מה (באמת!) מפריע לנו לדבר?

אנחנו יצורים מורכבים.

כל אחד מאתנו מורכב מכל מיני חלקים:
מי שאני כשאני בעבודה,
מי שאני כאמא,
מי שאני כמאהבת,
מי שאני כשאני שמחה,
מי שאני כשאני עצובה,
מי שאני כשאני כועסת, (אז... כל מי שמכיר אותי יודע להתרחק.. :-)
וכו' וכו'...

בכל אחד מה "מי שאני" הללו,
חלק אחר שלי נמצא בפרונט דרכו אני מתבטאת.

הדי שלייפר הנפלאה קוראת לחלקים הללו "שכונות".
יש לנו לדבריה שכונות יקרות לליבנו,
יש לנו שכונות נעימות,
שכונות פחות נעימות
ויש לנו גם שכונות קשות.

כשאנחנו לא מצליחים לדבר,
כשאנחנו רבים, זה לא אומר שמשהו בנו לא בסדר (!),
גם לא שיש בעיה בקשר שלנו (!),
אלא
שהשכונה הקשה שלי נתקלה בשכונה הקשה שלך.

לכל זוג ישנם מפגשים כאלה
וכששכונות קשות נפגשות,
מי שבפרונט מתפקד במוד הישרדותי
ומגיב ב: Fight/ Flight/ Freeze

כיוון שאנחנו במוד הישרדותי,
הסיטואציה מתורגמת במוח כסכנה,
משמעו שהחלק המתפקד של המוח הוא מוח הזוחלים,
שם נמצא מנגנון ההישרדות שלנו,

משמעו שרוב הדם מהמוח החכם - המודע שלנו
זורם למוח הזוחלים - הפרימיטיבי
על מנת להתמודד עם הסכנה

וזה אומר שאנחנו פרקסלנס - פחות חכמים (בלשון המעטה)

כלומר שהסיכוי שלנו למצוא פתרונות יצירתיים שואף לאפס.

יותר מזה, זהו מוד שבו האפשרויות הן:
או שאני מנצח ואתה מפסיד
או ההיפך,
וכאן מן הסתם תהיה מ ל ח מ ה
ובמלחמה כמובן - כולנו מפסידים,
גם אם למעשה, אין כאן בכלל מלחמה,
אלא רק פרשנות של כזו.


אבל מה בעצם דורך אותנו למוד ההישרדות הזה?
הנה דוגמא:

כשהיא } מתלוננת על המצב,
הוא { שומע ביקורת וחוסר שביעות רצון ממנו,
מיד עולה בו אשמה
למעשה, הוא לא נותן לאשמה לעלות,
(רמז - נתפסת כסכנה)
אלא מיד הודף 
ומנסה להשתיק אותה } ,
את בת הזוג המתלוננת

למשל, הוא כועס ושואל:
"אבל איך את לא רואה את כל מה שיש?
למה דווקא להתמקד במה שאין???"

שזו אגב שאלה חשובה ובלי להקטין מחשיבותה,
יש פה משהו אחר שמאד חשוב להבין:

בעצם מה שקורה הוא:
כשהיא } מתלוננת, עולה בו אשמה
והוא מוצף ברגשות קשים שהוא לא יודע איך להכיל,
הוא { במצוקה רגשית.

כשאנחנו במצוקה רגשית,
כל עוד לא למדנו להכיל רגשות,
באופן טבעי נאשים את האחר במצב,
נשליך אליו את הכדור הלוהט,
או ננסה להסות אותו שיפסיק לדבר ככה

כלומר הוא } מנסה להשתיק את האישה שלו
כי אין לו כל דרך להרגיע את הרגשות הגואים בתוכו

וזה חשוב להבין (!)
כדאי לקרוא שוב לפני שממשיכים

הוא } מנסה להשתיק את האישה שלו
כי אין לו כל דרך אחרת שהוא מכיר
שתציל אותו מההצפה הרגשית שמאיימת להגיע

לא... 
מן הסתם זה לא עובד לו,
כי אז היא } מרגישה שהשתיקו אותה
והיא חייבת לדבר על זה שוב כדי שהוא { יבין,

הוא לא ממש רוצה להבין,
יותר נכון, לא מסוגל לשמוע כי יש שם סכנת הצפה 
שאין לו כל דרך להתמודד אתה
והמצוקה הרגשית הזו דורכת את המנגנון ההישרדותי שלו

היא } שהשתיקו אותה ולא מקשיבים לה
באותו הרגע גם כן חווה מצוקה
(שאולי התחילה עוד קודם כשהרגישה למשל זלזול
ועליו באה להתלונן מלכתחילה)

ואז הם {  } במאבק.
זה או אני נשאר בחיים, או את
ובמאבק כמו במאבק הכלים הם כלי משחית...

אז איך אפשר אחרת?

ראשית להבין -
זה קורה לכולם,
זוהי הדינמיקה בין השכונות הקשות שלנו 
ולא, היא לא מעידה על כך שמשהו לא בסדר,

שנית להבחין ולפענח 
את הפרשנויות האישית,
לרוב לא מודעות,
כל אחד את שלו,
שווה גם לשים שם סימן שאלה לגביהן -
"האם כשהוא לא... הוא באמת מזלזל בי?"

דבר שלישי
והחלק הכי חשוב - 
לזכור, שכשאנחנו רבים, בעצם הקושי של כל אחד מאתנו 
הוא לפגוש את מה שעולה בתוכו,
ובעוד שההרגל הוא להשליך ולכעוס על האחר
או לנסות להשתיק אותו,
מה שנדרש באמת היא דווקא הקשבה ונוכחות פנימה.

הכיוון להשתחרר מהלופ בזה
הוא לעשות U turn,
להבין מה קורה בתוכי
ושם להרגיע

(במקום לסלק את מי שמזכיר לי את מה שקורה בתוכי
על מנת להינצל מהמפגש עם המצוקה
מה שרק מחריף את המצוקה כי אין לה מוצא)

פה, מן הסתם, המפתח הוא
ללמוד איך להתמודד עם ההצפה הרגשית -
במילים אחרות -
ללמוד להכיל רגשות.

כשמכילים את הרגש,
הוא עובר טרנספורמציה ומשתחרר.
מרגישים הקלה בו במקום.

ככל שמסכימים לפגוש ולהכיל את מה שעולה,
נמצא את עצמנו בפעם הבאה בהצפה קלה יותר ויותר
עד כדי שקט פנימי ויכולת בחירה בזמן אמיתי -
בתגובה שהכי נכונה לנו.

ככל שמצבור הרגשות הלא מעובדים
שהיה בעבר מציף אותנו מתנקה ומתרוקן,
כך מועבר השרביט לחלק המודע והחכם של המוח,
הוא לוקח את הפיקוד מהמוח הקדמון
ואז מן הסתם הפתרונות יצירתיים וחכמים יותר.

והפלא ופלא, אז...
אנחנו באמת יכולים לדבר!

גם על מה שקשה ועל אחת כמה וכמה - על מה שְקַל.

יש לי מדבקת קיר מקסימה בחדר העבודה 
שאני מאד אוהבת 
ובה כתוב :

כי זה נחמד להצליח לדבר כשהכל happy joy...
אבל... 
שיא הסיפוק והחיבור נוצר דווקא 
כשאנחנו עוברים במשעולים הקשים
ושם - פוגשים את המקומות הקשים שלנו,
מרגיעים...
ומתוך פניות - יכולים לעבור אל הצד השני
וב א מ ת להקשיב,
להבין, להיות שם יחד,
שם נוצר חיבור עילאי שאין דומה לו.

ארשה לעצמי להיות בנאלית לקראת הפסח
ולאחל לכולנו יותר ויותר חירות
מהדגמים וההרגלים הכובלים שלנו
שמספרים לנו סיפורי שווא
ומשאירים אותנו אולי צודקים, אבל לבד...

לחיי החירות האישית
שמאפשרת ביחד עילאי שאין דומה לו


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


אגב,
אני מלווה תהליכים אישיים וזוגיים בדרך הזו,
מלמדת בדיוק את זה,
באופן פרטני ובזוגות.

פרטים על האינטנסיב הזוגי -
תהליך ייחודי ובו ביומיים (!)
הזוגיות שלכם קופצת קפיצה משמעותית אל עבר ביחד משמח
בלחיצה פה

ולגבי תהליך אישי -
אפשר ללחוץ פה ולהגיע ישירות אלי למייל,
משם כבר נמשיך ונתאם.

יש גם אפשרות ללמוד בהדרכה מוקלטת
"איך לדבר }{ בלי לריב?"
הכוללת גם את כל מה שצריך לדעת
וגם תהליך טרנספורמטיבי מוקלט
שאת יכולה להשתמש בו שוב ושוב
ו... היא עולה רק 123 ש"ח עד ערב פסח
היא נמצאת בלחיצה פה עבורך