חפש בבלוג זה

יום ראשון, 31 ביולי 2016

"אני כבר לא אוהב אותה.. לא מאמין שהיא תשתנה, זה הסוף.." מה חשוב לדעת לפני שמחליטים להתגרש? + פטנט מעולה לריכוך האוירה

"אני כבר לא אוהב אותה.. אין לנו שום דבר במשותף,
אני לא סומך עליה, ואני לא מאמין שהיא תשתנה..
מבחינתי זה נגמר בינינו, חבל על הזמן.. "

את זה אמר לי מ. בתחילת השיחה שלנו השבוע ..
וכמוהו אני שומעת המון מסביבי..

רק אחרי ששמע אותי -
יכולתי לראות איך נפקחות לו העיניים לרווחה,
איך לפתע - אופטימיות זהירה מעזה להסתנן לו למבט ..
איך הלב שלו מתרכך..

כי מה מספרים לנו בכל מקום ?
בסיפורים, בסרטים, בבית הספר ..
ישנה האגדה הלא כתובה הזו – שישנו אי שם האחד
היחיד והמיוחד, שהוא – באמת יאהב אותי,
לו – אני באמת אתאים,
הוא- ממש יבין אותי ,
ואתו – לא יהיו לי כל הבעיות הללו בהם אני נפגשת בקשר הזוגי שלי..
אז למה לי לסבול ?
מגיע לי טוב יותר, לא ?

ברור שכן..
מגיע לי הכי טוב , לא סתם טוב יותר !

ועדיין – יש לי כמה מילים על האגדה האורבנית הזו
שמשאירה אותי תלויה בו – היחיד והמיוחד... :

בתמצית הנה העניין כולו :

כל מה שאני נתקל בו בחיי, מושפע (וזה אנדרסטייטמנט) מנקודת המבט שלי ומעולמי הפנימי.
אם אני לא מרוצה ממה שקורה לי –
הדרך שלי ליצור שינוי בחיי , מתחילה ביצירת השינוי בעולמי הפנימי.
עולמי הפנימי הוא הסיבה לחוויית חיי
ו.. לשמחתנו – בדיוק שם ישנו המפתח ליצירת השינוי.


למה אני מתכוונת ?

אם אני מתלוננת כל היום שהאיש שלי ביקורתי,
הוא לא מפרגן לי בכלל,
והוא כל הזמן כועס ומקטר,
ווואלה, מגיע לי טוב יותר, נמאס לי מזה..

אז מה שקורה לרוב-
(מבלי לפגוע בזכות הבחירה. לכל אחד הבחירה הלגיטימית שלו מה נכון לו לעשות.)
מה שלכאורה הכי קל – זה 'להיפטר' מהגורם המזיק – כלומר להיפרד ממנו
לכאורה פתרתי את הבעיה,
הוא כבר לא מבקר אותי.. (גם לא מדויק, ובכל זאת נניח שכך..)

אלא שלמעשה..
אם נמשכתי אל איש שכזה.. סביר להניח שיש בתוכי מקומות
שמרגישים או רגילים להיות נתונים לביקורת,
שלא באמת מאמינים שאני ראויה לפרגון,
יותר מזה – שלא מסוגלים להכיל הערכה.

וכשמישהו יפרגן לי – לרוב אומר לעצמי :
"טוב הוא לא באמת מתכוון לזה.."
או
"הוא סתם רצה להיות נחמד.."
או משהו דומה שמבטל את דבריו..

בטח שלא אמשך לאנשים כאלה, זה סוג של - "אין לי תקשורת אתם" (ברבדים מסוימים)

מה שאני מנסה לומר זה  - שאחרי שנניח ונפרדתי מהאיש ההוא,
(ולא דיברתי פה על חורבן הבית, הילדיםL , הכעסים, הכאב, האשמה, הכישלון, הדמעות.. וואי וואי..)
אמצא את עצמי שוב נמשכת למישהו דומה...

כל עוד לא פתרתי בתוכי את העניין
כל עוד אני לא מאמינה שאני ראויה,
כל עוד אני לא מסוגלת להכיל מחמאות
זה מה שיקרה – אמשיך לשמוע ביקורת / לא אהנה מפרגונים.

לעומת זאת – 

ככל שאני עוברת תהליך של ריפוי פנימי,
ככל שאני צומחת ואוהבת את עצמי (לא ככותרת ריקה כמובן אלא מבפנים)
ככל שאני מסוגלת להכיל הערכה ומחמאות כי אני באמת מאמינה להן..
כך – המציאות שלי – כן - גם עם אותו האיש שביקר אותי 15 שנה (!) משתנה !

כך אותו הצורך בהערכה באמת באמת מתמלא ,
ולא רק הכאב של הביקורת מהאיש שלי נפסק (לכאורה כי הוא לא באמת נפסק כשנפרדים..)

בקיצור,
אם אני מרגיש/ה שרע לי במערכת היחסים שלי,
כל עוד אין לי הרצפטורים להכיל את הטוב שאני רוצה – לא אוכל ליהנות ממנו
לכן – פרידה היא לא הפתרון (לפחות לא לבעיה הזו..)
(שוב- מבלי לפגוע בזכות הבחירה. לכל אחד הבחירה הלגיטימית שלו מה נכון לו לעשות.)

אם כך - הדרך ליצור את השינוי מתחילה ביצירת הרצפטורים הללו אצלי
כי כשאני צומחת, מרפאה וגדלה להיות מי שאני –
אפילו אותו בן זוג – יכול לתת לי את מה שאני רוצה/ צריכה..
(כנ"ל במגוון אישיויים, הייתי אומרת בהכללה למעט אלימות)

ועכשיו - קחי לך שתי דקות, 

עצמי לרגע את העיניים
התבונני בעיני רוחך בבן/ת הזוג שלך כאילו הוא עומד מולך,
שימי בצד מי צודק, ומי אשם,
הניחי לרגעים את כל הכעסים שהצטברו,
את והוא – במקום הנקי , העצמתי, השלם, שאתם.
רק אתם , את בעיניים עצומות והוא מולך בעיני רוחך ..

קחי לך שתי דקות ושימי לב לתחושות.
מה קורה שם ?
האם את יכולה להבחין בתחושה של חיבור ביניכם ?

אם כן, ויש סבירות גבוהה שכך –
עברנו את המשוכה הראשונה
(אל דאגה, לא ויתרתם על הצדק, והאמת והעקרונות הם עדיין בצד בשבילכם..)

והנה השנייה –

נניח שהגיעה פייה מארץ האגדות,
ופתרה לכם את כללל המריבות וחוסר ההסכמות ביניכם,
כל מה שמתחת ומעל לשטיח..
אתם רואים אחד את השני
מצליחים לדבר זה עם זו,
לחזק אחד את השני, להיות בחיבור לבבות..

במצב הזה -
האם הבחירה שלכם היא זה בזו ? 
(מזמינה אותך לבדוק לעצמך ולתת מתוך מקום נקי- לא שמקטין ולא שמגדיל את עצמו - לבן/ת הזוג לבדוק עבורו)

אם אכן זוהי הבחירה של שניכם -
הדרך לזוגיות ממלאה, מחבקת ומשמחת 
בטוחה ונמצאת פה בשבילכם
עליכם 'רק' ללכת בה..

כל התובנות, הכלים, ההסברים – הכל קיים,
נותר לסמוך עלי, ולהגיע ליומיים בלבד
12 שעות אינטנסיביות,

ובינתיים – עם ובלי קשר  לקראת טו' באב
הנה פה 
תרגיל קטן שיחמם את האווירה ביניכם :

ניתן להבחין בברור שזוגות שמפנים זמן לאהבה שלהם,
(הייתי מדייקת ואומרת – פנאי מנטלי ורגשי ולא רק פנאי נומינלי..)
האהבה שלהם פורחת..

קחי לך כמה רגעים לחשוב על משהו שאת מעריכה בבן הזוג שלך,
מצאי זמן בו הוא פנוי,
בואי מתוך מקום של לב פתוח, תוך חיבור למהות שלך
וספרי לו ש "את מאד מעריכה את ....."
ואולי אפילו ש"זה מאד משמעותי עבורך כי אז את מרגישה ..."

למתקדמים : בחרו לכם יום בשבוע בו שניכם מפנים זמן להערכה הדדית שכזו,
כמה רגעים של חסד -
שעשויים לחמם עד מאד את האווירה ביניכם
ולהזכיר לשניכם למה אתם עוד פה...

לא, זה לא יפתור את הקשיים – אם ישנם – חשוב לפנות לגורם מקצועי חיצוני
שיעזור לכם לצאת מהלופ-ים הזוגיים שלכם.

ובכל זאת אין לי ספק שהשקעה קטנה זו ותשומת לב בהערכה זה לזו 
יתרמו באופן משמעותי לביחד שלכם.

לחיי אהבה מעניקה וממלאה,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

יום ראשון, 24 ביולי 2016

למה סקס מתפוגג לעיתים כה קרובות בזוגיות ארוכת טווח אפילו אצל זוגות אוהבים ?

זוהי סוגית הסוגיות, או לפחות אחת מה' סוגיות שמטרידות זוגות וגם מטפלים זוגיים..

הפעם אני מביאה לכאן את התשובות של אסתר פרל – מטפלת זוגית מפורסמת
על פי הרצאתה בטד :

מדוע אינטימיות טובה איננה ערבה לסקס, בניגוד לאמונה הרווחת ?
ואיך זה שסקס 'מביא' תינוקות, בעוד שאֵלֶה.. זורעים חורבן ארוטי אצל בני הזוג ?
שואלת אסתר פרל בתחילת ההרצאה שלה שמיד אביא את הקישור אליה,
כך שתוכלי לצפות בה במלואה..

הנה עיקרי הדברים למעדיפי הקריאה :

זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, בה אנחנו מנסים לחוות מיניות לאורך זמן ממושך,
לא בגלל שאנחנו רוצים 14 ילדים..  (בעוד בעבר רצינו כיוון שרובם לא שרדו..)
ולא בגלל שזהו "תפקידה של האישה"..
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בה
אנחנו רוצים לחוות מיניות לאורך זמן כדי ליהנות מהעונג שהיא מסבה לנו
וכדי ליצור קשר זוגי שמעוגן בתשוקה

בליבה של תשוקה במערכת זוגית מחויבת
ישנם שני צרכים עיקריים אנושיים יסודיים :

האחד – בטחון, וודאות, אמינות, מהימנות, קביעות,
כל אותם מאפיינים שמגדירים 'בית'

השני – צורך לא פחות בסיסי שקיים אצל כולנו –
בהרפתקנות, חדשנות, מסתורין, בלתי נודע, הפתעה..
הללו האחרונים שמגדירים מהותו של 'מסע
(לנגד מהות ה'בית')





הניסיון שלנו ליישב יחדיו את הצורך מחד לביטחון ובית
ומאידך לחדשנות ותשוקה או מה שאנחנו קוראים היום קשר זוגי מתוך תשוקה
היה פעם מצב לא פתיר .

בעבר - נישואין היו מוסד כלכלי גרידא בו קיבלנו שותפות לחיים,
ילדים, שותפות כלכלית, ירושה וכו'

היום -  אנחנו רוצים שבן הזוג ייתן לנו את אותם הדברים,
ובנוסף - יהיה גם החבר הטוב שלי, וגם המאהב הסודי שלי.

בעצם אנחנו דורשים מאדם אחד שיספק לנו מה שכפר שלם היה מספק לנו בעבר –
שייכות, זהות, המשכיות, אבל גם התעלות ומסתורין ופליאה :
" תן לי נוחות ועם זאת תן לי 'קצה'..
" תן לי וודאות, וגם- תן לי הפתעה  "



מהי מערכת היחסים בין אהבה לתשוקה,
מה מחבר ומה מתנגש ביניהן ? 
כי כאן טמון המסתורין של הארוטיות

כמו שאש זקוקה לאוויר – תשוקה זקוקה לספייס.
זאת, בעוד קוֹלה של האהבה דוחק בנו להקטין את המרחק שבינינו..



במחקר שלה במדינות רבות בעולם - כששאלה אסתר את השאלה –
" מתי את מוצאת את בן הזוג שלך נחשק בעיניך ?"
אלו היו התשובות שקיבלה :

"
1.      אני הכי נמשך לבת הזוג שלי כשהיא רחוקה,  כשאנחנו נפרדים ,
כשאנחנו נפגשים אחרי זמן מה,
ו.. 
2.      כשאני רואה אותה עוסקת במשהו, עסוקה, על הבמה, בעבודה שלה,
במילים אחרות כשיש מרחק ביני לבינה ואני יכול לראות אותה כעצמאית,
עומדת בפני עצמה. כשאני רואה אותה מצד אחד לא במרחק של סנטימטרים, 
אך גם לא כשאני לא רואה אותה כלל.
כשאני רואה אותה ממרחק נוח, יש בו גם מוכר וגם מסתורי ולא ידוע, 
כאן יש היכולת שלי לראות אותה בעיניים אחרות ולגלות . 
אני רואה אותם בעצמם, שקועים בעשייתם.     "

מה שחשוב לשים לב – שפה אין הזדקקות.  
בתשוקה – אף אחד לא זקוק לאף אחד.
כן צריכים זה את זו, אבל לא תלויים או מזדקקים זה לזו
אין פה משהו בטעם של 'לטפל או לדאוג זה לזו' – זהו נוגד תאווה טבעי.
מעצם היותה משויכת לאימהות ואבהות וטוב שאין בינה לבין תשוקה דו שיח..
3.     
     תשובה נוספת שקיבלה היתה - "כשאני מופתע, כשאנחנו צוחקים, 
     כשאנחנו מוציאים מעצמנו חלקים חדשים לאחר. מאפשרים לחידוש וחדשנות להופיע."

הספייס הזה שבו התשוקה יכולה לפרוח 
הוא המקום בו נוכל להביא את החלקים האחרים שלנו – 
למשל להביא את החלק שמשוחרר מעול האחריות, או את החלק המשוחרר בכלל, 
אולי דווקא את החלק הכנוע, או החלק השתלטן שלא בא לידי ביטוי ביום יום.

לנו בני האדם היכולת הייחודית לנו והנפלאה - לדמיין את זה קורה ולחוות כאילו זה קרה
ולו רק מעצם זה שדמיינו .

אם מתבוננים בסקס כאינטליגנציה – הרי שכדי לטפח אותה עלינו לדעת מהם המרכיבים שלה ..
שעשוע, דמיון, משחק, חידוש, סקרנות, מסתורין ובעיקר – היכולת לדמיין.

הנה לך הצעה להתבוננות פנימה :

מה יהיה המשך המשפט עבורך :
" אני מכבה את עצמי כש... " (לא מתי אתה מכבה אותי, או מה שמכבה אותי, אלא 
"אני מכבה את עצמי כש.." כך נייצר בהירות פנימית ותזכורת לכך שיש לי היכולת לשנות את המצב)
וגם
" אני מדליקה את עצמי כש.. "

מעבר לכך שנוכל לקחת אחריות על שינוי המצב..
אנו עשויים לגלות כמה דברים מפתיעים ..

בפרדוקס הזה שבין אהבה לתשוקה מה שמפליא הוא שבדיוק אותם הרכיבים
שמזינים את האהבה – הדדיות, גומלין, הגנה, אחריות לזולת,
הם בדיוק אותם הרכיבים שחונקים את התשוקה

רובנו נמצא שמה שמדליק אותנו בלילה הם בדיוק אותם הדברים
להם אנחנו מתנגדים במשך היום..
למשל אהבה בניגוד למה שנהוג לחשוב – מגיעה עם מידה מסוימת של אנוכיות –
במובן הטוב שלה – זו שמאפשרת לי להישאר מחוברת לעצמי ולמהות שלי,
להביא את עצמי במלואי ולא כמטפל/ נזקק לאחר

ובכלל, אני עשויים לגלות שה"אני של הלילה", לא תמיד פוליטקלי קורקט..

בתוך הדילמה הזו גילתה אסתר פרל שיש משותף לזוגות ארוטיים :
  • ·         יש להם פרטיות ארוטית משלהם, אליה כל אחד מהם יכול להביא את עצמו.
  • ·         הם גם מבינים שמשחק מקדים לא מתחיל 5 דקות לפני בעניין עצמו אלא בערך כשהמשחק המקדים הקודם הסתיים..
  • ·         הם גם מבינים שפרטיות ארוטית אין הכוונה לליטופים של האחר, אלא בעצם – בלעזוב את ענייני היום יום וביצירת מרחב שבו כל אחד מהם נוכח במלואו , מרחב בו אתה לא בהכרח הילד הטוב, האחראי, אלא יותר השובב, המסתורי
  • ·         זוגות ארוטיים גם מבינים שלתשוקה יש תקופות של שפל ותקופות של גאות                            כמו הירח, אך הם גם יודעים כיצד לעורר אותה שוב וזה בעיקר כי הם לא מחכים                      לספונטניות שתעורר בהם תשוקה מעצמה.. הם יוזמים ומתכננים את הסקס שלהם

           סקס עם מחויבות הוא סקס מתוכנן מראש, הוא רצוני, מכוון, ממוקדן ונוכח.

כמוה, גם אני חותמת ב - יום אהבה שמח !
כי ממש עוד מעט – חל טו' באב ...

מה שעושה זאת תזמון נפלא עבורי -
לאחל לכם שתזכו לחיי אהבה מחבקת מספקת וממלאה !

ובאותה הנשימה, כדי שתוכלו להגיע לשם ומהר.. -
ממש פה אני פורסת בפניכם את כל האפשרויות בהן אוכל להוביל אתכם לשם

האינטנסיב הזוגי –         יומיים מופלאים – שמחזירים את האהבה הביתה
                                    תהליך זוגי פרטני וייחודי שמקפיץ את הקשר שלכם לדרך חדשה.
                                    תראי בלחיצה כאן הכל

גלגל ההצלחה לזוגיות –  לזוגות שהתרחקו ומעדיפים לא ללכת לטיפול..
                                   ערכה דיגיטלית שמלווה אתכם צעד צעד להצלחת הזוגיות שלכם
                                    בעצמכם, בלי לצאת מהבית, בזמנכם הפנוי, ובמחיר לכל כיס . 
                                    פרטים נוספים בלחיצה פה

"מצד אחד ומצד שני" –   ערכת קלפים לזוגות שלוקחת אתכם למשחק משותף במשך 9 שבועות
                                     של חיבור, קרבה, ויצירת אינטימיות מחודשת.
                                     העמיקו את האהבה שלכם ב 9 שבועות ובהם משימות אישיות וזוגיות 
                                     שיקרבו אתכם זה לזו. הכל בלחיצה כאן

ואפשר גם לבד –          "להשתחרר בקלות מלופ-ים בזוגיות " נסי בלחיצה כאן.
                                   או בתהליך פרטני פנים אל פנים .

 חוץ מזה, כמו שהבטחתי -

 גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...