אחד
הרגעים המתסכלים בקשר הזוגי מגיע
כשאנחנו מתחילות לדבר על נושא טעון..
כזה
שלא מסכימים עליו..
כל דבר שנאמר -
מוביל
להתפרצות של הר געש אצלו..
אם
אודה על האמת..
יש
(פה ושם) גם נושאים שכשהוא מזכיר אותם ..
מתגלה
לו הר הגעש אצלי .. וגם הוא פעיל למדי..
אלו
הרגעים בהם אני בתחושה של 'חבל על הזמן',
שלפעמים
נעה עד כדי ייאוש מוחלט ו "אין לזה סיכוי.."
ועכשיו
אני רוצה – רק לכמה רגעים - להניח בצד את הרי הגעש,
ולקחת
אותך אל סיטואציה אחרת,
בה - ערב אחד, תוך כדי ישיבה בסלון,
נשמעים
מבחוץ קולות של תגרת ידיים.
ולך
- יש 2 אפשרויות :
לרדת
למטה, להפשיל שרוולים, לנפח שרירים
ולהפריד
בין הניצים בכוח
מה
שנקרא 'לגרש את החושך'
או...
להביא
את האור.
במידה
רבה – ופה אני כבר עוברת לסצנה שלישית –
זה
דומה למצבים בהם
אנחנו
מרגישים רגשות לא נעימים –
זה
יכול להיות כעס או עצב, אולי קנאה,
כן..
גם בושה, אשמה וכו'..
גם
אז יש לנו 2 אפשרויות –
לחמם
את האווירה, ללבות את הכעס,
להזדהות
ולחפש אשמים או לחלופין –
אותה
הגברת בשינוי אדרת - להתנגד להם, להכחיש/ להדחיק ולסלק אותם
במילים
אחרות :
לגרש
את החושך..
והאפשרות
השנייה היא שוב .. :
להביא
את האור !
אז
איך עושים את זה ?
איך
מביאים את האור כך שאפשר לדבר
גם
על נושאים שקשה, בלי להפעיל הרי געש רדומים ?
ויותר
מזה –
איך
מביאים את האור
ויוצרים
זוגיות של שותפות וחברות אמיתית ?
בסדנה
הזוגית
שתתקיים ב 12.12 (פרטים נוספים פה)
נלמד
איך מביאים את האור לתוך הקשר הזוגי
במקום
להמשיך להילחם ולנסות לגרש את החושך..
וברוח
חנוכה נוכל ליצור לעצמנו ולזוגיות שלנו את הנס הפרטי שלנו
כי
אמנם זה לא מן הנופים המוכרים –
אך
בהחלט אפשרי לחיות בזוגיות כזו שכיף לחזור הביתה.
זוגיות
חדשה שבה
ממקום
של נפרדות נוצר מרחב חדש של אחדות.