משניצלתי מגירושין.. (טפו טפו), משתפת בתובנות..

כן, כן, גם אני באה משם, מהפגישות אצל המגשרת,

מהתחושות האיומות המלוות לפרידה, לחורבן הבית- עבורי, עבור הילדים..

מתחושת הכישלון החמוצה והכואבת.. כואבת שממש פיזית מרגישים אותה,

מהפחד המשתק של מה יהיה, ואיך נסתדר,

וגם - מתחושת השחרור שמתלווה לה ואט אט הולכת ותופסת עוד ועוד מקום של כאב-

השחרור מהמקום הכנוע שאני "מאפשרת" לעצמי בתוך קשר- בתוך זוגיות,

השחרור מהמקום שמוותר על עצמו, עד כדי ששכח מה הוא אוהב, מה הוא רוצה,

וגם כשהוא זוכר- מוותר על זה לטובת בן הזוג..

ויתרתי על הים -למשל-  כי הוא אוהב ללכת לים, אז "נתתי לו".., 

מן מקום ילדי של 'דווקא' שחנק אותי לאורך השנים,

ועל עוד דברים אהובים וקרובים לליבי..

ככה- בד בבד עם הכאב שמתלווה לפרידה נולד גם מקום של שחרור 

ו'יש' ו- פתאום אני מגלה את עצמי מחדש,

פתאום אני מאפשרת לעצמי כל מיני דברים שלא איפשרתי קודם,

עצם השעות הפנויות שפינו לי הסדרי הראיה - פתחו לי מרחב זמן שלא הכרתי שנים,

שמעולם לא לקחת לעצמי עד הסוף כמו שהתאפשר לי הפעם..

תקופה סוערת של רגשות מכאן מכאן...

ואז... טא דאם ..

הוא מתקשר.. ומציע - לנסות לחיות שוב יחד..

"כן.. מאד רוצה", "בטח".. "ברור".. 

"אבל "- אומרת לעצמי בתוקף - "חייבת לעשות את זה בלי לאבד את עצמי שוב",

להמשיך לאפשר לעצמי את אותו החופש, את אותו הגילוי, 

את אותו המימוש- לפחות - כפי שהיה לי בתקופה בה חיינו לחוד..

ולגבי הקשר.. כן - ברור - חייבים לעשות משהו אחרת.. 

ברור לשנינו, אם לא..  חבל על הזמן..

אז.. באמת עשינו -  נעזרנו בכלים שלא הכרתי קודם, 

ונדהמתי לגלות שקיימים ,

בתובנות מאלפות שלא ברור לי איך יתכן 

שהן קיימות ושיעור המתגרשים (ואני כמעט בתוכם) כל כך גבוה..

ועל אלה רציתי לספר לכם,

לכן - ההמשך יהיה סדרת כתבות המרחיבות על הדרך המופלאה הזו-

שלקחה אותנו כזוג על פני תהום הגירושין והובילה את הקשר שלנו לבטוח ואוהב. -בחיי !

שיהיה שבוע נפלא.
גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401