חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות אורית כהן רז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אורית כהן רז. הצג את כל הרשומות

יום שני, 1 בספטמבר 2025

לפצח את הלופ שהדינמיקה הזוגית שלכם שבויה בו

כל מי שנמצא בזוגיות ארוכת שנים

נתקל בתופעה הזו שאין מתסכלת ממנה -

שכאילו משכפלת את המריבות באופן כזה

שאותם הסיפורים חוזרים על עצמם שוב ושוב -

אותן המילים שלה { ובתגובה אותן המילים שלו },

אותה הוויברציה המוכרת שלו }

שמפעילה את הוויברציה המוכרת וחוזרת ונשנית שלה {,

שניהם נשמעים כמו תקליט שרוט

שהמחט נעצרה על השריטה ומתנגן לו אותו הניגון שוב ושוב,

אלא שהוא פחות ניגוני.. ויותר צורם ובעיקר מאוס על שניהם


ולמרות שזה נדמה לנו שהסיפור שלנו הוא יחיד ומיוחד,

האמת היא שלרוב נוכל למצוא שהוא תואם למדי

לאחד מתוך 4 דינמיקות גנריות 


כל לופ זוגי משתייך לאחת מהן יותר מאשר לשאר

והכרה בלופ הזוגי האישי שלכם

ובחלק של כל אחד מכם בתוכו

יכולה להיות בהחלט צעד משמעותי ליציאה ממנו


נכון, שלא פעם אנחנו שבויים בתוכו,

לפעמים בעיוורון זמני שמסמא את עינינו ומקשה על הזיהוי

(בעיקר על הצד שלנו שבלופ 😉)


ונכון שיש עוד דרך של הבשלה רגשית

שיש ללכת בה כדי להשתחרר מהלופ 

ובכל זאת, ההכרה והזיהוי הן צעד מאד משמעותי בדרך לשם,

לכן בחרתי להביא אותן בקצרה לכאן:


לופ #1

הוא זה שבין בן הזוג הנצמד לבן הזוג הנמנע

(כשבאופן מופלא שמטרתו לאפשר ריפוי - 

מי שנוטה להיות נצמד ימצא עצמו בזוגיות עם נמנע, בדיוק כמו בצמדים הבאים)

גם כשהכמיהה של שניהם היא לקשר בטוח, בו כל אחד מרגיש רצוי

ישנו במקביל פחד מאד גדול לאבד אותו.

פחד עד כדי חרדה שמובילה לאחד משני הקצוות -

או שיש נטייה לאחוז חזק (לכאורה כדי לא לאבד....

אבל מן הסתם לשם היא מובילה)

או שיש נטייה להימנע - כך שמלכתחילה אני לכאורה לא צריך לפחד

כי אני כבר לא פה.. 

בשני הקצוות יש לומר - מקנן הפחד ומשמר מצב הישרדותי

כשהנמנע יותר רציונלי

והנצמד יותר אמוציונלי

שניהם עם סיפור דחייה ונטישה וחוסר אמון באהבה בטוחה

ומהניסיון שלי - אוסיף ואומר שלא פעם הם מתחלפים בתפקידים...

ככל שהנמנע יימנע, האוחז יחזק את לפיתתו וההיפך.


לופ #2

הוא זה בו אחד מבני הזוג מרחיק את השני בעוד שהשני רודף אחריו...

כאשר הצורך של שניהם של אהבה בטוחה בגבולות גמישים -

להרגיש בטוח ביחד ולחוד.

אך לצד זאת מתקיים הפחד מהיבלעות מחד ומהיפרדות מאידך,

פחד שמשמר את המרדף הזה.

בעוד שהמרחיק יתרחק פיזית, יצטרך ספייס וזמן לבד,

הרודף יבקש יחד, יתלונן על "לבד" גם כשביחד.

דינמיקה שמתעצמת כל עוד כל אחד ב"תפקידו"

והמתח גובר למרות שלמעשה כאמור שניהם צריכים את אותו הדבר -

להרגיש בטוח ביחד ולחוד אך ההרגל ההישרדותי שלהם הפוך

וכמו כל הרגל הישרדותי - הוא לא מוביל לפתרון...

ואף מעצים את הקושי דרך הקונפליקטים שהוא מייצר.


לופ #3

הוא זה בו הנוקשה השתלטן זה שתמיד יודע וצודק

מתחתן עם זה שנוטה לרָצות, מבקש הנחיות, פסיבי אגרסיבי.

שניהם כמהים לנראות ומתלוננים שלא רואים אותם,

שלא מבינים אותם ולא קשובים אליהם.

כל אחד מהם רואה את עצמו ולא את האחר.

בלופ הזה לנוקשה יש הזמנה להתגמש תוך בניית אמון 

באפשרות שייראה ויתקבל כפי שהוא

ולמְרָצה - הזמנה לצמוח למקום אסרטיבי יותר, לשים גבולות,

מתוך אמון בראויות שלו למקום מעצם היותו.


לופ #4

מופיע כאשר החוסר שמניע את בני הזוג קשור למסוגלות,

אז התחרותי שצריך להיות מושלם ומונע מהחשש מכישלון,

מתחתן עם השיפוטי והמאשים שלו אותו החשש בדיוק אלא 

שנקט בכניעה במקום במלחמה (מתוך ה Fight/Flight/Freeze)

הכמיהה של שניהם היא להיווכח במסוגלות ובכוח שלהם

כשהפחד הוא לפגוש בבושה ובחוסר הערך מאי מסוגלות.

~~~~~❤❤❤❤~~~~~~


אלה הם 4 הדינמיקות השונות בקצרה ובהכללה,

הרגלים שסיגלנו לעצמנו לאורך השנים

כדי לפצות על חוסר כזה או אחר

כשמיד כשאנחנו נכנסים לקשר מחייב -

מה שהכי דומה לבית עבורנו - (!, נקודה ששווה לעצור רגע ולהכיר בה)

עולה אותו החוסר, משתקף בקשר הזוגי 

ומציף את הצמא למילויו.


כשאני מוצאת את עצמי למשל בלופ #1

כי אני יודעת לומר שיש לי הנטייה לאחוז ..

אני גם יכולה להבחין שהמניע של המרדף

הוא אותו פחד מנטישה ודחייה

ואז נפתחת האפשרות עבורי לעבוד על אלה,

לשחרר עוד ועוד מהפחד

ולאפשר לי להיות בתוך קשר מתוך בחירה ואהבה

ולא מתוך הפחד ותחושת החוסר בראויות לה...

כמובן שאם במקביל בן הזוג עושה את אותה העבודה

בכלל אנחנו על דרך המלך!


וכדי שתהיה לכם דרך מלך סלולה שכזו

שבה גם נגדיר את החלום הזוגי, את הרצוי לכם

וגם נזהה את הלופ הזוגי הייחודי שלכם

ונעבור דרך משמעותית להשתחרר ממנו -

אנחנו - אפרת יצחק ואני

מקיימות ריטריט זוגי ייחודי ויוצא דופן

בו במשך כ 8 שעות - 

נסלול את הדרך הבטוחה של כל אחד מכם החוצה מהלופ

ונניח את הבסיס לדרך המלך הזוגית שלכם

כזו שמאפשרת לשניכם להמשיך לצעוד יחד במסע הזוגי שלכם

מתוך בחירה ואהבה

כל זאת תמורת 735*2 ש"ח בלבד.

פרטים נוספים בלחיצה כאן

עוד 6 ימים למחיר המוזל בהרשמה המוקדמת!,

מספר המקומות מוגבל ל 5 זוגות בלבד.



(אם יש התלבטות או רצון להתייעצות, 

אפשר לפנות וגם להירשם גם בוואטסאפ 052-8892401)


פה בשבילכם


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:
~~~~~~~


~ ~ ~ ~ ~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com



                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~

 


💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

בתהליך זוגי פרטי מקוצר שמייצר שינוי מהבסיס
יום או יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 


 

יום שלישי, 24 בינואר 2023

על חרדות ופחדים אחרים 👀

שנים שסבלתי מחרדה מ... רוח ,

כן.. רוח, זו שנושבת ומעבירה אוויר ממקום למקום...


אמנם לא כל פעם שזו נשבה היתה מגיעה חרדה, 

אבל במצבים מסוימים, המשבים שלה היו מפעילים אצלי 

חרדה מאובדן שליטה.

יכול להיות שזה כבר ניסיון להסבר רציונלי של הדבר,

כי הרי זה די מוזר.. 

אני לא מכירה אף אחד אחר שחרד מרוח 


זאת אומרת...

חוץ מאבא שלי..


הסיפור הראשון שאני זוכרת בהקשר הזה היה כשהייתי בערך בת 7.

סיירנו בתערוכת הכלבים שהיתה נערכת בשבתות -

אז באשקלון ..( מסגירה את מניין שנותיי הרב :-)

ומה שאני זוכרת מהשבת ההיא, זו החרדה שהציפה אותי כבר שם.

היום אני יכולה לומר שאולי הרגשתי את זו שאבא שלי הוצף בה...


לימים כששאלתי אותו - 

סיפר לי על מקרה שלו כילד - בו נפל מסולם עליו טיפס

בזמן שנשבה רוח חזקה...

אולי זה הזרע שטמן בו את החרדה מרוח, ואולי לא רק..


בכל אופן,

שנים על גבי שנים, מידי פעם ובאופן בלתי צפוי,

היו מציפות אותי חרדות בסיטואציות בהן הרוחות סערו..


אני זוכרת למשל טיול אחד לכינרת, כשהייתי בצבא,

היינו אמורים לישון על החוף אבל הרוח היתה כל כך חזקה

שהחרדה שתקפה אותי "הכניסה אותי" למכונית,

שם ביליתי את הלילה - ולא שזה היה מקום מבטחים,

כי כל מי שהיה בכינרת יכול לתאר לעצמו 

את הטלטלה שהמכונית היתה נתונה בה במשך שעות הלילה הארוכות..


ואני מניחה שמכאן זה כבר די ברור 

איך זו היתלה וניהלה אותי בכל מיני הקשרים.


בין היתר יש לי לא מעט זיכרונות של חרדות 

שהתעוררו סביב ימי הולדת שחגגנו בחצר,

כשברובם החרדה בכלל הופיעה כמה ימים קודם, 

מעצם המחשבה פן ינשבו רוחות,

ודי היה במחשבה כזו כדי להטיס אותי אל סיוטי החרדה..


כך, סבלתי ממנה לאורך שנים רבות בהן 'אין לי מה לעשות',

אין למי לפנות - כי התחושה היא כזו שאף אחד לא יכול להציל אותי,

אלא רק לחכות שהגל יעבור.

ואפילו את זה לא באמת ידעתי לומר אז,

רק הייתי מתכווצת במצוקה ללא נשימה.


אבל, 

ב 20 השנים האחרונות,

מאז שהתחלתי לחזור לעצמי :-)

למדתי אינספור דרכים, כלים ואפשרויות

שלא רק מרגיעות אותי בזמנים שהחרדה מגיעה,

אלא אף יצרו מצב בו היא כבר לא מגיעה.. (!)

~~~~


היום אני יודעת לומר שחרדה 

היא כמו פקעת של אינסוף פחדים לא מודעים ולא מעובדים,

הצטברות של רגשות מודחקים בכלל - ופחדים כאמור בפרט,

שכל כך קשה לנו להרגיש אותם - שמנגנון ההדחקה 

דוחק אותם פנימה פנימה למעמקינו.


כך הוא 'מציל' אותנו מלפגוש 

את מה שנתפס בעולמנו הפנימי כבלתי נסבל.

ובתקופות מסוימות בחיים, במיוחד כשאין תחליף בצורה של הכלה וחיבוק -

טוב שכך..


אלא שלאורך הזמן,

ההצטברות הזו גועשת ורועשת ומידי פעם - 

מתעוררת ה"מפלצת הרדומה" הזו ומגיחה כחרדה. (או דיכאון)

~~~~~


ולמה אני מספרת את הסיפור הזה?

אני פוגשת בקליניקה אינספור אנשים שסובלים ממנה - מהחרדה,

ומי כמוני יודעת - שהסיפור הפנימי (השקרי) הוא  - 

שאין מה לעשות

ואין מוצא, אלא להיכנע לה


אלא שזו לא האמת. וכמי שמכירה את המצוקה הזו -

אני מרגישה צורך להכריז ולומר -

כדי שכל מי שרוצה לשנות את המצב - ידע:

זה אפשרי לגמרי להשתחרר מחרדה.

ואני יודעת זאת גם כי על בשרי התנסיתי -

וגם על סמך התהליכים שבהם ליוויתי אנשים שסבלו ממנה - והשתחררו לחופשי :-)


ואם עשרות אנשים שליוויתי בדרך הזו הצליחו להשתחרר מהחרדות,

כנראה שעוד הרבה יכולים!

~~~~~

כל מי שסובל מחרדות מכיר אמירות של הסובבים אותו שמנסות להרגיע,

לשכנע, ולהסביר שאין בה צורך - בחרדה,

"ממה את פוחדת? הרי זה מופרך ולא הגיוני.." הם יגידו 

ולמרות שזה נכון... 

הרי שלא רק שאמירות כאלה לא ירגיעו,

הן עשויות אף להחמיר את המצב -

כי מי שסובל מהחרדה יבין יותר ויותר שלא מבינים אותו

ובשלב מסוים יפסיק לשתף במצבו - 

כך שלא רק שימשיך לסבול מהחרדה-

הוא יישאר אתה לבדו..


חרדה מפעילה את המערכת שלנו בצורה הכי ראשונית.

השכל לא 'מדבר' אליה.

לכן אין טעם בדיבור רציונלי שכזה.

ובטח ובטח שככל שנילחם בה - היא תילחם בנו בחזרה ותתחזק

(כמו כל דבר בטבע)

~~~~~

מה שקורה לנו אנרגטית בזמן של חרדה -

יש ניתוק מהשורש (המרכז האנרגטי ה1) - מהבסיס שלנו - מהאדמה

ובו זמנית יש ניתוק מהכתר - המרכז האנרגטי ה 7 - מהרוח

ואנחנו בתחושה של ניתוק, בה אנחנו לבד בעולם

מן "אמאל'ההההההה" צורח שכזה..


לכן מה שיכול לשנות את המצב הוא קרקוע וחיבור.


אך כל העניין עם חרדה הוא שבגלל הלבד הזה

ועוצמת התחושות והרגשות,

זה נורא קשה ומאיים להצליח להתקרקע ולהשתחרר ממנה בעצמנו.

נדרשת לנו עזרה מקצועית מבחוץ

ממי שיכול לכוון, ללמד, לשחרר את המיותר

ולהחליף את הר הגעש הפנימי הזה

באדמה יציבה.


לאחרונה התחלתי לעבוד אנרגטית עם "מטה הכסף~קסם" (פרי יצירתה של אורית כהן רז)

כלי אנרגטי אותו אני משלבת בסיקוונסים של הילינג קריסטלי

שיש לו גישה ישירה לתכנים המוצפנים בעומקינו

ואפשרות לקצר לנו תהליכים ולשחרר אותנו ממצוקות בכלל -

וזו - החרדה בפרט.

אם את~ה מכיר~ה מישהו שסובל~ת מחרדה

ורוצה להשתחרר ממנה,

התוכן הזה יכול להיות לו לעזר רב

ואפילו לפתוח לו אפשרות חדשה שלפתע נראית באופק.


"היה לי שבוע ממש טוב!" (היא אמרה לי אחרי 3 פגישות)

    או 

"את לא מבינה אני ממש הצלחתי לעבור את הטיסה הזו בלי חרדה" (וזה קרה אחרי 4 בלבד)

הן רק שתי דוגמאות פיציות מהימים האחרונים

ויש עוד אינספור שכאלה!


זה אפשרי,

החיים יפים ואנחנו פה בשביל ללמוד איך אפשר ליהנות מהם,

תוך כדי יצירה משמעותית ומימוש


פה בשבילכם,

אפשר לפנות במייל galitel2@gmail.com

או בטלפון 052-8892401

גם למקרים פרטיים וגם למקרים בהם החרדות מערערות את הקשר הזוגי-משפחתי.

(הסישיינים הם בקומביניציה משתנית של שיחות, מגע וטיפול אנרגטי ללא מגע)


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

כך שתוכלו לחזק את האהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים




יום ראשון, 12 בספטמבר 2021

למה זה בעצם נפלא שאנחנו רבים?

 הקשר הקרוב הראשון של כולנו היה הקשר עם אמא ואבא,

שהחל עוד כשהיינו ברחם,

ונמשך אחרי הלידה בהיותנו תינוקות חסרי אונים,

נתונים לחסדי הטיפול שנקבל מהדמויות המטפלות בנו

טיפול שבמידה כזו או אחרת היה חסר או עודף

סביב סוגיות שונות שחזרו על עצמן לאורך חיינו.


וכשאני מדברת על חוסר או עודף, אני מתכוונת לכך

שהיו לנו צרכים שלא תמיד נענו במידה המדוייקת לנו

על ידי הדמויות שטיפלו בנו -


לפעמים כי לא ראו אותנו מספיק,

למשל כי היו עסוקים וטרודים בענייני היום יום,


לפעמים כי השתיקו אותנו ולא איפשרו לנו לבטא

את עצמנו, את הרצונות שלנו, את הרגשות שלנו -

כשאלה "התנגשו" עם אלה שלהם 

ו/או עם הנורמות החברתיות המקובלות,

לדוגמא:

כשחזרו ואמרו לו "תפסיק לבכות מה אתה תינוקת?"

מסר שלימד אותו להפסיק להרגיש ולא לבטא את הרגשות שלו..


וזו רק אחת מאינספור אפשרויות לצרכים שלא נענים

ולהשפעה של כך עלינו -


ככל שהחוסר (/עודף)  חוזר על עצמו,

נמצא את עצמנו בונים מנגנון הישרדות 

שמאפשר לנו להתאים את עצמנו -

כן... תוך כדי שאנחנו מוותרים על חלקים שלנו... -

העיקר שנקבל אהבה,

שהרי - במיוחד כילדים - אנחנו תלויים בה.


למשל כשהמסר הוא 

אסור לבכות > (משמעו) אסור להרגיש (כי לאן יזרמו הרגשות אם אסור לבכות?) > 

מה שעשוי להוביל ליצירת מנגנון ניתוק, 

שכן ניתוק ושכלתנות מאפשרים לי להתאים את  עצמי להתנייה

ולִזְכֹּות (אולי) באהבה


כך אנחנו יוצאים מבית הורינו, עם מיני קונפליקטים פנימיים:

מחד עם תסכולים רבים על חוסר הקשב לצרכים שלנו, כגון:

חוסר ההקשבה/ חוסר הנראות/ חוסר הלגיטימציה להיות מי שאנחנו וכו'..

ומאידך עם מנגנונים שבנינו והתאמנו את עצמנו להסתדר לכאורה,

כלומר עם הרגלים שמשמרים את התסכולים ההם -

ולמעשה שומרים אותנו רחוק מעצמנו


כי אם אני הייתי צריכה שיראו אותי

וכשזה לא קרה סיגלתי הרגלים של הימנעות

על מנת לא לפגוש את כאב הדחיה שהתעורר כל פעם שלא ראו אותי,

כל שכן שגם היה אסור לבכות -

לכן ההרגל כולל ניתוק רגשי שמאפשר לי להמשיך להתנהל לכאורה

אך במרחק גדול מהלב שלי,

עם מנגנון כזה - אני למעשה משמרת את התסכול,

מעצם ההימנעות - אני לא רואה אותי

וגם אם רואים אותי אני נמנעת מלהרגיש,

נמנעת מלתת להיכנס לעולמי,

מה שלכאורה מגן עלי,

אך למעשה משחזר תמידית את חווית הדחיה.


מיני מנגנונים גאוניים

שאכן הצילו אותנו בשנות ילדותנו,

אך היום רק משחזרים את אותו הכאב בדיוק...


אבל.. והנה הפאנצ' (!!)

בדיוק בשביל זה התכנסנו, נפגשנו, התאהבנו זה בזו ❤


כשאנו מתאהבים, תת המודע בוחר לנו בן זוג כזה

שיודע במדויק ללחוץ לנו על הכפתורים ההם,

אפשר לומר במילים אחרות -

שחָוָוה חוסרים דומים לשלנו

רק שמנגנוני ההגנה שלנו עשויים להיות הפוכים


למשל אם אני נמנעת מקרבה,

אני עשויה למצוא את עצמי בזוגיות עם מי שמשתוקק ודורש אותה

שנינו מונעים מחווית דחייה ~ נטישה

אחד בורח כדי לא להרגיש שוב ושוב נטישה 

(כמובן שזה רק מקבע את החוויה ומשחזר אותה שוב ושוב)

והשני נאחז כדי שלא יינטש

(גם זה מן הסתם מנגנון שמשחזר ומביא סוֹפֶי סיפור ידוע מראש של נטישה)


ואז אנחנו רבים -

כל פעם שאני נעלבת שהוא לא רואה אותי -

אני מתרחקת...

(לא משנה שגם אם היה רואה לא באמת הייתי מתמלאת מזה כי אני נמנעת.. )

מה שמוביל אותו להתלונן ולדרוש עוד יותר קרבה,

דורשנות ותובענות שמתובלות בהאשמות 

שמן הסתם רק מרחיקות אותי יותר,

ואנחנו מתדרדרים מטה במדרון חלקלק ותלול...


רגע רגע, זה לא הפאנצ'...


הפאנצ' הוא 

ההבנה - שבעצם הקשר הזוגי יכול להיות גשר לתיקון שלנו


מן הסתם השלב הראשון של התיקון

הוא המצב האוטומטי שחושף את מנגנוני ההישרדות שלנו

וכל עוד אנחנו מופעלים מהפצע -

זה רק מגרה אותו וזורה עליו עוד מלח -

קרי - המריבות שלנו


אבל!

כשאנחנו מבינים,

שהמריבות שלנו בעצם מעלות על פני השטח ולו חלקיק מהכאב -

ובזכותן נחשף בפנינו שער דרכו נוכל להיכנס ולרפא


כי התסכול כמו שדר' הנדריקס אוהב לומר

הוא הצמיחה שלנו שרוצה להתרחש-


בכל פעם שאתם רבים,

בכל שיחה שמגיעה ל dead end

במיוחד באלה שחוזרות על עצמן 

(ואגב לא משנה אם המילים והנושא חוזר על עצמו

או רק המנגינה ...)

יש שכבה נוספת של אמוציות שמנהלות את המריבה

שנמצאת מתחת לשכבה המילולית

או כמו ששמעתי את ארנינה קשתן אומרת -

ישנה השיחה הלא מדוברת שמנהלת את המערכה

וזו צופנת בחובה עולם קסום ומלא בתובנות, רגשות, תחושות

שמוביל ישירות ללב שלנו

ומאפשר לנו לגעת בחלקים הרכים שמאחורי חליפת ההישרדות,

מבעד למנגנונים האוטומטים

ולהרוות את הצמא ❤


ככל שאנחנו מצליחים להגיע לעומק שלנו -

גם מתאפשר ריפוי לחלקינו הילדיים

כלומר המקומות שחוו חסך כלשהוא "מתמלאים"

וגם מעמיק החיבור בינינו לבין בן הזוג

זאת אומרת שבזכות המריבה

אם וכאשר אנחנו לומדים איך לעבור לשיח מודע,

(שזה בדיוק מה שנלמד בקבוצת הלימוד לזוגות

שתקפיץ את הזוגיות שלכם לרמה הבאה

(כן... כולל ההעמקה המופלאה הזו))

אנחנו לומדים לנהל את המצוקות שלנו,

כך שבהמשך - וזהו תהליך שלא קורה ברגע

ובכל זאת בהחלט מורגש ביום יום כבר מההתחלה -

יותר ויותר חלקים מחליפת ההישרדות מתייתרים לנו

פחות ופחות אנחנו דורכים אחד לשני על הכפתורים,

מה שאומר שהשיח בינינו הופך למכבד, ממלא, נוכח,

ו... הללויה - הלב מסכים להיפתח.


כל מריבה הינה הזדמנות לריפוי -

אישי - של מה שעלה אצל כל אחד מכם והוביל למריבה

וזוגי - של החיבור ביניכם שנוצר כשאתם מעזים לחשוף את החלקים הרכים

להבין את הקושי,

אפילו להצליח לעמוד בנעליים של האחר

ולגלות אמפטיה והתחשבות

תוך כדי השיח ובכלל.


כי בעצם,

כולנו רוצים שיאהבו ויקבלו אותנו בכל תנאי,

כולנו צמאים שיראו אותנו בעיניים טובות,

ככה, בדיוק כמו שאנחנו


ובזכות התזכורת מבן הזוג

שקיבל מסר מכאיב דומה לשלנו

וכמונו רגיל גם להמשיך ולהעביר אותו (גם אלינו)

אותה תזכורת שבאוטומט דורכת את חליפת ההישרדות שלנו,

כשאנחנו לומדים איך -

מאפשרת לנו להגיע לאותו הכאב ולרפא אותו

מאפשרת לנו להעניק לעצמנו הילדי 

מנקודת המבט של החלק האימהי שבתוכנו -

את אותה אהבה וקבלה בכל תנאי ❤


ומשם גם להעניק אותה הלאה - הללויה - גם לבן הזוג

ואיזה נפלא זה כששנינו לומדים את הדרך הזו

ועושים את המסע הזה יד ביד


ביחד כמו מקפצה

נוכל להיפרד מהזוגיות של הקבצנים 

ושבה אנחנו דורשים ותובעים מהאחר כל מה שלא קיבלנו

בתוענה לא מילולית שעכשיו לעומת הילד שהיינו - 

אנחנו חזקים ויכולים לדרוש ולהאשים -

מה שמן הסתם לא עובד לנו...

להיפרד מהקבצנות שמשמרת את התסכול


ולעלות לרמה הבאה -

לזוגיות גורמה - הללויה -

שבה יש הקשבה, קבלה, חמלה לעצמי

מה שמאפשר לי להעניק מאלה גם לאחר!


את הדרך לשם אנחנו עושים

בעזרת שני כלים מופלאים -

האחד זוגי - והוא דיאלוג אימגו

והאחר שמלמד אותנו ריפוי עצמי

שנקראת ת.ל.מ גוף נפש - מבית מדרשה של אורית כהן רז

כלי מופלא שעושה קסמים ומשחרר מאתנו

את התסכולים שמנהלים אותנו 

כשזה תכל'ס מורגש בכל הרמות -

בגוף אפשר לחוש בשחרור פיזי,

רגשות מתפוגגים ומתנקים,

דפוסי חשיבה בהירים ופתוחים יותר זמינים לנו

ואמונות מותמרות לכאלה שמשרתות אותנו.

ריפוי אמיתי שמורגש ביום יום 


ולך ולכם יש הזדמנות פז להיות חלק מזה

בקבוצת לימוד קטנה של עד 8 זוגות

בה אעביר את כל התכנים שקריטי להבין

ונעבור תהליכים מְשָנֶי חיים

כך שכל אחד מכם והזוגיות שלכם

עולה לרמה הבאה


כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever עד כה!


כל הפרטים על הלימוד בלחיצה כאן


בכל מקרה יש לכם 100% אחריות,

אם אחרי שעה מתחילת המפגש הראשון

משהו לא מתאים לכם - אתם משוחררים

ובלי שאלות או צורך להסביר - מקבלים את מלוא כספכם בחזרה!

ואני מציעה זאת כי אני יודעת מה הערך של הדרך שנעשה יחד

ויחד עם זאת - 

היא לא מתאימה לכולם,

לכן אחרי טעימה ממנה - אני משאירה את הבחירה בידיים שלכם.


כי אתם יודעים בעומק לבכם

הכי טוב מה טוב לכם,


אם יש לך תחושה שזו עשוי להיות המקפצה שלכם,

הירשמו בלחיצה כאן

ונתראה אוטוטו

כן.. כדי שהשנה הזו תהיה הכי טובה שהיתה לכם ever  עד כה!


גמר חתימה טובה

וחגים שמחים


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


יום שישי, 2 בספטמבר 2016

איך היתה החופשה הזוגית שלי הקיץ הזה ?

כל כך רציתי לנסוע באוגוסט לחו"ל עם המשפחה...
סגרתי שבוע ביומן והתכווננתי לשם -
הורדתי את חוליו, והייתי עם היד על הדופק,
היו לי כמה אופציות ליעדים, תקציב אפשרי בגדול,
וחיכיתי..



הצצתי מבעוד מועד וראיתי שבטיסות שברגע האחרון
יש אחלה מחירים - אפילו 99$ לאדם למרות שכבר חופש..

אחוזת התרגשות חיכיתי לרגע שיהיה מספיק אחרון
בשביל התאריכים שהיו נוחים לנו..

הגיע הרגע לצייד הטיסה שלנו,
חוליו הפך להיות בשבילי סוג של סידור או תהילים -
כזה שפותחים בו השכם והערב, ועוד כמה פעמים בין לבין..



אממה..

ברגע אחד (כן, כנראה רוב עמישראל תכנן על אותו השבוע..)
החליפה בחוצפה הכתובת "אזלו כל הטיסות"
את כל היעדים שהיו שם רגע קודם.

לא האמנתי..

אבל אני, כמו שאני – לא מוותרת, אופטימית, מקווה שימצא פתרון -
ממשיכה לנסות,
"אולי רומניה ?" אני שואלת, ונענית בשלילה..
ומיום ליום, החלון שיועד לטיול הזה - הולך ומתקצר..
"שלושה ימים הולך ? " אני ממשיכה להתעקש..
עד.. שהבנתי שזה לא יקרה .
לפחות לא בשבוע הזה..

ותוך כדי שאנחנו בחופש אבל לא טסים..
אני מוצאת את עצמי עובדת,
כי מה זאת אומרת ?
איך אני יכולה להרשות לעצמי לא להיות בחופשה וגם לא לעבוד ????

ואז...
בשיחה שביני לביני, משהו התבהר לי -

-          " הרי מה היינו עושים עכשיו בכרתים ? "  שאלתי את עצמי,
-          "היינו קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר טעימה,
הולכים לים, נחים, משחקים,..." עניתי לי
-          " אז למה בעצם שלא יהיה לנו כרתים כזה פה ? לפחות בינתיים.. כל עוד אין טיסות שמתאימות.., זה די דומה, יש לנו אחלה בית, האמת יותר טוב מכל צימר שנמצא,
חוף סבבה וקרוב, אוכל בריא וטעים, יאללה .. "



וכך "נכנסתי לשמחה" שציפתי מחופשה בכרתים להכניס אותי אליה
ונתתי לה להישאר אתי אפילו שאנחנו בבית..
והאמת שהיה ממש כיף,
ים, מוזיאונים, הצגות, אוכל מעולללה, ובעיקר שמחה וחופשששש



אז נכון..
לא תמיד, שלא לומר – לרוב, זה לא קל ליישם כזה,
בטח לא כשמדובר בתחושות שביני לבינו.
לרוב, אנחנו נותנים משקל על מה שמחוצה לנו
כאילו הוא שאחראי לתחושות שלנו –
ומחכים ל 'חופשה בכרתים',
מצפים ל 'חיבוק ותמיכה',
נפרדים מבן הזוג כדי 'להשתחרר'..

כשבעצם בעצם, העניין האמיתי הוא להצליח ולהרשות לעצמי
להתחבר אל התחושה בלי לצפות שהחוץ יאפשר לי אותה...

לא, זה ממש לא קל..
לא רק שזה לא טבעי לנו,
ממש זורם לנו בדם ההרגל למשל לצפות מבן הזוג שיתמוך כדי שיהיה לי טוב,
או לבחור להיפרד ולעזוב כדי שיהיה לי סוף סוף שקט וכו'..

ושלא תביני אותי לא נכון,
אין לי כל כוונה לוותר על נסיעות, טיולים, חיבוקים ותמיכה,
אלא רק על התלות בהם.

והיופי הוא שככל שאני מצליחה להשתחרר מהתלות הזו
וליהנות מהחופש ביום יום, או ליהנות מהרכות שלי אל עצמי או
ליהנות מחופשיות בתוך הקשר הזוגי,
כך אני מוצאת שאלה 'מגיעים אלי' בקלות יותר גם מן הסובבים אותי.

זה תהליך, פנימי, שמאפשר לנו יותר ויותר לממש את הכמיהות העמוקות שלנו
ולהגשים אותן בחיינו.

אחת הסיבות שזה קשה לעשות את זה לבד היא שאנחנו שבויים בהרגלים שלנו,
כמו שיהודית רביץ שרה "מה שרואים משם .. לא רואים מפה .."
לכן חשוב שמישהו מקצועי שיודע את הדרך יעזור לי להגיע לשם..

עוד סיבה ללמה זה קשה, היא שכגודל הכמיהה – כך גודל הפחד..
ולכן מצד אחד אני מאאאאאד רוצה למשל רכות בקשר הזוגי שלי
אך מצד שני אני מאאאאד פוחדת להתמסר במידה שתאפשר לי ליהנות מרכות שכזו..
וגם עם הפחד הזה.. קל יותר להתמודד כשיש מי שמנחה מהצד..

אני פה בשביל מי שבשל לצעוד בדרך למימוש הכמיהות העמוקות שלו
בתוך הקשר הזוגי ובכלל..

ולמי שלא, בינתיים שווה לתרגל :
בכל פעם שאני מצפה/ מחכה/ מתלוננת ש "הוא לא .." או "למה הוא כן.. "
בכל פעם כזו להחזיר את תשומת הלב פנימה, אלי,
לבדוק מהו הצורך שגועש בתוכי,
להקשיב, להיות , להכיל,
עד שמשהו אחר מתאפשר שם.

לחיים מלאים בשמחה וסיפוק והגשמה
אמן

שבת שלום

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



יום שני, 12 באוקטובר 2015

"לא האמנתי שיומיים יכולים להשפיע כל כך על הזוגיות שלנו.." + הסוד של הזוגות האוהבים


אחרי החגים כבר פה.. ויכול להיות שהחזרה לשגרה
מאפשרת סוג של מנוחה מהחיכוכים שפה ושם התעצמו במשך החגיםםםםם
למרות ש.. כן - היא יודעת גם להעצים אותם..
כך או כך היא לא באמת פותרת את הבעיות

לא נעים להודות אבל ההבטחה הזו ש "הזמן יעשה את שלו" הינה הבטחת שווא..
ומה שלא נפתר, ממשיך להצטבר מתחת או מעל לשטיח..

זה נכון שבקטעים של "מתחת לשטיח".. יש לנו שקט זמני
ואנחנו במן תחושה (אשלייתית אמנם אבל בהחלט ככה מרגישים) שאפשר להירגע

אבל אז.. כך או אחרת, מתי שהוא (בדרך כלל בזמן הכי לא נוח) הם מתפרצים שוב..

אלה שכשרואים אותם בסרט, במסעדה או במפגש חברתי
הם מחויכים וצוחקים ונוגעים זה בזו ברכות כאילו רק אתמול שבו מירח הדבש..



אז אצל חלק מהם זה רק נראה ככה כלפי חוץ..
לא אחת התפעמתי מזוגות "אוהבים" כאלה ואז גיליתי שהם בכלל בהליכי גירושין..

אצל האחרים – אלה שמה שנראה בחוץ זה על אמת
זה קורה כי עלו על דרך זוגית מודעת -

יחד אנחנו מזהים את הריטואלים הזוגיים שלכם –
איך את מפעילה אותו, איך הוא לוחץ לך בדיוק על הכפתורים הכי רגישים
אז - גם התמונה מתבהרת ואנחנו מבינים את הכוחות הפועלים..
אבל גם – וזו הסיבה שהיומיים הללו כל כך אפקטביים,
שהם מייצרים שינוי אמיתי שמחזיק לתמיד
אנחנו מעבדים ומרפאים באופן כזה שהכפתורים כאילו פחות לחיצים

המשמעות היא- שחלק מהעניינים שלכם יעלמו לגמרי וכלל לא יופיעו שוב (!!)
וחלקם האחר – לכשיתעוררו – תוכלו לנהל אותם.
גם מעצם היות הכפתורים פחות לחיצים
וגם מעצם זה שאתם יוצאים עם כלים נפלאים שזמינים עבורכם כשנדרש.

ואז –
כל היום והלילה נראים אחרת,
כאילו יש לכם יותר אויר לנשימה,
החיוך והחיבוק הזה שפתאום נמצאים שם בשבילך
מאפשרים להרפות מהלחץ והסטרס,
ומי כמונו הישראלים יודע להעריך כמה זה יכול להפוך את כל היום (והלילה)
ולהשאיר לנו חיוך מרוח על הפנים

מתוך הידיעה שיש מי שנמצא פה בשבילי. באמת.
לא רק כי חתמנו על כתובה ובינתיים אנחנו יחד
(למרות שלפעמים לא ממש אפשר לקרוא לזה "יחד")
אלא כי התחדש שוב החיבור מהלב שלי אל הלב שלו !

אגב - בכזה חיבור – גם מעשה האהבה הופך עילאי ונשגב..

זהו חיבור שהולך ומשתבח מיום ליום ..

אני מדברת על חוויה זוגית שלא שכיחה בנוף הזוגות שאנחנו מכירים
שמתאפשרת כשעושים את הדרך הנפלאה הזו יחד.

אם זה הזמן הנכון עבורכם  כזוג –
למקפצה הזו לזוגיות שתמיד חלמתם לכם
זה אפשרי וקל יותר מאי פעם !

מה שצריך זה רק לומר  "I do !"
ואז - יומיים ואתם שם !



מאחלת לך חזרה לשגרה מהנה וקלילה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהובת למקומן.

הטעות שרוב הזוגות עושים כשהם מנסים לפתור מריבות...

או: על המהפכה ההיסטורית בהבנת הסבל והדרך לחיבור מחדש: (מבוסס על הספר החדש של דר הנדריקס - Doing Imago Relationship Therapy) אם נסתכל אחורה ע...