איך להגביר את האור גם כשהִחְשִיכָה התקווה ?

לפעמים זה מרגיש כמו הסוף,

שזהו, אין יותר תקווה,

נמאס מהמריבות שחוזרות על עצמן,

שוב ושוב אותן התלונות,

אותן התשובות באותן המילים

ואותו מבוי סתום,

שצובע הכל בצבעים כהים...

אפשר לחתוך את האוויר בסכין,

יש ריחוק ומרחק

ושכבה של הגנה ומגננה שמכסה את הלבבות

ואז, כשממש כבר אי אפשר לסבול יותר -

הם (לרוב היא) מבקשים להיפגש

ולמרות המטען הזה שמאיים על כל שביב של תקווה,

בכל פעם שמגיע אלי זוג כזה -

(שאני יכולה לאפיין בדיעבד שמחזיקים 

בבחירה אמיתית משותפת להישאר במסע הזוגי שלהם - )

אני נוכחת בלא פחות מנס שמתחולל מולי

כי

כשהם מצליחים באמת לדבר -

לא להצטדק, או להטיף, לא להתגונן וגם לא להתלונן,

אלא לשתף במה שקורה בעולמו הפנימי -

כל אחד את נקודת מבטו

כשהאחר מקשיב מהלב ולא רק מהאוזניים,

כשכל אחד ממש מצליח להבין מה קורה לו ולאחר -

מה שמתאפשר בסטינג של דיאלוג האימגו -

לפעמים בשבריר שניה, לפעמים אט אט -

זה - כבר אמרתי -  לא פחות מנס.

כאילו האירו את התקווה. 

וזה מורגש בכל -

משהו מתרכך בנימה,

שפת הגוף רכה ופתוחה יותר,

המבט מחויך,

יש חיבור,

לפעמים דמעה של התרגשות,

לפעמים חיבוק של הקלה

ההתרככות הזו ניכרת גם פנימה -

כאשר חליפת ההישרדות מתייתרת

ודריכות המגננה שמנתקת גם פנימה וגם החוצה

נמסה לה

כי אין בה צורך יותר,

הסיפורים שהחזיקו את המריבות נפרמים,

מתרוקנים מהמטען הנוקשה, הכועס והצודק

ולא רק שהופכים לנטולי אמוציות מכאיבות -

מתגלים להם רעיונות מופלאים לפתרונות

לא של פשרה,

לא של פעם אני (אסבול) ופעם אתה 

אלא כאלה שמאפשרים שגשוג אמיתי

גם לה וגם לו 

כי (למשל) כשהיא { מרגישה שהכל עליה

והוא (מנקודת מבטה) לא שותף לעול מטלות הבית,

היא נוהגת לכעוס ולהתלונן,

לפעמים לדבר לא יפה, ולהעליב אותו 

והוא }..

כמו שניוטון ניסח לנו עם החוק השני שלו-

מקצין עוד יותר את התנהגותו

כי מצידו,

דווקא היה ממש בעניינים ולקח על עצמו לא מעט,

אבל כשאמרה (מתוך כעס וללא שקילת מילים):

״אתה לא עושה כלום!!..״

רצה לו המחשבה בראש -

״אוקי, ככה? עכשיו באמת לא אעשה כלום…״

והוא הוריד הילוך ונשכב על הספה...

בשיח הדיאלוגי

היא - יכלה להבין שהכמיהה שלה בעצם היא

לנראות

(כבר בשלב הזה - הקֶשֶב שלו התרכך עוד יותר

כי ברור שהוא רוצה לראות אותה..)

והיא יכלה גם להבין שאף שהכמיהה שלה היא

שהוא יראה אותה … 

בעודה מפרשת כנראות את שיתוף הפעולה שלו בנשיאה בנטל הבית -

ואף מתלוננת כלפיו - ״הכל עלי…״

הרי שהיא בעצם קצת צריכה את עודף האחריות הזה,

הוא נותן לה תחושה של מסוגלות,

גם שומר אותה בעשייה,

וגם פחות חשופה רגשית,

לא תלויה בו (כי עושה הכל לבד),

נשארת בנתינה ולא מסתכנת בלהיות בצד המקבל,

שדורש הרפייה...

אפילו רק ההבנה הזו, איפשרה למשהו בה להתרכך, 

כי כשהיא נמצאת שם בחיבור אל הצורך בנראות,

היא בו זמנית מאפשרת לעצמה למלא אותו ממנה.

הוא מצדו, באופן לא מפתיע..

גם צריך נראות,

שמן הסתם לא נענית כשהיא דורשת ממנו

להיענות לצורך שלה,

וכשתיאר מה עובר עליו ברגעים הללו

וכמה זה דומה למריבות בין אבא לאמא שהיה עד להן כילד,

הבין את השחזור,

והעניק לאותו הילד מקום בטוח שרואה אותו.

אז גם היא - הבינה וראתה אותו.

שניהם יכלו לראות כמו מהצד - 

מה קורה להם בתוך הפלונטר.

היווכחות שבכוחה לפרום ולו חלק ממנו.

~ ~

או:

כשהוא } הבין שהיא { לא משתפת -

לא כאקט של דחייה (כפי שפירש עד כה)

אלא כי היא שומרת על עצמה, כדי לא להיפגע

הבין פתאום שזה בכלל לא קשור אליו 

ואז הצליח ממש להבין אותה,

כי לפני כן, נפגע ממנה

כשחווה דחייה, ונסגר מהמילים המכאיבות

ש״לא עושה כלום״, 

כשזה היה קורה - היה במצוקה (זה מה שקורה לכולנו…)

וכשאנחנו במצוקה -

אנחנו נכנסים למגננה

ועסוקים בלהגן על עצמנו

וממש ממש לא יכולים לראות את האחר 

או להבין מה באמת הוא צריך 

אבל כשנוצרת הנפרדות הבריאה הזו

בינו לבינה,

ובין האישויים שלה לאלה שלו,

כשנפרמים הערבובים..

כמו נכנס אור ומאיר את הפינות שהיו עד לפני רגע אפלות 

ומאפשר להבנה אחרת להגיע,

כמו נדלק לו אור בעיניים כשהתובנה הזו הופיעה

והקלה גדולה - שזה בכלל לא קשור אליו,

ניקתה את ענני האשמה שהעיבו עליו

והוא היה אפילו עוד יותר סקרן לשמוע אותה

והיה יותר רוך וחיוך וחיבור

וזה…

לא פחות מנס גלוי שמתרחש

תוך כדי המפגש

ונס כמו נס.. הוא תענוג צרוף...

בכל פעם אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי -

להיות עדה לטרנספורמציה הזו שמתחוללת -

מהדריכות והכעס המוחצן והמופנם ביניהם

לרכות ורעות, לחיבור החם ששב הביתה ביניהם

ולכל אחד מהם פנימה.

~ ~ ~

בעוד רגע חג החנוכה יעטוף אותנו

באווירת הניסים ואור הנרות

ויזכיר לנו שיש אפשרויות נשגבות,

אף אם אינן נראות לעין מבעד לערפל התפיסה,

אם יש רצון אמיתי למסע זוגי משותף

בכוחו של תהליך זוגי לקלף את הקליפות

שמסתירות שכבות תודעה גבוהות יותר

ומאפשרות לנו לממש את הכמיהה לחיבור. 

כי כגודל הכמיהה - כך גודל הפחד,

השאלה היא לאיזה כיוון אנחנו מובילים.

כשאנחנו מנסים בעצמנו, נתונים לנפתולי התפיסה,  

הפחד עשוי לקחת מאתנו את ההובלה,

אך

בתהליכי ריפוי, ההכרה והתודעה מקבלות מקום

ושרביט הניצוח עובר אליהן -

שם מתאפשרת לנו הבחירה בכמיהה

(ועל הדרך הרגעה של הפחד)

בקיצור, רגע לפני חנוכה,

קפצתי להפיח תקווה 

ולהזכיר שגם אם (או כש) לא נראית כרגע דרך לשם,

אין זה אומר שהיא לא קיימת,

אלא רק שיש ערפילי תפיסה שמסתירים אותה

והיא נמצאת שם מחכה להתגלות

(כמובן שזה מתייחס גם לתהליכים אישיים ולא רק זוגיים)

שיהיה לנו חג חנוכה שמח ומלא ניסים ונפלאות,

פה בשבילך במגוון כלים מופלאים,

גלית אליאס

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

ממינוס לפלוס - אורח חיים בריא עם כסף 

תהליך בו נתייחס גם למישור הענייני ולמספרים

וגם לדפוסים התפוסים הקשורים לכסף ושפע

ועוצרים אותך מליהנות ממנו.

אפשר לכתוב לי מייל בלחיצה כאן 

ואוסיף פרטים בשיחה

מפגש זוגי חגיגי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 

~ ~ ~ ~ ~

                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                               ~~~~~

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

בתהליך זוגי פרטי מקוצר שמייצר שינוי מהבסיס

מפת האוצר הזוגית שלכם 

יום או יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

"לא מסכימה להיות חיה מתה בתוך הבית שלי" (נועה קולר/ מקום שמח)

"בן וורד (גיבורי הסדרה "מקום שמח) -

הם כמו חזרזיר ופו..."

כך אומרת נועה קולר - יוצרת הסדרה יחד עם רם נהרי . 

והיא ממחישה זאת בדיאלוג שלהם

בו חזרזיר ופו יושבים יחד 

וחזרזיר שואל את פו - "מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו כשאתה קם בבוקר ?"

פו עונה לו - "מממ... מה אוכל לארוחת הבוקר.."

וחזרזיר אומר בתגובה -

"אני דווקא חושב כל בוקר איזה דבר מרגש וחדש אעשה היום.."

ולזה עונה פו: "בעיני זה אותו הדבר..."

לפעמים... הדינמיקה הזוגית הזו בה כל אחד מביא אחד משני הצרכים -

הצורך ביציבות וביטחון ~ והצורך בריגוש וחדשנות -

יוצאת מאיזון ואז -

מי שמייצג את ה'אדמה', שנעים לו ומרגשת עבורו גם רק ארוחת הבוקר -

עשוי להגיע להירדמות

והאחר - שמחפש להרגיש חי - 

עלול להיות טעון בחרדה ובחוסר סיפוק תמידי,

מה שיכול להתבטא למשל 

בחוסר רצון לחזור הביתה - 

"כי בחוץ .. (שניתן להחלפה בין אינספור אופציות החל מעבודה והמשך במערכות יחסים אחרות)

יותר מעניין. שם יש חיים... והבית סוגר וכולא."

(מתוך הפודקאסט של איתי סגל שמראיין את נועה קולר)

כשהדינמיקה יוצאת מאיזון

וכל אחד מבני הזוג מחזיק באחד הקצוות של החבל ו"נשען לאחור",

זה עשוי להרגיש כמו מבוי סתום

וממש אפשר להרגיש את היאוש בסדרה המעולה "מקום שמח",

כשורד מנסה להניע את בן, והוא רק נאחז חזק יותר..

הדינמיקה הזו מוכרת גם לי ואני חושבת שרבים מאתנו היו/ חווים אותה

והאמת היא שזה די טבעי,

גם כי בתוך זוגיות ככלל, יש לנו נטייה למשוך בקצוות החבל -

במגוון תחומים ביניהם זה המתואר בסדרה-

בה אחד ביתי ומביא ביטחון ויציבות לקשר

והאחר מחפש ריגושים וחידושים,

וככל שהאחר מחפש ריגושים, 

זה מוביל באופן לא מודע את הראשון להעמיק את השורשים

כאילו כדי להחזיק את שניהם,

וזה... מוביל את האחר לחפש עוד יותר ריגושים,

כי הביטחון הופך לכולא... וחוזר חלילה...

או בדוגמא אחרת - בה אחד אחראי יותר בהקשר הכספי

והאחר - שגם הוא לא בהכרח מתעלם ממצב החשבון -

בכל זאת מביא אתו את הצורך לחיות כאן ועכשיו,

"ליהנות מהחיים, כי חיים רק פעם אחת"

וככל שהמאבק החיצוני ביניהם גדל -

ההיאחזות של כל אחד בקצה שלו מתעצמת

ואגב -

גם כשהם מתחלפים - וגם זה קורה -

ההתחלפות שומרת על הקיצוניות ולא מביאה מזור למאבק...

ובעצם... 

הכל מתחיל במאבק הפנימי שיש בכל אחד מהם,

כי גם מי שרוצה "ליהנות מהחיים כי חיים רק פעם אחת",

כאמור לא מתעלם ממצב החשבון

ולצורך הדוגמא ב 30% מהשיח הפנימי שלו מודע לו,

אך ב 70% רוצה לחיות את החיים בלי חשבון,

כאשר בין שני החלקים הפנימיים הללו יש מאבק

שאינו נפתר בתוך כל אחד מבני הזוג

והמאבק יוצא החוצה אל המרחב הזוגי- 

כי האחר הפוך ב 70~30 שלו,

ו"יותר קל" לריב בחוץ מאשר בפנים...

השאלה היא מה עושים כדי למצוא דרך אחרת ממאבק,

שהרי כל דבר שנילחם בו ילחם בנו בחזרה

וכך לא נוכל למצוא את המקום המזין

בו יש גם חדשנות וריגוש וגם ביטחון ויציבות -

שהם אגב שני הצרכים להם אנו זקוקים במידה דומה

וגם הריגוש מחד וגם היציבות מאידך -

נחוצים למערכת יחסים בריאה לאורך זמן

ומוגדרים במשולש האהבה של סטרנברג - 

מחויבות ~ 

אינטימיות רגשית = בטחון, אדמה ~ 

תשוקה = ריגוש וחיוניות, אש

אז יכול להיות שהכיוון ממנו נוכל לצאת מהלופ הזה,

נמצא בהתייחסות למניע שמשאיר אותנו אוחזים בקצה זה או אחר:

אמנם נועה קולר שמגדירה את עצמה כחזרזיר שבסיפור -

מתארת את תחושת החרדה שלה שמלווה לחיפוש אחרי הריגוש,

אבל גם בן - שמגלם את בן הזוג שלה ולא היה בפודקאסט אבל אני יכולה לייצג אותו

כי אני הייתי בפוזיציה שלו בתוך הקשר,

מונע מתוך פחד -

שמשאיר בהיאחזות 

ויש שני כיוונים ליציאה מלופ שכזה

כיוון אחד -

הוא התזכורת שכל מה שהאחר מנג'ס לי עליו -

(למשל אם אני זו שמחזיקה ביציבות ובביטחון ונרדמתי 

והאחר מנסה להעיר אותי לריגוש שחסר לו) -

כקו מנחה - תמיד יהיה בנתיב ההתפתחותי שלי.

האחר הוא כמו קול חיצוני לצמיחה שלי שרוצה להתרחש.

למעשה בתוך המאבק כל אחד מבני הזוג

מזכיר לאחר אישויים פנימיים שצמאים לריפוי ולהתפתחות

ומכאן אמשיך לכיוון השני שמשלים את זה הראשון -

ככל שאזכיר לעצמי לוותר על ההמתנה לאחֶר שישתנה,

לוותר על ההאשמה ש"בגללו אנחנו ..." -

ככל שאזכור לקחת את התסכול שלי באשר הוא,

כן, גם אם בן הזוג באופן אקטיבי עורר אותו -

ולעבוד אתו,

לזכור שבן הזוג היה רק הטריגר ולא האשם בתסכול

ובזכותו - התסכול עלה על פני השטח 

וכעת - יש לי האפשרות לעבד את התכנים הרגשיים שעלו

ומכאן להשתחרר מהתפיסה, התחושות, הרגשות,

כל מה שכלוא שם וביחד עם הפחד לפגוש זאת -

משאיר אותי אוחזת בקצה זה או אחר של החבל.

וככל שיש מסה קריטית של ריפוי -

אני מוצאת את עצמי בעיקר מרגישה טוב יותר

אך בין היתר יכולה להרפות מההישענות לאחור,

מה שמאפשר לאחר להרפות גם הוא -

כי ההתנגדות שלי קטנה

והדינמיקה כולה משתנה.

הללויה

~ ~ ~

שינוי כזה אפשר לחולל בתהליך זוגי

ואפשר גם בתהליך אישי

ולשמחתי... באמתחתי כלים מופלאים שמובילים לשם!

וגם... אין זמן יותר מושלם מעכשיו לעשות זאת

אם יש בליבך קריאה פנימית

לחצי כאן וכתבי לי מייל

ואפשר גם במגוון דרכים נוספות:

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

ממינוס לפלוס - אורח חיים בריא עם כסף 

תהליך בו נתייחס גם למישור הענייני ולמספרים

וגם לדפוסים התפוסים הקשורים לכסף ושפע

ועוצרים אותך מליהנות ממנו.

אפשר לכתוב לי מייל בלחיצה כאן 

ואוסיף פרטים בשיחה

מפגש זוגי חגיגי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 

~ ~ ~ ~ ~

                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                               ~~~~~

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

בתהליך זוגי פרטי מקוצר שמייצר שינוי מהבסיס

מפת האוצר הזוגית שלכם 

יום או יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן