חפש בבלוג זה

יום רביעי, 29 באפריל 2020

איך כדאי לפעול כשהוא } רוצה יותר ממנה }{ ?


את התשובה לשאלה הזו,
וגם ממה נובע הפער הנפוץ הזה?
ובעיקר -
מה אפשר לעשות על מנת לגשר עליו?
אני מביאה מתוך ריאיון של Hellen Hillix
עם Jonathan Robinson

Jonathan Robinson פותח בכך שעבורו
מפגש מיני ועל אחת כמה וכמה מיניות מקודשת
היא משהו שהוא רחב יותר מסקס,
יכול להיות מפגש באנרגיה מינית בין שני אנשים -
הוא אומר -
כלל מבלי שיגעו אחד בשני.
הכימייה הזו עשויה להיות מורגשת באוויר,
בין אם אנחנו משחקים אתה ובין אם לא,

הוא ממשיך ומתייחס לכך שבמקרים רבים
קורה שהגבר רוצה יותר סקס מהאישה,

(נכון שישנם מקרים הפוכים בהם היא רוצה יותר ממנו,
ההתייחסות כאן היא לאלה בהם הוא רוצה יותר ממנה)

לטענתו הסיבה נעוצה בחוסר במגע
בעיקר בגיל ההתבגרות,
שיכול להוביל לעד כדי אובססיה למין
מתוך הבלבול שמייצרת חווית החוסר.

כבני אנוש המגע הינו צורך בסיסי לנו,
חוסר טוטלי במגע יכול להוביל לעד כדי מוות

ומתוך חוסר במגע נוצרות (גם) אובססיות מיניות.

למעשה הוא מוסיף ואומר,
מתחת למה שנשמע "אני צריך יותר סקס"
או
"מתי שוב נשכב??"
בעצם ישנו צורך עמוק יותר,
אולי במגע,
אולי בחיבור,
בנראות...
צורך שמאפשר לנו מילוי צרכים רגשיים

הוא מציע במקרה שזה קורה ועולה תסכול
אצל אחד הצדדים שרוצה יותר מהשני
להעמיק ולבדוק תוך שיתוף האחר:
"מה שמתחת לצורך שלי לשכב אתך הוא..."
או
"הצורך העמוק שלי שמסתתר מאחורי הרצון בסקס הוא..."

וגם הוא מציע להוסיף לשיחה הזו שיתוף כמו:
"5 דברים שאני אוהב וממלאים אותנו
כשאנחנו עושים אהבה הם..."
ו:
"2 דברים שלא ממש עושה לי את זה הם..."

עצם השיח על הנושא
מאפשר להיפתח יותר זה לזו
ולהמיס התנגדויות שהדורשנות
שלעיתים "למה אנחנו לא שוכבים מספיק"
עלולה להעלות.

Jonathan Robinson קרא לצרכים הרגשיים
שנמצאים מתחת לצורך המיני
"3 ה A" 
("The 3 A")

בספר שלו Communication miracle for couples
הוא אומר שלמעשה כולנו רוצים (אולי צריכים)
את אותם הדברים - הלא הם 3 ה A:
 Acknowledgment
   Appreciation
Acceptance
ובעברית כמעט 3 ה ה' :-) :
הכרה
הערכה
וקבלה

Jonathan Robinson מתייחס להכרה כצורך הכי חשוב,
בשבילו הכרה זה אמפטיה
שזה אומר קבלה של החוויה שאני עובר כרגע
כלגיטימית

לא כמו שלרוב אנחנו מנסים
לתקן את המצב או לשנות אותו
למשל כשמישהו מספר לנו שהוא כועס..
במקום להיות אמפטיים ולתת לגיטימציה
לתחושות ולרגשות שלו,
רק להקשיב ולהוסיף אולי כן, אני מתאר לעצמי ש..
לרוב אנחנו מנסים לעזור לו לפתור את המצב..

קבלה - לקבל את מי שהוא כפי שהוא
בלי לנסות לשנות אותו

אנחנו כן עושים זאת -
נוטים לקבל כפי שהם תינוקות,
וגם בעלי חיים,
אבל מעט מאד עושים זאת עם בני זוג

למעשה,
לרוב אנחנו מדברים בשפת השיפוט והאשמות
ולא בשפת האהבה
זו שעובדת

הכמיהה העמוקה שלנו היא לחיבור,
זה המנוע שמחייה אותנו,
אנחנו שמחים יותר חיוניים יותר ואופטימיים יותר
ככל שאנחנו מצליחים להיות בחיבור
לבני הזוג ובכלל.

פורנוגרפיה למשל -
כך הוא אומר
נותנת לנו אשלייה של מילוי חיוניות שכזו
רק שהיא לזמן קצר יחסית
וגם לא מגיעה לעומק שחיבור אמיתי כן מוביל אליו.

כך גם סמים למיניהם

יש להם אפקט של עליית החיוניות
אבל כמו לפורנוגרפיה
חסרונות רבים.

ככל שנלמד מה באמת באמת מזין אותנו
בעומקים שלנו
למשל
מגע,
שיח עמוק,
חיבור עמוק,
אהבה,
מעשה אהבה מקודש

כל אלה ממלאים אותנו לאורך זמן ארוך הרבה יותר


אפשר להשוות את זה לאכילה -
כשאנחנו רעבים אפשר לאכול המבורגר
אבל אז נהיה רעבים שוב 50 דק אחרי כן,
לעומת זאת אם נאכל ארוחה מאד מזינה,
ההזנה לגוף תהיה כזו שתשאיר אותנו
שבעים זמן ארוך הרבה יותר.

ככל שהמילוי הוא "סינטטי" ומהיר
כך זה משאיר אותנו ריקים וחסרים
ואף מכורים למילוי הזה
אך ברעב מתמיד

ואת הריאיון הוא מסיים בהמלצה:
לקחת סיכונים קטנים
כדי לשמור על הכיף

להעז כל פעם קצת
להחמיא יותר,
להעמיק את התקשורת,
לספר על עצמי...
או כל דבר אחר
שעבורך הוא סיכון קטן ומרגש
~~~~~~~~~~~~

אהבתי ❣❣
יש פה בהחלט כמה פנינים!

מה אוסיף?:
לחיי האהבה,
הרגישות,
וההסכמה להיראות -
להיות מי שאני  -
מתוך חיבור לעצמה שלי
ויחד עם זאת גם לפגיעות ולרגישות שבי

אמן!

פה בשבילך
בשיחות וידאו בוואטסאפ/ זום סקייפ
אישיות או זוגיות
כך שנוכל לצמוח אל מעבר
למעצורים שעומדים בינינו
לבין עצמנו האותנטיים,
בינינו לבין חיי רווחה ממלאים ומשמחים!

לחיצה כאן: galitel2@gmail.com
מובילה ישירות לתיבת המייל שלי

להתראות!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

יום ראשון, 26 באפריל 2020

אם חרדות מציפות אותך בימים אלו, זה בשבילך

פחדים וחרדות אינם נדירים בתרבות בה אנחנו חיים,
בה באיזה שהוא אופן שלא מזין ולא לטובתנו הגבוהה
יש (יותר מידי) מקום לסטרס, לחץ והפחדה.

לא אכנס ללמה זה קורה,
אלא אתייחס בעיקר לשאלות –
האם אני נותנת לזה לשטוף אותי ?
האם אני לוקחת חלק ב"חגיגה הזאת" ?
ואם כן – מה שעשוי לקרות לנו בלי משים בקלילות –
האם זה מזין אותי באמת?

אני כותבת "באמת"
כי יכול להיות שיהיו מיני הצדקות להישאר פתוח לכך
ולאפשר לסטרס להפעיל את המערכת שלי –
מתוך צורך להיות בשליטה
(ופה שווה לבדוק האם כשאני שומע חדשות ולכאורה בשליטה -
אני באמת יותר בשליטה?
או שדווקא התכנים הללו מחלישים אותי?)

ויכול להיות שההצדקה תספר את
הצורך "לא להיות אסקפיסטית" –
להיות בעניינים ולדעת (שגם נובע מהצורך בשליטה)

וגם יכול להיות שתהיה סיבה אחרת,
או שלא תהיה שום סיבה מודעת
פשוט נמצא את עצמנו בעין הסערה.

לא משנה מה הסיבה,
נכון יהיה לנו להיווכח בה אם קיימת
ולצידה לבדוק  - האם באמת המצב בו אני נסחפת לשם
בין אם באופן אקטיבי ובין אם פסיבי –
האם זה לטובתי?


ואם לא...
אם הצטברות הסטרס והפחד
כבר הגיעו לרמה של חרדות
שלא נמצאות בשליטה,
שמציפות ומנתקות אותך מהמרכז שלך
האם נכון לי להישאר כך?
או שהייתי רוצה שינוי?

אגב, ברובד האנרגטי - חרדה
הינה ניתוק מהכתר (המרכז האנרגטי השביעי)
שמאחר וקשור ישירות לשורש
(המרכז האנרגטי הראשון),
מנתק אותנו מהשורש שלנו,
כך שהחוויה היא שאני לבד לבד בעולם
זנוח וחסר אונים
בפחד אימתני.

ברובד האמוציונלי–
פחדים ואישויים רגשיים
שהודחקו שוב ושוב מצטברים לכדי חרדות.

אם העומס הרגשי שהקורונה העצימה פי כמה
והוסיפה לו חוסר וודאות בסיסי –
ברמה של מה יהיה מחר
*האם אפשר יהיה לצאת?
*מה יהיה עם העבודה שלי?
*עם הכסף?
*מה יהיה אחרי שכל זה יגמר?
ועוד שאלות בסיסיות לגמרי
שאין לאף אחד עליהן תשובה
מציף אותך בחרדה,

אם המצב העמוס הזה
הוביל לחוויה שכבר לא נסבלת עבורך

מה שמרחיק אותך עוד יותר מהיכולת לפתור
עניינית מצבים כאלה ואחרים,

אם היית רוצה לנצל את ההזדמנות
בה ההצפה הזו נמצאת על פני השטח,
על מנת לנקות אותה מהמערכת שלך
(במקום להדחיק שוב ולהזין את החרדה הבאה)


החלטתי לפתוח קבוצה בזום
למפגש חד פעמי
(לפחות בשלב ראשון)
בה נעבוד ביחד על ההצפות הללו,
ננקה את החרדות:
ברובד הפיזי – היכן שהן פוגשות את הגוף,
ברובד הרגשי – הפחדים, חוסר האונים, חוסר הוודאות
שהן נושאות,
ברובד המנטלי
כל הסיפורים שהוטבעו בנו לאורך השנים
ומחזקים אותן ומחלישים אותנו
וברובד של האמונות
את כל האמונות הבסיסיות
המודעות והלא מודעות
שנמצאות בעומקינו ומנהלות את המערכה כולה.

מאחר ובמקרה של פחדים וחרדות
זה כמעט בלתי אפשרי (לפחות בתחילת הדרך)
לעשות תהליך עצמי של ניקוי
כיוון שזה נורא נורא מפחיד -
מפגש מונחה הינו קריטי ולכן -

אני פותחת את הקבוצה הזו
בה אנחה כל אחד~ת
לרווחה שמגיעה
כשהחרדה מתפוגגת

אז...
אם זה הזמן בשבילך

המפגש יתקיים בחמישי הקרוב ב 9:00
תהיה גם קבוצת ערב ב שני ה 5.5. ב 21:00
בעלות מצחיקה של 84 ₪.


פה בשבילך,


גלית אליאס






יום רביעי, 22 באפריל 2020

איך להפחית מריבות ב 2 צעדים קטנים?

בשבת בבוקר יצאתי לראשונה
אחרי 24 (!) ימי בידוד
להליכה קצרה בשדות שמאחורי הבית שלי.

זה היה לא פחות מעונג צרוף...
כל צעד עולם ומלואו
הפרחים, הפרפרים, החרקים..
האביב בשיאו.


בניגוד לפעמים רבות בעבר
בהן הייתי משוחחת תוך כדי בטלפון,
הפעם הייתי כולי בנוכחות מלאה
נפעמת ממה שמתרחש סביבי
לגמרי חוויה רב חושית :-)

ויחד עם זאת,
כמו שקורה לי הרבה -
תוך כדי הליכה בטבע
התחיל להיכתב במוחי הפוסט הזה

אז הנה לך 2 צעדים פשוטים וברורים
שבאמצעותם ניתן להפחית - 
עד כדי להימנע - ממריבות.

נכון,
לא תמיד פשוט לממש אותם,
ונכון,
הם בדיוק ההיפך מההרגל שלנו
ובכל זאת,
ככל שנהיה נחושים ונחזור עליהם שוב ושוב
כך כמו נסלול לעצמנו נתיב חדש במוח
ונייצר הרגל חדש
שאחת ההשלכות שלו היא שהמריבות יפחתו
אבל הרבה מעבר לכך
נחווה רווחה הרבה יותר גדולה בחיים בכלל.

אז ככה:
כבני זוג אנחנו מדגישים אחד לשני
את המקומות הלא פתורים שלו

אגדיל ואומר -
ככל שאנחנו מתאימים יותר
כך נשקף בצורה מדוייקת ומעצבנת יותר 
את המקומות הלא פתורים של האחר

ועדיין... בניגוד לשיח הנפוץ והשכיח...
הוא } לא אשם בכך שרע לה { כעת

יחד עם זאת,
הוא בהחלט עשוי להיות מי
שמעורר את התחושה הרעה
שממילא מתקיימת בתוכה

ובכך מעצבן אותה מחד
ומאידך - במקרה שהיא מודעת לכך -
מזכיר לה את המקומות הלא פתורים שלה
ואת האפשרות להתרחב
לאני שלם, רגוע, שמח ובטוח יותר

אם כן,
הצעד הראשון יהיה
לעשות הפרדה
בין מה שהוא } עושה
לבין מה שמתחולל בתוכה { כתוצאה מכך

ולזכור שזה הכיוון החשוב עבורה
לשם נכון לה להפנות את תשומת הלב -
אל המקום שהופעל בתוכה.

זאת אומרת לקחת בעלות על ההפעלה שלה
שנכון שהוא { היה הטריגר שלה
אבל המקום המופעל הוא לגמרי שלה.

הצעד הראשון אם כן, הוא הפרדה
בין מה שהוא } עשה/לא עשה/ אמר...
לבין מה שהתעורר בעולמה הפנימי.

כמובן שזה גם נכון בהיפוך תפקידים -
הפרדה בין מה שהיא { עשתה/ לא עשתה/ אמרה...
למה שמתחולל בקרבו בהמשך לכך










הצעד השני עבורה יהיה לבדוק ולהסתקרן
לא מתוך אשמה וביקורת
אלא מתוך סקרנות ורצון כנה להבין
למה בעצם זה כל כך מפעיל אותה?

!!
הבדיקה היא תמיד פנימה.
אין פה המלצה עבורה
לבדוק למה זה בעצם כל כך מפעיל אותו?..
מפתה... אבל לא :-)
כל אחד בודק עבור עצמו!

זו מן חקירה סקרנית,
רצוי לא רק בראש,
אלא ממש להיות עם הרגשות המתעוררים
מה שמאפשר לטרנספורמציה להתחולל
ולחוקר לצמוח, להתפתח ולגדול יותר ויותר

מה שיקרה כתוצאה מזה,
ככל שהטרנספורמציה מתחוללת -
המקום הלא פתור בתוכה "נפתר",
או מתקיימת שם יותר ויותר מסה של ריפוי
ואז ככל שהנושא מעובד רגשית,
גם אם הוא { ימשיך להתנהג באותו האופן
זה כבר לא/ או פחות יהיה טריגר
שיפעיל את המקום הלא פתור שבה
כי הוא כבר "פתור"

ואז היא תוכל באופן ענייני
ולא אמוציונלי להתמודד עם העניין
שבתכל'ס זה אומר שהם ידברו במקום לריב


למשל:
אם היא { מתחרפנת מזה שהוא } יושב על הספה
ככה סתם באמצע היום

אפילו אם אין משהו דחוף לעשות
כי הבית כבר מסודר,
והכביסה תלויה,
אפילו את החלונות כבר ניקו
כי היה מלא זמן פנוי
אבל בכל זאת,
כשהיא רואה אותו שוכב באמצע היום על הספה
(על אחת כמה וכמה אם יש מה לעשות...)
משהו בה נדרך והיא מוצאת את עצמה
מוצאת סיבות ואמתלות להקים אותו
ומאחר והן טעונות במטען האמוציונלי המדובר
הניסיונות הללו באופן בלתי נמנע...
מובילים למריבה

אז הצעד הראשון עבורה יהיה -
לעשות את ההפרדה
בין זה שהוא שוכב על הספה
לבין חוסר השקט שמתעורר בתוכה
ולקחת בעלות על חוסר השקט

הצעד השני עבורה יהיה
לחקור ולבדוק את חוסר השקט הזה
אז, היא עשויה לגלות למשל
שתמיד בעצם המסר בבית ילדותה היה
"מי שלא עושה לא שווה"
"מי שלא עושה בטלן"
לכן "חייבים להיות בעשייה מתמדת"
(האם?? זה זמן מצויין לבדוק)

כילדה מרצה,
ובכלל כחלק מהקולקטיב הנשי שמתורבת
לקחת אחריות, לעשות, לטפל, לדאוג,
לא לנוח...
כמי שהוטבעו בה התכנים הללו,
היא לא מרשה לעצמה לנוח.

ולכן כשהוא מרשה לעצמו...
היא נטרפת.

אבל...
עכשיו
במקום להיטרף,
במקום לנסות להקים אותו מהספה,
במקום להתעסק בו ובניסיון לשנות אותו,

כשהיא עם תשומת הלב פנימה -
היא יכולה אולי להבחין בכמיהה שלה לשהייה,
היא יכולה לשים סימן שאלה על ההטבעות ההן
ולאמץ לה איזון חדש בין עשייה למנוחה.

ואז...
ככל שהתחוללה טרנספורמציה,
ככל שעובדו האמוציות המעורבות בעניין -
(כאמור זה תהליך רגשי ולא שכלי):

כשהוא ינוח באמצע היום,
היא עשויה למצוא את עצמה נוכחת בכך
עם הרבה פחות מתח
ולבחור :
* ליהנות מזה /
* לבקש ממנו אם יש לה מה (ללא מטען אמוציונלי)/
* אולי לנוח לצידו ??

עכשיו,
היא גם "גדולה" יותר במובן הזה
שהיא מתחה את השריר של היכולת שלה לנוח,
ובמובן שהשתחררה מתפיסה תפוסה
לפחות במידה מסוימת

וגם... יש לה מגוון אפשרויות תגובה
נעימות בהרבה מבמצב הראשוני.
~~~~~~~

כאמור לצורך שינוי התהליך הינו רגישי ולא שכלי,
אף שלא תמיד קל או אפשרי לעשות אותו לבד,
כיוון שאנו שבויים בתפיסות של עצמנו.

ובכל זאת,
זה בהחלט אפשרי !

זו הדרך בה אני צועדת בעצמי
ומותחת שריר ועוד שריר
זו הדרך בה אני מלווה באופן פרטני וזוגי
א~נשים אל עבר השלם שהם,
תוך שהם נפרדים מהרגלים הישרדותיים
ומתרחבים לאפשרויות של חיי רווחה
בפן האישי ובפן הזוגי.

פה בשבילך אם יש עניין שהיית רוצה לעבור דרכו ולפתור.
בלחיצה על הקישור: galitel2@gmail.com
ניתן להגיע ישירות לתיבת המייל שלי
ומשם נתאם לנו פגישת וידאו
גם לטובת הרווחה האישית שלך
וגם לטובת הרווחה הזוגית.

~~~~~~~~~~~~~~

ולסיום -
עם ובלי קשר -
מָטְעָם קצר מתוך ריאיון של הלן היליקס
עם Daniel Ellenberg,
ששמעתי היום וממש מצא חן בעיני
אז החלטתי להמתיק אתו את הפוסט הזה:

איך להפעים את המפגש המיני שלכם?
דניאל אלנברג מציע להתייחס
למילה אינטימיות באנגלית - intimacy
כ into me see
ולהגיע עם האפשרות לראות את האחר
ולאפשר לו לראות אותי.

הוא מזכיר לנו שמעשה אהבה הוא ריקוד 
בין אוטונומיה לבין חיבור

כי אם יש רק רצון להתאחד עם האחר,
אז אין הגבולות הנחוצים
ואם מאידך יש רק התכנסות מאחורי הגבול האישי -
אז אין היכולת להתאחד עם האחר...

ככל שנאפשר תוך חיבור לנשימה (ולנשמה)
דרך העיניים והגוף
להיות גם בחיבור אל האחר,
כך נפעים את המפגש המיני.

ובכלל הוא מזכיר לקחת את זה כמשחק,
לעשות חיים,
לא צריך להגיע לשום נקודה ספציפית
פשוט ליהנות.

להיות ארוס - הוא אומר -
זה להיות המאהב של החיים
אז איך - שואל דניאל אלנברג -
איך כל אחד מאתנו כאינדבידואל
יכול באמת ויותר ויותר לאהוב את חייו?

ואז...
מתוך המקום השמח המלא הזה להגיע אל המפגש

איך אני יכולה לאהוב יותר?
איך אני יכולה לפתוח את הלב יותר?
ואיך את המקום הפתוח הזה
אני יכולה להביא לתוך מעשה האהבה?

בלי לנסות להוכיח דבר
בלי לנסות להגיע לשום מקום
אלא לנוכחות במפגש
עם פתיחות לראות ולהיראות

עם השאלות המופלאות הללו,
אני נפרדת היום

כאן בשבילך,

לחיי האהבה
ולימים טובים ומשמחים !

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


יום ראשון, 12 באפריל 2020

איך לשמור על החיבור ביניכם בימי קורונה? 10 טיפים של דר' תמי נלסון

בתרגום חופשי עם התאמות קלות
אני מביאה הפעם 10 טיפים של דר' תמי נלסון -
מטפלת זוגית וסקסולוגית אמריקאית ידועה
מתוך פודקאסט בשם:
"איך לשמור על השפיות ועל החיבור 
בינך לבין בן הזוג בימים טרופים אלה?"

הנה זה פה עבורך:

בזמנים אלה
בהם נותקנו מהשגרה שלנו מחד
ומאידך אנחנו מוצאים את עצמנו
ברצון או שלא ביחד זה לצד זו,
כשהילדים אתנו 24/7
זה מאתגר במיוחד לשמור על שפיות
ובטח על הקשר שלנו..
השאלה היא -
איך אפשר דווקא לנצל את המצב כהזדמנות
ולחזק את החיבור תוך שנשמור על שפיות?

בימים אלה אמנם נכפה עלינו בידוד
אלא שהבידוד הינו פיזי בלבד,
הרשתות החברתיות מאפשרות לנו חיבור חברתי
כמו שלא היה מעולם.

אז הנה לכם 10 טיפים שיאפשרו לכם
לשמור על הקשר הזוגי שלכם בחיים:

הטיפ הראשון הוא דווקא לנצל
את הרשתות החברתיות הללו לטובתכם,
כדרך טובה לשמור על השפיות
ולאפשר קצת הפסקות מהביחד הצפוף
שלנו עם אהוב ליבנו שעד כמה שאנחנו אוהבים,
איננו רגילים להיות לצדו בכזו אינטנסיביות.

אז דווקא בניגוד להמלצות השגרתיות בנושא,
נוכל לנצל את הטכנולוגיה כדי קצת לשחרר קיטור,
פייסבוק, אינסטגרם, כהפוגות.

נכון שרשתות חברתיות יכולות לעורר פחדים,
אבל יש משהו שיכול להרגיע בכך שאנחנו עדים לכך
שעוד אנשים חווים את הדברים בדרך דומה -
ובעצם... אנחנו לא לבד.

מעבר לכך שיש המון תכנים חינמיים
שרצים עכשיו ברשת
ובכלל יש הרבה תכנים חיוביים ברשת
שיכולים לתת לנו תחושה מרגיעה
ותזכורת ש... אנחנו לא לבד.

טיפ מס' 2 -
הקטינו ציפיות ל 0
למרות שאולי מצאתם את עצמכם בהתחלה מתכננים:
"איזה כיף!, נשחק משחקי קופסא כולנו יחד.."
"נאפה לחם ועוגיות ביחד.."
"נהנה מהביחד שלנו..."
"נעשה סדר בארונות..."
"ננקה את המקרר..."

סביר להניח שהעונג הזה (אם בכלל התממש)
מחזיק מעמד מקסימום יומיים,
ואז... מתחילים להשתגע..
לכן להוריד את הציפיות יהיה חכם
או לפחות להיות ערים לציפיות הללו
ולזכור שהתקופה הזו נכפתה עלינו
ולשחרר
מה שיהיה זה מה שיהיה

ויחד עם זאת :-)
טיפ מס' 3 
הוא לבחור איזה ארון ולסדר אותו :-)
לבחור פרויקטים לביצוע,
בקטנה,
מדף או אזור קטן ליום
משהו אפשרי כזה שיתן לכם תחושה טובה
ואם אתם רוצים לנצל את ההזדמנות לחיבור עם בן הזוג -
תנו לו לבחור את הפרויקט

ההצעה שלה -
לעשות רשימה של 3 פרויקטים קטנים
כאלה שניתנים לסיום ביום אחד
אחד שאת } רוצה לסיים
אחד שבן הזוג { רוצה (לא מה את רוצה שהוא יעשה :-) אלא משהו שהוא)
ומשהו נוסף שאתם }{ רוצים לעשות יחד
ושוב ההמלצה פה  - משהו שאתם מסכימים עליו
לא משהו שאת רוצה כבר כל כך הרבה זמן
והוא ממש לא,
אלא בחרו משהו ששניכם מסכימים עליו
ויעשה לשניכם טוב לעבוד עליו יחד
וגם פה -
לשחרר ציפיות
מה שתספיקו - טוב

טיפ מס' 4
הישארו בחיבור
הקדישו דקה לחיבור
אחת בבוקר
ואחת בכל ערב
כי דווקא הקלסטרופוביה הזו ועודף הקרבה
שנכפתה עלינו,
עלולים ליצור ניתוק וריחוק אוטומטי...
אז דרך אחת להימנע מהריחוק הזה
היא לבדוק פעמיים ביום מה שלומך
איך אתה מרגיש?
מה קורה?
אולי אפילו לעשות תכנון של היום
כך שהשיח הינו גם בהיבט הרגשי
וגם בהיבט הפרקטי

כדאי להיות ערים לכך שהרבה פעמים
לאחד מאתנו יש נטייה להיות מעורער רגשית יותר
ושיחה כזו יכולה לאוורר קצת מהעומס הזה

טיפ 5
להתאמן כל יום
נורא בקלות אנחנו יכולים להישאר בפיג'מה
ולמצוא את עצמנו מרוחים כל היום על הספה,
אז שעה של תרגול פיזי -
יש הרבה ברשת עכשיו
או יציאה קצרה החוצה
במסגרת המותר
יכולה להחזיר את החיוניות לגוף
תוך שאנחנו שומרים עליו בתנועה.
אם רוצים על הדרך גם לחזק  את החיבור ביניכם
הליכה ביחד בחוץ יכולה ממש לתרום לכך,
הטבע עוזר לנו לשחרר רגשות קשים
ובהליכה ביחד הרווחנו 2 ציפורים במכה אחת!

טיפ 6 
אפשרו לעצמכם שיחה משמעותית כל יום
לא משנה אם זה עם חבר או חברה
או עם בן הזוג או אחד מהילדים,
עצם השיחה המעמיקה
מאפשרת לכם קצת לצאת מהמצב הקורוני,
ולהרחיק למשל למחשבות מה הייתי רוצה עבורי בעתיד.

ואם רוצים עם בן הזוג
אפשר לנצל את ההזדמנות לשיחה על הסקס שלכם
ולבדוק מה הסקס הכי טוב שהיה לנו יחד
או
מה הפנטזיה המינית שלך ?
שזה בלי קשר לקורונה ויכול להעמיק את החיבור ביניכם,

כמובן שלפני כדאי לבדוק
אם הוא פנוי כרגע לשיחה משמעותית -
פיזית ונפשית

אם הוא לא פנוי כרגע,
אז אפשר לתאם לזמן אחר שהוא כן.

טיפ 7
לכתוב
יש משהו מאד משחרר בכתיבה
זה יכול להיות מחברת של חלומות
או כאלה שחלמתם בלילה
או כאלה שאתם רוצים לעצמכם בעתיד
או סתם מחברת של שרבוטים,
לתת לידיים להוציא בכתיבה מה שיוצא

טיפ 8
מדיטציה
אפשר להיעזר בהמון הנחיות שפזורות ברשת
אפילו אם עושים 10 דקות ביום
זה יכול לשמור עליכם בפוקוס
עם מיינד רגועה יותר

אפשר לנשום על בסיס של 4:
שאיפה - סופרים עד 4
מחזיקים את האוויר בפנים בספירה עד 4
נשיפה - בספירה עד 4
החזקה על ריק בספירה עד 4

ככה במשך 10 דק
דר' תמי נלסון מבטיחה שיפור כבר אחרי שבוע
בניהול הכעסים והחרדה

טיפ 9
הישארו סקסיים
וכאן היא אומרת שהכוונה היא
להישאר חיוניים ומיניים
גם אם אתם לבד
אפשרו לאנרגיה המינית להתעורר
ותנו לה מקום ביום שלכם

מיניות היא מסוג הדברים
שעם האוכל בא התיאבון
כלומר ככל שאנחנו מאפשרים לאנרגיה המינית לזרום
ככה היא זורמת בנו יותר בחופשיות

גם אם בהתחלה אנחנו מעוררים אותה באופן מודע ומכוון.

לעשות אהבה עם עצמי
זה מעלה את הורמוני המין,
מחדש את החיוניות בגוף,
ומפחית חרדה וסטרס
ולכן מומלץ בכלל וכעת בפרט.

טיפ 10
שיחות סקס
אפילו אם אתם באותו הבית עם בן הזוג שלכם,
על אחת כמה וכמה אם אתם בנפרד פיזית,
ככה דר' תמי נלסון ממליצה לעשות זאת:

התקשרו לבן הזוג מחדר נפרד
ודבר ראשון שאלו אותו מה הוא לובש,
דבר שני תאמרי לו שאת לא לובשת כלום
ואז, שאלי אותו מה הוא היה רוצה לעשות לך עכשיו,
ואז תאמרי לו שאת נוגעת בעצמך וזה מרגיש נפלא
ואז - באמת עשי זאת

ואם אתם מתביישים בהתחלה
זה ממש טבעי אבל הבושה לאט לאט תיעלם -
כך היא מבטיחה.

זוהי דרך נפלאה להוסיף חידוש וריענון
במיוחד בימים החשוכים הללו
בהם רוב הזמן לא כיף
אבל אם אתם מצליחים לשמור על החיוניות והמיניות שלכם
זה ממש ממש יכול לתת לכם פוש משמעותי.

את הפודקאסט דר' תמי מסיימת
בתקווה שנעבור את זה בשלום,
ונצא מפה בריאים, סקסיים וחזקים

ואני -
קטונתי מלהוסיף -
נותר לי לקוות שיש פה לפחות רעיון אחד
שיכול להתאים לכם,
להמשך - בתקווה הקצר - של שגרת הקורונה שלפנינו.

פה בשבילכם
בשיחות וידאו זוגיות ופרטניות,
אגב גם כלכליות -
אם מתאים לכם לעשות קצת סדר בניהול הכסף שלכם
במיוחד בתקופה המאתגרת הזו -
בלחיצה כאן: galitel2@gmail.com
מגיעים ישר לתיבת המייל שלי ומשם כבר נתקדם.


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

יום רביעי, 8 באפריל 2020

אָתּ חירותי ... משתחררת מנגיף הקורונה

אז ממש ככה לכבוד החג
הבוקר אני כבר מרגישה כמו בן אדם

לא מעוכה והפוכה במיטה
כמו שהייתי ב 10 הימים האחרונים
כשהטמפרטורה הנמדדת ממני
מסרבת לרדת (בין אקמול לאקמול)
עם בחילות וחוסר תיאבון
(וזה באנדרסטייטמנט)
וטשטוש מחשבתי במעט הדקות שלא ישנתי
בהן היה לי הפנאי לעשות כמה שיחות בזק עם ה'
ו ל ה ת פ ל ל.

בדרך כלל אני בריאה,
עם מערכת חיסונית מהחזקות,
נדיר שאני חולה בכלל
וככה?
אף פעם לא קרה לי
מעל שבוע של התשה מתמשכת

אבל...
תודה לאל
ולאהבה שהרעיפו עלי מכל הכיוונים -
הגוף שלי ניצח (!)

מי כמוני יודעת לאילו תשואות הוא ראוי
אחרי שיום ועוד יום ועוד יום ועוד...
התעוררתי עם חום
והבנתי איזו מלחמה מתחוללת בקרבי

עד אתמול בבוקר

העננה מתנקה מעלי
חום נורמלי של פחות מ 37,
בהירות וצלילות מחשבתית,
חיוניות,
תיאבון
והוקרת תודה על הדבר הנפלא הזה
שרוב השנים היו לי בעיקר תלונות כלפיו -
הגוף שלי.

אז מה השתנה לי הלילה הזה?

(מראש מתנצלת שאני לא בטוחה
עד כמה המילים יכולות לשאת את עוצמת החוויה)

שבכל הלילות יש חיבוקים ונישוקי חג שמח
והלילה אני עדיין בבידוד

יחד עם זאת,
כמות האהבה לה זכיתי בימים האלה
גאתה (ועדיין) מעבר לכל החיבוקים והנישוקים
של כל השנים יחד!

מאמא ואבא שלי שהתקשרו כל הזמן
(כולל שיחות וידאו לוודא שאני קמה מהמיטה)
ודאגו, ואמרו לי כמה הם אוהבים,
והוסיפו משלוחי אוכל שבושל במלא אהבה
כל כך הרבה אהבה שאין לי ספק
שעברה דרך מערכת העיכול והאיצה את ההחלמה שלי
אמא ואבא שכל הזמן הזכירו כמה הם אוהבים
(כבר אמרתי?)
שזה כמו אין סוף חיבוקים מחוברים ביחד

מהילדים המקסימים שלי
שנכנסו לבידוד בגללי
ובמסירות אין קץ טיפלו בי באי הבידוד האישי
שבו הייתי בתוך הבידוד שלהם,
שהתקשרו בטלפון ובווידאו
ונתנו לי להרגיש חלק מהם למרות ההפרדה שנכפתה עלינו
שהכינו לי תה
וארוחת בוקר וצהרים וערב
ועוד בוקר וצהרים וערב
ועוד... ככה כמעט שבועיים (!)
וכל הזמן בדקו ודאגו לשלומי

בליווי משפטי חיזוק מהבן הקטן שלי
"אבל זה לא יכול להיות את כבר כמה ימים למעלה
אי אפשר להמשיך ככה ..."
והודעות געגוע כל לילה
שהמיסו לי את הלב

ובאלתור מפגשים תחת חוקי הבידוד,
כשאני במרפסת
והם בחצר או באזורים שעד כה היו פחות בניצול :-)


תרגול-עַל של ק ב ל ה
זה היה עבורי,
כמי שרגילה להיות בצד הנותן
ומתקשה להרפות, להתמסר, להתמלא
זה היה ממש לא ברור מאליו

מאחיותי ואחי המקסימים
ומחברים וחברות קרובים יותר או פחות
שהתקשרו והתעניינו,
דאגו, ייעצו, לפעמים ציוו (!) ועשו משלוחים
וחיזקו בי את הידיעה
שאני בכל זאת אהובה...

ואפילו מרופאת המשפחה שבאמת -
אין עליה
ומאחיות מכבי שהתקשרו כל יום והתעניינו בשלומי

התרחב את הלב
באופן שכנראה גם חיזק את הריאות :-)
ועזר לי לצאת מהדבר הזה שלמה

אני קצת מקדימה לחגוג,
עדיין חלשה ולוקחת את הזמן
אבל זה עוד משהו שנשתנה הלילה הזה:

נוספת לה רכות והוקרת תודה
ממני אלי
לגוף שלי - הוקרת תודה על כל תא
על כל רקמה ועל שיתוף הפעולה ביניהם
עם הבטחה לשמור את השינוי הזה
ולנהוג כלָפָּי באדיבות וברכות

כי אני זה ממש לא ברור מאליו!
בדיוק כמו שאני עם מי ומה שאני

(אל דאגה-
בהתכוונות אינסופית להמשך שיפור כמובן..
רק לא עוד מתוך הביקורתיות והשיפוט,
אלא מתוך רכות וסליחה
כלפי כל מה שאני רוצה לשנות
מתוך הבנה שאני עושה הכי טוב שיכולתי (עד כה)
ושהדרך למוסס את האוטומטים ההישרדותיים
היא ברכות וקבלה
על פני נוקשות ושיפוטיות)

מה שהשתנה לו הלילה הזה
הוא עומק הדברים,
הרכות
הוקרת התודה על כל מה שיש
הכמות האינסופית של אהבה

וזוהי רק ההתחלה ..

כמו שאומר המשפט הידוע
ומרגיש לי מתאים במיוחד:

This is the first day of the rest of your life

אז אף שכל יום וכל רגע הוא למעשה כזה,
זה מקבל משנה תוקף
במעבר מחולי שכזה לבריאות

ובנימה אופטימית זו,
שולחת לך מעומק הלב
ברכות חמות לחג שמח
מלא באהבה,
רכות
אדיבות
וכבוד
פנימה והחוצה

💗

גלית אליאס












אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...