למה כשאת בסערה, קוֹלוֹ (ההגיוני) לא מצליח להרגיע?

אני בטוחה שאת מכירה את זה,
שאת... כולך נסערת,
אולי אפילו בחרדה,
ומי שלצידך מנסה להרגיע אותך
עם הסברים סוּפֵּר הגיוניים
ומנומקים היטב... 
ל "למה אין לך ממה להתרגש"

"זה לא בריא לך, למה את כועסת?"
הוא יכול לומר,

או:
"למה את מודאגת, זה הרי לא יעזור..."

והאמת היא... שלרוב הוא צודק..
זה באמת לא בריא לכעוס,
ולרוב אנחנו נפגעים ונסערים
מתוך הפרשנות שלנו 
ולא שהיתה כוונה מלכתחילה לפגוע בנו...

אז למה בכל זאת
ההסברים הכל כך הגיוניים הללו
לא מצליחים להרגיע?

אם אנסה לענות במשפט אחד...
(אל דאגה, 
מיד אחריו אוסיף עוד כמה אנקדוטות,
שמסבירות בצורה שממש 
תתן לך כיוון לפתרון),

התשובה ל "למה הקול ההגיוני שלו }
לא מרגיע את סערת הרגשות שלה { ?"
מסתתרת כבר בגוף השאלה:

2 הקולות הללו מופעלים
מ 2 חלקים שונים במוח
ומתקיימים כמו במישורים מקבילים בהוויתנו:
המישור האמוציונלי
שמתקיים במקביל למישור המנטלי

הקול ההגיוני מגיע מהמוח החושב- 
מרכז הפיקוד הקדמי, התבוני שלנו,
לעומת הקול האמוציונלי
שמגיע מהמוח המרגיש- 
החלק המרכזי שם נמצאת
המערכת הלימבית.

שתי מערכות שונות
שמדברות בשפות שונות לחלוטין.

בני זוג כאלה 
הפכים לכאורה, אני פוגשת לא מעט,
הוא סופר הגיוני
היא מוצפת רגשית

לכאורה הפכים
למעשה - שניהם מצאו להם דרך
להתנתק:

הוא דרך ההיגיון שומר על עצמו בניתוק,
היא לכאורה מאד מרגישה
אלא שההצפה לא באמת 
מאפשרת להישאר בחיבור,
והינה בדיוק הקיצוניות השניה של ההדחקה
כשבאופן פרדוקסלי
גם היא משאירה אותנו בניתוק.

אולי את שואלת את עצמך,
למה בכלל צריך להישמר?
ממה הניתוק מגן עלינו?

אם זו שאלה שעולה בך,
מצבך נפלא :-)
רובנו חווינו חוויות שונות
כילדים, שהציפו אותנו 
בין היתר ברגשות שהיה קשה
עד כדי בלתי אפשרי להכיל,
לרוב,
לא היה מי שילמד אותנו איך להכיל,
מה לעשות עם העומס הרגשי הזה
והדרך האוטומטית שלנו כבני אדם
להתמודד עם עומס רגשי
היא או להדחיק
או להתכחש
או להיות בהצפה.

ככה או ככה,
אנחנו לכאורה נשמרים בניתוק
כשלמעשה מן הסתם
הסערה או רוחשת מתחת לפני השטח
או מתפרצת מאתנו מידי פעם
כחרדה/
ככעס/
כהתפרצות רגשית כלשהיא...

ככה או ככה,
כשההוא } והיא { נפגשים,
עוד לפני שלמדו איך להכיל רגשות,
האוטומט שלו דבק בשפת ההיגיון
והאוטומט שלה דבק בשפת הרגשות
וכמו בכל שיח חרשים ממוצע...
אין מוצא.

מה שבאמת יכול לעזור לה
זו  ה כ ל ה.

אלא ש...
הלוואי שזה היה כל כך פשוט..
מה שעושה את זה מורכב 
ולפעמים מרגיש בלתי אפשרי הוא,
שהכלה מתחילה בהסכמה להרגיש..

ולפעמים רק המחשבה על כך 
שתיכף ארגיש את העומס הגדול הזה
מרחיקה אותנו ממנו
כמו שמיירטים טיל מבית שיגורו.

לכן, כל עוד לא למדנו להכיל,
נישאר בניתוק -

וככל שהוא נמנע מהרגש
(בעזרת ההיגיון)
והיא נמנע מהיכולת להרגיש
(בעזרת ההצפה)
הם בפלונטר.

(ועוד לא דיברתי על כמה ההצפה שלה
מאיימת עליו כי מזכירה לו
את הסערה המתחוללת בתוכו
מה שמגביר עוד יותר 
את קול ההיגיון מאחוריו הוא מנסה ל"הישמר"... )

לעומת זאת,
ככל שהיא תסכים להרגיש,
מעמדת הצופה הבוגרת שבתוכה
שְעֶרָה למתחולל 
אך לא מזדהה אתו,
כך תוכל להרגיע את עצמה

בין היתר הסכמה כזו
מאפשרת לעומס הרגשי 
שכלוא בתוכה שנים רבות
סוף סוף להשתחרר ...

ככל שהיא תְפָתֶחַ את יכולת ההכלה,
באמת תוכל להרגיש 
(גם) שקט, רווחה ומוגנות,

וגם כשרגשות לא נעימים יעלו בה,
תוכל להכיל אותם
ולשתף אותו } במה שעובר עליה
במקום לשטוף אותו,

כך שלא יכנסו שוב ושוב למבוי הסתום
שנובע כולו מהפחד להרגיש
ומחוסר היכולת להכיל עומס רגשי.

אז...
בפעם הבאה שאת { נסערת
והוא } מתחיל להסביר לך בקולו הרציונלי,
מה שמעצים את הסערה שבתוכך...

ברגע שאת ערה למתחולל,
נסי לעשות STOP,

קחי נשימה מלאה,
שאיפה ארוכה (תספרי עד 4)
נשיפה ארוכה יותר (תספרי עד 8)
ועוד שתי נשימות כאלה

תוך כדי נשימה שהולכת ומתארכת,
היי ערה למה שמתחולל בתוכך,
והביאי סקרנות,
ממקום מתבונן שרק עֶד למתחולל
וביחד עם זאת מרגיע בְּרַכּוּת,

אחרי כמה נשימות כאלה,
יכול להיות שתבחיני
במשהו אחר, שקט יותר,
רגוע, בוטח ואולי אפילו נינוח
שהחליף את הסערה.

מתוך שקט תוכלי לבחור
לשתף אותו (או לא)
ולייצר חיבור מהלב שלך ללב שלו.

אמן כן יהי רצון.

בפתחה של שנה חדשה,
ומתוך הבנה שהחיבור אל הלב
והיכולת להרגיש
הם אלה שבכוחם לרפא,
שמובילים אותנו לדייק את עצמנו
ולהיות האני האותנטי השלם שאני,

אני מאחלת לך שנה מבורכת,
בחיבור אֵיתָן לָאוֹר שבתוכך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


נ.ב
לא קל אם בכלל אפשרי
לעשות את הצעדים הראשונים לשם לבד.
מזמינה אותך לתהליך עצמתי
שמחבר אותך אלייך.

אפשר באופן פרטני

בלחיצה כאן תגיעי לתיבת המייל שלי ונקבע

אפשר בזוג

בלחיצה כאן תוכלי לקרוא על תהליך מופלא

בן יומיים אינטנסיביים 

שמעלה אתכם על דרך המלך

ובו אתם מקבלים כלים כדי שתוכלו להמשיך 

לצעוד עליה יחד לתמיד

ואפשר גם ללמוד מ

הדרכה מוקלטת

שמלמדת אותך כל מה שצריך לדעת

על ניהול כעס,

ועל איך אפשר לדבר כך שהוא יקשיב

וכוללת גם תהליך טרנספורמטיבי מוקלט

שמלווה אותך צעד צעד לריפוי שלך.

מה שטוב פה הוא שהתהליך המוקלט הזה

תמיד אתך ואת יכולה לחזור עליו כמה שרק נדרש

וממילא התמדה היא שם המשחק

כך שזה בעיקר בידיים שלך

כשהכלי הנפלא הזה בעזרך.

לרכישה יש ללחוץ כאן