הסיבה הכי טריקית למריבות זוגיות ומה עושים כדי לריב פחות ..

לפעמים זה מרגיש כאילו יש מלא נושאים שאנחנו רבים עליהם..


למעשה ישנן 3 סיבות שורש למריבות הזוגיות שלנו,
אחת מהן – מתריסה במיוחד... עד כדי כך שלפעמים קשה לקבל ובטח להפנים אותה

ובכל זאת, מאחר וההבנה שלה משמעותית בדרך לקשר זוגי שנעים בו,
אני מביאה לך אותה פה בצורה הכי ברורה שאני יכולה :

כדי שתהיה לך נהירה, וגם קלה יותר לעיכול –
אביא אותה דרך הסיפור של שלומי :
(כן, שם בדוי.. אפשר להירגע.. :-)

"תשתדלי לא לדבר כל כך הרבה..
לא תמיד צריך לדבר (מסתננת נימה שיפוטית בדבריו)..
אפשר לנסוע באוטו בשקט, (הוא מלטף את הראש)
והכי גרוע מבחינתי זה שאת מדברת באסרטיביות ובנחרצות
למה היית צריכה להגיד לאמא שלי ש.... זה לא נכון ?
נו אז מה ? אז היא אמרה משהו וזה לא נכון.. בסדר..
למה את צריכה לנהוג בה בחוסר כבוד ?.. "

(בינתיים היא שאחד המקומות הלא פתורים יותר שלה
הוא חווית הדחייה מתקפלת בכיסא
ומרימה גבות ללא מילים – " חוסר כבוד ? אני ? על מה אתה מדבר ?.. "

והוא מוסיף :
"מה שאני מרגיש ברגעים האלה זה בושה וכעס, ועצבים,
ואז אני מנסה להשתיק אותך שתפסיקי..
זה אחד הדברים הכי בלתי נסבלים עבורי,
אני מרגיש שאני חייב שקט,
עד כדי כך שאני לא בטוח שאני יכול להמשיך לחיות ביחד.. "

ואז... כשהעמקנו פנימה...
עלה מקרה מאז שהיה בן 17 -
הוא נסע לכנרת עם חברים,
הם שכרו רפסודה ונכנסו למים,
היתה רוח מאד חזקה והם התחילו להיסחף לעומק
מתוך לחץ ובהלה גדולה הוא לקח פיקוד ונתן הוראות (ניחשת נכון- באסרטיביות ..)
" ימינה !
לא ! שמאלה !
חזק ! כולם ביחד !.. "
הוא ניסה לתמרן את הרפסודה ולהינצל מהיסחפות למים העמוקים
ומה שהוא הכי זוכר מהמקרה הזה-
זה המבטים של החברים שלו –
שישבו וחתרו לפי ההוראות והסתכלו עליו (לפרשנותו) כאילו השתגע,
כאילו יצא מדעתו עם האסרטיביות הזו..

והמבטים הללו, שלא הרשה לעצמו עד כה אפילו להיזכר בהם
ייבשו אותו, וגרמו לו להתבייש עד עמקי נשמתו
עד כדי כך שאפילו לא היה מסוגל להיווכח עד כמה נהג בגבורה ובמנהיגות,
עד כמה האינסטינקטים שלו – הצילו אותם.

מאז-
אסרטיביות ועודף דברנות – בלתי נסבלים עבורו.
זה מתבטא בכך שכשאחרים מדברים מידי / אסרטיביים.. הוא סולד מכך
אלא...שזה נובע מאותו המקום בתוכו -
שיודע להיות אסרטיבי, אם כי כשהיה כזה, זה לא היה בשליטתו והוביל לבושה גדולה
ומאז - הוא שונא אותו..

במילים אחרות –
טדאאאאאם :
אחת הסיבות למריבות בינינו היא על אותם הדברים שאנחנו לא סובלים בתוכנו (!!)

מה שנקרא במונחים הפסיכולוגיים – החלקים המוכחשים של האני
אותן האיכויות שיש לי ואני שונא כל כך שאני מעדיף להתכחש לכך שהן שלי.

אלא שהנטייה הטבעית שלנו לאבולוציה ולהתפתחות לא תיתן יד לכך שנמשיך ונכחיש J
היא לא תאפשר לנו להמשיך להתכחש לחלקים של עצמנו
וכך - נימשך אל מי שיש לו באופן גלוי והוא מבטא בחופשיות
את אותם החלקים שאני לא מעז לבטא
כי אני סולד מהם..

אז כל עוד אנחנו לא מודעים לכך – על כך נריב (בין היתר. כאמור זו אחת מתוך 3 הסיבות למאבקי כוח)
ואם אני חוזרת לדוגמא –
ככל שישתיק אותה – היא שחווית הדחייה מכבידה עליה ממילא
תחוש עוד ועוד דחייה ממנו
והם יתרחקו זה מזו יותר ויותר

אך – ככל שאני מודע לכך,
ועובר ריפוי – משמע – מצליח ומסכים לראות את היופי באותם החלקים
שלרוב מפרשנות מוטעית בחרתי להרחיק, להכחיש ולהסתיר
שני דברים מופלאים מתרחשים –

עד כה, הוא למעשה ויתר על האסרטיביות שלו,
לעיתים אפילו ויתר על דעתו כדי לא להגיע למצבים של ויכוח -
מפחד שיאפשר לאסרטיביות שבו לצוץ ולהשתלט עליו.
אך, משהוא נוכח בהטעיית הפרשנות וביכולת הנפלאה הזו למנהיגות שבה ניחן
הוא יכול לצמוח להיות האני השלם שהוא.

למעשה – דבר שלישי קורה פה –
היא כבר לא נעלבת מההשתקות שלו, כי הוא פחות  ופחות מרגיש צורך להשתיק אותה
(גם היא תעבור דרך שתאפשר ריפוי משלה לחוויית הדחייה
כך שאפשר לומר שהריפוי פה הוא לא לינארי אלא אקספוננציאלי ..)

אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר לך את גודל ועוצמת הגילוי הזה כשהוא מתרחש..
ובכל זאת - כשזה קורה
זה כמו דיסקוטק עם מלא אסימונים שנופלים לנו בתת ההכרה
חגיגה והתרגשות גדולה !

ואת ...
בפעם הבאה שהוא מעצבן אותך,
תבדקי בתוכך – על מה באמת את כועסת
אם גילית שהכעס שלך כלפיו קשור לאותו החלק שאת מתכחשת לו 
ובכל זאת קיים בך –
קחי נשימה,
הביאי את תשומת הלב פנימה
ונסי לזהות מה טוב בתכונה הזו (למרות שההרגל הוא לראות רק את הרע..)

כל איכות כאשר היא מאוזנת, נקייה וברורה – היא איכות נפלאה !

תהליכים נפלאים וגילויים מרגשים כאלה אני עוברת עם זוגות




גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אם נפרדתם ויש לכם הרהורי חרטה - זה בשבילכם כמתנה הכי טובה שתוכלו לתת לעצמכם לשנה החדשה:

ומה אם היא באמת אשמה במה שקרה? מה אם הכל בגללה?

נפלאות הכעס