יום שלישי, 26 במאי 2015

".. היא פשוט לא מסוגלת לראות אותי נהנה.."



" זה הכל היא, היא זו שצריכה טיפול.. כשהיא תשתנה - ייגמרו לנו הבעיות..
היא פשוט לא מסוגלת לראות אותי נהנה..
אפילו כשאני מטפל בדגים שלי,
ואני כל כך אוהב אותם ונהנה לטפח בהם,
היא מתחילה לרטון ולעצבן אותי עד שכבר לא בא לי כלום חוץ מלברוח.. "

כך הוא נשמע כשהגיעו,
אבל אז, תוך כדי היום הראשון, הסתבר לו .. (בן היתר)

שכשהיא בבית והוא עם הדגים שלו.. מה שהיא מרגישה בעצם זה..
שהוא מתעלם ממנה.
וההתעלמות הזו פוגעת במקום כל כך רגיש בתוכה..
וכל כך כואב - כאילו זורים לה מלח על הפצעים ..
כל כך קשה לה אז, שהיא בצורה לא מודעת
עושה כל מה שאפשר כדי שזה יפסיק.. הפגיעה הזו..
וזה יוצא ממנה כקיטור רושף..



מנקודת מבטו - היא מתעצבנת כשהוא נהנה

מנקודת מבטה – כשהוא עם הדגים – הוא כאילו לוחץ לה על כפתור
שמעורר את הכאב מההתעלמות, והיא יוצאת להגנתה במלחמה.

כל עוד זה לא מודע, כל עוד היא פועלת מתוך הפצע הזה..
היא תצליח להשיג.. כן.. את ההיפך..
ובעצם תזין בהתנגדות את הריטואל הזוגי שלהם.

מי כמונו וכמו ניוטון יודע.. שמה שתתנגד לו יתנגד לך בחזרה.. באותה העוצמה
כלומר כל עוד היא מגיבה מתוך הפצע, הוא דווקא (לא מודע) יישאב לאקווריום
ויכאיב לה יותר, 
ואז היא תכעס יותר, וחוזר חלילה..

אחרי שהבינה מאיפה זה בא
והוא היה מוכן להקשיב לה (ב א מ ת, ונכון, זה לא תמיד פשוט..)
ואחרי שריפאנו ולו קצת מהמקום הכואב הזה בתוכה ..


או במילים שלו ״בדיוק מה שאמרת שיקרה , זה מה שקרה,
היתה לנו השבת הכי טובה שהיתה לנו כבר הרבה זמן.

כולנו, באופן כזה או אחר מגיבים במקומות מסוימים מתוך המקום הפגוע בתוכנו.
העניין הוא שלדאבוננו, כשאנחנו מגיבים משם,
אנחנו מייצרים התנגדות  אצל הצד השני
ומה שאנחנו כל כך רוצים שיקרה רק מתרחק עוד יותר
ונראה כאילו זה מבוי סתום חסר תקנה ..

לעומת זאת, כשאנחנו 'עולים' על הריטואל הזוגי
ובאופן מפתיע זה קורה מהר מכפי שאפשר לצפות ..
מתחיל להתרחש הקסם
ואת המבוי הסתום מחליפות דלתות חדשות

אם תרצי – את הכעס מחליפים חיוך, ותחושת רווחה משותפת -

גם הוא , גם היא, וגם הריטואל הזוגי שלהם עוברים שינוי ולא אגזים אם אומר – מהפך.

שורה תחתונה – הוא יכול ליהנות,
היא יכולה ליהנות 'אפילו' כשהוא נהנה כי זה כבר לא בא על חשבונה..
והחיוך חוזר אליהם לפנים.


אז :

מזהים את המקומות הללו כשאנחנו בתוך הריטואל, 
כדי שאפשר יהיה לצאת מהם בעצמנו,
(חשוב לשים לב לא להישאב למקום הצודק שדבק בצדקתו
ומחכה שהשינוי יגיע מהצד השני, כי 'שם' מקור הבעיה..)


ואז עוברים דרך ההתנגדות כדי לצאת מהלופים,
לצאת מהקיבעונות שמחזיקים אותנו חזק
כל עוד אנחנו לא מודעים להם,
ו.. נכון, לרוב מודעות לא מספיקה לנו.. 
כל עוד לא התחולל ריפוי משמעותי.


שלך,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה