יום שישי, 5 ביוני 2020

פערים בתשוקה - מה אפשר לעשות כשהיא { רוצה פחות ממנו ?

כל ערב, הם מכבים את הטלויזיה,
ארגונים אחרונים של היום לקראת מחר,
מכבים אורות,
מצחצחים שיניים,
נכנסים למיטה

היא { :
נזכרת ששכחה להפעיל את המייבש,
וגם שמחר צריך לשלוח את הילד בחולצה לבנה לביה"ס,
ומה עוד היא חייבת להספיק בבוקר...
הראש שלה לא מפסיק לעבוד,
כל הגוף מותש מהעומס שהיה עליה היום,
נמסה בנוחות בתוך הפיג'מה החמימה
עוצמת רק לרגע את עיניה
כשמחשבה עוברת במוחה:
הוא ירצה סקס הערב?
ואז... מתכרבלת ועושה עצמה ישנה

הוא } :
יושב במיטה עם הלפטופ פתוח על ברכיו
בוהה בערימת המיילים שטרם פתח
מתוסכל, לא יודע מתי יספיק להגיע ולטפל בהם...
מעיף מבט על אשתו,
רואה שהיא בפיג'מה
ותוהה... האם זה סימן שלא יהיה סקס הערב...?
~~~~~

זוהי סיטואציה טיפוסית ושכיחה..

אז מה ניתן לשנות
כאשר היא {
רוצה פחות ממנו } ?
כאשר יש פער לכאורה ...

ככלל, נשים בשונה מגברים
מאד מוצפות מאינפורמציה
וחוויות שנאספות במהלך היום

וכשאנחנו הנשים "מלאות" בחוויות/ מטלות האלה,
כאילו אין מקום לשום דבר אחר "להיכנס"

בגלל שאסטרוגן שוטף לנו את המוח,
יש לנו כנשים מודעות מפוזרת
שמשמעותה שאנו קולטות ואוגרות
אינסוף מידע ואינפורמציה
הרבה יותר ממה שקורה לגברים,
אצלם זה מאד ממוקד,
הם "מוגנים" על ידי "פילטר" שמשאיר אותם ממוקדים.
אנחנו ללא הפילטרים הללו
וקורה שאנחנו כל כך מלאות
שהדבר האחרון שהגוף שלנו ישתף אתו פעולה
הוא הגוף של בן הזוג :-)

אלא ש...
בעוד שזה המצב הטבעי והשכיח בימינו העמוסים,
אין זה אומר שזה חייב להישאר כך,
שכן זה לא לטובתנו הנשית,
לא לטובתו ובהחלט לא לטובת הקשר שלנו.

כמה נפלא אם כן, שכשמבינים שכך הם פני הדברים
יש כיוונים שונים שיכולים לשנות את המצב
והנה אחד פשוט כל כך ליישום
שמביאה  Elison Armstrong
בריאיון שהתקיים עם Helen Hillix:

Elison Armstrong
מציעה להתחיל את המפגש
ב"לרוקן את הסל"
ככל שהוא } יקשיב לה,
יאפשר לה { "להתרוקן" כך יווצר ספייס
והיא תוכל להכיל משהו אחר במקום -
כמו למשל אותו :-)

כלומר לעודד אותה לספר,
לשאול אותה איך היה היום שלך,
לתת לשטף הדיבור לזרום ולהתרוקן ממנה,
וכשזה נרגע,
לשאול בסקרנות (לא בציפייה ל"לא")
האם יש עוד משהו שקרה לך היום?

כלומר היא מרוקנת את "הסל" שלה,
והוא "מחזיק" לה את כל מה שהתרוקן,
מאפשר לה לרוקן.

עבור אישה זה כמו לומר לה "אני אוהב אותך"
עבורה זה משחק מקדים
ככל שאשה מדברת הסרטונין שלה עולה,

וזו מוטיבציה נפלאה לגבר להקשיב לה,
כגיבור שמציל אותה מכל המיותר
ותיכף...
גם יהיה מקום לעוד משהו, לו ולהם.

נהוג לומר שנשים צריכות להרגיש חיבור
כדי להעז להיות באינטימיות
וגברים מתחברים דרך אינטימיות

אלא שהאמירה הזו מובילה לאין מוצא -

לגברים יש סוויץ' שהם יכולים להפעיל,
אבל אז היא עשויה להיפגע,
ואז היא לא יכולה להיות באינטימיות כי יש ניתוק ואין חיבור.
מצדו - אם גבר חש חוסר כבוד או זלזול -
הוא לא יכול להתחבר

ומה שקורה הרבה -
כשהוא מנתק - מה שנובע מהמנגנונים שלו -
היא עשויה לפרש זאת כ"לא אכפת לי ממך"
וכשהיא מגיבה מהמקומות שלה
הוא לרוב יפרש זאת "את לא מכבדת אותי"
ופה נוצר פלונטר
ואז, במקום הזה...
מיניות ובטח שמיניות מקודשת
לא ממש יכולה להתקיים...

מה שיכול לגשר על הפער הוא האפשרות
ל ש ו ח ח,
להסכים להיפתח ולתאר מה קורה איתי עכשיו
לא מהמקום המאשים את האחר
גם לא מהמקום שמצפה שהאחר יפתור את העניין,
אלא מהמקום שלוקח בעלות על מה שמתחולל בתוכו
ומשתף את האחר בכך
שיתוף מהלב.
כך מתאפשרת יותר שקיפות,
יש פחות מקום לפרשנויות שגויות
ונוצר ומעמיק החיבור
~~~~~~~~

❣❣
רעיון מקסים נוסף של אליסון ארמסטרונג
הוא להוסיף בשיח הזה
שאלה חשובה לגבר:
"מה הסקס מספק לך ?"
ולאפשר העמקה וזיהוי בינו לבין עצמו
ואח"כ גם בינו לבינה -
מהו הצורך הרגשי שיש שם עבורו

שאלות מחזקות לנשים:
"איך התחושה בשבילך כש..."
מתנשקים/ אני מלטף לך את הגב/ ...

אצל נשים בשונה מגברים שיתוף של איברים שונים
מוסיף ומשנה את החוויה
ודרך הוספת עוד איברים או אזורים לחגיגה
החוויה מתרחבת.
או שאלה כמו:
כשמתחילים ככה... איך זה משנה לך את החוויה כולה
יכול ליצור שינוי מבורך
~~~~~

בהצלחה!

שיהיה שבוע מבורך
ומלא רכות הקשבה ואהבה

פה בשבילך במגוון דרכים:
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן



אין תגובות:

פרסום תגובה