יום שבת, 19 במרץ 2022

"את כזו שתלטנית, אני לא יכול יותר .."(+טריק מהפכני)

 זו התלונה שלו שחזרה על עצמה שוב ושוב

וכמעט בכל פעם שהתחילו לדבר,

היו מגיעים לפיצוץ, כשהוא מתוסכל מהשתלטנות שהוא חווה ממנה

וההתקוטטות ביניהם מעצימה יותר ויותר,

עד שהם כבר לא יכולים יותר -

ואחד מהם פורש כשהכעס והתסכול מוסיפים עוד שכבה לחומה

שנבנית אט אט ביניהם ככל שהם לא מצליחים לדבר.


הפעם אני מביאה את הצד שלו בלבד 

ונכון שהציפייה השכיחה תהיה שהיא תפסיק להשתלט עליו,

אבל אני רוצה להראות אפשרות אחרת (בתוספת טריק מהפכני!)

אפשרות שלא משאירה אותו תלוי באם ומתי היא תצליח לשנות משהו מהתנהגותה,

כזו שחושפת בפנינו חלקים שקריטי לגלות,

אשר מתוך הגילוי והריפוי שלהם נוכל ליצור מצב

שבו - ראשית הוא לא יחווה את אותו התסכול באותן הסיטואציות בהן בעבר חש נשלט

ואפילו - יאפשר לשינוי במקומות בהם תיחלש עד תיעלם 

הנטייה שלה { לחרוג מגבולותיה אל גבולותיו - מה שמתפרש כהשתלטות בעיניו


יכול להיות שעולה בך התנגדות להמשיך לקרוא,

שמתודלקת מהמקום שרוצה לתקן את המצב -

"כי אם הוא רק לא יהיה מתוסכל והיא תמשיך להשתלט

אז מה זה שווה??..."


ואני מציעה לומר להתנגדות הזו תודה, 

לשים אותה בינתיים בצד (תמיד אפשר לחזור אליה)

ולהיווכח במה שגילינו יחד -

כשהוא } היה מוכן לשים את המקום הצודק הזה בצד

אותו המקום שבהתחלה לא עניין אותו כלום חוץ מזה שהיא כבר תפסיק עם השתלטנות שלה...


כשהתחלנו לחקור את מה שקורה לו שם כשהוא חווה ממנה שתלטנות,

(שזו נקודת המוצא אותה כדאי לאמץ כדי לפתור פלונטרים שבינו לבינה,

כזו שבה מי שמדבר - בִּמְקוֹם להוכיח את האחר ולבקר ולשפוט אותו,

חוקר ומסתקרן - מה בעצם קורה בעולמו הפנימי כשהאחר... (משתלט למשל. )


בחקירה הזו,

הוא } היה בהקשבה לגוף ולרגש, 

(כך השכל מפנה מקום גם לתבונה של הגוף ומאפשר גם לה להשתתף)

ותיאר מה שקורה לו כשהוא מגיע לדבר אתה.

ואז, הוא נוכח שעוד לפני שהוא מתיישב מולה,

מתחיל בתוכו מאבק פנימי בין הקול האותנטי שלו לקול פנימי נוסף 

שמדרבן אותו להתכונן:

מה כדאי לומר, מה לא כדאי, איך בדיוק לומר, וכו'

שברירי שניות שבהם תוך כדי הדיבור הפנימי החצי מודע הזה הגוף שלו נדרך 

ובד בבד עולה תסכול שמספר לו ש "אין מוצא", ש "לא משנה מה - היא לא תהיה מרוצה"

וככה כשהוא בדריכות פיזית שמלווה בחוסר אונים הוא מתיישב מולה.


זאת אומרת שמי שהשתלט עליו מלכתחילה הוא אותו הקול הפנימי שלו

שרודה בו ומרחיק אותו מהקול האותנטי שלו,

ומעלה בו את התסכול על הנשלטות והדיכוי (של העצמי)

(קול שמקורו בילדותו, אז חווה את הציפייה הזו שיתנהג כמצופה ממנו ואהבה שהיתה מותנית בכך)


האבסורד הוא שהיא... דווקא מדרבנת אותו לחזור לקול האותנטי שלו -

כי מתוך הביוגרפיה שלה היא מאד רגישה ל "אחד בפה ואחד בלב" -

מה שהיה מבלבל אותה מאד כילדה,

כשההורים שלה היו אומרים כלפי חוץ אמירות

שהיא יכלה לחוש שאינן תואמות למה שהם באמת מרגישים.


לכן, כשהיא מרגישה את ה"זיוף" הזה שיש לה חושים מאד חדים אליו,

היא קופצת ומנסה לתקן אותו, כי זה צורם לה,

מה שהוא חווה כהשתלטות ואי קבלה שלו (לכאורה) כמו שהוא.


מי שמתקוטט פה למעשה הם

הילדה שהיא שמתוסכלת מחוסר האותנטיות

והילד שהוא שלא מרשה לעצמו להיות אותנטי אבל כָּמֵהָ לכך

כלומר גם הוא... מתוסכל מחוסר האותנטיות..


המאבק מתחיל בתוכו עוד הרבה לפני שהם מדברים -

משנשמע הקול מקצץ הכנפיים שלו שנושא הבטחה שרק ככה יהיה לו מקום,

הבטחת שווא מן הסתם שמובילה אותו שוב ושוב אל התסכול

של הקבלה~אהבה בתנאי.

כאשר היא { בסה"כ הפנס שמאיר על המאבק הפנימי הזה ומדגיש אותו

ומאחר והרבה יותר קל (לכאורה) להשאיר את המאבקים בחוץ

שם הם נשארים, בלופ אינסופי


והנה הגענו לטריק...


יש כמה קווים מנחים שמובילים אותי בעבודה מול זוגות

ועוזרים לי לא להיבלע למריבות שבינו לבינה...

אחד הקווים המנחים הללו אומר

שכל מה שהיא { תנג'ס לו עליו, זה לטובתו הגבוהה,

או בנתיב ההתפתחות והריפוי שלו.

(וזה כמובן הדדי כלומר גם לטובתה הגבוהה לעבוד על המקום שהוא חווה כמשתלט)


זאת אומרת שבמקרה הזה -

הטריק יהיה: בכל פעם שהוא חווה ממנה השתלטות,

ברגע שההכרה מגיעה,

לעשות פּוּס

ולבדוק - איפה הקול הפנימי מקצץ הכנפיים שלו - השתלט עליו,

להתחבר למרכז שלו, לקול האותנטי, לעשות rewind,

או "מהתחלה.." ולהעז להביא את עצמו כפי שהוא !

כך לא רק שלא יריבו בכל פעם שהריטואל הזה יחזור,

אלא -

זה יהיה הסימן שלו לחזור לעצמו 

ולהיות אותנטי ובניהול הקולות שבתוכו.

(במקביל ישנה העבודה שלה על הקושי שלה

שתיתן לו עוד פּוּש נוסף מצידה)


ככל ששניהם לוקחים בעלות וניהול החלקים הפנימיים שלהם,

ברכות, בקבלה, באכפתיות ובאהבה

כך יוכלו להיות גם אמפטיים ואוהבים יותר זה לזו.


ואם אני רוצה להכליל את הטריק ולהרחיב את ההגדרה שלו:

אז לגבי כל דבר שאתם רבים עליו,

בשלב בו ההכרה מגיעה ומאפשרת לעצור לרגע את ההאשמות

ולצאת לרגע מעמדת הקורבן שסובל מהאחר,

אפשר לשים אחת מן השאלות הבאות כהכוונה לריפוי:

1. להוסיף "כמוני" בסוף המשפט המתוסכל - "היא משתלטת עלי כמוני.." ולזהות איפה גם אני משתלט על עצמי..

2. לשאול - איך מה שקורה פה הוא לטובתי הגבוהה ומה הוא בא להזכיר לי ?

3. איזה זיכרון ילדי המצב המתסכל הזה משחזר ומה הייתי צריך~כה כילד~ה ולא קיבלתי ? 

    ואז לבדוק איך אני יכול למלא את הצורך הזה ביני לביני או ביני לבין החלק הילדי שבי בשלב הראשון...


ככל שההתבוננות הזו תהיה בהקשבה אל הגוף,

וממקום רך ומיטיב כלפי עצמנו, כך נקדם את השינוי,

נוכל להתקרב יותר לעצמנו וכך גם לאחר

ובין היתר התקשורת שלנו תהיה יותר אכפתית ואוהבת.


אמן!


אשמח לשמוע ממך מה גילית על עצמך

ואם הטריק הזה עזר לך... ?


המשך שבוע נפלא,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


 פה בשבילך במגוון דרכים:
  • תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה