יום שישי, 19 באפריל 2019

צידה לדרך לערב חג הפסח

לכל אחד מאתנו המסע האישי שלו,
השיעורים שעליו לעבור,
שלפעמים מרגישים כמו קיר בו נתקלים שוב ושוב.

לכל זוג }{ מאיתנו המסע הזוגי שלו,
בו ה"ריקוד הזוגי", הוא כמו דו שיח 
בין המסע האישי שלה } למסע האישי שלו {.

כל עוד אנחנו לא מודעים לכך,
הדינמיקה הזוגית מחזקת את עצמת וגובה התסכולים
ששייכים כל אחד למסע שלו.

וטבעי שניתפס לאשלייה -
שכשניפרד - הכל יהיה טוב.
אלא שגם אז - המסע האישי שלי ממשיך,
וכל עוד אני צועד בכיוון שמפנה אצבע מאשימה החוצה,
סביר שקירות התסכול ימשיכו להתעצם.

לעומת זאת,
כשאנחנו מבינים שהמפגש המתסכל,
למעשה בא על מנת להזכיר לנו בצורה ברורה יותר
כל אחד מהי ההזדמנות שלו לצמוח -

ואז, 
כשכל אחד מאתנו חוזר פנימה לעצמו,
מנקה את התפיסות השגויות שאימץ לאורך השנים,
משחרר אמונות מוטעות שהחיים "לימדו אותו" ,
משתחרר מהמועקה הרגשית והפיזית הנלווית לאלה,
ומשם חוזר לשיתוף התובנות עם בן הזוג
(על פני ההאשמה השגורה בד"רכ)


אז -
מגיע השחרור הגדול,

אז - הזוגיות והחיים בכלל הופכים למסע נעים ומסקרן,
שיש בו שיתוף וחברות
שיש בו צמיחה משותפת,
הרפתקנות, סקרנות ושמחה
שיש בו א ה ב ה
ומיני רגשות ותחושות שמתאפשרות כאשר הלב פתוח.

מסע בו מתקלפות ומשתחררות עוד ועוד שכבות
של ה"אני המזויף" (מפוחד, חרד, מרוחק/ אוחז, מנותק מעצמו, צודק וכו'...)
שכל כך התרגלנו להיות מחד
אך מאידך לא מאפשר לאני האמיתי האותנטי
להתקיים בתוכנו בחופשיות.

זהו השחרור במהותו
והתסכול - מטרתו לדחוף אותנו ולעודד להשתחרר,
לא ממי שמזכיר לנו את התסכול,
אלא מהתפיסות התפוסות שבתוכנו.

וזה יכול להתחיל ממש ע כ ש י ו,
כדי שהפסח הזה יהיה משחרר יותר,
הנה לך 2 שאלות שמובילות לשם:

  • מהי כמיהת הלב שלך לשינוי?
  • איך את יכולה להעניק אותה לעצמך?

כשרוח אביבית מנשבת בחוץ
והפרחים פורחים בשלל גוונים,
אני מאחלת לכולנו
המשך שחרור מעבדות התפיסות
שמצליחות "לעבוד" עלינו ולהראות לנו תמונות שיקריות,

אל עבר חיבור לבהירות 
שמתאפשרת בהקשבה פנימה אל הלב,
ומאפשרת לנו לייצר חיבור זוגי אוהב ושופע.

חג שמח
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

(זאת אני עושה בתהליכים אישיים וזוגיים,
בזיהוי הדפוסים ובשחרור מהם)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה