חפש בבלוג זה

יום רביעי, 18 בנובמבר 2015

היא כל כך צריכה שהוא יקשיב לה, ויבין אותה, למה זה קשה לו ? ומה ייאפשר לו להיות בשבילה ?

היא :
כל כך צריכה שהוא יבין אותה,
כשהוא יושב מולה אפילו שהוא פיזית שם, ושומע עם האוזניים,
יש משהו שחסר לה
ואז כשהיא מספרת לו על החברה שהעליבה אותה
והוא – כמו תמיד מוצא סיבה להגן על החברה..
היא כל כך כועסת, וכל כך מרגישה לבד,
כי היא כל כך צריכה שהוא יבין אותה.. אבל הוא ממש לא איתה..

הוא
לא יכול לשמוע "שליליות" כמו שהוא קורא לזה,
זה מזכיר לו את העצב העמוק שאמא שלו היתה שרויה בו כשהיה ילד
העצב הזה שהרגיש לו כמו מוות
העצב הזה שאיים על החיוניות שלו , שאיים על החיוניות של אמו..
ומאז – כל תוכן שמתפרש בעיניו כ "שלילי" ,
הוא מיד מתרחק ממנו כמו מאש
כי זה מסוכן
כי זה יכול לשאוב אותו לשחור משחור הזה
כי יש שם תחושה של אבדון..

זהו הריקוד הזוגי שלהם
כל אחד מהם לוחץ על הכפתורים הכי רגישים של האחר

וככל שהוא לא יוכל להקשיב לה באמפטיה
היא נפגעת ממנו, מרגישה לבד ומפנה כלפיו "אנרגיות שליליות"
והוא –
זוכרת ? לא מסוגל לשאת "שליליות" כזו ומתנתק ממנה עוד יותר
ואז היא מרגישה עוד יותר לבד..
זהו הריטואל הזוגי שלהם כאשר הם לא מודעים לו



לא נעים זה אנדרסטייטמנט

אלא ש...
לא סתם נמשכו אחד אל השני,

יותר מזה אומר –
זה לגמרי מכוון ומתוכנן..

כל עוד הכוונה נסתרת – קיים התסכול
אבל כשהיא נחשפת – עולם ומלואו !!

כי הבשורה המשמחת היא –
שכשחושפים את הריטואל
ומרפאים את המקומות החשוכים הללו שמנהלים אותנו
אנחנו יוצאים מהסחרור המזיק
ונכנסים לספירלה מזינה



כי כשהוא יצליח להקשיב לה מהלב, לא רק מהאוזניים, (אחרי החשיפה והריפוי )
גם היא תרגיש אהובה ושאכפת לו ממנה,
וגם הוא- גם אותו זה יצמיח כבן אדם ..
והריפוי והצמיחה יזינו זה את זה עוד ועוד..


אני פוגשת כאלה המון "ריטואלים"
שמתסכלים עד מאד את הזוגות שמביאים אותם איתם..
עד כדי כך שכבר חשבו להתגרש -
כי כמה אפשר את אותו הסיפור שוב ושוב..

אבל כשהריטואל נחשף
זה כמו עולם חדש נחשף בפניהם,
העיניים נפערות, האוזניים מזדקרות
התקווה והאופטימיות חוזרות למרחב הזוגי שלהם.
עונג צרוף...

את הריטואלים הללו אנחנו חושפים באינטנסיב הזוגי,



המשך שבוע נפלא
גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בואו ניצור לנו שנה של אהבה

כבר כמעט שנה חלפה מ ה 7.10, ו.. וואוו מה שעברנו בה,  כמה כאב הציף אל מול הזוועות ועוד כאב כזה שמעבר ליכולת (שלי לפחות) לקלוט - על החטופים שע...