בעוד שההרגל הוא להתלונן על המצב/
לדרוש מהאחר שינוי/
להאשים, לשפוט, לכעוס..
(בכל אלה האצבע המאשימה מופנית החוצה)
מה שיכול להיות מאד מעניין
ובאופן מפתיע גם לשנות את המצב המתסכל,
הוא דווקא הסקרנות והחקירה-
מה התסכול הזה בא ללמד אותי?
גם אם כולם יסכימו איתך
ש"מה שהוא עושה לא מכבד",
ו"ככה לא מתנהג בן זוג לזוגתו"
וכו'
ובלי לבטל את אלה (!),
ככל שנצליח להניח אותם ולו לרגע בצד,
להפנות את תשומת הלב אל עצמנו
ולבדוק:
איפה זה פוגש את הסיפור האישי שלי?
על אילו נקודות רגישות זה דורך אצלי?
ייפתח עבורנו עולם חדש של אפשרויות.
וזה לא משנה אם זה:
שהוא רוצה יותר סקס ממך ולוחץ,
או שאת זו שרוצה יותר ממנו וחווה דחייה כשהוא מסרב,
או שהוא כועס כל פעם שאת מבקשת ממנו משהו,
או שאת כועסת כל פעם שהוא מבקש ממך...
לא חשוב מה התסכול
ככל שכיוון ההתבוננות שלך יהיה פנימה
בהתכוונות סקרנית ללמוד ולרפא,
כך תוכלי לנצל את התסכול לריפוי
כי כמו שדר הנדריקס אמר:
"כל קונפליקט הוא בעצם הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש-
אם אנחנו רק מאפשרים לה..."
כלומר במקום להמשיך להתגושש עם מי שמולנו,
עושים U-turn,
מפנים את המיקוד אל עצמנו
ובודקים:
(אגב, אם בין הרגשות ברור לך שיש גם כעס כעס-
שהינו מכסה מוכר וידוע שנפוץ מאד סביבנו
ושומר אותנו מאחורי חליפות הישרדות
רחוקים מעצמנו ומהאחר,
כדאי להעלות פה שאלה נוספת
אילו רגשות פגיעים מסתתרים מתחת לכעס?
לתת להם לנבוע מתוכי
ו... להוסיף ולשאול:
מה בעצם הצורך שלי שלא סופק?
(וכשלא סופק עלה הכעס)
כי כמו שארנינה קשתן אמרה:
(אני רואה שאני במצב רוח של ציטוטים היום :-)
"מאחורי כל צרחה יש צורך לא מסופק"!
~~~~~~~~~~~~
ואז...
כשעולות תשובות לשאלות הללו-
כבר אז...
את עשויה להבחין בהקלה ולו קלה,
רק מעצם השהייה עם מה שעלה,
כי כשאת ערה לצורך שלא סופק
את בעצמך כבר מספקת אותו לעצמך
למשל:
הוא } כועס בכל פעם שהיא לא עומדת בזמנים,
זה מכווץ לו את הבטן,
מכעיס אותו,
(ומתחת לכעס יש עלבון על חוסר התחשבות)
ואז, תוך כדי שהוא נותן לתחושה ולרגשות להיות
הוא נזכר שזה בעצם ממש מוכר לו מהבית בו גדל,
שם היה אח בכור ואחראי,
ולקח על עצמו להיות יד ימינה של אמא
שהיתה מבוגרת וזקוקה לעזרתו,
אמא שמאד הקפידה על עמידה בזמנים
והיתה כועסת כשהיו מאחרים.
את המסר שלה היה מעביר לאחיו הקטנים אז,
את המסר הזה הוא ממשיך להעביר לסובביו -
אשתו וילדיו היום,
עם אותו הכיווץ והכעס שלקח על עצמו מאמא
היא { מסתבר
שבכל פעם שהוא כועס עליה כשהיא מאחרת,
עולה בה תחושה של מחנק בגרון,
עצב ובלבול גדול
וכשהיא שוהה בתחושות
היא נזכרת שגם אבא שלה
שהיה אבא אוהב מאד אגב,
היה כועס מאד כשהיו מאחרים
וכשהוא היה כועס...
זה היה כל כך מפחיד אותה
שהיא היתה מאבדת פוקוס ומתפזרת
בדיוק מה שקורה לה היום
כשהאיש שלה כועס עליה.
כשהם מדברים ומבינים את זה,
וגם נושמים אל הגוף, שוהים עם הרגשות
משהו מהדבק שקיבע את הסיפור ההוא
מתחיל להתמוסס
אצלו קצת מהכעס מתפרק,
אצלה הבלבול מתאייד,
מתאפשרת הקלה ורווחה.
אז נשאר העניין הענייני
נקי מהמרבץ האמוציונלי שהכביד עליו ועליהם
ופתאום זה לגמרי פשוט
לבקש,
להתכונן מראש בלי הלחץ
ולהצליח לעמוד בזמנים.
~~~~~~~~~~~~
לרוב המריבה היא לא באמת
על מה שאנחנו מתווכחים
אלא על הצורך שנמצא מתחת לפני השטח
ככל שנצליח לעשות את ה U-turn הזה
שוב ושוב,
כך נרכך עוד ועוד שכבות הישרדותיות,
נחשוף ונתמיר דגמי חשיבה והתנהגות הישרדותיים
לכאלה שמאפשרים לנו רווחה
וחיבור אמיתי
ונצליח באמת באמת לדבר.
אז - גם נצליח בקלות
לפתור כל מה שפעם היה בעיה.
לחיי הכנות, הבהירות
והחיבור מלב אל לב שהן מאפשרות
פה בשביל להתרגש אתכם
כשאלה מתאפשרים,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
לדרוש מהאחר שינוי/
להאשים, לשפוט, לכעוס..
(בכל אלה האצבע המאשימה מופנית החוצה)
מה שיכול להיות מאד מעניין
ובאופן מפתיע גם לשנות את המצב המתסכל,
הוא דווקא הסקרנות והחקירה-
מה התסכול הזה בא ללמד אותי?
גם אם כולם יסכימו איתך
ש"מה שהוא עושה לא מכבד",
ו"ככה לא מתנהג בן זוג לזוגתו"
וכו'
ובלי לבטל את אלה (!),
ככל שנצליח להניח אותם ולו לרגע בצד,
להפנות את תשומת הלב אל עצמנו
ולבדוק:
איפה זה פוגש את הסיפור האישי שלי?
על אילו נקודות רגישות זה דורך אצלי?
ייפתח עבורנו עולם חדש של אפשרויות.
וזה לא משנה אם זה:
שהוא רוצה יותר סקס ממך ולוחץ,
או שאת זו שרוצה יותר ממנו וחווה דחייה כשהוא מסרב,
או שהוא כועס כל פעם שאת מבקשת ממנו משהו,
או שאת כועסת כל פעם שהוא מבקש ממך...
לא חשוב מה התסכול
ככל שכיוון ההתבוננות שלך יהיה פנימה
בהתכוונות סקרנית ללמוד ולרפא,
כך תוכלי לנצל את התסכול לריפוי
כי כמו שדר הנדריקס אמר:
"כל קונפליקט הוא בעצם הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש-
אם אנחנו רק מאפשרים לה..."
כלומר במקום להמשיך להתגושש עם מי שמולנו,
עושים U-turn,
מפנים את המיקוד אל עצמנו
ובודקים:
- למה בעצם זה קשה לי כשהוא מאחר/ מתעלם/ לא מפרגן...
- מה אני חשה בגוף
- אילו רגשות זה מעלה בי,
- ממתי אני מכירה את התסכול הזה,
- איך זה דומה או שונה לבית בו גדלתי
- ואיך זה מתנגש עם התפיסות שאימצתי בחיי..
(אגב, אם בין הרגשות ברור לך שיש גם כעס כעס-
שהינו מכסה מוכר וידוע שנפוץ מאד סביבנו
ושומר אותנו מאחורי חליפות הישרדות
רחוקים מעצמנו ומהאחר,
כדאי להעלות פה שאלה נוספת
אילו רגשות פגיעים מסתתרים מתחת לכעס?
לתת להם לנבוע מתוכי
ו... להוסיף ולשאול:
מה בעצם הצורך שלי שלא סופק?
(וכשלא סופק עלה הכעס)
כי כמו שארנינה קשתן אמרה:
(אני רואה שאני במצב רוח של ציטוטים היום :-)
"מאחורי כל צרחה יש צורך לא מסופק"!
~~~~~~~~~~~~
ואז...
כשעולות תשובות לשאלות הללו-
כבר אז...
את עשויה להבחין בהקלה ולו קלה,
רק מעצם השהייה עם מה שעלה,
כי כשאת ערה לצורך שלא סופק
את בעצמך כבר מספקת אותו לעצמך
למשל:
הוא } כועס בכל פעם שהיא לא עומדת בזמנים,
זה מכווץ לו את הבטן,
מכעיס אותו,
(ומתחת לכעס יש עלבון על חוסר התחשבות)
ואז, תוך כדי שהוא נותן לתחושה ולרגשות להיות
הוא נזכר שזה בעצם ממש מוכר לו מהבית בו גדל,
שם היה אח בכור ואחראי,
ולקח על עצמו להיות יד ימינה של אמא
שהיתה מבוגרת וזקוקה לעזרתו,
אמא שמאד הקפידה על עמידה בזמנים
והיתה כועסת כשהיו מאחרים.
את המסר שלה היה מעביר לאחיו הקטנים אז,
את המסר הזה הוא ממשיך להעביר לסובביו -
אשתו וילדיו היום,
עם אותו הכיווץ והכעס שלקח על עצמו מאמא
היא { מסתבר
שבכל פעם שהוא כועס עליה כשהיא מאחרת,
עולה בה תחושה של מחנק בגרון,
עצב ובלבול גדול
וכשהיא שוהה בתחושות
היא נזכרת שגם אבא שלה
שהיה אבא אוהב מאד אגב,
היה כועס מאד כשהיו מאחרים
וכשהוא היה כועס...
זה היה כל כך מפחיד אותה
שהיא היתה מאבדת פוקוס ומתפזרת
בדיוק מה שקורה לה היום
כשהאיש שלה כועס עליה.
כשהם מדברים ומבינים את זה,
וגם נושמים אל הגוף, שוהים עם הרגשות
משהו מהדבק שקיבע את הסיפור ההוא
מתחיל להתמוסס
אצלו קצת מהכעס מתפרק,
אצלה הבלבול מתאייד,
מתאפשרת הקלה ורווחה.
אז נשאר העניין הענייני
נקי מהמרבץ האמוציונלי שהכביד עליו ועליהם
ופתאום זה לגמרי פשוט
לבקש,
להתכונן מראש בלי הלחץ
ולהצליח לעמוד בזמנים.
~~~~~~~~~~~~
לרוב המריבה היא לא באמת
על מה שאנחנו מתווכחים
אלא על הצורך שנמצא מתחת לפני השטח
ככל שנצליח לעשות את ה U-turn הזה
שוב ושוב,
כך נרכך עוד ועוד שכבות הישרדותיות,
נחשוף ונתמיר דגמי חשיבה והתנהגות הישרדותיים
לכאלה שמאפשרים לנו רווחה
וחיבור אמיתי
ונצליח באמת באמת לדבר.
אז - גם נצליח בקלות
לפתור כל מה שפעם היה בעיה.
לחיי הכנות, הבהירות
והחיבור מלב אל לב שהן מאפשרות
פה בשביל להתרגש אתכם
כשאלה מתאפשרים,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
מקסים!
השבמחק