חפש בבלוג זה

יום שני, 25 בדצמבר 2023

7 ההסכמות~בקשות שלנו מ ואל בן הזוג - ואיך למלא אותן לקראת 2024

לקראת השנה החדשה שבפתח, 

כהזדמנות להתבוננות על מה יש אל מול מה שהיינו רוצים

והתקדמות ולו בצעד אחד בכיוון ההגשמה של עוד מהרצוי,

אני מביאה היום את 7 ההסכמות ~ בקשות שיש לנו באופן מודע ו/או לא

מול בני הזוג שלנו ולהם מולנו, 

אותן בקשות שכאשר אינן נענות -

מהוות מקור למתח בין בני זוג ואכזבה.. 

אפילו עד כדי פירוק.


את התוכן הזה אני מביאה מתוך קורס במערכות יחסים 

של המכללה לביואורגונומי שנכתב על ידי @נוגי גזית

ומוסיפה לתכנים הללו ממני על הדרך לשינוי ומימוש:


7 ההסכמות הללו מוגדרות בראי 7 המרכזים האנרגטיים - הצ'אקרות:


הסכמה ~בקשה 1- להענקת בית בטוח,

בקשה זו, משויכת למרכז הבסיס - 

ולצורך ביציבות, בבית שנותן תחושה של שורשים,

מקום ממנו אנו יוצאים ואליו חוזרים

ומעניק לנו את הצרכים הבסיסיים -

מקום ללון בו, לאכול, להיפגש אחד עם השנייה ועם חברים,

להקים בו משפחה. 

בסיס כסלע היציב בחיי.


ההסכמה ~ בקשה 2 - יצר תשוקה ויצירה

שתהיה בינינו תשוקה מינית ותשוקה להיות זה עם זו,

שתהיה יצירה של פרי האהבה המשותפת - ילדים או אחרת

וגם יצירה אישית של כל אחד בתחום עיסוקו.

שתהיה תחושה שהחיים מענגים, נעימים, מפנקים.

שתהיה ההנאה והחופש ליצור


ההסכמה ~ בקשה 3 - שייכות לחברה

הרצון בחברים, שנוכל לשמור על החברים של כל אחד מאתנו,

שנוכל לשלב חיי זוגיות וחיי חברה,


ההסכמה ~בקשה 4 - שייכות למשפחה, אהבה וחמלה

עוסקת במשפחתיות, באהבה וברצון להרגיש את האהבה במשפחה.

קירבה, אחווה, שותפות וביחד

שאיפה לחיות בלב פתוח ללא חומות הגנה,

מאופיינת בהיגדים כמו:

"אני מרגיש שאוהבים אותי כמו שאני",

"שאומרים לי תודה על התרומה שלי למשפחה ומעריכים אותי ואת מעשי".


ההסכמה ~בקשה 5 - ביטוי, עבודה, לימודים

עוסקת בצורך שלנו בביטוי חופשי ומאידך בהקשבה,

מאפיינת בהיגדים כמו:

"אני מביע את עצמי בחופשיות ומקשיבים לי מלוא קשב",

יש חופש לבטא את הפחדים, התסכולים, הרצונות,

החוויות היותר והפחות נעימות, מבלי שנחווה שיפוטיות,

כלומר ישנה קבלה וסקרנות שמאפשרות לנו מקום בטוח לביטוי.


ההסכמה ~בקשה 6 - מחשבה חופשית, רעיונות

החופש לחשוב, לעוף עם הרעיונות שלי,

לדמיין, להמציא, לחלום רחוק,

מאופיינת על ידי הגידים כמו:

"כשאני מעלה רעיון - תן לי תמיכה ולא ביקורת",

"כבד את דרך החשיבה שלי ואל תעצור אותי מלממש את רצונותי"


ההסכמה ~בקשה 7 - הכרת תודה על הקיים, חיבור אל המֶעֶבֶר

הצורך להרגיש את האהבה האלוהית,

האהבה ללא תנאי, את החיבור לבריאה,

שלמות בשילוב בין החומר לרוח

והכרת תודה על כל הטוב בעולמי

ועל מקומך בחיי

~~~~~~~~


ישנם שימצאו את עצמם חסרים ביותר הסכמות ישנם שבפחות,

אך כיצורים מתפתחים סביר שלפחות נזדהה עם חלקן

כחסרות אצלנו.

המרכזים האנרגטיים מתבססים לאורך ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו -

ולכן מאד יכול להיות שההסכמה בה אני מרגישה חסר,

תהיה כזו שיש לי בה שיעור אישי משלי (שמתבטא גם בזוגיות)

ומאחר ואנחנו נמשכים לאנשים עם שיעורים תואמים,

אנו עשויים למצוא את עצמנו מתוסכלים (גם) מאותו החוסר.


למשל:

יכול להיות שהיא { 

תתלונן על הביקורת שהיא חשה ממנו,

ועל כך שהוא לא מקשיב לה,

בו בזמן שהיא בעצמה לא מקשיבה לו

כלומר שניהם יחושו חוסר והזדהות עם ההסכמה החמישית.


מה שחשוב לזכור הוא,

שבעוד שהדברים הכתובים מעלה מופנים כבקשה אל האחר

ויחד עם זאת שזוהי הפנטזיה והכמיהה שלנו - 

שהאחר ימלא את הצרכים הללו -

הרי שכדי שנוכל להיות מסופקים בצרכים הללו,

עלינו ראשית ללמוד לספק אותם לעצמנו


כל מה שאנחנו מרגישים כחוסר -

משמעו שלא קיבלנו ממנו במידת הצורך כשהיינו ילדים

ומכאן אין לנו 'רצפטורים' לקבל אותו מן החוץ -

למרות שאנו עשויים להתלונן על כך שוב ושוב..


והנה דוגמא שטחית לצורך המחשה -

אם לא ראו אותי בעיניים נוצצות כילדה

וחווית הערך שלי נמוכה,

אני יכולה להתלונן, להיעלב ולכעוס בכל פעם שהוא } לא מחמיא לי,

אבל גם אם יחמיא לי -

אני לא באמת אאמין לו, לא אקלוט את המחמאה פנימה,

עד... שאתפכח לחווית הערך שלי,

ואז, כשאני לומדת לקבל, לכבד, להעריך ולאהוב אותי -

(ובעצם נותנת לי מחד ומקבלת ממני מאידך)

אז... כבר לא אהיה תלויה בחיזוקים ממנו,

ויחד עם זאת אוכל לקבל אותם בשמחה.


במילים אחרות -

7 ההסכמות הללו הן כמו מפה של הצרכים שלנו,

בתוך זוגיות ובכלל.

אפשר להסתכל על המפה, למפות איפה חסר לנו יותר או פחות,

ממה היינו רוצים יותר

ואז -

לשים 💓 למה לא:

לא ליפול לפיתוי להאשמות, תלונות, דרישות ותובענות מהאחר


ויחד עם זאת להביא את 

תשומת ה💝 למה כן:

לשתף ברוח טובה ולנסח התכוונויות לשנה החדשה. 


לזכור, שהדגש הוא על למלא אצלי את החוסר!

כלומר:

אם אני שומעת את עצמי מתלוננת על כך שהוא לא מקשיב לי,

זה סימן עבורי לבדוק: איפה אני לא מקשיבה לי,

ולהתנסות בהקשבה ללב שלי,

וגם סימן עבורי לבדוק איפה אני לא מקשיבה לו

ולהתנסות גם בכך

אזהרת אגו :-) - זה עשוי להיות מאתגר!,

אבל שווה כל צעד ושעל 💓💓


אני מסיימת בתפילה 

לחזרתם של כל החטופים שלמים ובריאים

במהרה בימינו,

ולהגנה ושמירה על כל החיילים באשר הם,

מי יתן שישובו אלינו ימים יפים ורגועים

ושנזכה לאחדות בתוכנו ובינינו,

אמן!


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓




יום שלישי, 12 בדצמבר 2023

איך למוסס אמונות מגבילות? (הגשמה שלב 2)

 או: איך לחולל את המציאות הרצויה?

(בנוסף להגדרת החזון מהפוסט הקודם)

בדרך כלל מול רצון שטרם מומש ישנו פחד

ו~או אמונה מגבילה או פלונטר אמוציונלי

שמתנגשים עם הרצון.


כשאני כותבת רצון, אני מתכוונת להחל מרצון קרוב ונקודתי -

כמו איך להרגיש עכשיו טוב יותר -

אם משהו מציק לך - מה הדרך לשחרר?,

ועד רחוק יותר -

איך להגשים רצונות, משאלות וחלומות?


אתחיל בהסתייגות מהדברים עוד לפני שאני כותבת אותם:

כמו מזכירה לי ולנו שהמילים צרות מלתאר את המורכבות

ובטח שברשומה קצרה שכזו,

אז סליחה מראש על אי דיוקים או אפשרויות נוספות שלא נכתבות להן

ותודה מראש להשראה שתכוון אותי לדייק עד כמה שניתן:


ראשית כמסגרת,

לפחות כך אני רואה את הדברים -

נזכור שישנה התמונה הגדולה ובה מרכיבים נוספים

מעבר לאלה שאנחנו רואים,

כך שאנחנו פועלים בתוך המרחב שלנו -

ובו מתקדמים כמיטב יכולתנו (ותיכף אפרט על כך)

תוך שאנחנו מזכירים לעצמנו שמעבר למרחב שלנו,

ישנם כוחות תבוניים שרואים תמונה רחבה יותר

ויכולים לסייע לנו להתקדם להגשמה כשאנחנו בדרך הנכונה,

או לסמן לנו לדייק - למשל על ידי כך שהם סוגרים בפנינו דלתות.


כשדלתות נסגרות לי -

כבר למדתי - זה אף פעם לא נגדי. זה תמיד בעדי,

בין אם כהזדמנות לעוד ריפוי לחווית ה - נטישה~דחייה  -

אם עולה בי כזו (או אחרת) כשדלת נטרקת לי בפרצוף,

בין אם כסימן לשנות את המניע ממנו אני נעה,

(כמו זה שנדחף בחירומיות להציל אל מול חוסר אונים וייאוש,

שכבר ממש לא משרת אותי ואגב גם לא את מי שאני לכאורה 'מצילה')

בין אם כדי ללמוד משהו נוסף, או לרפא חלק שצמא לריפוי

ובין אם... כדי לסמן לי לשנות כיוון.


מה שיפה ומשמח הוא -

שכך או כך, הדרך המובטחת יחסית קלה להגדרה :-)

כשכיוון ההסתכלות הנכון יהיה תמיד פנימה, 

בחיבור אל הרגש שמעבר לאמוציות שמסתירות ושהייה בו.

שככל שנשהה עם מה שיש (בתחילה אמוציות כמו חוסר אונים, כעס, תסכול, עלבון וכו'..), 

יתאפשר עיבוד שלהן שיפזר את הערפל להתבהרות.

(לפעמים זה כבר הדיוק, שמאפשר להמשך שינוי להתרחש עבורנו)


אמנם כאמור קל יחסית להגדיר, אלא שיש פה קאץ' קטן,

המילים הללו קונקרטיות ועשויות להגיע לשכל בלבד,

בעוד שהשינוי מתרחש רק שאנחנו מעזים להרגיש

מעמדת הצופה החווה.


אז, נוכל לפגוש ברגע ההווה - בו מתקיימות אינספור האפשרויות -

את הרגש, לא האמוציה, אלא הרגש הראשוני שמעבר,

כשאנחנו בחיבור אל הלב.


בעוד שהשכל עסוק במה שעבר ובמה שעתיד להיות,

הלב נוכח בהווה.


במציאות, בזמן הווה כאמור

ישנן אינסוף אפשרויות. זהו שדה האפשרויות הבלתי מוגבלות,

בעוד שאנחנו - ככל שנהיה מוצפים באמוציות,

ככל שנהיה בניתוק רגשי ונתנהל מהראש,

ככל שאנו מופעלים מהדחפים והאוטומטים -

כמו קשורה לנו מטפחת שמסתירה לנו את העיניים

ומובילה אותנו בעיוורון:


כשחלקנו ימשיך לדהור - לרוב לא בכיוון הנכון,

(מי מאיתנו שה fight  הוא האוטומט שלו)

וחלקנו האחר יתייאש וירים ידיים כשיתקל במכשול הראשון שמופיע

(מי מאתנו שמנוהל יותר מ flight או ה freeze)


כך או כך נעצרנו -

לוחמי ה fight עם תסכול מבעבע בתוכם ובתנועה או לא

ולוחמי ה freeze בחָרַאקֶה קולני יותר שְבּוֹלֵם.


וזה לא משנה אם זה כשהוא } שוב עשה או לא עשה מה שרציתי,

או שמשהו אחר לא מתקדם בקצב שאני רוצה,

או כל תסכול אחר,

כך או כך -

במקום האוטומט שלך שם -

זה הזמן לעצור ולשנות כיוון:

לקחת כמה נשימות אל הלב,

לשים לב לפיתוי להאשים,

זה שמשאיר אותנו צודקים~ות,

עד כמה שניתן - לא להתפתות לו,

גם לא להילחם בו,

רק להתבונן.

לאפשר להכרה לקחת פיקוד ולנהל אותי ואת מה שמתחולל בי -

ותוך כדי נשימה להיות בערנות לחלקים הנאבקים בתוכנו.


אגב, אם מלכתחילה הכמיהה הגיעה מהלב,

יש לו - ללב - את התבונה לכוון אותנו למימוש,

יש לו כוחות מיגנוט ומימוש בילט אין.

אלא שאנחנו מוזנים מכל כך הרבה תבניות תרבותיות ומוסכמות,

שהרחיקו אותנו מהלב ומהידיעה הפנימית הנקייה הזו


לכן, התסכול למעשה עושה לנו טובה :-),

הוא רק מזכיר לנו לנקות עוד שכבה,

להיווכח בעוד תפיסה שמגבילה אותנו

להתקרב לעצמנו ולדייק.


כשאנחנו מעזים לשהות עם התסכול, (כשם כללי לאמוציה שמציפה)

עולם שלם נגלה לפנינו, כמו מתקלפים הצעיפים שהסתירו לו את הדרך -


אם התסכול הוא על העייפות שמלווה אותה לאחרונה,

היא עשויה לגלות שזה חלק ממנגנון הגנה שבנתה

שמגן עליה מפני רגשות קשים, או יותר נכון תוצאה שלו,

מנגנון ש'מעיף' ממנה את הקושי, ומשאיר אותה 'מוגנת' בניתוק

מרגשות קשים שעבור הילדה שהיתה היוו איום וסכנה.

טשטוש וניתוק שהצטברו לעייפות וחוסר חיוניות.

אבל כשההכרה מגיעה והיא נוכחת במנגנון - כבוגרת שהיא היום,

היא יכולה אט אט להיות המרחב המכיל עבור החלקים הילדיים שבה,

בתוכו להעז להרגיש ולאפשר לעומסים הרגשיים שהצטברו להתנקות, 

עד שנוצר חיבור אל הלב שמאפשר לה לחיות בלב פתוח את מה שקורה עכשיו.

היא כבר לא הילדה שסערת הרגשות היתה מטלטלת ומסכנת עבורה,

אלא בוגרת שמכילה את רגשותיה

ומכאן חייה את המחיים במלואם, 

מה שמאפשר לחיונית למוסס את העייפות.


או:

אם התסכול מתחיל בקנאה שהיא מרגישה,

ככל שהיא מרשה לעצמה להרגיש את הקנאה,

לא להזדהות אתה, אבל לשהות בה 

תוך שהיא מחבקת את החלק הילדי שמרגיש אותה,

היא עשויה לפגוש את החלק בתוכה שמרגיש לא מספיק,

לאמץ אותו לליבה, מה שאט אט מאפשר לאמון להיווצר

ולידיעה הפנימית שהיא ראויה מעצם היותה - להתפזר בגוף.

ידיעה שמחליפה את הקנאה במלאות ושמחה ולו על עצם הרגע הזה.


אני נוכחת יום יום באינספור סיפורי מפגש ~ התמרה שכאלה

וזה בכל פעם מרגש אותי מחדש

ובכל פעם אני רואה עד כמה הפיתוי להאמין לסיפורי ההשלכה גדול :

"זה הכל בגללו.."

"אין סיכוי ממילא שום דבר לא ישתנה.."

"אבל את לא מבינה זה אובייקטיבית נכון.."

"אבל אצלי זה אחרת.. אני אמת במצב לא פתיר.."

ובמיוחד:

"אצלי הכל בסדר, זה הוא שצריך לעשות עבודה..."

ועוד ועוד אמירות של תפיסות מגבילות

שכשאנחנו מאמינים להן - ובעצם נשארים עם המבט פונה החוצה -

תלוי באישור / שינוי מהחוץ - 

אנחנו מתרחקים מהמזור...


לפחות מניסיוני בכל פעם שלמרות הסיפור המאד משכנע ובלי להתווכח עם אמינותו,

שינינו כיוון - והפננו את תשומת הלב פנימה -

היה מפגש מרגש, היתה התמרה מפכחת

וצעדנו צעד נוסף לכיוון הרווחה והמימוש.


ככל שאנחנו בהתמדה חוזרים שוב ושוב להתרת הפלונטרים של האני השקרי,

מתנקים השקרים והמגבלות שהחזקנו על עצמנו,

מתנקים החסמים בינינו לבין הרווחה בחיים בכלל

ובינינו לבין הגשמת רצונות ומשאלות בפרט.

ואנחנו מתפקחים אל האני המהותי שאנחנו.


וכמו כדי לחזק את אינספור האפשרויות הקיימות כרגע -

ממש תוך כדי שאני כותבת - 

התחלפו כאילו בבת אחת השמיים מאביביים שטופי שמש,

(בחיי עמדתי ונהניתי מחמימותה המלטפת לפני כמה דקות)

למכוסים באפור כבד, בעננים מרעימים ושופעי גשם.. :-) 

ואלה מלפני יומיים, ללא עריכה

אז...

אם נכון לך לעשות צעד שכזה אל עבר עצמך,

אני במרחק קליק אחד (פה) בשבילך, (מגיע ישירות למייל שלי)


וגם אם בא לך רק לכתוב מה זה מעלה בך -

פה בשבילך 💝


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓💓

יום שלישי, 5 בדצמבר 2023

ואם היה מגיע קוסם... מה היית מבקש~ת ??...

או בטרמינולוגיה של חנוכה וברוח החג הקרב -

לאיזה ניסים את~ה מפלל~ת?

בוא~י נקרב אותם יחד (פירוט מטה צעד צעד) עד כדי מימוש:


עבורי, ראשונים הם - השבים,

אלה שנותרו בעזה, אותם - ואני מרשה לעצמי לדבר בלשון רבים ולומר -

אנחנו משתוקקים לראות חוזרים בריאים ושלמים בגוף ובנפש,

עבורם ועבור אלה שכבר שבו - נישא תפילה להחלמה פלאית מהירה ומלאה,

לצדם החיילים - שמורים ומוגנים בחזית

ובבוא העת חוזרים הביתה, נקיים מרשמים משדה הקרב,

בריאים ושלמים פיזית ונפשית, חוזרים לשגרת המשפחה,

נוסיף את מדינת ישראל שמתפתחת, משגשגת, בטוחה ומוגנת,

ובה פורח עם ישראל מאוחד ושטוף באהבת חינם

ולאלה... 

נוסיף עוד חלומות~רצונות אישיים - כל אחד משלו.


זוהי דוגמית מתמונה של מציאות נכספת כשהיא ממומשת.


כדי שנוכל לממש את התמונה הזו במציאות במהרה בימינו,

עלינו ראשית לזכור שאמנם אנחנו חווים את המציאות 

דרך 5 החושים - בעזרתם אנחנו קולטים את האפשרויות,

אך... ישנן אינספור אפשרויות נוספות.

לעומת התפיסה שלנו - זו שנעזרת ב 5 החושים ומבוססת

על העבר - שמגדיר עבורנו הווה דומה ומייצר עבורנו שחזורים לעתיד,

כשהמנצח על אלה הוא החלק השמאלי של המוח - אותו חלק אנליטי -

הרי שבשדה הקוונטי - מתקיימות אינספור אפשרויות עתידיות (גם עבורנו),

אלא שעל מנת לממש אותן - עלינו להשתחרר מהתפיסות המגבילות שסיגלנו בעברנו,

להיווכח בשדה הפוטנציאלים - באינסוף האפשרויות הקיימות בשדה האינסופי הזה

ולאפשר להן להתממש.


ובמילים ארציות -

כל דבר שאני רוצה ועוד לא מתקיים בחיי -

מסתיר פחד או אמונה מגבילה מפני הדבר שאני רוצה,

למשל:

אני יכולה לומר שאני רוצה שיהיה לי הרבה כסף,

ואם אין לי, זה סימן שיש לי פחד שכשיהיה לי כסף

(למשל) ייקחו לי אותו 


אני יכולה גם לומר שאני רוצה אינטימיות בקשר הזוגי שלי,

ואם אין לי... 

יש מצב שאני מתה מפחד מאינטימיות..

כי אולי כשמישהו יהיה קרוב אלי ממש -

הוא לגמרי יראה אותי וזה נורא מפחיד..

כי ארגיש חשופה,

או כי אני לא מרגישה ראויה וכשתתקיים אינטימיות, 

הוא ממש יראה שאני לא מספיק

וכו' וכו'.


בקיצור אין דבר העומד בפני הרצון (!!)

מלבד... עצמנו, או האמונות המגבילות ~ הפחדים שלנו,

שכשנעבד ונתנקה מהם -נוכל לממש את בחירותינו ובקלות.


כן, אני שומעת את הספקות שמתעוררים בך

ואולי אומרים - אז אם זה כל כך פשוט למה יש כל כך הרבה סבל בעולם?

איך זה שיש עוולות כאלה?

איך זה שלא שבו כל השבים הביתה..??


ההסבר שלי לספקות והדרך שלי להרגיע אותם,

היא להזכיר לעצמי שישנה תמונה רחבה יותר,

עם המון מרכיבים שלא ידועים לי,

לדבוק באמונה שהכל לטובתנו העליונה

ויחד עם זאת למצות את המאמץ מצידי

למה שקורה ב ד' אמותי 

(שקשור לענייני הפרטיים והקולקטיביים)

וחוץ מזה,

אני מרגיעה את הספקות השכלתניים הללו גם בזה

שאני אומרת להם - סבבה, אולי יש ספק,

אבל אני עושה את המאמץ

ו מקסימום זה יצליח!


אז איך מתקדמים מפה?

איך נוכל לקבל גישה למציאות הקוונטית הזו?

ותכל'ס מה עושים?


אם אני אעשה את זה קונקרטי וטכני -

מתחילים להתאמן בלהרגיש איך זה כשזה מתממש

תוך שאנחנו בגלי אלפא - אותם גלים שבהם מוח ימין מופעל. (הנחיה בהמשך)

וכשצצות ההתנגדויות - פחדים, אמונות מגבילות וכו'..- מעבדים ומתנקים מהם,

מה שמאפשר לנו לשהות ולהאמין להגשמת הרצונות

ובהמשך... להגשמתם במציאות.


אז ראשית מקדישים כמה דקות

ומגדירים מה אנחנו רוצים -

בתחום המשפחה, הזוגיות, הבריאות, המימוש העסקי, חווית החיים הכללית וכו'

מנסחים בלשון חיובית,

ועולים לגלי אלפא (כאמור תיכף תגיע הנחיה) 

שם בכוח הדימיון חווים את התמונה הזו

ושוהים בה באופן הכי מחושי שניתן


שוב ושוב, כל בוקר או זמן נוח אחר

ו... נדהמים לגלות כמה אפשרי עבורך עוד בחיים :-)


דגשים לניסוח:

כאמור בלשון חיובית ובזמן הווה,

אבל אם אכתוב יש לי הרבה כסף בבנק בעוד שאין לי...

עשוי להיווצר בי דיסוננס שיְחָבֶּל ביכולת שלי להאמין בתמונה וביצירתה,

על מנת להימנע מכך נשתמש בניסוח כמו:

"יש לי יותר ויותר כסף בבנק"

או:

"אני רואה בדמיוני את השבים חוזרים הביתה,

רשת מסועפת של נסיבות קוסמיות פותחת אפשרויות לשובם,

הם שמורים ומוגנים על אף שוביהם 

ובניסי ניסים חוזרים הביתה"

ואני ממש רואה בדמיוני את השמחה על פניהם 

ומרגישה אותה ואת ההקלה בנימי נפשי...


אוקי,

אז בואו נתחיל: - איך להגשים חלומות 💓

אחרי שכתבתם לכם ולו בנקודות את המשאלות למימוש,

פנו לכם זמן נוח ושקט,

אפשר ורצוי להדליק נר, או להניח פרח באגרטל לידכם,

משהו שיקדש את המרחב,

נשב בנוח, נרפה את הגוף,

נעשה סריקה מלמעלה למטה עם התכוונות להרפיה,

תשומת לב לנשימה,

נאפשר לה להתארך

ולגוף להיות יותר ויותר נינוח

ונתחיל לספור מ 100 לאחור עד 1 

תוך שאנחנו חשים יותר ויותר כמו אין~כבידה,

כאילו אין משקל לגוף

כשהגענו ..

ניווכח שהגענו לשדה הפוטנציאלים האפשריים,

במרחב הזה הכל אפשרי...

נתבונן סביב, נחוש ב5 החושים איך זה מרגיש שם,

אולי נראה מראות, נריח ריחות, נשמע צלילים...

נתיישב לנו בנוחות על ספסל שנמצא עבורנו במרחב הזה

ונבחין במסך קולנוע ענקי מולנו,

נרים מעט את המבט (כשהעיניים עצומות והמבט מורם בכ 20 מעלות מעלה)

ותיכף נתחיל להקרין את התמונה של הגשמת המשאלות שלנו על המסך,

המסך נדלק, אולי קצת מסנוור בתחילה,

אך אט אט הפרטים מתבהרים והמשאלות המוגשמות נראות מולנו,

שם נשהה,

נראה,

נאזין,

נחוש,

נריח,

נטעם,

נאפשר לעצמנו לקלוט מסרים בכל חוש וחוש..

ובעיקר,

ליהנות, להתרווח אל הוקרת התודה על האפשרויות של המימוש המיוחל,

כשאנחנו ממש מדמיינות אותו קורה ומתגשם בפרטים,

כאמור כמה שיותר חושים ובאופן הכי מוחשי שניתן,

נתמסר אליה בחיוך שממלא כל תא ותא בגוף

במשך כמה דקות.

💗💗💗

וכשהמסע מסתיים,

אט אט נספור מ 1 עד 5

ונחזור לעכשיו כשאנחנו בהתכוונות להיות בחיבור לאותה שמחת המימוש,

כשאנחנו זוכרים שהיא תמיד פה בשבילנו

ומיום ליום עדים להגשמתה במציאות 💜


נחזור בהתמדה על התהליך ולו בימים הקרובים 

(רצוי מעבר לכך, תוך עדכון ושינוי מה שרוצים).

* אם עולות התנגדויות ~פחדים בדרך, נדרש עבורם עיבוד,

אם פגשתם כאלה, מוזמנים לשתף ואכתוב על פי השיתוף (באנונימיות) בהמשך.


ובינתיים,

בתפילה להגשמת חלומות,

לחזרת השבים בבריאות

והחיילים בריאים ושלמים הביתה,


פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓💓

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

  • אינטנסיב זוגי:

  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים


💓💓


אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...