יום שני, 3 בדצמבר 2012

משניצלתי מגירושין.. (טפו טפו), משתפת בתובנות..


כן, כן, גם אני באה משם, מהפגישות אצל המגשרת,
מהתחושות האיומות המלוות לפרידה, לחורבן הבית- עבורי, עבור הילדים..
מתחושת הכישלון החמוצה והכואבת.. כואבת שממש פיזית מרגישים אותה,
מהפחד המשתק של מה יהיה, ואיך נסתדר,

וגם - מתחושת השחרור שמתלווה לה ואט אט הולכת ותופסת עוד ועוד מקום של כאב-
השחרור מהמקום הכנוע שאני "מאפשרת" לעצמי בתוך קשר- בתוך זוגיות,
השחרור מהמקום שמוותר על עצמו, עד כדי ששכח מה הוא אוהב, מה הוא רוצה,
וגם כשהוא זוכר- מוותר על זה לטובת בן הזוג..

ויתרתי על הים -למשל-  כי הוא אוהב ללכת לים, אז "נתתי לו".., 
מן מקום ילדי של 'דווקא' שחנק אותי לאורך השנים,
ועל עוד דברים אהובים וקרובים לליבי..
ככה- בד בבד עם הכאב שמתלווה לפרידה נולד גם מקום של שחרור 
ו'יש' ו- פתאום אני מגלה את עצמי מחדש,

פתאום אני מאפשרת לעצמי כל מיני דברים שלא איפשרתי קודם,
עצם השעות הפנויות שפינו לי הסדרי הראיה - פתחו לי מרחב זמן שלא הכרתי שנים,
שמעולם לא לקחת לעצמי עד הסוף כמו שהתאפשר לי הפעם..
תקופה סוערת של רגשות מכאן מכאן...

ואז... טא דאם ..
הוא מתקשר.. ומציע - לנסות לחיות שוב יחד..

"כן.. מאד רוצה", "בטח".. "ברור".. 
"אבל "- אומרת לעצמי בתוקף - "חייבת לעשות את זה בלי לאבד את עצמי שוב",
להמשיך לאפשר לעצמי את אותו החופש, את אותו הגילוי
את אותו המימושלפחות - כפי שהיה לי בתקופה בה חיינו לחוד..
ולגבי הקשר.. כן - ברור - חייבים לעשות משהו אחרת.. 
ברור לשנינו, אם לא..  חבל על הזמן..

אז.. באמת עשינו -  נעזרנו בכלים שלא הכרתי קודם, 
ונדהמתי לגלות שקיימים ,
בתובנות מאלפות שלא ברור לי איך יתכן 
שהן קיימות ושיעור המתגרשים (ואני כמעט בתוכם) כל כך גבוה..
ועל אלה רציתי לספר לכם,
לכן - ההמשך יהיה סדרת כתבות המרחיבות על הדרך המופלאה הזו-
שלקחה אותנו כזוג על פני תהום הגירושין והובילה את הקשר שלנו לבטוח ואוהב. -בחיי !
שיהיה שבוע נפלא.
גלית אליאס.


בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,
מזמינה אותך לפנות אלי :
במיל: galitel2@gmail.com
בטלפון : 052-8892401

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה