הרי ממילא זה מאתגר -
לחיות ביחד עם עוד מישהו מלבד עצמך.
בכלל ובטח שלאורך שנים.
ללמוד לקבל את השונות, האחרוּת,
לתקשר באופן מכבד, לשמור על חיבור וביחד אוהב,
לשמור על מרחב בטוח מחד
ומלא בריגוש ובחיוּת מאידך.
בקיצור,
בערך כל מה שלרובנו לא היה מודל טוב ללמוד ממנו..
ועל אחת כמה וכמה בתקופות סוערות כמו זו שעוברת עלינו,
כשהעומס הרגשי גואה ומתעצם,
והאיזון - אם היה קודם, מתערער ומופר.
ישנם זוגות שמצליחים לנתב את הכוחות
לכיוון של חיזוק וחיבור,
אך במצבים כאלה, במקרים רבים המשבר רק מעמיק.
הדי שלייפר - שהיא מטפלת זוגית יוצאת דופן,
הגיעה לביקור בישראל עם כללי הזהב שלה -
וביניהם, היא מדברת על 3 מרכיבים בלתי נראים
של הקשר הזוגי,
שכאשר אנחנו לומדים להיות מודעים להם -
ו ל כ ב ד אותם,
התמונה כולה יכולה להשתנות לטובתנו.
היא מדברת על:
המרחב,
הגשר
והמפגש
קשר בין שניים הוא לא אף אחד מהשניים,
אלא, כמו שמרטין בובר אמר -
"המרחב שביניהם".
אל זה, כל אחד מהם מביא את עצמו
וככל שכל אחד יגיע ממקום מכבד,
סקרן,
בכוונה לטפח את המרחב שביניהם,
מתוך ידיעה פנימית שיש בו מקום גם וגם -
לשני בני הזוג ולא לאחד או לשני,
המרחב יהפוך למשגשג
ובני הזוג (או חברי מערכת היחסים שאינם זוג)
יוכלו לעבור ממוד של הישרדות -
(שמייצר הפרדה על ידי מנגנוני ההישרדות שלנו),
למוד של איכות, במרחב מטופח ובו קשר מלב אל לב (ומלבלב :-)
הגשר -
המרכיב השני המתקיים בקשר,
הוא הגשר שעובר בתוך המרחב, בין הלבבות.
ככל שכל אחד מן השניים ידע להגיע בקשב
אל האחר, בתשומת לב מלאה ובלב פתוח וסקרן,
כך הקשר ישגשג,
ככל שנלמד את אמנות הביקור בעולמו של האחר,
כאורח,
לא מתוך המקום שיודע,
בטח שלא מתוך המקום הביקורתי,
אלא מהמקום הפתוח שצמא להכיר עוד ועוד,
יוכלו בני הזוג להתפתח בתוך הקשר ולהירפא בו,
כשהם מקבלים עיניים טובות מהאחר שתומכות בכך.
והמפגש -
עמדת "אני-אתה" על פי מרטין בובר,
היכולת לחוות, לחקור ולגלות בתוך מערכת יחסים,
אחד את עצמו ואת האחר,
מאפשר לפגוש עוד ועוד עומקים
ולאפשר מפגש נשמות מחייה ומרגש.
כשאנחנו מאמצים את ההתכוונות הזו,
מגיעים אל החיבור ממקום מכבד ופתוח,
שמים בצד כל מה שאנחנו "יודעים" ובטוחים בו,
מוכנים לשמוע - ולא מתוך התגוננות - את האחר -
משהו מופלא קורה שם...
העומקים של החיבור שאנחנו יכולים להגיע אליו,
הם אינסופיים
זאת בניגוד לחוויה של השעמום או החזרתיות
שאיתה נפגשים כשנמצאים במישור ההישרדותי,
בטוחים בצדקתנו,
אבל נפרדים ולבד.
אז אנחנו לכאורה במקום בטוח,
כי הלב סגור והפגיעה, אם תהיה - רחוקה יותר -
אבל למעשה - ה state of being הזה
משאיר אותנו בתסכול מתמשך, צמאים לחיבור,
שכדי לזכות בו עלינו ראשית להביא את עצמנו
ולהעז -
לפתוח את הלב -
לא בתנאי שלא ניפגע,
אלא למרות שהאהבה פוגעת. (!)
כשאני פוגשת זוגות ובני זוג באופן פרטני,
התמונה הזו נמצאת לנגד עיני,
האפשרות של המפגש המרהיב הזה.
כדי שכזה יתקיים, נדרשת אחריות,
חוסן פנימי,
גם לא מעט אומץ
ואולי בעיקר רצון ומוכנות ללכת לעברו.
ככל שאנחנו גדלים לשם,
התפיסה שלנו מתרחבת
ויותר מהאפשרות הזו נכנסת לתמונה
לדוגמא:
הכי עיצבן אותו כשהיא היתה מגיבה בפאסיב אגרסיב,
💓💓💓💓💓
מפגש זוגי חד פעמי:
כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -
סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה
שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם
ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝
(אפשרי גם כמפגש חברות!)
לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה