מה אני עושה כשנוחתת עלי מלנכוליה

מידי פעם מגיעה כזו ומתיישבת עלי,

יותר נכון, מחניקה לי בגרון...

אני כבר מכירה אותה, 

לא היכרות כזו שמשמחת אותי לקראתה..

ממש לא,

היא מביאה אתה כבדות שכמעט מצליחה לשכנע אותי,

כמו עוטפת אותי במסך שצובע הכל באפור.

כל מה שצבעוני בחיי דוהה ומאבד משמעות

ורק חונק לי בגרון ולא מרפה

אז פעם, הייתי מדחיקה אותה מיד.

מעבירה נושא,

מוצאת משהו לעשות ומנסה להתעלם ממנה..

היום, אני כבר לא פוחדת להרגיש אותה,

שוב, לא שכיף לי כשהיא מגיעה,

אבל אני יודעת שהיא באה על מנת לשחרר 

עוד שארית של משהו מהמרבצים ההם שהדחקתי לאורך השנים,

כי כשהם רובצים בתוכי הם מרחיקים ממני עוד טוב

וככל שאני מתנקה מהם, 

אני רואה ברור יותר, מעבר לשקרים של התפיסות.

אחד הטריגרים הראשיים שמפעילים אותה,

קשורים להפעלה של חווית נטישה קמאית

שמתקשרת אצלי מידית לחוסר ערך, חוסר משמעות ובדידות -

אבל תהומיים...

אתוודה, שהיום, כששוב באה לבקר,

קודם כל ניסיתי להפעיל טכניקות להיפטר ממנה,

אבל כשראיתי שהיא עוד פה,

הבנתי שזה סימן שיש לה עוד משהו לספר לי,

יש לי עוד משהו לקחת,

יש עוד שארית רגשית שרוצה להתנקות. 

עשיתי מקלחת טובה, ונשמתי...

ואז עלה סיפור שסבתא שלי סיפרה לי,

שמן הסתם אני לא זוכרת בזיכרון הקוגניטיבי

אבל כנראה שצרוב לי בזיכרון התאי,

שבאחד הימים ששמרה עלי כשהייתי בת כמה חודשים,

סבא שלי קרא לה לעזור לו בחנות בה עבד

והיא, האכילה אותי, השכיבה אותי לישון

ויצאה לשעתיים. (!!... כן... ככה היא סיפרה לי)

כשהיא חזרה אני כבר הייתי אחרי ההיסטריה,

אחרי פרק זמן ארוך (שמבחינתי כתינוקת כנראה נחווה כנצח) של בכי 

החוויה הזו, כל כך ראשונית, 

שלמרות שעיבדתי אותה לא פעם,

מידי פעם עוד עולות שאריות ממנה להמשיך ולהתנקות

יחד אתן עולים תכנים שקשורים לערך,

לחוסר משמעות ועצב תהומי.

ככל שאני נותנת מקום לרגשות שעולים,

ככל שאני מודעת לכך שהם של התינוקת שבי

ומדמיינת אותי מחבקת ומרגיעה אותה,

העומס בגרון משתחרר אט אט והאפור מתנקה.

מה שעוד עוזר לי עוד -

זו נקודת המבט שמזכירה לי את החוט המקשר בין הדברים

שהרי לאורך חיי טריגרים דומים הפעילו את אותה החוויה שוב ושוב

שנים שכאמור הייתי מדחיקה אותה

והמשמעות של זה בין היתר היתה 

שהייתי נשמרת רחוקה בתוך מערכות יחסים, 

מתוך פחד מנטישה..

בעשורים האחרונים אני בתהליכי עיבוד ושחרור שלה

מה שמאפשר לי להעז להתקרב, 

להעז לאהוב,

להעז להיראות

כי כשאני מחבקת את התינוקת ההיא

אני כמו מחליפה את המסרים ההם של הפרשנות האוטומטית -

שאם נטשו אותי כנראה שאני לא ראויה לאהבה...

במסרים של אהבה ושמחה גדולה בה

שמאפשרים לי לקלוט שאני ראויה לאהבה

מעצם היותי.

אני יודעת שזה חלק מהתהליך שלי בחיים הללו,

להמשיך ולהתנקות מהשאריות שמספרות לי את הסיפור ההוא

ולהתרחב אל היכולת לאהוב ולהרגיש אהובה.

ראשית ממני אלי

ואז... אני יכולה גם להאמין לזה כשזה קורה לי מבחוץ

ההבנה שיש חוט מקשר לאורך החיים,

תנועה של סיפור שחוזר, אבל כדי להתנקות,

שככל שמתנקים ממנו הוא פחות ופחות משכנע,

וכל חווית החיים משתנה,

מאפשרת לי לשהות עם הרגשות הקשים הללו 

בלי לטבוע בהם או ללכת שם לאיבוד...

ולתת להם להיות עד ש...

משהו מתנקה בי

והמחנק נעלם.

~ ~ ~ ~ ~

יכול להיות שהמחנק הזה שהופיע היום,

קשור למה שקורה פה עם המלחמה והחטופים

והעצב והמצוקה הרבים ששורים בינינו.

אני לא מקשיבה לחדשות,

אבל רגשות הם אנרגיה בתנועה -

emotion = energy in motion

לכן הם מורגשים גם באופן בלתי אמצעי..

אז אני מספרת לעצמי שכשאני מתנקה מהעומס הרגשי הזה,

אני אולי מסייעת לעוד מישהו שהעומס שלו הגיע אלי

ומתנקה גם בשבילו...

אמן שהחטופים כבר יחזרו,

ושהחיילים יהיו בבית

ושכולנו נרגיש בטוחים ושמחים

ושנוכל -קצת לפחות- לנוח 💓

ובינתיים, אני פה בשבילך

עם כלים שמאפשרים להכיל בקלות יותר את מה שיש 💗

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line

~~~~~~~~~

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

למה אנחנו נמשכים דווקא לטיפוסים מסוימים ולא לאחרים? (גם אם הם "מושלמים")

והנה התשובה של דר' Saida Desilets

ותוספת שלי מנקודת המבט האימגוית בסוף:

אז מה היא  תשוקה?

דר' סיידה מתחילה בלהגדיר אותה:

תשוקה הינה כוח טבע עצמתי 

שמונע מתוך המוטיבציה להתפתחות,

כוח שמתקיים מראשית הקיום

ומשפיע בצורה משמעותית על חיינו פה על הכדור.

אפשר לראות את הכוח המניע הזה

בכל דבר סביבנו כמו למשל בכוחות הטבע הפורצים באביב

ואפשר להרגיש אותו גם בהתחלות חדשות -

עבודות חדשות, מקומות חדשים, בני זוג חדשים וכו'..

אבל - היא מדגישה - זה עמוק מזה,

הכוח המניע הה שמפעיל את הגוף שלנו באופן כה עצמתי

קשור לצמיחה שלנו,

ומגיע מעומקינו

כך שזהו מצפן מאד אמין עבורנו -

כשהיא מדברת - התשוקה.

וכאן - דר' סייידה מתכוונת לתשוקה העמוקה, האמיתית,

לא להשתוקקות רגעית לשוקולד למשל.

ישנם סוגים שונים של תשוקה - היא מוסיפה:

תשוקה לסקס, לאהבה, ליצירה משותפת, לחיבור, לשגשוג

וכן תשוקה להעניק ולתרום,

השאלה מתייחסת לתשוקה במובן המיני,

התשוקה במובן של ארוס ולזו היא משיבה:

אנחנו מתורבתים לרצות את מה שאנחנו רוצים

זה מאד תרבותי, או תלוי מקום,

כך שלפעמים מה שאנחנו משתוקקים לו

הוא מה שגדלנו ללמוד שהוא ראוי להיות נחשק

ולא בהכרח נובע מתשוקתנו האותנטית.

אבל אם נעמיק מעבר להתניות התרבותיות

וככל שאנחנו לוקחים בעלות על חיינו 

ומנקים את אותן ההטבעות התרבותיות,

ככל שאנחנו יותר בקשר עם עצמנו

נוכל להבחין בקולות התשוקה האותנטית שלנו.

תשוקה מינית היא משהו שאי אפשר לביית,

אי אפשר ללמד,

זה לא עובד כך,

תשוקה מינית היא מאד ראשונית,

כאשר יש משהו מאד עמוק ובסיסי 

שמניע אותנו להשתוקק לאחד ולא לאחר

וזה מאד ייחודי לכל אחד מאתנו,

הדבר שיעורר את הארוס אצל אחד

לא בהכרח יעורר אותו אצל אחר

אם כן - היא מדייקת -

השאלה הנכונה תהיה:

מהו הדבר שאליו אנחנו משתוקקים באמת?

(על פני: "מיהם האנשים אליהם נימשך?")

וזהו משהו שנוכל לחקור אותו-

מהו הדבר שכשאני נוכחת בו, מדליק אותי?

זה יכול להיות אצל אנשים אחרים,

ויכול להיות בכלל, כמו מוסיקה, טבע, וכו'..

לפעמים זוהי 

אותנטיות, 

צחוק וכיף, 

נוכחות,

לפעמים זה משהו פיזי שמושך ומדליק אותך לכאורה בלי סיבה ברורה

ככל שאנחנו מנקים את ההתניות החברתיות

נוכל להיות יותר אותנטיות עם מה מדליק אותנו,

ולרוב זה יהיה פחות משהו חיצוני

ככל שאנחנו מעמיקות לחיבור אל עצמנו

תשוקה תמיד מזמינה אותנו ללמוד עוד על עצמנו,

כך כל פעם שמשהו מדליק אותך,

זוהי הזדמנות לבדוק-

רגע, מהי המהות פה שכל כך הדליקה אותי?

זה לא אומר שצריך לעשות סקס עם כל אחד,

אלא להבחין וללמוד על עצמך

ופה אוסיף את הנחת הבסיס של האימגו,

שאומרת שאנחנו נימשך אל אותם הטיפוסים

שבאיזה שהוא אופן יזכירו לנו מקומות לא פתורים של עצמנו

מ 3 סיבות שורש -

אחת מהן - היא הרלוונטית לנו

באשר למה שיעורר את התשוקה -

כשמישהו מקסים אותי - ואני נדלקת -

מה שיקסים אותי יהיה (בין היתר)

אותם החלקים שאצלו כל כך זורחים ובולטים

ואצלי - קפואים ונמצאים במחשכים,

זה המקום להדגיש - 

שלא רק שזה לא אומר שאין לי איכויות אלה -

להיפך - זה רק מזכיר לי שהן קיימות בתוכי

וגם אם אני לא מודעת לכך ואני בטוחה שאין לי מהן,

הסיבה שנמשכתי אליהן - מעידה על קיומן בתוכי.

"הוא כזה מדהים כשהוא חופשי כל כך" 

היא נמשכת "אליו", וזה ממיס ומקסים אותה כל כך

רק בגלל שיש בתוכה אותה איכות של חופש

שנאלצה לאורך חייה להחניק 

והיא כל כך מתגעגעת אליה

זאת אומרת שאותם הדברים אליהם היא נמשכת בו,

אותן האיכויות שהקסימו אותה,

הן אלה החבויות בתוכה וצמאות להתעורר,

זהו הגעגוע שלה אל אותם החלקים

שמדבר דרך התשוקה אליו

וזוהי הזדמנות פז עבורה לצמוח לאני השלם שהיא

ברור...

שלאחר שאנחנו מתחייבים זה לזו,

בדיוק אותן האיכויות אליהן נמשכנו...

הופכות להיות הכי מעצבנות עבורנו,

כי הרי לא סתם הקפאנו אותן -

קיבלנו (לרוב מהורינו)  את המסר ש"ככה לא מתנהגים"

אז לאחר שאדי ההתאהבות מתפוגגים, 

היא מתחילה לשמוע את אותם הקולות שהובילו אותה להקפיא אותן

ואף להשמיע אותם...

ושוב היא הלכה לעצמה לאיבוד..

אבל... (!!)

איזה מזל שהם רבים על זה (!)

"איך אתה מרשה לעצמך לעשות כל הזמן מה שאתה רוצה???"

היא תגיד לו בצורה גלויה או סמויה כל הזמן

והוא מצידו יכעס עליה שהיא כל הזמן "מקטינה אותו"

או "כובלת אותו"..

כשאנחנו מבינים שהמריבות שלנו הן רק תזכורת

לאותם מאבקים פנימיים בתוכנו,

וזוהי קריאה של הפנים שלנו לחזור להיות שלם....

או... אז (!)

הכל יכול להיראות אחרת.

כי אז... 

היא יכולה לשחרר את אותן ההתניות שהקפיאו את החופש שלה להיות מי שהיא

(כשבחרה להיות מרצה ולהיענות למסר מהוריה)

והוא יכול לחזור למקום המאוזן שלו 

(כי גם הוא קיבל כנראה את אותו המסר בעודף או חוסר של חופש

אלא שבחר להתמרד מולו)

כך ששניהם נמצאים רחוקים מהמקום המאוזן והשלם שלהם

והמאבק הזה - כשמסתכלים עליו כך -

יכול להיות הסמן והתזכורת עבור שניהם לחזרה למרכז,

לדיוק לאני האותנטי הנקי יותר ויותר מההתניות,

זה שנמצא מתחת ל"קליפות".

ככל כשמצליחים - במקום להילחם זה בזו -

להפנות את תשומת הלב פנימה ולעשות שלום פנימי -

אז קורה הקסם -

גם כל אחד צומח להיות הנפלא שהוא

וגם - מתמוססים ומתאדים המאבקים.

לא... זה לא תמיד פשוט,

וכן.. זהו תהליך

במיוחד מכיוון שכוחות האגו יגררו אותנו

ל"טוב" מול "רע"

וישאירו אותנו בעמדת הקורבן

שתלויה ב"מה שאת/ה עושה לי"

למרות ש...

זה ממש ממש לא חייב להישאר כך (!)

אז..

אם בתחילת הקשר שלכם היתה תשוקה 

ואם אתם רוצים לעלות את המדרגה הזו

(שהינה אגב בלתי נמנעת)

אני פה בשביל להזכיר:

יש דרך שמובילה ישר לשם!

היא דורשת כנות ומוטיבציה לצמיחה,

היא דורשת נכונות ורצון לגדול

ויחד עם זאת היא מתגמלת בהרבה מעבר לכך

כי כל חווית החיים שונה שם

כשעולים את המדרגה הזו.

נכון, שרוב הזוגות נשארים תקועים בה -

ומערכות היחסים סביבנו ברובן

רוויות מריבות ומאבקי הכוח

בין אם קולניים ובין אם קרים ושקטים

אבל...

כאמור, זה ממש לא חייב להישאר כך!

יש דרך נפלאה שמובילה אותנו מעלה

ואז - כפי שדר' הנדריקס אומר -

במקום להיפתר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות

נוכל להיפתר מהבעיות ולהישאר עם אותו בן זוג ❣❣

פה בשבילכם

במגוון דרכים להגיע לשם

בין אם בפגישות אישיות, (לחצי כאן ותגיעי ישר לתיבת המייל של, כתבי לי ונתאם)

או בתהליך זוגי (אינטנסיבי או בתדירות שבועית, (פרטים בלחיצה כאן)

או בהדרכות מוקלטות (כמו זו שבלחיצה כאן)  שבמחיר סמלי מלמדת אותך כל מה שצריך לדעת על כעס,כולל תהליך שמוביל לבשלות רגשית לשינוי.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך.

נ.ב

כן.. זה הזמן להיזכר -

מה אהבת בו/בה בהתחלה שכל כך הקסים אותך?,

להתרגל לרעיון שהאיכות הזו חבויה בתוכך (!)

ואט אט למצוא את הדרך להפשיר אותה..

סיפור על האביר שרצה להגשים את הפנטזיה של חיי ..

אמנם קרה לי לפני כמה שנים..

אבל עלה בזכרוני השבוע בעקבות פגישה טיפולית שהנחיתי :

הייתי בדרכי לתל אביב, אחר הצהריים,

הכביש היה די עמוס, נסעתי לי בנתיב השמאלי (מן הרגל מגונה.. לא תמיד זוכרת לחזור..)

בזווית העין הבחנתי בטנדר גדול,

הוא היה בצבע תכלת, 

מאובק כזה שרואים שעבר עליו הרבה,

ואני מוצאת את עצמי מרחפת על כנפי הדמיון..

בטח יושב שם אביר חלומותי  (הייתי אז פרודה- מותר לי לחלום.. לא ?? )

ואני מדמיינת אותו.. מסוקס, מה שנקרא 'מגולח למשעי',

זיפים סקסיים כאלה,

שרירי, חזק, אולי אפילו 'איתן' זה התיאור המתאים לו,

בקיצור הוא הוא-  מלח הארץ !

.

והוא - כך זה היה על כנפי הדמיון - ממש הוא רוצה בדיוק אותי !

הוא בא במיוחד בשביל לקחת אותי איתו !

הוא בא להציל אותי !

ו.. הוא סוחף אותי להרפתקנות שמזמן שכחתי שהיתה לי..

בתחושה זה היה כמו ממש לעוף עם כנפיים..

ואני כולי התרגשות מטורפת - באו להציל אותי !!!!

זה לקח אולי כמה דקות.. וכבר הייתי באוסטרליה..

ואני שם ב high  מטורף,

מלאה חיוניות, התרגשות, שמחה וצהלה,

ואז... הגיע הוואוו :

פתאום הבנתי: (כל זה בכמה דקות בכביש העמוס לתל אביב..)

זה לא הוא שבא להציל אותי...

זו אני !!!

והרגע הזה.. התובנה המ ד ה י מ ה הזו,

שאני לא תלויה באף אחד ולא צריכה לחכות לו, היממה אותי !

ולא.. זה לא שלא חשוב לי להיות בחברה..

שהרי אנחנו יצורים חברותיים ו- שותפות, חברות ואהבה הם ברמת צרכים שלנו..

אבל אני בהחלט לא תלויה באף אחד !

וקודם כל אני מוזמנת להציל את עצמי !

וגודל הגילוי שחשתי שם.. היה הרבה מעבר למילים ..

זו היתה הבנה ברמ"ח אברי - כן ! זו אני שאחראית למציאות שלי,

ואני היא מי שיכולה לשנות אותה- גם ברמה הפיזית וגם ברמת האושר שלי,

אני היא המצילה של עצמי !

והערך המוסף שהיה שם - שהוא לא פחות חשוב..- 

היה העובדה שכשאיפשרתי לעצמי את תחושת היש הזו  - מבפנים (!),

סוף סוף יכולתי להתחיל לראות ולהרגיש אותה גם מבחוץ..

לפני כן היא פשוט היתה נופלת על אוזניים ערלות.

.

וככה ליתר בטחון..  חשוב לי לומר זאת שוב :

חדוות הקיום שלי אינה תלויה באחר,

היא מתחילה קודם כל מבפנים, ו'הוא' יכול רק למלא עוד יותר ..

.

שיהיה המשך שבוע מעולה