרד או כועס

אבל לוקח חלק - במובן שיש בו מקום 

שמכיר את המצב הזה לרוב כולל התסכול ממנו

ו'רגיל' להיות בו באופן מסוים.


נכון שהיא האקטיבית,

אבל זה לא מוריד מהחלק שלו בריקוד

כי אם זה לא היה נוגע בו, לא היה כל ריקוד.


(ולא... חלילה אני לא מתכוונת שאם הוא רוצה לשנות את המצב

הוא צריך לשבור את הכלים וגם.. לא להיכנע (!)

כי שתי האפשרויות הללו - fight/ flight 

משאירות אותם בשדה ההישרדותי)


אז מה כן?

למעשה בכל דינמיקה זוגית טעונה

לשני בני הזוג יש הזדמנות לצמיחה


אם הוא רוצה יותר סקס באופן שאין לו שובע

והיא מרגישה שהאנרגיה המינית של כבויה,


זה יכול להיות בין היתר כתוצאה מההשפעה התרבותית

שמעודדת ילדים בנים להתנתק מרגשותיהם -

מי לא שמע את המשפט הזה מתישהוא בחייו:

"מה אתה ילדה? מה אתה בוכה??"

ואז לקראת גיל ההתבגרות הם מוצאים עצמם 

פחות מחובקים ע"י ההורים,

מה שבנוסף לגורמים אחרים -

מייצר כמיהה לא מסופקת עד כדי אובססיה לסקס

באשלייה ששם יתמלא הצורך בחיבור


אותה התרבות שמאידך מעודדת ילדות להתנתק מהמיניות שלהן,

כי זו נתפסת בה כדבר מלוכלך, מזוהם, לא מוסרי,

שמי שמחצינה אותה היא זולה או בהחלפת ל/ ב נ' פחות מזה...


תרבות שעיוותה בנו את התפיסה כלפי מיניות

וייצרה שני מצבי קיצון

שהדרך האוטומטית לתמרן ביניהן היא ע"י 

מניפולציות, תובענות, דורשנות ומיני צורות תקשורת

שמן הסתם רק מחמירות את המצב :-(


אבל (!) הכל נראה אחרת...

כשאנחנו מבינים ראשית ששנינו בריקוד הזה,

(כן - לא אחד אשם, או יותר נכון אף אחד לא אשם,

יש פה שיח בין מנגנוני ההגנה ההישרדותיים שלנו)

כלומר שכל אחד מאתנו רחוק מהמקום הבריא לו באותה המידה

והריקוד הזוגי שלנו בא להזכיר לנו זאת


ובעיקר (!) כשאנחנו מבינים

שיש לנו עכשיו הזדמנות -

כשאנחנו נוכחים בריקוד ובתכנים שהוא מעלה

לרפא כל אחד מאתנו את מה שהוביל אותו לקצה שלו -

ואז גם לצאת מהריקוד הסוחף למריבות

וגם - למלא את הצרכים שהריקוד השאיר אותם

פחות ופחות מסופקים.



אז איך עושים את זה?

ראשית מזהים את הריקוד הזוגי שלנו:

אם לרגע נתרחק מעצמנו ולו טיפה -

נוכל לזהות על מה אנחנו שוב ושוב רבים


יש שם לכאורה הפכים,

והמנגנונים ההישרדותיים יוסיפו לכך שיפוטיות

כך שהקצה שלי יהיה תמיד הרבה יותר טוב או הגיוני או בריא 

משל האחר,

פה המקום להיות ערים לכך ולא ליפול למלכודת הזו,

לנסות לזהות ממקום שאינו שיפוטי,

אלא ענייני לגמרי - מהם הצרכים שלכאורה סותרים?


השלב הבא יהיה לבדוק טיפה יותר לעומק 

מהו הצורך הרגשי האמיתי/ העמוק שם?


מה הצורך הרגשי שלךָ כשאתה רוצה יותר סקס?

(אולי חיבור, להרגיש אהוב, להיראות, להרגיש נחשק..)

ומה הצורך הרגשי שלָךְ כשאת נמנעת?

(לדעת שאני אהובה לא בתנאי ש..., לקבל לגיטימציה לרצונות שלי, להרגיש בטחון

שמותר לי לומר "לא" ועדיין להישאר אהובה, לגיטימציה להקשיב לגוף...)

או שאלות אחרות בהתאם לריקוד הזוגי שלכם.


פה מה שעשוי להיות מאד מעניין,

היא התגלית שכמו שכתבתי לעיל - רק לכאורה ישנה סתירה,

זאת אומרת שבכל מקרה סביר להניח שתגלו שאין כל ויכוח על הצרכים 

ואף יותר מזה - אתם עשויים לגלות ששניכם רוצים וצריכים את אותו הדבר

גם אם הדרך שלכם לספק זאת היתה עד כה על פניו הפוכה.


זאת אומרת, 

שהריקוד הזה, משאיר אותנו בתוך מאבקי הכוח

עד ש...

אנחנו מזהים אותו ומבינים על מה הוא יושב

ועד ש... 

אנחנו לומדים לספק את הצרכים שלנו

באופן שבאמת מצליח למלא אותם

(ונכון שזה לא טריוויאלי להגיע לשם...

אבל בדיוק בשביל זה אני כאן :-)

ולא תוך ניסיונות של מנגנונים הישרדותיים

שרק מייצרים מאבקים ומרחיקים אותנו 

זה מזו, וגם... מסיפוק הצורך :-(


אז??

מהו הריקוד הזוגי שלכם?


אשמח לשמוע ממך, בתגובה פה (אפשר גם אנונימית),

או אם מתאים לך כתבי לי למייל galitel2@gmail.com

מחכה שמוע ממך,

ופה בשבילך בליווי ותהליכי ריפוי פרטניים ו/או זוגיים,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך.




אין תגובות:

פרסום תגובה