למה דווקא כשאירן תוקפת - יש יותר פיצוצים ומריבות?

בלילה אחד הפכנו מ'עורף' לחשופים בחזית,

חרדה זו כבר מילה קטנה אל מול המציאות הזו

וזה מפחיד ועצוב,

במיוחד כשרואים את ההריסות ושומעים על הנפגעים הרבים

וחוסר הוודאות בלתי נסבל למרות שבאופן פרדוכסלי - יש וודאות רבה...

כי אמרו שיהיו עוד יירוטים ושצריך להתאזר באורך רוח

ולקחת בחשבון שצפויים כמה ימים או כמה שבועות כאלה...

ברמת מתח כזו, כשאזעקות, התראות מחרידות 

ובומים מרעידים במרומי השמיים... -

כל דבר הכי פשוט -

דורש מאתנו הרבה יותר מאמץ קוגניטיבי,

בטח אם היו בינינו על פני השטח דברים לא פתורים 

שלפני כן כבר הפעילו בנו מתיחות.

מה ניתן לעשות אחרת?

איך אפשר לעבור את זה בשפיות?

ועוד כמה כלים שאפקטיביים למצבי חרדה ואל מול פחד :

כשאנחנו במתח, החלק ההישרדותי - המוח הקדמון - פעיל,

מה שאומר שכמו בחוק כלים שלובים - הקורטקס הקדמי -

זה שאחראי על חשיבה, היגיון, יכולת קבלת החלטות וכו' -

לקח לו הפסקה זמנית מתפקוד וליטרלי פחות דם זורם לשם.

ואז.. 

מספיק משהו קטן שקורה, אחרת מאיך שאני צריכה,

כמו למשל שהבן שלי לא רוצה להיכנס לממד,

(כי הוא די מיצה את המלחמה הזו שנמשכת כבר שנה וחצי...)

ומיד עולה בי המתח אל מעל לרף -

ו... מפעיל את האוטומט.

אם האוטומט שלי להילחם - תצא צעקה בעוצמה לא מתואמת לסיטואציה,

אם האוטומט להיכנע - 

אפילו אם הוטבע בי כי אני לא רוצה שמי שמולי יחווה ממני תוקפנות

(כפי שאני חוויתי כילדה מול אבא

או כפי שראיתי את אמא חווה מאבא),

אני אוותר לו שיישאר בסלון.

בשני המקרים לא תהיה לי זמינה התבונה

ולרוב יישאר טעם מר באוויר...

אז איך אפשר אחרת?

מאחר וחרדה מפעילה את המערכות הכי בסיסיות שלנו,

ההרגעה היא קודם כל חושית, גופנית,

בפעולות בסיסיות וראשוניות:

אפילו רק נשיפה איטית וארוכה במשך כמה נשימות 

(דווקא לא נשימה עמוקה, אלא נשיפה- הוצאת אוויר ארוכה),

יכולה להניע את המערכת שלנו לכיוון של איזון 

כך שהפיקוד במוח חוזר מהמוח ההישרדותי לקורטקס. 

בהמשך לכך, נעבור מפחד לתפילה

וקודם הסבר -

באנלוגיה לג'ונגל -

כשאני פוחדת, זה מחזק את מי שמפחיד אותי,

"מאשר יגורתי בא לי",

כאילו אני הופכת להיות יותר טרף עבור הטורף (באשר הוא)

לכן מה שיכול לשנות את המצב, 

זה הפניית תשומת הלב מהפחד

וזה נשמע קצת לא הגיוני או לא בר מימוש

אבל יש כמה כלים פשוטים שאפשר להיעזר בהם

שהדרך להסביר איך הם עובדים (רק כדי להרגיע את השכל שיבין,

אפילו שזה בכלל לא קשור למימד השכלי)

היא שזה כמו פנס שמאיר בחושך, -

בבת אחת - קרן האור של הפנס מעלימה את החשיכה.

(לא נלחמת בה מחד ומאידך לא נרתעת ופוחדת ממנה)

יכול להיות שזה מעלה התנגדויות שונות של המוח ההישרדותי

שישמיע קולות פנימיים, שיאמרו שאם לא נישָאר במתח ובערנות - ניפָּגע

ויתעקש להשאיר את המתח בעינו.

אז אפשר להרגיע את הקולות הללו

ולהדגיש בפניהם שאין לנו כל כוונה 

לנטרל את מערכות ההגנה האוטומטיות שלנו (הפחד מסכנה אמיתית)

ויחד עם זאת, אם כבר עשינו כל מה שנדרש במישור המעשי 

(כמו להישמע להנחיות פיקוד העורף),

עודף המתח רק מחמיר את מצבנו באינספור היבטים,

הוא מזיק לבריאות, מקטין את יכולת התפקוד שלנו,

מקצר את אורך הרוח - וזה אנדרסטייטמנט

ובאופן פרדוכסלי מושך אלינו את האש...

אז מה כן?

נשיפה ארוכה כבר אמרתי...

ואני מצרפת (למטה בסוף הפוסט) שני סרטונים קצרים 

שצילמתי במשך המלחמה

ובכל אחד הגנה אנרגטית שהיא כמו פנס כזה,

שמסלק את החושך.

ואז...

כשמערכת הרגיעה מנהלת את העניינים,

כשיש (ולו קצת יותר) דם שזורם לקורטקס, 

יש הרבה יותר משאבים קוגניטיביים שפנויים לרשותנו,

כך שאפילו נוכל לנצל את הביחד שמתאפשר לנו בזכות האיראנים

לעיבוד עניינים לא פתורים בינינו.

ואפרופו זה.. 

הנה שיתוף של פסיק ממה שקורה אצלי:

הבן שלי החליט להתבגר פתאום.

יום בהיר אחד (לפני כשבועיים) הוא התהפך והפך לעומתי.

הוא עושה מה שהוא רוצה,

"אני כבר גדול (לא מזמן מלאו לו 16..) ואת לא יכולה להכריח אותי"

הוא אומר ומנפח את החזה 

(ויש לזה אפקט... שיהיה בריא הוא מתאמן בחדר כושר כל יום...)

האמת שעד עכשיו לא הייתי צריכה לומר לו כלום,

הבחירות שלו היו ממש לרוחי,

הוא היה סוּפֶּר אחראי ובאופן לא מפתיע

יכולתי לסמוך עליו.

גם ככה קשה לי להציב גבולות, 

(כאמור - לי לא הציבו גבולות בריאים כילדה),

אז חשבתי שנפטרתי מזה ודילגו לי על האתגר..

אבל, התבדיתי... ומאז שהוא באופן פתאומי למדי התהפך

והחליף את בחירותיו באופן קיצוני -

אני לא ישנה בלילות מדאגה

דאגה שברגעים חשוכים במיוחד הופכת למיני חרדה

ומתבטאת החוצה בעודף אחיזה שמתאפקת מאד לא להמשיך לכוחנות.

כשאני אומרת שמאוחר והוא לא יכול לצאת כי מחר בי"ס..

הוא מתריס: "בואי נראה..."

ואני נשארת חסרת מילים

ואז אני שומעת את הקולות שרצים לי בראש-

דוחפים אותי להגיב בתוקפנות ולהכניע

אבל אני יודעת... שזו תוביל בדיוק להיפך,

כי אני מכירה אותה מהנערות שלי.. ולא כזיכרון מתוק..

ולכן ברור לי שרק תרחיק אותו להיות ער בשעות מאוחרות עוד יותר

ואותי לרמות גבוהות יותר של איבוד שליטה

ואז...

(אחרי כמה וכמה לילות שכאלה..)

כשהמודעות הציצה לרגע, יכולתי ולו במעט להתעשת

וקודם כל להרגיע פיזיולוגית את החרדה.

לנשוף,

להתעטף בהגנה,

להתקרקע

הזכרתי לעצמי שהדאגה לא נותנת מקום לאהבה שלי אליו, 

אז החלפתי. בחרתי לוותר עליה ולהתמלא באהבה

וגם, להביא סקרנות שתחליף את השיפוטיות המבטלת

והקשבה עמוקה בניסיון להבין מה קורה לו

ו... כמו במטה של קסם,

מאז האווירה משתנה

ונמצאים להם יותר ויותר שבילים נוספים,

כאלה שאני מקווה שיאפשרו לו להתבגר בלי שאני אשתגע..

טפו טפו..

 ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

פעם, בדור הקודם ובטח באלה שלפניו,

חינוך ביד קשה היה חלק מרוח התקופה.

מי שלא היה מתיישר, היה חוטף.

יכול להיות שזה התאים לרמת התודעה אז,

אולי רמת המוסר היתה כזו שאי אפשר היה לסמוך עליה

והפחדה - היתה הכלי המתאים 

להבטחה ושמירה על חברה מאורגנת.

היום, נראה שזה כבר לא מתאים.

לא רק שזה לא עובד, זה מחמיר את המצב

אגב, 

(להבדיל אלפי הבדלות, אבל במקרה קראתי על כך והתחבר לי)

יש מחקרים על חזרתיות של פשיעה, 

שמראים שדווקא כשמחמירים בעונש -

כמו שמקובל בארה"ב, יש נטייה של הנאשם,

אחרי שריצה את עונשו לחזור ולבצע פשעים.

לעומת זאת כאשר נוקטים בגישה טיפולית 

שמצליחה לגייס את המוטיבציה הפנימית שלו -

תוך מתן יחס מכבד והזדמנות אמיתית לתיקון וטיפול מהשורש,

רמת הפשיעה החוזרת נמוכה בהרבה.

זה לא אומר שהחלופה היא רכרוכיות וותרנות,

אנחנו לא נשארים ברמת המלחמה - 

ולא עוברים מהתקפה לכניעה,

אלא עולים לקומה אחרת שיש בה כלים אחרים,

ביניהם הצבת גבול מאד ברור

והתמקדות בכך שנפש לב האדם טובה מנעוריה

על פני זו שמתמקדת בתפיסה שיצר לב האדם רע מנעוריו.

עוברים ממוד הישרדות לאיכות

בעצם זו נקודת מבט שמאפשרת לנו ללמוד 

איך להיות מי שמנהל את היצר -

הפרש שרוכב על הסוס - בעל החיים שאנחנו

על פני היותנו מנוהלים על ידי הסוס שבנו.

יותר מזה,

ככל שאנחנו מחניקים את היצר - מתוך הפחד והאסור,

ככה הוא נטען בכוח נגדי שמאיים להתפרץ והוא ימצא את הדרך.

אפרופו איראן ושלטון היאטוללות שמעורר התנגדות עזה בחלק ניכר מהעם.

אולי זה קשור למעבר העידנים שמתרחש בתקופה זו,

מעבר לעידן הדלי - עידן הלב.

שדורש מאתנו להתאים אליו עצמנו כמחנכים וכמחונכים

וזה מתחבר לי גם לפיצול ולשסע בעם שלנו,

ככל שנהיה לעומתיים ושיפוטיים,

ככל שנילחם בהתנשאות על הצד השני,

ככל שננסה בכוחנות ובהתעלמות לשנות את הדעה של האחר,

ככה אנחנו מתרחקים מאחדות

החיבור בין הקצוות הוא שיוביל לאחדות,

לא לאחידות - שנוצרת מהכנעה של צד אחד את האחר

אלא לשלם שיש בו חלקים שונים וייחודיים

והלוואי, הלוואי... 

שהמלחמה הזו - היא שירת הברבור של הכוחנות

ושבסופו של דבר -

מי יתן עם כמה שפחות נזקים בגוף ובנפש -

תוביל להתרחבות של התודעה הקולקטיבית

ולחיים ברווחה ובלב פתוח.

אמן 

פה בשבילך במגוון דרכים ואפשרויות,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

הנה הסרטונים שהבטחתי:

מדיטציה להגנה אנרגטית

מדיטציה להגנה אנרגטית (מרכבה)

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

האם את~ה לוחמ~ת?, בורח~ת?, מתנתק~ת?, או מְרָצֶה?

מְסָפְּרִים שבאזורים מסוימים באפריקה, 

כשזוג מתחתן - יש לו מקבילה שמימית -

כך שמעתי שמקובל להאמין שם.

זאת אומרת שאם יש בעיה בזוגיות,

היא אף פעם לא אצל הזוג הגשמי,

אלא תמיד אצל הזוג השמיימי

ולכן, אם זה קורה, 

הולכים לשמאן והוא פותר את הבעיה ברובד השמיימי

וכך נפתרת הבעיה ברובד הארצי.

זוהי אחת האנקדוטות שבחרתי לשתף, 

מתוך יום העיון המרתק של האגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי

שהתקיים במוזיאון ישראל בירושלים סביב התערוכה "חלומות צלולים".

אגב, התערוכה שווה במיוחד ומומלצת מאד,

כל כך נהניתי שאני מתכננת לקפוץ לשם שוב.

ו... אני חוזרת לאמונה האפריקאית,

שאולי נשמעת לנו המערביים כבדיחה,

או כסיפור הזוי שהלוואי שהיה יכול להתקיים במציאות

ואולי הוא מציג את התמונה בצורה פשטנית ואף מקוממת

אבל מה שכן אפשר לקחת ממנו - 

מעבר לפנטזיה של הקלות הבלתי נסבלת שהוא מתאר,

זה מעין תזכורת לרבדים המתקיימים מעבר לגשמי,

שהרי אנחנו הרבה מעבר לגוף-חומר שלא פעם אנו מזוהים אתו.

שמעתי את דר' נאדר בוטו אומר -

שהרפואה לוקחת בחשבון את הגוף ומתעלמת מהרגש

שהפסיכולוגיה לוקחת בחשבון את הנפש ומתעלמת מהרוח

ונקודת מבט רחבה יותר שתורמת עוד יותר לריפוי ולשינוי תהיה כזו,

שלוקחת בחשבון את הגוף, הנפש (הרגש) והרוח.

כלומר גם את המימד השמיימי.

ואכן, מהניסיון שלי - לפעמים אפילו רק -

מה שאני קוראת "ניקויים אנרגטיים" יכולים "לפתוח חסימות"

ולהקל על התנועות שנעשות בגשמי,

כפי שאני רואה כשאני מטפלת בביו אורגונומי שהיא כלי טיפולי אנרגטי קסום

(ולא רק במרחב הזוגי, אלא גם בהיבטים גופניים ורגשיים אישיים) 

קסום כי הוא לא מוחשי ולא ברור לעין ובטח שלא לשכל.. :-)

ובכל זאת, איכשהוא כמו באורך קסם - עובד... 

אבל על כך אולי ארחיב בפעם אחרת..

כי מה שרציתי להביא הפעם,

שייך דווקא לגמרי לגשמי - 

להתייחסות מעמיקה יותר מהמוכרת לדפוסי ההישרדות שלנו -

הלוחם, הבורח, המתנתק, המְרָצֶה

(מן הסתם יש לאלה קיום במישורי הרוח אבל ההישרדות - 

היא כמו התגלמות הנוקשות של החומר).

אני מבססת את המשך הפוסט על הרצאה מרתקת של יפעת פרס 

בשם: "מצבים כרוניים של מערכת העצבים"

שמובילים את חלקנו יותר וחלקנו פחות

"להיתקע" באחד או יותר מהדפוסים הללו.

כולנו באופן טבעי, מעצם היותנו בני אדם

שנולדים תלויים וחסרי אונים

להורים בני אדם (כלומר שאינם מלאכים) 

נמצא עצמנו במצבים בהם לא תמיד יסופקו לנו הצרכים שלנו במלואם באופן מיטבי.

לכן, נאמץ אחד ולרוב שניים מתוך הדפוסים הללו

שיהיו לנו כדפוס הישרדותי

שבראשית חיינו בהחלט היה נחוץ יותר

ואף שלרוב בהמשך החיים יקשה עלינו,

אנחנו כאילו כלואים בו -

דרכו נראה את המציאות

על פיו נגיב,

אף שכאמור לא באמת ישרת אותנו

ולא יהיה מתואם לסיטואציה.

לפעמים, יהיו מצבים שבהם מערכת העצבים -

היא זו שממנה מופעלים הדפוסים (המערכת האוטונומית - האוטומטית למעשה)-

"נתקעת" ולא חוזרת למצב המווסת באופן טבעי.

ואז האדם חושב שהוא "כזה".

כאילו הדפוס נדבק לו לאופי, למרות שהוא רק דפוס -

או במילים אחרות הרגל שניתן לשינוי.

המערכת הסימפטתית - מטרתה לשמור עלינו חיים

אבולוציונית 

והיא סורקת כל הזמן את הסביבה ומחפשת אותות של סכנה.

כשהיא קוראת יותר אותות של סכנה מאותות של ביטחון -

היא יוצאת לתגובה הגנתית כדי לשמור עלינו בחיים -

כאשר התגובה הזו תהיה על פי אותו הדפוס שאימצנו לאורך הילדות

אותם ה F ים המוכרים.

( Fight/ Flight/ freeze/ fawn)

בבגרותנו, היא כמובן יכולה לקרוא כאות של סכנה לא רק מוות, 

אלא מוות מבושה למשל

ולהגיב כאילו היתה סכנת מוות.

רק כשאנחנו מרגישים בטוחים -

אנחנו יכולים ליצור קשר אינטימי, קרוב.

אז הגוף מתפקד הכי טוב 

מערכת העיכול (הפיזי והרגשי) והרגיעה עובדת כראוי,

הקורטקס הקדמי פעיל, התבונה שלנו זמינה לנו יותר

ואנחנו יכולים להיות אמפטיים.

הסטינג של האימגו - דרך הטיפול שאתה אני עובדת עם זוגות - עושה בדיוק את זה -

כאשר זוג יושב זה מול זה ונבנה אט אט המרחב הבטוח שביניהם.

כשבני הזוג שולחים אותות של בטחון זה לזה -

מי שמדבר מדבר ב I position ומי שמקשיב פותח את הלב להקשבה.

כשמערכת העצבים קוראת אותות של סכנה,

היא מיד יוצאת לפעולה, כשמטרתה להשאיר אותנו בחיים

וגם להחזיר אותנו למצב רגוע יותר.

לעיתים, למשל במצב של מלחמה מתמשכת המצב ההגנתי מתמשך גם הוא,

וזה מכלה לנו את המשאבים והמערכת לא מצליחה להחזיר אותנו לאיזון.

כלומר מלכתחילה היא מיועדת לתגובה קצרה וממוקדת.

כן ניתן גם להבין מה קורה לילד שנמצא במצב לא בטוח מתמשך 

ולכן מפתח מצב כרוני של לוחם או בורח, או קופא או מרצה.

אותו ילד גדל אבל המצב הכרוני נשאר "דבוק" אליו

ודרכו הוא חווה את העולם וכך ממשיך להגיב

ונוצרת מעין אשליה של "מבנה אישיותי" למרות שזהו רק דפוס.

המערכת האוטונומית - לא יכולה לעשות תהליכי חשיבה מורכבים,

שכן היא מנוהלת מהחלקים הפרימיטיביים יותר של המוח

והיא פועלת על פי אינסטינקטים.

אם היא יכולה להגיב -

תוביל לתגובה של לחימה או בריחה,

אחרת - יהיה FREEZE - ניתוק עד דיכאון.

ה F הנוסף - Fawn - ריצוי או התאמה - מעין ניסיון לוויסות של האחר הפוגעני.

וכן...

אפשר לתאר לעצמנו איך נראית זוגיות בין לוחם למרצה...

או בין לוחם ללוחם...

או בין לוחם לבורח...

הלוחם למשל, ייטה לווכחנות ועימותים,

לאיומים שמאחוריהם תפיסת עולם -

שה "אני תמיד צודק",/ כולם דפוקים/ רעים/ טיפשים..

יהיה נדיר אם יקח אחריות על החלק שלו בדינמיקה

(נכון, כי הוא תמיד צודק..)

ותהיה לו נטייה למונולוגים עצמיים אינסופיים.

כשהלוחם אימץ לעצמו דפוס נוסף של מתנתק -

(כאמור לרובנו 2 דפוסים)

לרוב יהיה ניתוק רגשי יחד עם כעסנות,

תהיה דרשנות וביקורתיות,

למשל דממה בארוחת הערב,

ישרה סביבו פחד ותחרותיות.

כאשר הלוחם יהיה גם מרצה,

יהיה כמו 2 אנשים, לפעמים יתקוף ולפעמים גדוש בהצהרות אהבה,

מחד יהיה כוחני ובעל אג'נדה

ויהיו לו מעברים חדים בין האסטרטגיות -

בין תוקפנות לבושה ואשמה.

(חייבת להודות שזה מזכיר לי מישהי..

אבל גם להיות נחמדה לעצמי ולספר שככל שאני עובדת על כך,

העוצמות יורדות ויש לי יותר יכולת ניהול. אני פחות ופחות בקצוות)

לתיאוריה הפוליווגאלית יש עוד תיאורים 

לכל אחד מהדפוסים, אף שכולנו מכירים אותם..

לכן לא אוסיף מהם כעת

אבל מה שכן חשוב לזכור בעיני, זה:

ראשית, שהדפוסים הללו אינם אישיותיים אלא הרגלים,

כלומר הם ברי שינוי (!)

לא שנשתנה מהקצה אל הקצה,

אבל ככל שנעבד, הם יהיו פחות אוטומטיים ובעוצמה פחותה,

שנית - שאימצנו אותם על מנת לשרוד 

ולכן מבחינת המערכת הם נחוצים להישרדותנו,

כלומר על מנת שנוכל לשנות אותם - 

עלינו ליצור מצב של חוסן פנימי 

ובכך להראות למוח ההישרדותי שלנו 

תמונה קרובה יותר למציאות. 

(כלומר שאני בטוחה יותר מהנתפס בעיניו לפני העיבוד)

כך, ככל שנוצר חוסן פנימי, התפיסה מתרחבת ומתאפשרת הבנה שכזו

והשימוש בדפוס הופך פחות נחוץ ולכן פוחת.

דבר נוסף שיכול לסייע הוא ההבנה -

שכשבן הזוג מגיב בדפוס כזה או אחר - זה נובע מתוך מצוקה,

אני יודעת שזה לא תמיד יעזור בזמן אמיתי..

אבל אם נחזיק את זה אי שם במודעות -

זה יכול לסייע ולהחליש את המאבקיוִת בדינמיקה הזוגית

ומתוך כך, בהמשך גם את הדפוס. (של שני בני הזוג) 

ולסיום...

אולי זה המקום להניח את השאלה:

מהם אותות הסכנה שאת~ה שולח~ת לבן~ת הזוג שלך?

ומהם אלה שהוא~יא שולח אליך?

ההבנה של מה משדר לכל אחד מכם ביטחון ומה סכנה

היא שלב חשוב וחיוני מאד בתהליך השינוי.

~~~~

אם יש דפוס כזה שהיית רוצה לעבוד עליו,

זה זמן מעולה להתחיל, 

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי

ומשם נמשיך יחד 

ואם יש לך העדפה ללימוד עצמי

אפשר גם ליהנות מהתכנית הדיגיטלית ליצירת שינוי ב 21 יום

והיא נמצאת בלחיצה כאן עבורך

הכי חשוב, 

שיחזרו עכשיו

ואִתם ימים יפים ושפויים

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

 

חקירה פנימית תוך כדי כתיבה - הצצה לתהליך ריפוי

לפעמים, אני ממש מרגישה את הצל שלי לפני.

כך היה גם הבוקר

ויש מיני סיבות, חלקן רציניות יותר חלקן פחות,

אבל תמיד - אני מזכירה לעצמי - 

ישנו המישור הענייני 

וישנו המישור הרגשי

וככל שתיווצר בהירות ברגשי -

שלא פעם ממילא הוא המקור לענייני -

העניינים שבמישור הענייני ייפתרו בקלות יותר,

אז החלטתי לשבת ולכתוב תוך כדי העיבוד הרגשי שאני עוברת:

כבד לי בגרון, וכאילו משהו מושך אותי למטה,

כשאני ממשיכה להיות בתשומת לב אל התחושות, 

אני מגלה גם מועקה כבדה על החזה,

אני קמה לשים את הטלפון בטעינה,

כל מה שיכול להסית את תשומת הלב שלי מהכבד הזה

וכשהכוח הזה מנסה שוב אבל הפעם לא מצליח להקים אותי,

הוא מגיע מכיוון אחר ומרוקן לי הראש, בורחות לי המילים -

כשהוא משוכנע שככה הוא מציל אותי מהמעיק הזה -

בצורה של טשטוש שמאפשר לי להמשיך כאילו כלום...

אבל אני מחזירה את תשומת הלב אל התחושה

ומזהה שם פחד.

מאד ראשוני, שקשור גם לפחד קיומי,

אבל הוא צבוע בעצב 

ו... יש לו גם טעם של חוסר אונים

ושוב בורחת, 

יש לי הרבה נתיבים משוכללים,

ביניהן לוואטסאפים שיכולים לחכות.. אבל אני מיד מתנדבת לענות להם..

ושוב חוזרת

חוסר אונים ופחד ש"אני לא יכולה לסמוך",

ש"אין לי באמת על מי להישען"...

כל ניסיונות התמיכה מסביבי לא מצליחים באמת באמת להרגיע,

או, לא מצליחים באמת להגיע..

ואז.. כשאני שוהה שם מספיק, נוכחת,

הדמעות מתחילות לעלות

ועולה זיכרון ילדי עתיק,

יותר נכון מן חוויה של לבד בלתי נסבל,

לבד שמשולב בפחד ובחוסר אונים ועצב גדול 

וככל שאני מסכימה להישאר שם,

ממקום שמחבק את הילדה הקטנה שהייתי בזיכרון שעלה,

עוזרת לה להכיל את עצמת הרגשות המכבידה,

ככל שאני אתה, ביחד, מחבקת, מרגיעה, נוכחת,

משהו מהעומס הרגשי ההוא שאחז עמוק בתוכי,

משתחרר.

רגשית 

ותחושתית 

ומתחלף בהקלה

לְאֶלֵה, נוספת תחושה של חיבור 

חיבור לידיעה שאני חלק ממשהו גדול יותר,

שאני לא לבד, 

ברובד הארצי וברובד הרוחני הקוסמי,

חיבור לחוויה של חוסן ועוצמה

עכשיו,

כשאני (הבוגרת) הגעתי, (אלי פנימה, והייתי במגע עם עולמי הפנימי)

כאילו פילסתי את הדרך למי שסביבי שבא לתמוך

ולי להרגיש את התמיכה שלו מגיעה ומרגיעה.

אתמול קראתי לנכדה שלי את הזחל הרעב,

ומה שרץ לי בראש עכשיו כמו רצה להיכתב -

הן המילים האחרונות שבספר -

אז אני מצטטת משם:

"עכשיו.. הוא כבר לא היה זחל קטן ורעב,

הוא היה זחל ג ד ו ל ושמן מאד... (כנראה שככה הרגשתי :-) 

הוא בנה לעצמו בית קטן שנקרא פקעת (מטאפורה נפלאה להתבוננות פנימה)

"ונשאר בתוכו שבועיים ויותר (היום הספיקו לי כמה דקות)

ואז, הוא כרסם חור בפקעת,

פרץ לו דרך החוצה

ו... היה פרפר נ ה ד ר!"

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

תהליכים מסוג זה, בשילוב של ידע פורץ דרך

שמקורו בתיאוריות וכלים מגוונים,

מלווים אותנו בתהליכי הריפוי שאני מנחה.

בקרוב יוצאת לדרך מקפצה (בקבוצה) לנשים במעברים,

תהליך קצר של 4 מפגשים נשיים מופלאים

נבין מה המעבר בא ללמד אותנו,

לאיזו צמיחה פנימית הוא מזמין אותך -

ונקפוץ לשם בקפיצה קוואנטית שעושה קיצור דרך משמעותי 💓 

אם גם את במעבר כזה או אחר -

בין אם זו פרידה, הילדים עוזבים את הקן, או כל שינוי מאתגר אחר שקורה כעת

בואי לקבל פוש של תמיכה וטרנספורמציה -

הצטרפי אלינו,

נהיה קבוצה אינטימית ומחזקת

ומעבר לכלים הטרנספורמטיביים שאעביר,

נוכל ליהנות מהכוח הנשי שאין לו תחליף

פרטים נוספים בלחיצה כאן

אמן שיחזרו במהרה 🎗️🎗️

ושישובו ימים יפים לאזורנו

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

נ.ב

אם זה זמן נכון עבורך לצמוח לרמה הבאה שלך

ולשחרר מעליך שכבות עבר מכבידות באופן אישי -

זה הזמן ללחוץ כאן ולכתוב לי מייל 

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

~~~~~~~~~

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

איך לנווט בין רגעי משבר לרגעי שמחה?

 אפרופו ימי הזיכרון שחלים בשבועות אלה

והמעבר החד במיוחד מיום הזיכרון לנפגעי איבה ליום העצמאות

ובטח בהתחשב במצב הבלתי אפשרי בו אנחנו חיים מאז ה 7.10...

בכל שנה במהלך 24 שעות כולנו עוברים

מהקצה האחד - של הזיכרון הכואב על האהובים שלנו

שנפלו במלחמות ובמערכות השונות והכאב שחי עם האובדן,

אל הקצה השני - של שמחת העצמאות.

מעבר משואה לתקומה.

אמנם, מאז ה 7.10 המצב שונה,

כי השמחה רחוקה מלהיות מלאה -

כשיש עדיין 59 חטופים מוחזקים בשבי,

כשרעמי התותחים עדיין מרעידים את הקירות

וכשהאובדן כל כך גדול וטרי...

אבל אולי דווקא בגלל זה חשוב לי כל כך להביא את הדברים,

בין היתר כי בעיני הם חלק מהדרך לשינוי

בכלל ובפרט... 

💗

התרבות הישראלית מחזיקה את רעיון המורכבות הרגשית,

במעבר החד מיום הזיכרון ליום העצמאות.

רעיון לפיו רגשות קשים חיים במקביל, לצד ולעיתים אפילו בערבוב עם רגשות נעימים.

השאלה היא, איך נוכל ליישם את היכולת הזו -

שבמובן מסוים נושאת תפיסת מציאות רחבה ועשירה יותר -

הלכה למעשה בזוגיות ובחיים בכלל.

כי לרוב, נמצא את עצמנו בניגוד לכך -

מצפים שהכל יהיה תמיד תמיד מושלם ורגוע.

שאם זה לא המצב, "זה סימן שמשהו לא בסדר.."

ומאחר וכל כך קשה לנו לשאת רגשות קשים -

נעשה כל מה שניתן על מנת להימנע מלהרגיש אותם-

לעיתים עד כדי שנימָנָע מלדבר על מה שמפריע לנו, כדי להימנע מעימותים.

אלא ש... זה מן הסתם ייצור מרחק בינינו

ואז.. נרצה או לא נרצה - יגיעו הרגשות הלא נעימים..

כי אם אני מתוסכלת ממשהו,

ואני חוששת להרגיש את התסכול, 

בטח שלדבר אותו,

בין היתר כי יש לי ניסיון מר מאד 

עם איך שאני יודעת לדבר כשאני מתוסכלת 

ועם איך שהוא מגיב כשזה קורה..

(ועל זה כתבתי בהרחבה בפוסטים הקודמים, אפשר ללחוץ כאן כדי להגיע לאחד כזה)

ומתוך החשש להיקלע לעין הסערה,

אני מנסה להישמר ולהימנע ממנה ו... שותקת..

סביר להניח שזה לא ייגמר טוב...

ויש לזה הסבר מאד פשוט... 

כי אנחנו כמו מיכל 

ולתסכול אין לאן ללכת, 

לכן אפילו אם אני אלופה בהדחקות,

מתי שהוא, 

איכשהוא,

לרוב באופן הכי לא צפוי והכי פחות נשלט...

הוא יישלף ממני ויושלך על האחר...

אז מה כן?

(מעבר לָ"איך.." שכתוב כאמור בפוסט הקודם)

ראשית, לזכור שהתסכול והקונפליקט בלתי נמנעים.

בטח מהיות בני הזוג שניים, כל אחד עם רצונות, סיפורים, כמיהות, פחדים וכו' שונים

ועל אחת כמה וכמה כשלכל אחד מאתנו הקונפליקטים הפנימיים שלו :-)

מעבר לכך, יהיה נחמד גם לזכור שהקונפליקט הוא לטובתנו,

הוא בא להעיר בנו ולהאיר לנו את האזורים שמחכים לריפוי,

החלקים שלנו שרוצים לחזור להיות מי שאנחנו באמת. 

מעבר לסיפורים, לאמונות שהוטבעו בנו לאורך הילדות והרחיקו אותנו מעצמנו.

קונפליקט כפי שדר' הנדריקס אומר -

הוא הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש

נכון שיש דרך שמובילה לשם שיש ללמוד אותה

ואם מעניין אותך איך - אפשר ללחוץ פה ולהגיע לתיבת המייל שלי

כדי שנוכל להיפגש ולהמשיך להעמיק ללמידה הזו

אך בגדול אוֹמָר -

שכל רגש (או תחושה, או מצב..) לא נעים -

הוא השער אל רגשות נעימים, תפיסה עצמית מחוברת יותר,

אמונות חיוביות שמשרתות אותך וכו' 

איך להגיע לשם כאמור אפשר ללמוד דרך חוויה ולא דרך השכל,

אך בכל זאת אפשר לראות כדימוי מוחשי לכך

את סמל היין והיאנג -

בו השחור והלבן מתאחדים לשלם עשיר יותר

מאשר כל אחד מהם לחוד.

יכול להיות שבימים אלה של פילוג - גם ברמה הלאומית -

זה חשוב במיוחד לזכור זאת

ולהתייחס אל האחר כאל חלק נוסף בתוך הפאזל

שדווקא משלים את החלקיות שאני מביאה

ולא מבטל אותה באחרוּת שלו.

💗

דבר נוסף שיכול להקל ככל שנזכור אותו,

הוא עצם המחזוריות שבה אנחנו מתקיימים,

כפי שיש מחזורי שפל וגיאות,

הירח גורע ומתמלא,

המחזוריות הנשית,

מחזוריות עונות השנה

ועוד ועוד מחזורי חיים שאנחנו חלק מהם,

כך - בהשפעה של גורמים שונים - 

עשויים לעלות רגשות קשים ורגשות נעימים

ככל שאנחנו לומדים, ומלמדים את מערכת הגוף-נפש שלנו לא להיבהל מהם

ומתוך כך לא להזדהות אתם ב 100%,

נוכל לשהות עם מה שעולה,

להיכנס דרך השער של הלא נעים הזה 

(למרות שהאוטומט ינסה להבריח אותנו משם להכי רחוק שאפשר..)

ולצאת מהצד השני אחרי ההתמרה שהרגשות עברו

לרוב בקלילות, הבנה, בהירות וחוסן פנימי

שיתבטאו בהמשך במציאות חיינו

בנוסף, ככל שנלמד איך לשתף אחד את השני

באופן שמכבד את מי שמשתף - כי הוא יקבל את מלוא הקשב של האחר

וגם את מי שמקשיב - כי הוא יקבל מרחב בטוח להקשבה -

(יש דרך מופלאה שמאפשרת לזה לקרות 

בעזרתה אני מנחה זוגות להגיע לשם, לפרטים נוספים אפשר לכתוב לי מייל)

כך המרחב הזוגי יהפוך בטוח ונקי יותר

והקרבה תעמיק ותהיה ממלאת יותר -

כך יהיו מרחבים רחבים יותר של רגשות נעימים

ובטחון וחוסן שיאפשר גם לרגשות קשים לעלות -

ששוב - 

כמו בספירלה אינסופית של צמיחה והתפתחות -

יוכלו לעבור התמרה ואנחנו נוכל לעלות לשלב הבא, הנעים יותר.

אמן!

אסיים בתפילה מחזקת לשבים שטרם חזרו אלינו

ועוד תפילה לשובם שלמים, חזקים ובריאים 💛💛

וגם, שאנחנו - כל אחד בעולמו הפנימי

ומתוך כך, כולנו ככלל שמורכב מפרטים,

נתקרב יותר ויותר לאחדות שבידיעת הלב 

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

~~~~~~~~~

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

איך להרגיע אותו } כשהוא כועס?

או - אפרופו חג החירות שבפתח -

איך לצאת לחירות משעבוד הדפוסים האוטומטיים?

לאבא שלי זכרונו לברכה היה מה שנקרא פתיל קצר,

אם משהו היה מפעיל אותו הוא היה צועק ובגדול,

זה היה מפחיד, לפעמים גם מביך

ובאופן לא מודע, הכי רציתי לא להיות כזו 

אלא ש.. בדיוק כמו שהלא מודע פועל..

גיליתי (בשלב די מאוחר בחיי) שבמצבים מסוימים -

זה בדיוק מה שקורה גם לי

ואני מתנהגת באופן דומה למדי..

לצד זה שכמובן -

אני מרחיקה ממני כל סיטואציה של התלהמות

מיד כשאני מזהה ניצנים שלה

ומנסה בכל מאודי להשתיק ולהסות קולות כאלה 

(של אחרים כמובן - ככה פועלת לה ההשלכה במחשכים)

אלא ש..

כל עוד אני חלק מהדו-שיח הזה -

כעס מתפרץ ~ פחד ממנו 

(ושלל רגשות נלווים כדחייה, חוסר אונים, אשמה, בושה וכו'..)

הרי שהניסיונות שלי רק מגבירים את הכעס של האחר...

כלומר כל עוד אני מופעלת רגשית מהכעס - 

וערים בי רגשות ככעס, פחד ומה שביניהם, 

אין לי הרבה סיכוי להצליח בניסיונות ההרגעה..

הם יורגשו יותר כהשתקה 

לעומת זאת, אם במקום לנסות להפסיק את הסערה שבחוץ 

(שבהחלט מהווה טריגר לסערה שבתוכי)

אפנה את תשומת הלב אל הסערה שבפנים

אתמקד בה,

אנתק את כל ה"גורמים" לה ואהיה שם במעין חיבוק מרגיע...

יש סיכוי טוב מאד שהיא תירגע באמת

(אל דאגה, אני לא מסתפקת בזה, כבר מגיעה לסגירת המעגל מול הכועס)

כל עוד אני מתעקשת שהוא יפסיק ל...

אני רק מלבה את הסערה שלו יותר

ומאחר וזו טריגר שמפעיל את שלי.. 

הרי שגם הסערה שבתוכי ממשיכה להשתולל

נוצר מן ערבוב של סערות 

שממשיכות להעצים אחת את השנייה 

(כמו שנראית מריבה זוגית לא פעם)

כיווּן תשומת הלב פנימה היא כמו מוצא מהערבוב המסעיר הזה

שמאפשר לי לצאת מהדינמיקה 

מתוך בחירה בריפוי והרגעה של עצמי

לא מתוך האוטומט להילחם או להיכנע.

נכון שזה יכול להיות לפעמים מאתגר,

כי ממש ממש בא לי להראות לו איפה הוא טועה,

ואני צודקת (ברור..)

ולפעמים גם כמה הוא אשם במה שקורה עכשיו..

ולמרות זאת ואף על פי כן,

ככל שאצליח לא (לגמרי) להאמין לקולות האלה

ובלי להילחם בהם להפנות את תשומת הלב ממקום שמחבק אל הסערה שבתוכי

ככל שאני שוהה, מתבוננת וגם מרגישה

ונותנת לרגש להיות,

הוא חוזר להיות emotion = energy in motion -

האנרגיה בתנועה שהוא במהותו

ואט אט מתפנה מהמערכת.

אז.. מגיעה רגיעה,

מתבהרת התמונה,

מורגש החוסן הפנימי שלי,

ברורה לי הנפרדות הבריאה שלי מהאחר

ואני יכולה ממקום שמכבד את המרחב שלי ושלו

לחזור אליו ולסגור מעגל

אני יכולה להזמין אותו לשיחה,

אם הוא כבר פנוי להקשיב -

לספר לו מה קורה בתוכי כשהוא כועס

ממקום שמתאר מה קורה לי ולא מדבר או מתנהג זאת,

כלומר לא מזוהה עם הסערה אלא מתאר אותה,

באופן שלוקח בעלות על החלקים שלי,

תוך שאני מקפידה על I POSITION,

לא - מה אתה עושה, 

לא - מה שאני מרגישה שאתה.. :-)

אלא - למשל: (יש פרוטוקול מפורט יותר מטה)

"כשאתה כועס, אני מרגישה (חוסר אונים, פחד, תסכול, אשמה...)

"והסיפור שאני מספרת לעצמי הוא (מחשבה שעולות לי בראש)

"והדרך שבה אני מגיבה לרוב היא...

"ומה שהייתי רוצה שיהיה בהקשר הזה...

"צעד קטן שאני מוכנה לעשות בכיוון ולהתאמן עליו...

"ואם יש גם צעד קטן שאפשר לבקש ממנו והוא יהיה מוכן לקחת על עצמו -

אפשר להוסיף משהו קונקרטי, ספציפי, מדיד, קטן 

ולזכור שעצם ההתכוונות לא מבטיחה לנו הצלחה

אבל ככל שנהיה מכווננים אליה.. ונתמיד ונתמיד... נגיע 

אם הוא עוד לא פנוי להקשיב,

אפשר לשאול אם הוא רוצה לשתף במה שהכעיס אותו.

פה כדאי לקחת בחשבון שכל עוד הכעס לא עבר עיבוד,

זה יכול להיות נפיץ.

אז כדאי לפני שמדברים, לשבת (כל אחד מכם לחוד) עם השאלות הבאות

להתבונן במה שעולה

ורק אחרי כן, לשתף זה את זו:

מה שקרה היה............................................................

מה שהרגשתי כשזה קרה זה.........................................

מזכירה שרגש מתואר במילה אחת - תסכול, כעס, פחד, חוסר אונים, עלבון, אשמה...

לגבי כעס - אם זה אחד מהרגשות, הוא לא פעם מכסה כמו קליפה קשה שמסתיר רגשות פגיעים תחתיו

אז לשים את השאלה:

הרגשות הנוספים שנמצאים מאחורי או מתחת לכעס הם....................

הצורך שלי שלא נענה בסיטואציה היה ............................... (נראות, הבנה, הקשבה, אמפטיה, קבלה...)

מה שזה מזכיר לי מבית ילדותי זה..........................................

איך שהייתי מגיב כילד כשזה היה קורה.....................................

האופן בו אני יכול לספק לחלק הילדי שבי את הצורך.............................. 

(למשל אם אני צריכה תשומת לב, יש מצב שאני לא בתשומת לב מיטיבה לעצמי)

המשאלה שלי מה שהייתי רוצה עבורי ועבורנו .........................................

צעד קטן שאני יכול לעשות כדי לממש את המשאלה הזו.............................

צעד קטן שהייתי רוצה שאת תעשי .........................................................

ואז -

מי שמקשיב יכול להוסיף אישוש -

אני לגמרי יכולה להבין שכש... מה שקורה לך זה...

וככל שבאמת באמת נוכל להבין את האחר 

(לא להצדיק התנהגות אבל להבין את הצורך והמניע לה)

מתאפשרת הבנה, נראות, אמון וביטחון באהבה

ואט אט..

התוקפנות מתייתרת ונכנסות אפשרויות חדשות למערכת.

אם עולה טרוניה פנימית שלא מרפה מהציפייה שהאחר יספק לי את הצורך,

כי "למה התחתנתי אתו אם לא בשביל זה.."

אז אפשר להזכיר לה -

שהתהליך מתחיל בהיפרדות מהערבובים

ביצירת נפרדות ואוטונומיה

ואז, מתוך חוסן פנימי מתאפשר חיבור בקומה אחרת

שהרבה הרבה הרבה יותר מזין וממלא

אמן!

מקווה שנשמע בקרוב בשורות טובות,

שהשבים ישובו במהרה לביתם

ושיהיה לנו חג חירות 

במלוא מובני המילה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

~~~~~~~~~

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן