חפש בבלוג זה

יום חמישי, 12 בספטמבר 2019

איך לצאת מלופים זוגיים ותגובתיות? כולל תרגיל בפנים

כמה פעמים קרה לך
שמצאתם את עצמכם רבים
אבל בלי שאת יודעת 
לשים את האצבע
על מה בעצם המריבה...

זה יכול להתחיל
מהערה שולית לכאורה
כמו:
"למה יש כל כך הרבה לכלוך על השָיִש?"

כששנייה אחרי, כבר
אפשר לחתוך את האוויר בסכין

ומפה לשם
התגוננות התקפית
מובילה לתגובה נגדית -
הפניית גב,
מלמול מתחת לשפם ממנו,
צעקה ממנה,
והדלת נטרקת בלי שלום
לתוך היום שרק התחיל...

העניין הוא...
שלמרות שלרוב ננסה
לפתור את מה שעל פני שטח
(הלכלוך על השיש),

הרי שלמעשה, הצומת המרכזית
רוחשת וגועשת מתחת לפני השטח

לכן זה עשוי להיות בזבוז זמן
להחליט מי מנקה ועד כמה ומתי את השיש

ולעומת זאת קריטי יהיה להבין 
את מוקד ההתרחשות:

למשל -
כשהוא } לא מנקה את השיש אחריו 
במיוחד כשכבר הסבירה לו מליון פעמים,
היא { מרגישה זלזול,
ומפרשת זאת כאילו
לא אכפת לו ממנה

מיד - כתגובה אמוציונלית 
לפרשנות לזלזול
היא { מגיבה בביקורתיות ושיפוט
כאילו כדי להחזיר אליה את כבודה

ואז...
הוא } (גם כן מיד) מופעל מהביקורת,
שמציפה אותו רגשית
ומצטרף למעגל התגובתי
ו... מתרחק.

אז...
היא מפרשת זאת כאילו
עוד יותר לא אכפת לו ממנה
וממשיכה לתקוף
והוא...
מתרחק עוד יותר

והם בתוך הלופ...

מלכתחילה מה שהתחיל את הלופ
זה לא באמת הלכלוך שעל השיש
אלא הפרשנות שלה
שלא אכפת לו ממנה.

פרשנות שמעוררת מקום קדום וכואב בתוכנו
ומציפה אותנו רגשית

כשאנחנו מוצפים רגשית,
פיזיולוגית -
מתקיים נתק בין החלקים השונים במוח,
והחלק האמוציונלי משתלט,
שולח סיגנלים ללא הפסק אל החלק החושב,
בעוד שמהחלק החושב אין תגובה בחזרה.

לכן הרגעה שכלית 
לא עוזרת במצבים כאלה.
המערכת הלימבית עובדת נון סטופ עצמאית
ואנחנו בסערה.

כבני זוג
אנחנו "מושלמים" בללחוץ 
אחד לשני על הכפתורים
בצורה סופר מדויקת
וכשזה קורה - 
בשברירי שנייה אנחנו צוללים אל הלופ 

השאלה היא מה עושים כדי לצאת מהלופ?

אז קודם כל מבינים שככה זה-
it ment to be

יחד עם זאת,
לפני שאני ממשיכה -
אפשר להירגע:
 it doesn't mean to last

ואני ממשיכה:

המערכת שפועלת פה הינה אוטומטית
כיוון שהמצב תורגם כסכנה
(זלזול, לא אכפת...)
והופעלה בנו המערכת ההישרדותית.

אז ראשית,
טוב שזו פועלת כך
שכן היא באה להגן עלינו מפני סכנה אמיתית
כמו מתנור חם,
או מבעל חיים טורף...

אלא שהיא מופעלת
גם כשהסכנה מדומה.
הרי הזלזול ממנו 
עד כמה שאינו נעים ולא רצוי,
איננו באמת סכנה אמיתית...

על מנת לצאת מהלופ,
עלינו להצליח לייצר הבנה עמוקה
שאין פה סכנה.

במילים אחרות -
ליצור מרווח 
בין הגירוי לתגובה,
ואז זו לא תהיה אוטומטית
ונוכל לבחור איך להגיב.

על מנת להגיע לשם,
השלב הראשון יהיה
לא לשפוט את עצמנו על המצב,
להבין שככה זה, 
לקבל את המצב בהבנה 
שכן הקבלה הינה הבסיס לכל שינוי.

האשמה עשויה להציף אותנו
ואִתה אנחנו רוצים ללמוד לא להזדהות
שכן בניגוד לקבלה -
האשמה עשויה רק להחמיר את המצב.

השלב השני יהיה
לזהות את ההזדמנות שיש לנו פה.
דווקא בגלל שלבן הזוג יש גישה לעומקים שלי,
דווקא בגלל שהוא מצליחה להפעיל אותי,
יש לנו גישה ותזכורות יומיומיות
לעומקים שלנו
ולוּ רק נלמד איך -
נוכל לרפא, להתמיר, לגדול,
לעבור ממוד הישרדות
למוד של איכות

השלב השלישי יהיה
להצליח לנהל את התגובה,

בעצם ליצור מצב בו
זו רק אפשרות לפרשנות,
וגם אם זו האמת,
היא לא מאיימת עלי

במילים אחרות לעבור 
ממוד הישרדות
למוד איכות, לחווית אונים, 
לתחושת בטחון בסיסי ויציבות.

אך כאמור,
מאחר ומאגר המידע
עליו מבוססת הפרשנות
מוטבע בתת המודע שלנו,
זה לא מספיק שנבין זאת בשכל,

נדרשת גישה לתכנים 
שמוטבעים בתת המודע 
והרגעה שם.

הבשורה המשמחת היא
שישנם כלים מופלאים 
שמצליחים להוביל לשם.

כלים שמצליחים להרגיע 
את השכל שמנסה לשלוט ומבלבל,
ועושים כמו reset למערכת
כך שאנחנו מוצאים את עצמנו 
בפעם הבאה מגיבים אחרת,

השבוע למדתי עוד כלי, עוצמתי במיוחד
שמאפשר גישה ישירה למרתפי התודעה

והלוואי שהייתי יכולה לשתף אותך בו ממש פה
אלא שלא ניתן לחוות עת העוצמה
הזו מן המילים הכתובות, 
כמו שיתאפשר בהפעלה של הכלי,
ובכל זאת, אני רוצה להציע לך ולו
צעד אחד נוסף שתוכלי להתקדם בעזרתו
ליצירת המרווח בין הגירוי לתגובה:

צעד שיאפשר לך להגדיר
מהם הטריגרים האישיים שלך,
מה הפרשנות שמקפיצה אותך במיוחד
ואפילו טיפה להרגיע:

כדי לענות על השאלה הזו,
לא צריך ללכת רחוק :-)
רק להיזכר בפעם האחרונה שכעסת,
ושם לנסות להבין
מה בעצם היית צריכה שלא התמלא?
או
מה היתה הפרשנות שלך להתנהגות המכעיסה?

פרשנויות שמפעילות יכולות להיות למשל:
הוא לא סופר אותי
לא אכפת לו ממני
תחושה של ניצול
פרשנות של זלזול

תני לעצמך להרגיש מה קורה לך
כשהפרשנות האישית שלך מתעוררת בך

עכשיו,
כשאת מחוברת לתסכול,
(ככל שתרשי לעצמך) 
הזמיני את הבוגרת שאת
לחבק את החלק הילדי חסר האונים
שצריך... (מה שגילית מעלה)
הציעי לו חיבוק,
הרגעה,
ובדקי בינך לבינך
איך תוכלי למלא את הצורך הזה
והיי שם עבור עצמך
בכבוד,
ברכות,
בנוכחות ואהבה לעצמך.

תני לרכות להתפשט,
להיטמע בתוכך
וליצור בך עוגן הולך ומתחזק
של איכות ובטחון

עוגן שיוכל לאורך זמן
ככל שתטמיעי אותו
וההתמדה פה קריטית
אך בהחלט משתלמת...

להקטין את עצמת הגירוי 
של הטריגר שגילית
ויתאפשר לך המרווח 
לנשום
ולבחור איך להגיב אם בכלל

כעת, הוסיפי אם בא לך
חיבוק וירטואלי גם ממני :-)

פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

נ.ב
אני יודעת שלפעמים זה קשה 
עד כדי לא אפשרי לעשות לבד,
מעבר לכלים נוספים עצמתיים במיוחד
שעושים את הדרך קלה בהרבה.
בשביל זה אני פה -
עם כלים מופלאים כאמור,
חדשים וישנים
במיוחד בשבילך.

בשביל שתוכלי לנהל את התגובות שלך,
ושתצליחו לצאת מהלופים המתסכלים
וממש ליהנות מהביחד. 

אפשר בתהליך פרונטלי,
בלחיצה כאן את מגיעה ישירות
לתיבת המייל שלי ונתאם לנו

ואפשר גם לרכוש 
ובה כל מה שצריך לדעת
וגם תהליך טרנספורמטיבי
שמלמד אותך איך לעבד כעס









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...