חפש בבלוג זה

יום רביעי, 28 בפברואר 2018

שתי מתנות לפורים כדי שיהיה שמח! משלוח פורימי ממני



"אבל..." הוא אמר לי:
".. איך אפשר להרבות בשמחה
כשהיא מחפשת אותי כל הזמן..

למה אתה מצלם אותם ככה?
ולמה דווקא עכשיו תמונה של כולנו? אני מאחרת...
וכאילו אני לא מאחר.. -
"תתלה את הכביסה עכשיו 
שלא תהרוס לי לגמרי את החג.. "

אז כדי שיהיה הפורים (ובכלל) שמח,
חשוב ללמוד לעשות את ההפרדה, (מנטלית ורגשית בעיקר)
מה ששלה שלה,
מה ששלי שלי

ומכל סיטואציה כזו לחזור פנימה ולבדוק מה יש לי לקחת:

לפעמים זה יהיה לשחרר את הנטייה לקחת על עצמי את האשמה,
לפעמים - ללמוד לומר "לא" (ענייני, מתוך שקט וחיבור),
ולפעמים - לפוגג את הפחד 'שזה יתפרק אם אני לא אחזיק',
מה שמשאיר אותי בריצוי תמידי

כל שחרור כזה,
טומן בחובו עוד פיסת שמחה שחוזרת אלי
ויכול להתרחש בתהליכי ריפוי וצמיחה
שנוגעים בשורש - בַמַקום בו נוצר ההרגל.

אם למשל } גדל להיות הילד הטוב
ופיתח נטייה לרָצוֹת שהצילה אותו כילד וכמתבגר,
כיוון שהבטיחה לו את האהבה של אמא,

היום, הוא יכול להבחין שיש לנטייה הזו מחיר,
שהריצוי רק לכאורה מציל אותו,
אבל למעשה פוגע בו ובזוגיות שלו.

תהליך של ריפוי למעשה מאפשר לנו לשנות 
את ההרגלים ההישרדותיים שסיגלנו כילדים,
ולהחליף אותם בהרגלים שמשרתים אותנו
ואת הזוגיות שלנו,
כאלה שמאפשרים ליותר שמחה בחיינו

אז כדי שהשמחה תהיה מנת חלקך יותר ויותר,
אני יוצאת בסדרת סרטונים קצרים,
שעוסקים בדיוק בזה -
באותן הסיטואציות המתסכלות בקשר
שיש לנו מה ללמוד מהן,
כדי לחולל שינוי בהרגלים שלנו
ולאפשר לנו יותר שמחה.

בכל אחד מהסרטונים אביא סוגיה שתסביר-
"איך זה שכל כך מעצבן אותי כשהוא XXX
קשור אלי? 
(לאיכות שלי ששכחתי, או שאני רוצה לשכוח, או משהו אחר שזה בא ללמד אותי)

ו... הסרטון הראשון נמצא בלחיצה פה

רגע לפני שאת עוברת לצפות בו,

השוס הוא -

שהסרטונים הבאים יהיו בהתאם לסוגיות שאקבל מכם,
מזמינה אותך לכתוב לי סוגיה משלך,
על תסכול לא פתור שיש לכם.
(כן, כן, ממש בלי התחייבות מצדך)
אחרי צ'יטוט קצר אתך,
אעלה אותה כסרטון (בעילום שמות כמובן) 

כי כשאת מצליחה ללמוד את מה שהתסכול מלמד אותך,
הרווחת פיסת שמחה,
ו.. התסכול הולך ומתפוגג מחייכם :-) !

הנה שוב הקישור לסרטון הראשון
בלחיצה פה


ועוד מתנה,
לקראת יום האישה שחל בשבוע הבא-

הפרק הראשון במתנה
מתוך הספר "להישאר את בשניים,
                   איך לא להיעלם באהבה"


נשים רבות, (אם כי לא רק) ואני ביניהן,
נוטות לוותר על עצמן בתוך הקשר הזוגי,
לזנוח חלומות, רצונות,
לשכוח מי הן ולדהות באיזה שהוא אופן..

למה זה קורה לנו?
ואיך לשמור על מי שאני בתוך הזוגיות שלי?
חופשיה להיות מי שאני,
זה בדיוק מה שאני מביאה בספר-כיס להתפתחות נשים בזוגיות.

כמתנה לפורים וליום האישה
יש לך בלחיצה פה החלק הראשון

(מתנצלת מראש שצפוי עיכוב קל, 
ובעקבות הרשמתך, תקבלי אותו למייל ביומיים הקרובים) 

חג שמח ומשמח

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


יום רביעי, 21 בפברואר 2018

מה חשוב להבין כדי להפחית מריבות וכעסים עם הקרובים לי?

השבוע יצא לי להאזין לכמה הרצאות מעולות
בתחום ההתפתחות בכלל והזוגיות המודעת בפרט,
אחת מהן אהבתי במיוחד,
של Kelley Kosow.

כל כך נהניתי לשמוע אותה מתארת במילים שלה
את מה שאני הכי מאמינה בו
שבחרתי להביא אותן אליך:

היא חוזרת ומזכירה לנו -
כמה שזה נדוש ושחוק לכאורה
ובכל זאת ברגע האמת אנחנו נוטים לשכוח-
שכל דבר שקורה, קורה בשבילי
ובשביל הצמיחה שלי.

לא: "קורה לי.." כ "קורבן המציאות"
מה שהתפיסה שהבאנו מילדותנו, אז באמת היינו תלויים
משמרת בחוויה הפנימית שלנו, 

אלא,
מתוך הרצון והשאיפה של הנשמה לצמוח.

החיים הם סוג של בית ספר
אם את אוהב להיות בו התלמידה,
ומתבוננת מנקודת מבט כזו,
אפשר לראות, להבין
ולהתייחס לכל מה שקורה בשביל הצמיחה שלי

ולשאול-
"למה פגשתי את האדם הזה?" , או "מה הוא בא ללמד אותי?",
ו "מה הייתי אמור לראות בסיטואציה הזו?"
"איך זו הזדמנות עבורי לגדול?"

היקום תמיד נותן לנו פידבק
מוסר לנו מסרים דרך שליחים
והשליחים הם האנשים שבחיינו

כמו שכשאת בחדר מלא אנשים
היחידה שלא יכולה לראות אותך היא את

ואז השאלה הנשאלת היא:
"איך את רואה את עצמך דרך ההשתקפויות של מערכת היחסים שלך?"

בני הזוג שלנו משמשים לנו כמראות מופלאות
כתזכורות לכל החלקים שלנו ששכחנו 
או רצינו לשכוח בעקבות מה שקרה לנו כילדים
ואלה שהכי קרובים אלינו
מצויים בפוזיציה המושלמת לכך

כך כשאנחנו מתאהבים במישהו
אנחנו הרי לא יכולים לראות את עצמנו
אנחנו למעשה מאירים את האור שלנו עליו,
את אותם החלקים שלנו שאנחנו מתגעגעים אליהם
ונמצאים אצלו בביטוי מוגזם,
החלקים שלנו שבתפיסה הפנימית אין לנו אותם
ופתאום "הוא כל כך מקסים וסקסי וגאון"
כי אנחנו רואים בהם את האור שלנו שחסר לנו כי שכחנו לאורך השנים שנמצא שם

למשל אם לאורך השנים גדלתי להיות סגורה ומופנמת,
כש'הוא' ירקוד, החופשיות שלו תקסים אותי כל כך
שאמשך לכאורה אליו,
ובעצם אל אותה החופשיות שלי שנסגרה לאורך השנים.

זה האור שיש לנו הזדמנות להחזיר אל עצמנו
לכשנבין שבעצם אותן התכונות מהן אנחנו כל כך מתלהבים
הן שלנו וישנו געגוע עמוק אליהן
והן מה שמעורר את ההתאהבות וההתלהבות לכאורה מבן הזוג.

כשלא מודעים לזה,
אנחנו במין טרנס, נותנים לאחר את הבמה והזרקור
כשהחלקים שלנו נשארים סגורים במרתפים.

ואז,
בנקודה מסוימת כשהפנטזיה מתנפצת,
מתחילים לראות פתאום את כל החושך שלי שנמצא אצלו
כל מה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו
או לא רוצים להיות,
כל אותם החלקים שכשהוא מתנהג ככה - 
אנחנו רוצים להתרחק, מתעצבנים ואפילו נגעלים.

זה בגלל שאנחנו כל כך לא רוצים את החלק הזה בעצמנו,
שדרך דחייה וכעס על בן הזוג אנחנו מרחיקים אותו מעצמנו
אבל בעצם גם זה חלק שלנו

וכשאנחנו מבינים שהחשיכה הזו, גם היא שלנו,
גם אלה הן תכונות שאנחנו רוצים להחזיר את הבעלות שלנו עליהן
כיוון שהמטרה של הנשמה היא לחזור להיות שלמה

אז בעצם כאילו בן הזוג רק עומד עם פתקים באוויר-
זה שלך - קחי בחזרה אל עצמך,
כך תוכלי להיות שלמה

what you spot you got

ההבנה הזו
שכשהוא מעצבן אותי זה פשוט כי הוא בא להזכיר לי
לקחת את החלקים שלי בחזרה,
לעשות סדר בתוכי,
וזה בכלל לא קשור אליו,
בטח לא עושה אותו פחות טוב,

מהן התכונות הנפלאות בו שאני מעריצה 
ואני רוצה להחזיר לעצמי
ומאידך מהן התכונות שלו שמעצבנות אותי 
גם בהן אני רוצה למצוא את המתנות שהן עבורי
כך שאוכל להחזיר גם אותן אלי.

את זה אפשר לעשות אגב ביני לביני,
ואולי אחר כך לשתף

ואז כל השיחה משתנה מהאשמות הדדיות ללקיחת אחריות
למשל:  "אני מבינה מההתנהגות שלך,
שאני לא מרשה לעצמי להיות אנוכית,
ואני צריכה קצת יותר לתת לעצמי מקום.."

לכן כשחושבים האם אני רוצה להיפרד ממנו?
חשוב לעשות את ההפרדה
ולעשות את הבחירה מתוך מקום שלם
ולא מתוך התגובה האמוציונלית להתנהגות זו או אחרת שלו

כך נוכל להיעזר בקשר הזוגי (או כל קשר קרוב אחר)
כדי לממש את כמיהת הנשמה לצמוח אל השלמה שאני

כמו שהיא אומרת יפה כל כך-
אלוהים לא נתן לנו חלקים מיותרים

אני רוצה להיות חכמה, יפה וכו'
אבל בעצם בכל תכונה שלנו יש מתנה
והיא נמצאת שם בארגז הכלים שלנו שכשנצטרך אותה נוכל לשלוף,
כי כל אחד מאתנו צריך לפעמים להיות האני הכועס שהוא, 
או האני האנוכי שבו, או האני המרושע שבו
באשר זה עבורנו

כשאנחנו דוחים את החלקים הללו אין לנו גישה אליהם
אלא דרך שיקוף התכונה הזו אצל האחר כדי שנוכל להיזכר

אלוהים לא נותן לנו חלקים מיותרים 
כי בזמן מן הזמנים כל אחת מהתכונות הללו עשויות לעזור לנו

כל מה שיש שם בחוץ שאנחנו ערים לו, עבורנו.
והעבודה הזו אגב,נמשכת לעולם. 

עד שנחזיר את נשמתנו לבורא,
נמשיך להחזיר עוד ועוד חלקים לעצמנו
תמיד ישנה הרמה הבאה שמחכה לנו שם.

גם אם התזכורות שאני מקבלת מבן הזוג
הן אלה שמעוררות בי את המקומות הפגועים
כמובן על מנת לאפשר לכל אחד מאתנו לרפא את פצעי הילדות שלו

ובתוך קשרים זוגיים זה כמו פזל מושלם:

זה שיש לו פחד להתחייב
ימצא את עצמו בקשר עם זו שיש לה פחד נטישה,
והאוטומט ייקח אותם אל המרדף 
שככל שהיא תפחד ותיאחז בו, הוא ירצה לברוח

כשבעצם לה יש פה הזדמנות להפסיק לנטוש את עצמה,
ולתת לעצמה את המקום קודם, ולא אחרי כולם
בעוד שלו יש הזדמנות להתחיל להרגיש בטוח פה
בטוח להתקדם לעבר...

עד אז.. המרדף ביניהם מתסכל ולא מאפשר לאף אחד מהם נחת..

בן הזוג אם כן, מושלם עבור הצמיחה שלך 
גם אם מרגיש ההיפך

היקום נדיב ונותן לנו כל שנדרש כדי שנוכל לצמוח.

ופה אני חייבת לספר לך,
שבניגוד למה שחושבים על "טיפול זוגי",
כזה שבו נשארים במישור של הצדק
בוויכוחים והתכתשויות,

התהליכים בהם אני מלווה זוגות,
מרתקים ופותחים את הלב (שלי ושל בני הזוג)
אני יכולה לראות  בהם 
את נפלאות הטרנספורמציה קורות לי מול הפרצוף

כששני בני הזוג מבינים את נקודת המוצא הזו
וכשהם מאמצים אותה,
לא רק שאין את מי להאשים,
לא רק שמפסיקים לחפש מה לא טוב אצלו,
מתחילים למצוא מה כן טוב אצלו,
ולוקחים כל אחד לעצמו עוד ועוד פיסה משלו לריפוי ושלמות הנשמה

עוד פרטים על הדרך הנפלאה שמובילה לשם
בלחיצה כאן

כדי שנוכל לייצר מערכות יחסים בריאות,
העבודה היא תמיד פנימה של עצמנו,

כדי שנוכל למשוך אלינו בני זוג בריאים,
עלינו להיות בריאים בעצמנו,
כי אנחנו מושכים מה שמתאים לנו בהתאם לרמת ההתפתחות שלנו

תמיד מדובר על עבודה עצמית של כל אחד מאתנו
העולם החיצוני תמיד משקף את העולם הפנימי
והשאלה היא תמיד איך זה משקף את מה שקורה בתוכי ?

מערכת יחסים בריאה מאפשרת לנו 
לצמוח למקום שלוקח אחריות,
לשוחח עם בן הזוג ברמה הזו שבה כל אחד מבין מה שלו
בה אנחנו לא חווים עצמנו כקורבן המציאות,
וכל אחד מאתנו מחויב ובאינטגריטי לעצמו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלות תשובות בוידאו

כדי שזה יהיה עבורך ישים וברור יותר,

החלטתי להתחיל לצלם סרטונים קצרים

בהם ניקח כל פעם דוגמא אחרת ונראה -

איך גם כשזה כל כך מעצבן שהוא עושה X


זו בעצם תזכורת עבורך לאיכות ששכחת או שאת רוצה לשכוח

כדי שתוכלי לחזור להיות השלמה שאת

אני מזמינה אותך לכתוב לי 
מה מעצבן אותך שהוא עושה ולא פתור ביניכם,
נדסקס קצרות ואעלה את הדילמה בוידאו קצר,

כבר צילמתי את הסרטון הראשון
והוא נמצא בלחיצה פה


מחכה לסוגיות שלך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אגב,
נקודת המבט הזו מבהירה
שאפשר בהחלט לעשות תהליכים אישיים
שמובילים לשינוי המיוחל גם במישור הזוגי ובכלל.
מוזמנת ליצור קשר במייל : galitel2@gmail.com
כדי לחולל בעצמך את השינוי לו את מייחלת בחייך.


כאמור, הכתוב מבוסס ברובו על תכנים של Kelley Kosow


יום רביעי, 14 בפברואר 2018

צעד קטן שלכם שיהיה צעד ענק לאהבה שלכם


איך אפשר לחזור להתרגש זה מזו?

האם בכלל אפשרי לרצות את מה שכבר יש לנו??

למה הדשא של השכן נראה טוב יותר?
ואיך, אם בכלל ניתן -
להוריק את הדשא שלנו
כך שימלא את ליבנו כל כך
שנרצה ממנו עוד ועוד..

בחסות יום האהבה שחל היום,
הנה לך מחווה יומיומיות קצרה,
פשוטה (לפחות לכאורה)
ופרקטית

שככל שתתמידו בה,
ככל שתעמיקו, 
ככל שתתמסרו אל עצמכם בתוכה
כך האהבה שלכם תפרח.

intimacy = into me see

אנטימיות היא לאפשר לעצמי להיראות,
להיות נוכחת ברגע הזה,
להביא את עצמי בנוכחות למפגש.

כל כך הרבה קורה שאנחנו נמצאים ביחד פיזית,
אבל לכל אחד מאתנו רצות מחשבות על מה שהיה
או על מה שיהיה 
ואנחנו בעצם לחוד..

החיבור שביניכם לא ברור מאליו,
והנה הזדמנות לקדש אותו,
לתת לו מקום
ולטפח את הגשר שעובר מהלב שלך ללב שלו.

קחו זאת, כפי שזה,
בתרגום למחווה יומיומיות:

הקדישו זה לזו 10 דקות בכל יום,
רצוי בזמן קבוע 
(זה יכול להיות בבוקר לפני שקמים,
או בערב אחרי שהילדים נרדמים,
או בשעה נוחה שמתאימה ללוז המשפחתי-זוגי-אישי שלכם)

שבו זה מול זו,
התבוננו בעיניים
והתמסרו.

זה יכול להיות עם מילים -
למשל: מה שאני מעריכה שעשית היום..
או שיתוף קצר באיך אני מרגישה

זה יכול להיות תוך מגע רך
למשל להחזיק בידיים זה של זו
ולהתמסר לתחושות שעולות בגוף מהחיבור שנוצר,

זה יכול להיות בחיבור מיני
גם שם הדגש הוא על נוכחות ברגע,
והליכה על הגשר ממני אליך ובחזרה,

או בכל דרך אחרת שנכונה לכם.

הדגש הוא על חיבור.
מבט והתבוננות בעיניים 
עוזרים לנו להיות קשובים פנימה והחוצה בו זמנית
ואל תוך התבנית הזו
צקו מה שנכון לכם.
בין אם זה יהיה אותו הדבר שחוזר על עצמו מידי יום
ובין אם יהיה לפעמים עם מילים ולפעמים במגע,

ככל שתהיו נוכחים ברגע,
ככל שתאפשרו לעצמכם להיראות,
כך תוכלו להרגיש את החיבור ביניכם מעמיק

והיופי הוא שזה ממשיך כך עד לאינסוף...

הזכירו לעצמכם
שהחיבור ביניכם לא ברור מאליו,
אלא שהוא נשכח כשנותנים מקום ליום יום להרחיק בינינו.

הנה אם כן מחווה קטנה שמאפשרת
במקביל לשגרה, לכלים, לכביסות
לטפח את מה שבינך לבינו
ולשמור על החיבור ביניכם חי ופועם.

נכון,
שלפעמים המרחב הזוגי התמלַא בכל כך הרבה כעסים ואכזבות,
שקשה להרגיש שבכלל ישנו חיבור אי שם.

אז, יכול לעלות קושי להיות נוכח,
וחוסר רצון לראות ולהיראות..

אם יש משהו שעוצר בכם ומקשה עליכם,
אבל ישנו רצון להפריח מחדש את אותו החיבור שלכאורה נעלם,

דעו שיש דרך מופלאה,
בה 'מנקים' את המרחב הזוגי ממה שהצטבר בו,
מחַיִים, 
נזכרים, 
מרגישים שוב זה את זו
ואת האהבה שביניכם
ולומדים איך להשאיר את המרחב שביניכם 
נקי עד כדי מקודש

פרטים נוספים על הדרך להחזיר את האהבה שלכם הביתה
יש בלחיצה פה

מי יתן שכל יום יהיה עבורנו
יום של אהבה

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

יום שני, 5 בפברואר 2018

תרגיל זוגי קטן לקראת יום האהבה + רעיון למתנה לזוגיות שלכם


אוטוטו – ב 14.2 מצוין בלוח הלועזי יום האהבה,
הזדמנות נפלאה לחגוג את אהבתנו.

לא ברור מאליו המפגש,
החיבור שמצאנו זה אל זו,
ההתרגשות (גם אם כבר לא מורגשת ביום יום),
שמחת הגילוי וההתפעמות מהביחד שמתקיימות בשניים,

בהחלט סיבה טובה לחגיגה,
אכן ראוי לציון.

במיוחד לאור העובדה שלרוב,
לא רק שאנחנו נוטים לקחת דברים כמובן מאליו כשהתרגלנו אליהם,
יש לנו נטייה-
להתמקד במה שלא בסדר,
מתוך התפיסה שהביקורת תוביל אותי למקום טוב יותר,
תאפשר לי להשתפר יותר ויותר.

פה, אני מרשה לעצמי להציע לך לשים סימן שאלה,
האם?
האם באמת ביקורת מקדמת?
או שמא היא יותר מצמיתה??

ולהבחין
במקומות בהם קיים תסכול מביקורת כשזו מופנית אליך,
עד כמה הינך באמת מסוגלת להכיל הערכה והוקרה??

אז הנה תרגיל קטן בשבילך
שיאפשר לך לבדוק אפשרויות להתרחב 
ולגדול דווקא מתוך המשוב החיובי,

רגע לפני שרצים לפעולה,
רק לנשום ולתת מקום בתוכי
למשהו שאני מעריכה בעצמי ומוקירה עליו
נשימה,
הטמעה,
התמלאות

ועכשיו,
משהו שאני מעריכה בבן הזוג ומוקירה עליו
נשימה,
הטמעה,
התמלאות

כעת, אולי אפילו (ולו לרגל יום האהבה)
למצוא זמן קצר,
להסתכל לו בעיניים ולספר לו ש:

את ממש ממש מעריכה את זה ש..
וזה לא ברור מאליו בעיניך,
שבכל פעם שזה קורה את מרגישה...
וזה משמעותי בשבילך כי..

ולתת לזה להיות
להתרחב אל הפתיחה שעשויה להתאפשר שם.

לכאורה פשוט..




זהו הקלף השני בערכה להתפתחות זוגית
שעוסק בדיוק בנושא הזה –
הוקרה מצד אחד והתמלאות ממנה מהצד השני

אם נכון לכם ללכת במשך 9 שבועות
סביב 9 מהויות שונות ומשמעותיות במרחב הזוגי שלכם,
חפיסה משלכם של הערכה להתפתחות זוגית

 לרגל יום האהבה המשלוח עלי!

שיהיה יום אהבה פותח, מענג וממלא

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה אהבתך ממך אליך.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עדכונים נוספים:

יצאה אתמול לדרך בניר ישראל,
היה נפלא!!
וממלא לגלות עד כמה חברותא נשית
יכולה למלא ולהמריץ

אם את מכירה נשים שזה יכול לעניין אותן
אני (ובטח גם הן) ישמחו אם תספרי להן


בקרוב
בימי שלישי בבוקר
החל מה 20.2
(אפשרי גם בסקייפ)

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...