איך הדפוסים שלנו מחבלים בהגשמת המציאות שאנחנו מייחלים לה?

נניח שהיא { ממש, אבל ממש רוצה להרגיש אהובה,

היא רוצה שהוא } יכבד אותה,

שישמח להיות אתה,

שיפרגן ויראה את היופי הפנימי והחיצוני שלה,

שהיא תוכל לראות בעיניים שלו מן ניצוץ שמח כזה כשהוא מסתכל עליה....

יש בה מן כמיהה פנימית שלפעמים אפילו לא מנוסחת

אבל מתקיימת באחורי התודעה, צמאה להתמלאות.

נו.. מי לא רוצה כזה?? בכלל ובקשר זוגי ארוך טווח במיוחד...

אבל האמת היא, שגם אם היא היתה מנסה לנסח את הכמיהה הזו

וממש לדמיין אותה מתממשת - 

יכול להיות שהיתה מתקשה בכך...

ולו רק מאחר וזה לא ממש מה שהיא מכירה,

היחס שקיבלה בבית הוריה כילדה לא היה חם ומקבל כזה,

היתה שם יותר ביקורת,

היה שם יחס, אבל יותר ענייני ודואג לצרכים הפיזיים

ופחות קשוב ורואה ונוכח באהבה ללא תנאי.

ומה שקיבלנו - עד שלא התרחבנו בתהליכי ריפוי ומודעות אל מעבר לו -

זה מה שהמיכל שלנו יכול להכיל.

למורת רוחנו,

אלה הם ההתנסויות שהמציאות תפגיש אותנו אתם 

ויותר מזה... גם אנחנו נשתף אתה פעולה

ובעצם נחבל במו ידינו בהגשמה לה אנחנו כמהים.

למה אני מתכוונת?

כשזה היחס שקיבלה בשנות החיים הראשונות לחייה,

למדה להסתתר מאחורי שכבה מגנה -

ולהתמודד עם הצמא במנגנונים ודפוסי ההתגוננות,

למשל פיתחה ציניות ששמרה את התקווה על אש מאד מאד נמוכה -

כדי לא להתאכזב שוב ושוב...

ונטייה להדחיק רגשות קשים - מתוך כאב-הצָמָא שלא התמלא,

הדחקה שהובילה לריחוק וניתוק מעצמה

ומשם לזמינות ומידיות של כעס וחוסר סבלנות,

שעולים בה ומתפרצים ממנה כשהיא חווה 

את אותם הרגשות המודחקים - סביב הדחייה 

שמופעלים אוטומטית כמו בלחיצת כפתור

בכל פעם שזו הפרשנות שלה.

זאת אומרת שהיא האמיתית, הנפלאה,

כמו עטופה בשכבת הגנה - מן חליפת הישרדות -

שלכאורה מגנה עליה מפני דחייה,

אבל למעשה... משחזרת שוב ושוב חוויות כאלה

ורק מרחיקה ממנה ומעצימה את הצמא לאהבה וקבלה בכל תנאי.

מה שמעצים את התסכול ומסבך את הפלונטר עוד יותר, 

הוא העובדה, שאנחנו נמשכים לאנשים עם אישויים דומים לשלנו...

והאיש שלה - גם הוא עם חווית דחייה דומיננטית,

מאד רוצה לאהוב אותה ולהרגיש אהוב וקרוב אליה,

אבל כשהוא חווה את הריחוק שלה - שמטרתו לכאורה להגן עליה מפני הפגיעה -

הוא עשוי רק להתרחק יותר.. (וזה דו כיווני כמובן)

ואז היא עשויה להיפגע מההתרחקות שלו -

וחווית הדחייה שלה (וגם שלו) מתעצמת.. 

ויוצאת ממנה ציניות, או כעס, או כלי שרת אחר של המנגנון

ואז הוא } חווה עוד יותר דחייה

ועוד יותר מתרחק (או למעלה מזה - אם מופעלים האוטומטים שלו)

והפלונטר רק הולך ומסתבך

(לא משנה מי התחיל, זה קורה ממילא במחשכי תת המודע)

הריטואל הזה מתעצם במיוחד, כשאנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה בתוכנו

וגם לא יודעים איך לבטא את הצורך שלנו -

אלא בהאשמה לאחֶר ש "בגללו אנחנו בסבל..."

או בתלונה או טרוניה שגם הן... מסבכות את הפלונטר.

אגב, זה יכול לקרות לנו בעניינים אישיים באותו האופן -

כשהחוץ מזכיר לנו את הכמיהה,

שכאשר היא לא מתמלאת, אנחנו פועלים באוטומט -

באופן שרק מרחיק אותה מאתנו.

(למשל כמיהה לשינוי- ומולה - פחד ומנגנון הימנעות שמקבע במקום.

או

פחד נטישה ששומר אותו באחיזת יתר שמכביד עליה ... מוביל ל'נטישה' רגשית או פיזית

 ועוד אינספור דוגמאות..)

כדי שנוכל לצאת מהפלונטר -

הדרך הכי בטוחה ומהירה שאני מכירה,

היא כשאנחנו עושים אחורה פנה מההאשמה והמיקוד באחר, או בנסיבות המציאות

כן, גם כשממש ברור לך שהוא } אשם והכל בגללו..

גם אז את בתוך הדינמיקה

ונכון שכילדה היינו תלויים באלוהאמא ואלוהאבא -

והם היו אלה שמופקדים על סיפוק צרכיינו

כולל אהבה וקבלה בכל תנאי,

אבל גם הם בני אדם... ובעצמם לא קיבלו כל מה שהיו צריכים כילדים

ובעצם באופן הזה הם - ואחרי כן אנחנו - 

משחזרים מדור לדור את אותם האישויים...

היום, כבוגרים אנחנו מוזמנים להתפכח אל הלא - תלויים שאנחנו.

אל מחוללי המציאות שאנחנו למעשה כבוגרים.

ולצאת מהדינמיקות ומהמריבות

שמשאירות אותנו בחווית הקורבן שהאחר אשם בהן,

תוך שאנחנו מצליחים לראות את החלקים שלנו,

למצוא את הדרך למלא את החסכים, 

(שרק מעצימים את הפלונטר ומכבידים על הקשר -

כי אז משאירים אותנו בקבצנים שמוּנָעים מהחוסר -

וכשאני מוּנָעת מתוך החוסר - אני מתקדמת אל עבר עוד חוסר בחיי...)

להתעצם אל הנפרד הבוגר ובעל האוטונומיה שאנחנו

ומתוך הנפרדות הבריאה,

מתוך מלאות (ולו טיפה) וגדוּלה, להזמין את האחר לביחד,

לבוא כדי לתת ולא בשביל לקחת 

ואז... ליהנות מלקבל.

זאת אומרת, שהתסכול והקונפליקט הם כמו קריאת השכמה בשבילנו

לשנות כיוון,

להפסיק את השחזור האינסופי מדור לדור

ולהגדיל את המיכל שלנו לכזה שיכול להזרים יותר אהבה דרכו - לנו ולאחר.

כי הרי כל אחד מאתנו הוא אור גדול,

ניצוץ אלוהי שנולד לעולם חומר כדי לעבור שיעורי נשמה.

זאת אומרת שבתוך תוכנו ישנה הידיעה שאנחנו נפלאים,

אלא שבהתאם לאופן שבו גדלנו -

התפתח מנגד לידיעה הזו ספק -

כי "אם מסתכלים עלי במבט ביקורתי... אולי אינני אור גדול?"

ושם מתקיים מאבק פנימי

והוא מתקיים בכל פעם שאנחנו מקבלים את אותו המסר המתסכל מן החוץ

לא כדי לתסכל ולאמלל אותנו,

אלא כדי לעורר אותנו אל המאבק -

כשער כניסה אל הפלונטר,

כדי שנוכל להתיר אותו.

זה אומר למשל להעז להרגיש את החסך,

לשהות שם מנקודת המבט של הצופה החווה ולאפשר לו להינמס,

להסתקרן לגבי המנגנונים ולסלוח לעצמנו,

ללמוד את כל השטיקים שלהם - ולשנות כיוון -

כך שבמקום למשל להאשים את האחר כשהוא לא נותן לי -

ואז בעצם לנטוש ולהשאיר את החלק הצמא שלי לבד ועזוב...

לחזור אלי, אל החלקים החסרים בתוכי, ו ל מ ל א  באהבה 💓💓

זה הפוך מהאוטומט האישי הקולקטיבי,

זה עדיין לא במסה קריטית בתרבות ההשלכה שאנו חיים בה,

אבל אנחנו בתקופה זו של שינוי,

שמביאה אתה רוח גבית איתנה שתומכת בו

ובעצם.. גם לא משאירה לנו הרבה אפשרויות ודוחקת בנו לצמוח לשם

לשלב הבא שלנו...

המאבקים הזוגיים ובכלל קונפליקטים,

צופנים בחובם הזדמנויות מופלאות לריפוי רב דורי,

יש האומרים 7 דורות אחורה ו 7 דורות קדימה

אז נכון, זה מתסכל בזמן אמיתי 

ונורא מפתה להזדהות עם הסיפור וחווית הקורבן שאני בתוכו,

אבל ברגע שההכרה מגיעה - ונרים את הראש,

ככל שיש לנו הכלים ונקודת המבט הגבוהה יותר -

נוכל לצאת מהפלונטרים האישיים והזוגיים

ולהיות בחוויה זוגית ואישית של מלאות,

ככל שנתקרב יותר ויותר לאהבה ללא תנאי לעצמנו -

חווית החיים בעולם תהיה נינוחה ומרווחת יותר,

החיים יחייכו אלינו

והדרך נפרשת לפנינו כמו שטיח אדום ורך.

~~~~

אם התכנים הללו נוגעים בך,

אם הם מעוררים קריאה בליבך,

אני פה ללוות אותך באהבה בדרך המופלאה הזו,

אותך כפרט או אתכם כזוג.

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

נ.ב

מתהווה קבוצה לסדנה לשחרור מחרדות

סדנת יום בה אנחנו עוברים תהליך טרנספורמטיבי 

ומקבלים כלים יוצאי דופן לקרקוע

אם מרגיש לך נכון, אפשר לכתוב לי בלחיצה כאן.

💓💓💓💓💓💓💓

עוד בשבילכם:

המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף

בימי שני וחמישי 9:00-16:00.

עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד

בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה

להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד

ותה צמחים ללא הגבלה.

(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)

המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.

בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401

💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

ומה עושים כשהוא } - רוצה ימינה והיא { - שמאלה?

האדמה  לגמרי רועדת. במלא מובנים -

החל מרעמי התותחים שמרעידים אותה -

והם נשמעים פה באזור לאחרונה לא מעט

ומרעידים את הלב ואת הדאגה שעולה מיד לחטופים ו - ללוחמים,

למשפחות המפונים ולכל מי שבמעגל הראשון...

והיא רועדת, כשיש מן חוסר יציבות כזה באוויר,

שהופך כל תכנון להיות קצהו של בסיס לשינויים.

ואני מרשה לעצמי, אולי כדי לברוח קצת מהקושי

להתייחס לזה האחרון - לתנועה הפנימית -

למה שקורה לנו בתוך שינוי ואפילו בתוך שיחה על רצון של האחר לשנות

אין מה לומר, התקופה בה אנו חיים - בין יתר הדברים המגדירים אותה -

בהחלט היתה זוכה גם לתואר - 'ה'תקופה של השינויים,

מכל כיוון מגיעים אינפוטים שמכוונים אותנו לשינוי

בקטן ובגדול,

כמו ישנה איזו תנועה גלובלית קולקטיבית וגם אישית שמתרחשת

ומצריכה מאתנו שיתוף פעולה,

אלא שבגדול, יהיה נכון לומר שלרובנו כיצורים שצריכים וודאות ויציבות -

שינוי - בלשון המעטה - איננו דבר קל.

בכל אחד מאתנו עמוק בלב ישנה כמיהה לשקט ושלווה,

לא תמיד מודעת ולרוב גם לא בהכרח קל לנו להיות שם אפילו לו ניתן לנו..

ובכל זאת, 

בתוך תוכנו ישנה כמיהה לשקט פנימי, במן שילוב עם סיפוק, מלאות ונחת.

לאורך החיים, בניסיון חתירה לשם, אימצנו מנגנונים הישרדותיים כאלה או אחרים -

חלקנו - כמוני למשל - אוחזים היטב (במידה כזו או אחרת) בקיים,

חלקנו אוחזים בדחף לשנות ומוּנָעים ממנו.

אוחזים בדעה, בתפיסה שלנו על העולם, בהרגלים,

בהיותנו צודקים....

באופן כזה שלעיתים - במקומות בהם האחיזה נוקשה -

כשהאחר מפגיש אותנו עם דעה הפוכה-

או רצון לִפְנות לכיוון אחר -

עלול להתעורר בעומקינו איום (מודע או לא) כאילו מתערערת לנו האדמה.

בתגובה (לרוב אוטומטית) אנחנו נדרכים, מתקשחים אל עמדתנו,

לא באמת יכולים להקשיב למה שהביא כרעיון,

ואז הוא מתקשח,

כי הרי כל מה שנתנגד לו יתנגד לנו בחזרה..

כך שהפער בינינו הולך ומתעצם 

ואתו הריחוק, כאילו הרמנו את החומות ה'מגנות' עלינו

והסיכוי למוצא הולך ומתרחק מאתנו.

האמת היא שככלל יהיה נכון לומר -

שבתוך וויכוח אם אחד רוצה X והשני לא רוצה X,

בעצם האחד רוצה 70% X ומתנדנד ב 30%

והשני רוצה 30% X ומתנדנד ב 70%

זאת אומרת שכנקודת מוצא לולא היו מורמות החומות -

אנחנו הרבה יותר קרובים מאשר רחוקים בדעותינו...

משמעו - שכדי שנוכל להגיע לסינרגיה -

שבה 1+1 גדול מ 2,

עלינו לצאת מהמצב האוחז בו אנחנו מאפסים אחד את השני

ולהצליח להקשיב.

אבל איך אפשר להקשיב אם בתוך תוכי ישנו 

מסר הישרדותי שהדעה של האחר (או האחרוּת שלו)

ממש מאיימת על קיומי??

וזה לא סתם,

כילדים, היינו נתונים להחלטותיהם של ההורים שלנו.

הם החליטו בשבילנו, מה שלא תמיד מצא חן בעינינו.

לעיתים אולי התעלמו מאתנו וגם זה יצר את אותו התסכול מהכיוון השני,

בשני הקצוות חווינו התעלמות,

כי גם כשישנה השתלטות - ישנה למעשה התעלמות מהצרכים שלי

ואז המנגנון ההישרדותי לוקח אותנו למאבק כוחות בטיעון (הלא מדובר)

שאמנם כילדים לא יכולנו מול ההורים שלנו,

אם כי נצבר כבר מאז התסכול,

אך היום כבני זוג - "זה המקום לקחת פיקוד"

כך מספר לנו ללא מילים המוח ההישרדותי כשהוא נדרך

אגב, גם כשהנטייה היא לוותר, כדי להימנע מעימות,

גם אז נמצא את עצמנו נמלאים לצד הוויתור במרמור,

שמצטבר לו עוד ועוד, עד שיום אחד הוא מתפרץ החוצה...

זאת אומרת שמערכי שליטה, השתלטות ומאבק

אף אם אנחנו בצד המכריע... אינם מערכים בריאים לקשר זוגי (ובכלל) מיטיב

אלא שכדי להתמיר את הקשר לקשר בריא עלינו להקשיב (!)

ולשם כך עלינו להרגיע את אותם החלקים ההישרדותיים

החוששים או אפילו חרדים מהתעלמות או אף מהיעלמות...

ולא... הבנה שכלית לא תספיק פה.. 

כי נדרשת צמיחה והעצמה רגשית ליצירת חוסן ושקט פנימי,

מן ביטחון שיאפשר לנו להקשיב ולהיות נוכחים.

וגם כשהדעה או הרעיון של האחר שונה עד כדי מאיים -

הוא לא יצור תחושת איום בתוכנו.

חוסן שמאפשר - לא להיכנע ולא להילחם,

אלא להצליח להקשיב כשהאונה הקדמית פעילה,

מתוך נוכחות שקטה.

אז... קורים הרבה ניסים -

אז נפתחות אפשרויות אינספור,

אז אנחנו הרבה הרבה יותר יצירתיים ועדים לאינסופיות של היצירתיות שלנו,

אז אנחנו ביחד - ואין מספיק מילים לתאר את הערך של זה,

אז אנחנו מרגישים מוקשבים ונראים -ואין מספיק מילים לתאר גם את המלאות הזו

אז, הפתרונות זמינים לנו הרבה יותר

כל זה מתאפשר דווקא כשאנחנו מגיעים מחוסר הידיעה,

מהסקרנות לשמוע את האחר, 

מהרכות שלנו כלפי עצמנו והנוכחות שלנו בגדולתנו.

~~~~~~

כדי שנוכל להגיע לשם,.. כדאי לקחת בחשבון את המורכבות שלנו

ואת היותנו מורכבים מלפחות שני חלקים -

החלק של האגו - שיעשה כל שביכולתו לשמר את המצב 

כפי שהוא ללא כל שינוי what so ever

וזאת בעזרתם האדיבה של הפחד, האשמה, הבושה, 

עודף השכלתנות (שלא לומר השתלטנות) ועוד מיני אמוציות כעלבון ושות'

והחלק של הנשמה - אותה שאיפה פנימית המתקיימת בתוכנו לאבולוציה,

להתפתחות וצמיחה, לריפוי שילווה אותנו בשיעורי הנשמה.

אחרי הכל - מנקודת המבט שאני מאמינה בה -

לשם כך באנו לעולם.

זאת אומרת שכדי שנוכל להקשיב באמת מאותו מקום נוכח,

עלינו להקשיב ראשית למתנהל בתוכנו,

להביא את ההכרה שתנהל את האירוע, הספציפי ואירוע חיינו בכלל.

והנה פאנץ' -

ככל שאנחנו שם, אבל בהפוך על הפוך -

בסקרנות כלפי כל מה שהיינו רוצים לשנות אצלנו -

בחמלה וסליחה לעצמנו על המקומות הנוקשים, האוחזים, המבוישים, וכו'

נוכל לחוות ריפוי של המקומות הפגועים,

ככל שאנחנו לא מתעלמים מעצמנו במקום הזה, אלא קשובים ברכות פנימה (!)

נוכל כמו להתבגר רגשית לגילנו הביולוגי

ולחבור למהות הנשמתית שלנו ולמימוש מלא ומספק יותר

וגם.. - להקשבה ושיתוף פעולה בביחד עם האחר.

אני יכולה לספר למשל, שכילדה בכורה -

קודם כל שמעתי 'לא' כשביקשתי משהו,

והייתי עושה מניפולציות לקבל את מה שרציתי,

מה שלרוב היה עובד..

ומכאן למדתי שאין כזה דבר 'לא',

כל דבר שארצה, אם אלחם עליו מספיק - אקבל אותו

שזה.. איך אומָר.. לעיתים סבבה, אבל.. לעיתים (ויותר מזה) ממש לא...

כי זהו דגם שעשוי להקשיח אותי ולהשאיר אותי רחוקה מעצמי, מהאחר ומפתרון מחד

ומאידך להשאיר אותי אוחזת בדבר שכבר לא טוב לי... מתוך הפחד לשחרר,

מתוך עיוורון התפיסה.

זה כמובן תיאור צר של דפוס בתוך מורכבות שלמה של נבכי הנפש

ולא אכנס אליה עכשיו כדי לא לאבד את קו המחשבה

מלבד תוספת חשובה שקשורה לניתוק הרגשי שלימדתי את עצמי כילדה

כשראיתי את חוסר האונים מולי כשאני בוכה.

מכאן אני יכולה לספר שאחד השיעורים שלי בחיים 

הוא להעז להרגיש את הפגיעות שלי, להתנקות מחוויית הדחייה שסרוגה בי היטב,

להתפכח אל האני האהובה ממני,

וככל שאני מתקדמת לשם אני ערה להרפיית הנוקשות והאחיזה

ליותר ויותר הסכמה לראות ולהרגיש את מה שיש לפני - ו ל ה ק ש י ב.

כי אני בטוחה ללא תלות במשהו או מישהו מבחוץ

ויכולה להיות בבחירה מודעת, ונוכחת ושקטה.

זאת לעומת אוטומט התגובה הלא מודע שהיה סוגר את יכולתי לראות את התמונה כולה.

זה כמובן אינסופי ורב רובדי ובהתהוות,

ועדיין כיף להיווכח בשינוי כשהוא מופיע,

גם אם במִינִי מִינִי צעדים...

~~~~~~

בסופ"ש התפרסמה במעריב כתבה בנושא הקשבה, (/ דר' לירז מרגלית)

המתארת עד כמה המיומנות הזו קריטית וחשובה להצלחה בחיים וביחסים בפרט.

לא כשזו הקשבה בכאילו,

לא תוך כדי שאנחנו עושים משהו נוסף

וגם לא מתוך שאיפה להראות שאנחנו מדהימים ולצבור נקודות,

אלא הקשבה שמגיעה באמת באמת מתוך עניין בעולמו של האחר.

כמו שהדלאי למה אמר:

"כשאתה מדבר אתה חוזר על מה שאתה יודע,

אבל כשאתה מקשיב, אתה לומד משהו חדש"

זו, בהחלט יכולה להיות מאתגרת כשנושא השיחה נפיץ,

כלומר כאשר ישנם חילוקי דעות בין הדוברים,

במקרים כאלה, חשוב לשים אל מולנו את האהבה שיש לנו לאדם

ובמקום תָחוּם ומוגבל בלבד את הנושא שנתון במחלוקת.

זה אומר בין היתר להחליף שיפוטיות בסקרנות

ותכל'ס - להשתדל להימנע מתיוגים, ביטולים, הקטנות וכו'..

דבר נוסף שמאד יעזור הוא הדרך בה מי שמדבר מדבר,

בגדול אפשר לנסח זאת בהמלצה להיות בתשומת לב אל המתח,

בכל פעם שעולה מתח ושמים לב, זה זמן מצוין לקחת הפסקה לנשימה,

לחזור למרכז,

לזכור את האהבה, את המרחב הזוגי ואת הכוונה לשמור עליו נקי,

להשאיר בחוץ פרשנויות מבטלות, מקטינות שמרחיקות

ולחזור לקשב.

המשמעות של ההמלצה הזו כלפי מי שמדבר 

היא שיביא את דבריו בתוך הסייג של נקודת המבט הסובייקטיבית שלו,

מה שנקרא בשיח האימגו - I- Position.

בסטינג של האימגו ישנם עוד כמה כללים

שעוזרים לשיחה כזו להתקיים בהקשבה,

כך שיוצאים ממנה בחיבור חזק יותר

(ולא כמו שקורה הרבה כשמדברים על נושאים נפיצים

והמאבק מתלקח למריבה שמרחיקה)

כתבתי עליו לא מעט פעמים

ואזכיר את עיקר העקרונות פה:

ראשית, יושבים אחד מול השנייה,

ואז, אחד מדבר - עם אותו סייג מכבד 

שמדבר מנקודת המבט האישית הסובייקטיבית שלו,

האחר מקשיב - מהלב עד כמה שאפשר,

ומשקף את הדברים. רק חוזר על מה שנאמר,

מה שמאפשר לו להישאר בתפקיד ההקשבה

מעין מבנה שעוזר לנו להפנים את הנפרדות הבריאה,

את זה שנקודת המבט שלי ראויה בדיוק כמו זו שלו,

את האפשרות לחיות בגובה העיניים זה לצד זו,

בחיבור מלב אל לב,

כאשר אי ההסכמות הן רק טריגר שמאפשר לנו להעצים את החיבור,

להעמיק אל הריפוי האישי שלנו ולחזק את הביחד.

זהו מבנה שמאפשר להקשיב באמת

ולפתוח את הלב - גם למי שמדבר וגם למיכל שמקשיב.

ואז, כשהלב פתוח, כמו נפתחת לנו ומתרחבת התפיסה

ומופיעים רעיונות לסוגיה שבתחילת הדרך היתה נקודת המחלוקת,

רעיונות שלוקחים בחשבון את הצרכים של שני הצדדים.

אמן ואמן !

אשמח לשמוע ממך מה התכנים מעלים בך,

וגם - אם זה הזמן הנכון עבורכם -

ללוות אתכם בתהליך ריפוי שכזה

וללמד אתכם לדבר באופן שמחבר ומקרב 💓

פה בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף

בימי שני וחמישי 9:00-16:00

החל משני הקרוב - 6.5.24.

עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד

בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה

להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד

ותה צמחים ללא הגבלה.

(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)

המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.

בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401

💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

פותחת מרחב לריפוי מחרדה ומשאריות טראומה

אנחנו יצורים ספוגיים -

נרצה או לא נרצה,

נהיה אקטיביים או פסיביים -

מה שקורה סביבנו משפיע עלינו

וכמו נמצא באוויר שאנחנו נושמים.

על אחת כמה וכמה אם נחשפנו לכך 

דרך אחד מ 5 החושים שלנו -

למראות הבלתי אפשריים,

לריחות, לטעמים, 

לסיפורים שהנפש שלנו מתקשה לעכל

ובטח אם פגשנו את השכול בעצמנו -

אם איבדנו אדם קרוב

ואנחנו מרגישים שאיבדנו חלקים שלנו ביחד אתו..

כל אחד ואיך שהוא עובר את החודשים האחרונים,

באופן הייחודי לו - ואיך שהמציאות ההזויה שלנו

מרעידה את עולמו הפנימי.

גם אם אנחנו אלופים בהדחקה

ובטח אם הנטייה הטבעית שלנו היא להיות מוצפים,

כך או כך סביר להניח שנמצא תסמינים

שמעידים על עומס שכדאי לנו לעבד ולשחרר

שתי הנטיות הטבעיות הללו -

להדחיק או להיות בהצפה,

הן הנטיות הטבעיות לנו כילדים 

אל מול מצבי מציאות שמעלים רגשות קשים.

לאורך הילדות האוטומטים הללו אכן מצילים אותנו,

אך מה שהם מייצרים למעשה הוא ניתוק.

הם שומרים אותנו מנותקים מעצמנו

כדי שלא נתפרק.

ולפעמים כך נכון לנו להישאר,

לפֶרֶק זמן או בכלל

אבל במקרים רבים, כשהמציאות שלנו כבוגרים

מפגישה אותנו עם מצבים מסוימים -

כל אחד והטריגרים שלו -

ובטח מול טריגרים שקולקטיבית יפעלו אצל רובנו,

היא כאילו מתנגשת בהצטברות של העומסים הרגשיים ההם -

שצברנו לאורך השנים ומרעידה את עולמנו הפנימי -

ואז - כל עוד לא עיבדנו ושחררנו -

אנחנו עשויים להתקשות בניהול היום יום שלנו.

אם זה כי מציפה אותנו תחושה של עוררות יתר,

או שאנחנו חווים קשיים להירדם או לישון בלילה,

לפעמים חרדות יופיעו במהלך היום,

אולי נשים לב שאנחנו נוטים יותר מהרגיל להתכנסות והסתגרות,

או להתכעסות לא נשלטת.

הקצנה כזו או אחרת של דפוסים הישרדותיים

עשויה להיות סימן של שאריות לא מעובדות של עומס רגשי.

מה שעברנו ב 7 באוקטובר 

ובהחלט מה שאנחנו ממשיכים לעבור מאז -

שכן הלחימה נמשכת במידה כזו או אחרת,

לא יכול שלא להשפיע עלינו.

אבל דווקא מאחר והקושי, הכאב והפחדים שעולים,

נמצאים כל כך על פני השטח -

יש לנו הזדמנות יוצאת דופן לניקוי ושחרור שלהם 

(ושל שכבות קדומות יותר בהצטברויות הרגשות שהודחקו בתוכנו)

או לפחות הזדמנות פז הפחתת העוצמה של העומס הרגשי הזה

כדי שנוכל לחיות יותר ברווחה.

זה לא אומר שברווחה הזו לא נרגיש כלום,

להיפך - החרדה, הכעסים, הפחדים -

הן אמוציות שכל כך מסעירות אותנו

שבהפוך על הפוך לא מאפשרות לנו להיות בחיבור רגשי בריא

אך ככל שאנחנו מנקים שכבות של עומס רגשי,

הגוף מתפנה להיות בריא וחיוני יותר

הלב שלנו מתפנה להרגיש גם שמחה וגם עצב באותנטיות

ואנחנו לא צריכים ללכת על ביצים, 

או להיות בהיכון למתי תציף אותנו החרדה...

אם הרשמים המכבידים כאילו מכבים משהו בתוכנו,

הרי שרווחה כמו מדליקה מחדש את החיות שבנו

ובמובן מסוים אנחנו חוזרים לחיים.

אז נכון שזה לא מתאים לכולם,

כל אחד והעיתוי הנכון לו לריפוי

אבל חשוב לי להבהיר - שזה אפשרי

וגם אם  לפעמים כשהעוצמה מתגברת קשה להאמין שכך -

אפשר להשתחרר מחרדה ושאריות הטראומה.

ולא, זה לא בהכרח לוקח אינסוף זמן

ולא, זה לא מחייב לישה והתבוצצות בנבכי הסיפור.

ישנן טכניקות חדשניות ופורצות דרך

שמאפשרות לנו ריפוי ושחרור מרשמים טראומטיים

וגם משכבות מוקדמות של עומסים רגשיים

מבלי לדבר על הנושא או לשחזר את הסיפור שוב ושוב -

כפי שטיפול קלאסי בטראומה מאלץ אותנו

ומאחר ומשהו קורא לי לעשות זאת עכשיו,

אני פותחת מרחב ריפוי מחרדה ושאריות טראומה

ואני מתכוונת מילולית - לפתוח את המרחב הירוק

ולארח בו את מי שזה מה שנכון ומתאים לו (נברר יחד בשיחה מקדימה)

אז אם יש משהו שהשתנה בחווית החיים שלך,

ומרגיש שמעיק ומכביד ומקשה עליך,

אם ישנה קריאה בלב שלך,

או משהו מושך אותך לרפוי -

זה הזמן ללחוץ כאן ולשלוח אלי מייל,

כדי שנוכל לשוחח ונבדוק שאכן יש התאמה.

למתאימים לסדנה -

ניפגש לסדנת יום ב 22.5.24, מ 9:00 בוקר ועד 14:00,

בה נעבור ביחד ולחוד תהליכי שחרור וריפוי

נמצא את הדרך לפרוק את המיותר,

כשהמרחב הירוק, ופינות הטבע סביבנו מסייעים לנו

ומאפשרים לחדש חיוני וממלא להחליף את המיותר.

בנוסף אלמד כלים שתוכלו לקחת הביתה ולהיעזר בהם בעת הצורך.

הקבוצה תהיה אינטימית - עד 7 משתתפים,

אין חובת שיתוף, 

אך ישנה אפשרות לשיתוף למי שירגיש שמתאים

עלות ליום שלם של ריפוי ושחרור 290 ש"ח בלבד

לחיילים משוחררים ותושבי העוטף 

התמורה הינה 190 ש"ח בלבד - 

עלות סמלית לשם יצירת מחויבות.

בברכת חזרה מהירה של החטופים,

החלמה ובריאות איתנה לפצועים

ושיגיעו ימים יפים במהרה

גלית אליאס

💓

(בלי קשר לסדנה)

המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף

בימי שני וחמישי 9:00-16:00

החל משני הקרוב - 6.5.24.

עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד

בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה

להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד

ותה צמחים ללא הגבלה.

(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)

המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.

בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401

💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

לצאת לחירות ממנגנוני ההגנה שלנו

האמת, שזה קצת הזוי לכתוב על שחרור ממנגנוני הגנה,

אחרי לילה שכזה שהם אלה שהצילו אותנו מהירי האיראני...

(וטפו טו אני מקווה שכל זה מאחורינו...)

אבל אולי זו דווקא הזדמנות נפלאה לעשות את ההבחנה

בין סכנה אמיתית שבדיוק עבורה אנחנו מתוכנתים להידרך 

ולהיכנס למוד הישרדות שבו אפשרויות התגובה שלנו

הן figtht/ flight/ freeze,

לבין סכנה מדומה בה המערכת שלנו מגיבה כאילו היתה אמיתית

כמו למשל מה שקורה לו } כשהיא { צועקת עליו

אז למרות שבענייני בטחון מדיני ובכלל כאלה שבהם נשקפת סכנת חיים 

יהיה נכון לנו לשמור על ערנות 

וחלילה שלא נצטרך - אף על דריכות 

ובתקווה ותפילה שנישאר שמורים ומוגנים מהן,

הרי שבעניינים שבינינו לבנינו וכאלה שבינינו לבין בני הזוג שלנו,

עניינים בהם אין המדובר בסכנה אמיתית, (אף כי היא נחווית ככזו שלא במודע)

רצוי לנו לצאת לחירות - אפרופו חג הפסח שלפנינו- ממנגנוני ההגנה שלנו 

שהרי אלה מופעלים אל מול אהובינו -

ופוגעים באיכות החיים ובמערכות היחסים שלנו.

כשהוא } לוחץ לה { על טריגר - שמעורר כאב של צורך לא מסופק -

למשל, אם היא ממש ממש צמאה לנִראות

והוא חוזר הביתה, עם העיניים במסך,

ושם נשאר מוקד תשומת הלב שלו,

סביר להניח שככל שהצורך הלא מסופק אצלה בועט 

(כלומר לא מעובד ומחזיק את הציפייה להתמלא מן האחר)

יש מצב שיידרך לו אוטומט של מנגנון ההגנה הזמין לה

ואו שהיא תצא למלחמה בכעס גלוי מולו, (fight)

או שתתרחק ותסתגר בכעס מופנם (פאסיב אגרסיב, flight)

בשלב הזה שהמנגנון נדרך זה כבר לא באמת היא,

לפחות לא החלקים הגבוהים, הבוגרים שלה,

אלא "חליפת ההישרדות" שהשתלטה עליה ועל האירוע,

שמופעלת מהמוח הקדמון - מוח הזוחלים -

החלק הכי פרימיטיבי במוח שלנו -

ומכאן בלשון המעטה הכי פחות חכם

ויוביל אותם להסלמה שתעצים עוד יותר את

חווית חוסר הנראות שהיא חווה...

כי מי יכול להקשיב, להבין, 

להיות נוכח באמפטיה כשצועקים עליו, 

מתלוננים מולו, באים בטענות ובהאשמות...?

אהה.. והנה הפאנץ'-

יכול מי שהצליח לצאת לחירות ממנגנוני ההגנה שלו...

כלומר מי שמצליח ברגעים האלה לא להיסחף להסלמה,

מתוך חוסן פנימי שלא מזדהה או מתערער מהתגובה שלה

וכך לא רק שלא מעצים אותה, אולי אפילו יכול להצליח לעצור אותה

ב א ה ב ה,

כן, 

אני לא מדברת על פאסיב אגרסיב כזה

שטורק את הדלת (מטאפורית או לא רק) וחותך משם.

כי גם זו תגובה אמוציונלית,

אמנם שותקת ומתרחקת, אך אמוציונלית אוטומטית

ואיננה בבחירה.

גם זו תגובה אמוציונלית שסוגרת את הלב.

אני מדברת על מצב שבו האחר ער למתרחש בקרבו

ולא מזדהה אתו, לא נסחף אחרי הסיפור.

וזה נכון בין אם הוא זה שנלחץ לו הטריגר

ובין אם הוא זה שלחץ על הטריגר 

ומנגנון אוטומטי של האחר שלף מולו חצים וחניתות

כך או כך,

לא משנה מי התחיל,

ככל שכל אחד מאתנו יצליח לא להיסחף כשמשהו מתחיל,

זה סימן שאנחנו בדרך אל החירות המיוחלת.

(בהמשך כתבתי על איך להגיע לזה)

שם יש חופש אמיתי,

אני לא תלויה באף אחד שיעשה או לא יעשה משהו,

ו.. העניינים שלי בבעלותי,

כך, כשהוא לא מתייחס אליה כשהוא נכנס הביתה

והיא ערה להצפה שמזדחלת לה,

אבל זוכרת שזה האישיו שהיא מכירה

ובעצם ישנו בתוכה צמא ילדי שמוכר לה,

במקום להפנות לעצמה את הגב עוד יותר כשהיא כועסת על בן הזוג, (!!)

היא לומדת לעשות  u-turn, 

להפנות את תשומת הלב פנימה

ולהעניק למקום הילדי הצמא שבתוכה בדיוק את היחס לו הוא צמא

(אח"כ אפשר לסגור מעגל, לשתף את בן הזוג

ולהזמין אותו למפגש מקרב)

ככל שהיא מרווה את הצמא שבתוכה היא תמצא את עצמה פחות ופחות מופעלת 

במצבים בהם בעבר היתה פרשנות של חוסר נראות

כיוון שהיא מייצרת בתוכה חווית נראות 

כי האמת היא,

שממילא,

רק היא יכולה למלא את הצורך הזה לפחות בשלב הראשוני,

רק אחרי שהיא מביאה תשומת לב אוהבת לאותה ילדה שהיתה

כל כך זקוקה לעיניים הטובות הללו רואות אותה,

רק אז היא מייצרת 'רצפטורים' - שיאפשרו לה לקבל מזה עוד גם מהאחר

ככל שהיא מגיעה מהחוסר שלה -

נקודת המבט שלה מדגישה את מה שחסר,

ככל שהיא ממלאה ומביאה תשומת לב, קבלה ואהבה לעצמה -

זווית הראייה שלה מתרחבת והיא רואה וחווה יותר יש 

בכלל ובפרט זה שהיא צמאה לו.

אז היא יכולה גם להעניק לאחר מהיש הזה

בלי תנאי,

מתוך חוזק ומלאות. מתוך גדלות רוח.

זה כמובן נכון לגבי כל אישיו.

מה שמביא אותי להמשיך אל השאלה- 

מה בין הנאה לאושר? 

(נושא שמוצג יפה בסדרה שאני צופה בה בימים אלה בנטפליקס "One Day", ממליצה.)

האם באנו לכאן על מנת ליהנות?

או על מנת להיות מאושרים?

בעוד שהחלקים החייתיים שלנו -

הדחפים והצרכים של הגוף ימשכו לקבל הנאה כאן ועכשיו,

ויניעו אותנו בתחושת מחסור אינסופית,

על ידי מנגנוני שליטה למיניהם, (שלרוב ישיגו את ההיפך)

כשגם כשהישגנו את שרצינו, 

זה זמני - אם בכלל

ולא באמת ממלא את המקום החסר רגשית בתוכנו.

אמנם ה'הישג' יתן לנו סוג של פיצוי שעשוי להטעות ולבלבל

ויזין את מנגנוני השליטה שיפָתו אותנו להמשיך,

אך ישאירו אותנו רעבים..

סימן מצוין לכך שהם לא באמת מזינים יהיו הקונפליקטים ביניכם.

כי קונפליקט הוא הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש. 

לעומת הנאה, שמהותה חומרית וזמנית, 

שקשורה לשליטה של הדחפים,

הרי שאושר הוא מצב תודעתי,

שבו אנחנו יותר ויותר מאשרים את עצמנו,

קשובים לעצמנו,

מקבלים את כל החלקים שלנו,

כן... גם את אלה שאנחנו לא אוהבים :-)

לומדים לנהל אותם, להזין אותם במידת הצורך,

ולהיות המקור לאישור ולאושר שלנו

אז רגע....

יכול להיות שעולה בך המחשבה:

אז למה לי להיות בזוגיות אם אני זו שנותנת לי כל מה שאני צריכה?

האם זו לא כל המטרה של הקשר?

אז זהו,

שנכון שאנחנו יצורים חברותיים,

נולדנו לחיבוק של אמא,

גדלנו במשפחה כזו או אחרת,

וכילדים מהות הקשר שלנו עם המטפלים בנו - 

היא של סיפוק צרכים,

אלא שכשאנחנו גדלים ונכנסים לזוגיות -

ולא..., אף אחד לא אומר לנו את זה..  -

ינהל אותנו האוטומט שיוביל אותנו גם פה בטעות -

לצָפּוֹת מהאחר שיספק לנו את כל מה שלא קיבלנו כילדים,

ומן הסתם להתאכזב, כי ככל ציפייה גם זו טומנת בחובה את האכזבה בילט אין

ואז כשלא נקבל זאת, נדרוש, נאשים, נתבע זאת, כי 'הוא חייב!!'

מה שרק ירחיק את הסיכוי שנקבל מה שאנחנו צריכים באמת

(כי גם אם הוא נכנע לי כמרצה,

זה לא באמת באמת ימלא את החסר שבתוכי,

אולי לרגע קט אבל לא באמת)

לכן, כדי שהקשר יהיה בריא -

עלינו להבין ולקבל שהבסיס לקשר בוגר ומזין  

הוא של הדדיות, חברות וצמיחה משותפת.

זה לצד זו

(על פני בסיס של סיפוק צרכים כקשר הורה ילד)

ואפרופו מנגנוני ההגנה שנדרכים בדיוק כשהצרכים שלנו לא נענים...

ככל שנפנים שאף אחד לא חייב לנו כלום,

יחד עם זאת אנחנו מחוייבים לריפוי שלנו

והאחר כן יתן לנו בהפוך על הפוך (!!) -

תזכורות למקומות הצמאים שבנו -

כן... בדרך המטרגרת אותנו...

כך נהיה בדרך להשתחרר לחופשי ולצאת לחירות ממנגנוני ההגנה.

ככל שאני מצליחה לקבל ולאהוב את  עצמי יותר,

כן, גם ואולי בעיקר ברגעי הכאוס (!)

להיות שם עבורי במקום לצפות מהאחר ... (אלא אם הוא בודהא :-)

אני יכולה להיות במערכת יחסים מזינה ואוהבת יותר

כי אני לא תלויה בו, מתנקה מציפיות ואכזבות,

וגדלה להיות בגובה שלו

שניים זה לזו }{

ואז הנתינה היא ממקום מלא ולא מונעת מהחוסר

ובאופן פלאי - היא גם ממלאת יותר כשהיא מגיעה.

מאתגר...

אבל שווה ממש, 

מאפשר לכל אחד מאתנו שגשוג אמיתי,

מקפצה מתוך המוד ההישרדותי 

שכל כך נפוץ סביבנו, זה שהתודעה הקולקטיבית עדין שרויה בו,

לשדה של שגשוג ושפע.

אז...

אם היית רוצה לעשות דרך מופלאה שכזו,

מקפצה שכזו -

זה אפשרי באינטנסיב זוגי - יומיים מופלאים שיקחו אתכם לשם,

פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשרי גם בתהליך אישי 

בו יש לנו גישה לכל אחד מ 4 הרבדים

בהם הוטבעו המסרים ההישרדותיים

שמשאירים אותנו במעגלים סגורים

וכשאנחנו יודעים איך לגעת בהם 

כפי שהם מקודדים בגוף, ברגש, 

כיצד הם מסלפים את דפוסי החשיבה (רובד מנטלי)

ועל בסיס אילו אמונות (רובד רוחני) שגויות הם נשענים,

כאילו יש לנו מפתח שמאפשר שחרור לחופשי מהם,

כמו פלונטר שאנחנו משחרירים חוט ועוד חוט 

ופתאום הכל נפרם ועלינו קומה

(זה קורה גם בתהליכים הזוגיים אחת לשבוע וגם באינטנסיב הזוגי)

בלחיצה כאן מגיעים לתיבת המייל שלי ומשם נמשיך

פה בשבילך,

כדי שנוכל יחד 

לעלות ולהתעלות,

להשתחרר מכבלי האגו

ולאפשר ללב שלנו להוביל אותנו בעולם הזה ב א ה ב ה

מייחלת ומתפלל להגנה ושמירה על כולנו

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן 

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

"עזבי, זה כבר מאחורָי, בואי נתקדם מפה והלאה, מה יָלדוּת עכשיו?"

לא פעם, בהקשרים מסוימים, 

קשה לנו להיזכר בתקופת הילדות שלנו,

זו תקופה שכתינוקות וילדים, היינו בה חסרי אונים

ותלויים במטפלים בנו, שהיו - צריך להודות - בני אדם,

בשונה מהציפייה הילדית שלנו מהם (והמוצדקת יש לומר)

להיות לנו לאלוהאמא ואלוהאבא.

כל אחד מהם הגיע עם מה שקיבל ואת זה נתן,

(ככה אנחנו כבני אדם)

בתוספת רוח התקופה שככל שהיא מוקדמת,

מחזיקה פחות פוטנציאל קולקטיבי להתחשבות בצרכים שלנו כילדים.

כך או כך, כל אחד מאתנו חווה אי אלו 

רגעים של חוסר אונים,

וחוויות בהן לא סופקו הצרכים כפי שהיה צריך.

חלקנו נפגע יותר חלקנו פחות -

בין אם אובייקטיבית הפגיעה היתה קשה יותר או פחות

ובין אם סובייקטיבית - היינו רגישים יחסית להתרחשויות,

כך או כך זה כאב

וכואב להיזכר בכאב ההוא היום,

לכן האוטומט שלנו יהיה להדחיק כמה שניתן.

לצד זאת,

אמנם יש ויכוח פילוסופי סוער,

אם הגענו לכאן לוח חלק - טאבו לה ראסה

או לא,

אבל לא נוכל להתכחש ל'ספוֹגיוּת' שלנו כתינוקות וכילדים.

כשאנחנו נולדים החלק המפותח במוח שלנו הוא החלק החושי

ואנחנו קולטים בחושים את המתרחש סביבנו,

בין אם מופנה כלפינו ובין אם לא.

מכאן נוכל להבין שכל שארע לנו וסביבנו בילדות הוטבע בנו 

ומכאן- הוא ממשיך להשפיע עלינו לטוב ולפחות טוב,

בין אם נרצה ובין אם לא .

ההשפעה של החוויות שחווינו מתבטאת במכלול הרבדים בהם אנו מתקיימים

וניכרת לרוב בדפוסי ההתנהגות שלנו,

באופן שאנו מפרשים את המציאות, או נוטים לפרש אותה

ובאופן שאנו מגיבים לה.

זאת אומרת שאם משהו במציאות שלי היום לא מוצא חן בעיני

ואני לא מרוצה מהמצב הקיים,

הדרך הנכונה והבטוחה לשנות את המציאות החיצונית שלי 

היא על ידי כך שאשנה את המציאות הפנימית -

כלומר -

אמצא את התפיסות והדפוסים שהוטבעו בי בחוויות המוקדמות בחיי

ארפא את הילד~ה שהייתי -

משמעו - אצליח לתת לעצמי דרכה את מה שהיתי צריכה אז,

תוך שהאמונות השקריות שאימצתי לי אז יתנקו -

יש שיקראו להן קליפות שמכסות את אני המהותי -

אז נקודת המבט שלי מתנקה,

דפוסי ההתנהגות ההישרדותיים שלי יהפכו למיותרים

ואמצא את עצמי מתנהגת ומגיבה באופן שמשרת אותי

והופס...

המציאות החיצונית משתנה לה

אם למשל היא } לא מרגישה שייכת,

כילדה חוותה דחייה גם כי אמא היתה עסוקה,

גם כי אבא היה נוקשה ולא ראה אותה

וזה המשיך בסביבת החברים,

באופן לא מפתיע, היא ממשיכה להרגיש ככה גם כבוגרת.

היא לא שמה לב 

(במסגרת הגאונות של המערכת ההישרדותית שלנו,

מנגנוני ההכחשה מסתירים מאתנו לא מעט מידע,

או חלק לא קטן מהמציאות)

שהיא בעצם מוציאה את עצמה מהכלל בעצמה!

היא לא מגיעה למפגשים החברתיים למשל,

בטענה שהיא לא מרגישה שייכת...

אבל..

מה הביצה ומה התרנגולת?

וגם, 

כשהיא מגיעה למפגש חברתי מתוך חווית החוסר

היא מסתכלת דרך משקפיים שמדגישות את החוסר

(כי הרי מה שאנחנו מרוכזים בו גדל, ככה המוח שלנו פועל)

בנוסף לכך,

החוסר גם מייצר התנגדות מהסביבה וכמו הופך נבואה שמגשימה את עצמה

וגם..

כשהיא באה מחוסר - בעצם היכולת שלה לקבל 

(אבל באמת באמת לקבל) יחס חברי  - מתאפס.

זה כאילו אין לה רצפטורים לקבל יחס חברי, או להרגיש שייכת

וכך המנגנון שלה ממשיך להזין את עצמו

ו'המציאות מוכיחה' לה שוב ושוב שהיא לא שייכת...

עד....

שהיא תייצר אותם בעצמה על ידי כך שתרגיש שייכת לעצמה,

איך??

דרך הילדה הקטנה, דרך חיבור (רגשי) אל המקום 

בו למדה להאמין לָשֶקֶר שהיא לא שייכת

והמְשיכה להתקיים ולהתנהל בהתאם לו.

ככל שהיא תתחבר אל הילדה הזו,

תלמד לאהוב אותה,

תזכיר לה שהיא אתה,

שהיא לעולם לא תעזוב אותה,

שאין כמוה, שהן ביחד וכו...

(אבל לא בשכל, פה כאמור נדרש החיבור הרגשי -

כדי שהילדה באמת תאמין וההתמרה תתרחש)

היא ממלאה את הבור הרגשי שבתוכה

ובמילים אחרות - מייצרת רצפטורים לקבל ולהרגיש שייכת,

מרחיבה את יכולת הקליטה שלה גם לקָבָּלָה (לא רק לדחייה וחוסר שייכות)

ופתאום...

במפגשים חברתיים היא תרגיש שייכת.

מן "קסם" שכזה...

ולא,

זה לא לוקח שנים

ולא, לא צריך לחפור ולחפור,

זה זמין לנו כהרף עין,

כי הגוף זוכר הרבה מעבר למה שאנו נוטים לחשוב 

והזיכרונות נשלפים

ויחד אנחנו פוסעים עם החלקים הילדיים על משעולים חדשים

מייצרים חיבורים נוירונים מחודשים -

עושים חיווט מחדש

ומשנים את מציאות חיינו.

זאת אומרת שדווקא כשאני מתעקשת לא להיפגש עם הילדוּת -

היא מתקיימת כתוכי נון סטופ (גם אם בלא מודע)

ומנציחה את הכאב

ולעומת זאת כשאני פוגשת את הכאב-

אני יכולה לרפא אותו ולחולל את השינוי לו אני מייחלת.

נקודת מבט נוספת שמסבירה זאת,

הי זו שמזכירה לנו שאנחנו - כל אחד מאתנו הוא ניצוץ נשמתי,

שבא לעשות דרך, לעבור שיעורי נשמה.

כדי שנוכל לזכור מה השיעורים שלנו -

הנשמה שלנו בוחרת עבורנו את בית הגידול שלנו,

ככזה שיפצע אותנו בדיוק באישויים ששייכים לשיעור שלנו,

כך לאורך החיים "נסבול" מהם

סבל שיתן לנו מוטיבציה כבוגרים לעשות דרך התפתחותית

ולנוע לעבר צמיחה והתפתחות -

כך שנוכל לרפא את הכאב ההוא ולצמוח לשלב הבא.

נקודת המבט הזו מתייחסת אל הילדות כאל חלק משמעותי מהדרך,

שמתווה לנו אותה ומזכיר לנו מאין לאין אנחנו נעים,

חלק שמזכיר לנו את שיעורי הנשמה

ושופך אור ומבהיר את מקור התסכולים שלנו היום.

ככל שאנחנו מבינים את המקור,

כמו נוספת לנו אינפורמציה שבזכותה 

הפיענוח של הפלונטרים ברור ונהיר יותר

ונסללת לנו דרך ברורה לשינוי הפנימי שמוביל לשינוי החיצוני,

שהרי זה האחרון אינו אלא השתקפות של עולמנו הפנימי.

כמי שהתקשתה מאד בתחילת הדרך לגעת בכאב,

אין מבינה ממני להתנגדויות ולקושי,

אך לצידם - אני גם יכולה לומר כמה זה מתגמל להעז,

כמה ההתנגדויות באשר הן מרחיקות אותנו מהדבר אלינו אנחנו כמהים.

(משפט שאגב נכון לגבי כל דבר בטבע)

מכאן גם המוטיבציה שלי למצוא כלים

שהכי מקלים על הדרך ועושים אותה הכי מלטפת שאפשר.

ובעיקר - מחוללת פלאים.

פה בשבילך במגוון דרכים וכלים מופלאים שכאלה!

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

 

אחרי 20 שנה שלא העז לנהוג מחוץ לעיר... פתאום הוא כן (!)

 מאז שלמד נהיגה, הוא לא מעז לצאת מהעיר,

בכלל נסיעות ארוכות זה משהו מחוץ לתחום בשבילו,

זה אמנם לא היה הדבר בגינו נפגשנו,

אבל הוא העלה את זה כנושא נוסף שמציק לו

ומקשה על היומיום שלו, מגביל את התנועה שלו,

מכתיב עבורו מה כן ומה לא ולו רק בגלל המרחק

עשינו תהליך קצר בטכניקת פלאש,

כי נותרו לנו רק כמה דקות, זה כבר היה סוף המפגש

אבל מה שעלה שם היה כל כך מפתיע 

וממחיש בצורה כל כך מוצלחת איך המוח ההישרדותי שלנו עובד,

שהייתי חייבת להביא את זה לכאן 

כדי שאפשר יהיה להבין יותר 

את הנפש המורכבת שלנו.

בתהליכים בטכניקת פלאש לא צריך לחשוב על הקושי

ולא להתעמק בו או להתבוצץ בו,

אלא רק לבצע כמה תנועות פשוטות בהתאם להנחיות של המנחה

והיא תמיד עובדת. כך ע"פ המחקר עד כה ,

היא ב 100% מוחקת רשמים טראומטיים מהמערכת

אבל לפעמים התהליך מתעכב

ויש לכך כמה סיבות עיקריות,

אחת מהן היא - כשיש מקור מוקדם שמזין את המצב,

והיתה לי הרגשה שזה המצב במקרה הזה -

כשראיתי שיש עיכוב,

ביקשתי ממנו לבדוק מה קורה בגוף

כשהוא חושב על נסיעות מחוץ לעיר

והוא הבחין בקלות במועקה בבית החזה,

אז ביקשתי שיקבל תשובה מהגוף לשאלה:

ממתי הכי מוקדם הוא מכיר את הטעם הזה

ועלה זיכרון שהוא הכי לא ציפה לו,

בהתחלה גם חשב שהוא לא קשור,

אבל אני כבר יודעת שתמיד זה קשור,

הגוף שלנו גאון,

ובזיכרון שעלה - הוא ישב מחוץ לבית, אחרי בית ספר,

חיכה לחברים שלו שיחזרו גם הם

ופתאום הגיע איש מפחיד וגדול ששאל אותו

אם הוא מכיר את משפחת כהן,

הוא אמר שלא,

האיש המשיך ללחוץ ושכנע אות לבוא אתו לחפש,

למרות שממש לא רצה, 

הוא מצא את עצמו עולה עם האיש בגרם המדרגות

כשהוא ממש זוכר את הפרטים,

איך האיש אחז במעקה בחוזקה,

איך הגבות שלו נראו 

וגם - שאחרי שתי קומות יכל להבחין 

שהאיש בכלל לא מחפש על הדלתות את שם המשפחה כהן

ומיד כשקלט זאת, ברח לו בין הרגליים ורץ הביתה.

ככל שחיבק את הילד ההוא ונתן לו ביטחון,

הוא יכל להבין שבעצם זו הסיבה שנהיגה למרחקים 

מעוררת בו פחד אימים עד כדי שהוא נמנע ממנה,

כי המוח ההישרדותי שלו שומר עליו קרוב הביתה,

כדי שיוכל לברוח במהרה במקרה הצורך.

כך הוטבע במערכת ההישרדותית שלו.

וכל עוד זה לא מודע,

כל עוד לא ריפאנו את המקום -

הרפינו תחושתית

והכלנו רגשית -

הדפוס כלוא במעגל סגור,

עם המסקנה הלא אקטואלית ולא מתואמת עבור הבוגר שהוא,

אבל שמאד הגיונית עבור המוח ההישרדותי

שמנהל את המערך התפיסתי התפוס.

היום הוא נהג אלי,

מחוץ לעיר,

אחרי 3 סישיינים בלבד,

עם חששות קלים בלבד

אותם הצליח להרגיע תוך כדי תנועה.

ככה - עד שתהיה מסה קריטית של ריפוי

והוא ינהג בחופשיות לאן שיבחר.

ישנם נושאים שמלווים אותנו יותר,

ישנם כאלה שבקלות מתנקים,

אך בכל מקרה - 

ככל שאנחנו בתנועה של ריפוי וצמיחה -

איכות החיים שלנו משתפרת

באינספור מובנים.

אם יש נושא או עניין שעוצר אותך,

זהו כלי מופלא לעיבוד -

שהצטרף לכלים מופלאים אחרים שבאמתחתי,

פה בשבילך,

גלית אליאס 

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן