חפש בבלוג זה

יום שני, 27 במאי 2024

איך הדפוסים שלנו מחבלים בהגשמת המציאות שאנחנו מייחלים לה?

נניח שהיא { ממש, אבל ממש רוצה להרגיש אהובה,

היא רוצה שהוא } יכבד אותה,

שישמח להיות אתה,

שיפרגן ויראה את היופי הפנימי והחיצוני שלה,

שהיא תוכל לראות בעיניים שלו מן ניצוץ שמח כזה כשהוא מסתכל עליה....


יש בה מן כמיהה פנימית שלפעמים אפילו לא מנוסחת

אבל מתקיימת באחורי התודעה, צמאה להתמלאות.


נו.. מי לא רוצה כזה?? בכלל ובקשר זוגי ארוך טווח במיוחד...


אבל האמת היא, שגם אם היא היתה מנסה לנסח את הכמיהה הזו

וממש לדמיין אותה מתממשת - 

יכול להיות שהיתה מתקשה בכך...


ולו רק מאחר וזה לא ממש מה שהיא מכירה,

היחס שקיבלה בבית הוריה כילדה לא היה חם ומקבל כזה,

היתה שם יותר ביקורת,

היה שם יחס, אבל יותר ענייני ודואג לצרכים הפיזיים

ופחות קשוב ורואה ונוכח באהבה ללא תנאי.


ומה שקיבלנו - עד שלא התרחבנו בתהליכי ריפוי ומודעות אל מעבר לו -

זה מה שהמיכל שלנו יכול להכיל.

למורת רוחנו,

אלה הם ההתנסויות שהמציאות תפגיש אותנו אתם 

ויותר מזה... גם אנחנו נשתף אתה פעולה

ובעצם נחבל במו ידינו בהגשמה לה אנחנו כמהים.


למה אני מתכוונת?


כשזה היחס שקיבלה בשנות החיים הראשונות לחייה,

למדה להסתתר מאחורי שכבה מגנה -

ולהתמודד עם הצמא במנגנונים ודפוסי ההתגוננות,

למשל פיתחה ציניות ששמרה את התקווה על אש מאד מאד נמוכה -

כדי לא להתאכזב שוב ושוב...

ונטייה להדחיק רגשות קשים - מתוך כאב-הצָמָא שלא התמלא,

הדחקה שהובילה לריחוק וניתוק מעצמה

ומשם לזמינות ומידיות של כעס וחוסר סבלנות,

שעולים בה ומתפרצים ממנה כשהיא חווה 

את אותם הרגשות המודחקים - סביב הדחייה 

שמופעלים אוטומטית כמו בלחיצת כפתור

בכל פעם שזו הפרשנות שלה.


זאת אומרת שהיא האמיתית, הנפלאה,

כמו עטופה בשכבת הגנה - מן חליפת הישרדות -

שלכאורה מגנה עליה מפני דחייה,

אבל למעשה... משחזרת שוב ושוב חוויות כאלה

ורק מרחיקה ממנה ומעצימה את הצמא לאהבה וקבלה בכל תנאי.


מה שמעצים את התסכול ומסבך את הפלונטר עוד יותר, 

הוא העובדה, שאנחנו נמשכים לאנשים עם אישויים דומים לשלנו...

והאיש שלה - גם הוא עם חווית דחייה דומיננטית,

מאד רוצה לאהוב אותה ולהרגיש אהוב וקרוב אליה,

אבל כשהוא חווה את הריחוק שלה - שמטרתו לכאורה להגן עליה מפני הפגיעה -

הוא עשוי רק להתרחק יותר.. (וזה דו כיווני כמובן)

ואז היא עשויה להיפגע מההתרחקות שלו -

וחווית הדחייה שלה (וגם שלו) מתעצמת.. 

ויוצאת ממנה ציניות, או כעס, או כלי שרת אחר של המנגנון

ואז הוא } חווה עוד יותר דחייה

ועוד יותר מתרחק (או למעלה מזה - אם מופעלים האוטומטים שלו)

והפלונטר רק הולך ומסתבך

(לא משנה מי התחיל, זה קורה ממילא במחשכי תת המודע)

הריטואל הזה מתעצם במיוחד, כשאנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה בתוכנו

וגם לא יודעים איך לבטא את הצורך שלנו -

אלא בהאשמה לאחֶר ש "בגללו אנחנו בסבל..."

או בתלונה או טרוניה שגם הן... מסבכות את הפלונטר.


אגב, זה יכול לקרות לנו בעניינים אישיים באותו האופן -

כשהחוץ מזכיר לנו את הכמיהה,

שכאשר היא לא מתמלאת, אנחנו פועלים באוטומט -

באופן שרק מרחיק אותה מאתנו.

(למשל כמיהה לשינוי- ומולה - פחד ומנגנון הימנעות שמקבע במקום.

או

פחד נטישה ששומר אותו באחיזת יתר שמכביד עליה ... מוביל ל'נטישה' רגשית או פיזית

 ועוד אינספור דוגמאות..)

כדי שנוכל לצאת מהפלונטר -

הדרך הכי בטוחה ומהירה שאני מכירה,

היא כשאנחנו עושים אחורה פנה מההאשמה והמיקוד באחר, או בנסיבות המציאות

כן, גם כשממש ברור לך שהוא } אשם והכל בגללו..

גם אז את בתוך הדינמיקה

ונכון שכילדה היינו תלויים באלוהאמא ואלוהאבא -

והם היו אלה שמופקדים על סיפוק צרכיינו

כולל אהבה וקבלה בכל תנאי,

אבל גם הם בני אדם... ובעצמם לא קיבלו כל מה שהיו צריכים כילדים

ובעצם באופן הזה הם - ואחרי כן אנחנו - 

משחזרים מדור לדור את אותם האישויים...


היום, כבוגרים אנחנו מוזמנים להתפכח אל הלא - תלויים שאנחנו.

אל מחוללי המציאות שאנחנו למעשה כבוגרים.

ולצאת מהדינמיקות ומהמריבות

שמשאירות אותנו בחווית הקורבן שהאחר אשם בהן,

תוך שאנחנו מצליחים לראות את החלקים שלנו,

למצוא את הדרך למלא את החסכים

(שרק מעצימים את הפלונטר ומכבידים על הקשר -

כי אז משאירים אותנו בקבצנים שמוּנָעים מהחוסר -

וכשאני מוּנָעת מתוך החוסר - אני מתקדמת אל עבר עוד חוסר בחיי...)


להתעצם אל הנפרד הבוגר ובעל האוטונומיה שאנחנו

ומתוך הנפרדות הבריאה,

מתוך מלאות (ולו טיפה) וגדוּלה, להזמין את האחר לביחד,

לבוא כדי לתת ולא בשביל לקחת 

ואז... ליהנות מלקבל.


זאת אומרת, שהתסכול והקונפליקט הם כמו קריאת השכמה בשבילנו

לשנות כיוון,

להפסיק את השחזור האינסופי מדור לדור

ולהגדיל את המיכל שלנו לכזה שיכול להזרים יותר אהבה דרכו - לנו ולאחר.


כי הרי כל אחד מאתנו הוא אור גדול,

ניצוץ אלוהי שנולד לעולם חומר כדי לעבור שיעורי נשמה.


זאת אומרת שבתוך תוכנו ישנה הידיעה שאנחנו נפלאים,

אלא שבהתאם לאופן שבו גדלנו -

התפתח מנגד לידיעה הזו ספק -

כי "אם מסתכלים עלי במבט ביקורתי... אולי אינני אור גדול?"

ושם מתקיים מאבק פנימי

והוא מתקיים בכל פעם שאנחנו מקבלים את אותו המסר המתסכל מן החוץ


לא כדי לתסכל ולאמלל אותנו,

אלא כדי לעורר אותנו אל המאבק -

כשער כניסה אל הפלונטר,

כדי שנוכל להתיר אותו.


זה אומר למשל להעז להרגיש את החסך,

לשהות שם מנקודת המבט של הצופה החווה ולאפשר לו להינמס,

להסתקרן לגבי המנגנונים ולסלוח לעצמנו,

ללמוד את כל השטיקים שלהם - ולשנות כיוון -

כך שבמקום למשל להאשים את האחר כשהוא לא נותן לי -

ואז בעצם לנטוש ולהשאיר את החלק הצמא שלי לבד ועזוב...

לחזור אלי, אל החלקים החסרים בתוכי, ו ל מ ל א  באהבה 💓💓


זה הפוך מהאוטומט האישי הקולקטיבי,

זה עדיין לא במסה קריטית בתרבות ההשלכה שאנו חיים בה,

אבל אנחנו בתקופה זו של שינוי,

שמביאה אתה רוח גבית איתנה שתומכת בו

ובעצם.. גם לא משאירה לנו הרבה אפשרויות ודוחקת בנו לצמוח לשם

לשלב הבא שלנו...


המאבקים הזוגיים ובכלל קונפליקטים,

צופנים בחובם הזדמנויות מופלאות לריפוי רב דורי,

יש האומרים 7 דורות אחורה ו 7 דורות קדימה

אז נכון, זה מתסכל בזמן אמיתי 

ונורא מפתה להזדהות עם הסיפור וחווית הקורבן שאני בתוכו,

אבל ברגע שההכרה מגיעה - ונרים את הראש,

ככל שיש לנו הכלים ונקודת המבט הגבוהה יותר -

נוכל לצאת מהפלונטרים האישיים והזוגיים


ולהיות בחוויה זוגית ואישית של מלאות,

ככל שנתקרב יותר ויותר לאהבה ללא תנאי לעצמנו -

חווית החיים בעולם תהיה נינוחה ומרווחת יותר,

החיים יחייכו אלינו

והדרך נפרשת לפנינו כמו שטיח אדום ורך.

~~~~


אם התכנים הללו נוגעים בך,

אם הם מעוררים קריאה בליבך,

אני פה ללוות אותך באהבה בדרך המופלאה הזו,

אותך כפרט או אתכם כזוג.


פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


נ.ב

מתהווה קבוצה לסדנה לשחרור מחרדות

סדנת יום בה אנחנו עוברים תהליך טרנספורמטיבי 

ומקבלים כלים יוצאי דופן לקרקוע

אם מרגיש לך נכון, אפשר לכתוב לי בלחיצה כאן.


💓💓💓💓💓💓💓

עוד בשבילכם:

המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף
בימי שני וחמישי 9:00-16:00.
עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד
בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה
להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד
ותה צמחים ללא הגבלה.
(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)
המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.
בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401


💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

יום שבת, 18 במאי 2024

ומה עושים כשהוא } - רוצה ימינה והיא { - שמאלה?

האדמה  לגמרי רועדת. במלא מובנים -

החל מרעמי התותחים שמרעידים אותה -

והם נשמעים פה באזור לאחרונה לא מעט

ומרעידים את הלב ואת הדאגה שעולה מיד לחטופים ו - ללוחמים,

למשפחות המפונים ולכל מי שבמעגל הראשון...


והיא רועדת, כשיש מן חוסר יציבות כזה באוויר,

שהופך כל תכנון להיות קצהו של בסיס לשינויים.


ואני מרשה לעצמי, אולי כדי לברוח קצת מהקושי

להתייחס לזה האחרון - לתנועה הפנימית -

למה שקורה לנו בתוך שינוי ואפילו בתוך שיחה על רצון של האחר לשנות


אין מה לומר, התקופה בה אנו חיים - בין יתר הדברים המגדירים אותה -

בהחלט היתה זוכה גם לתואר - 'ה'תקופה של השינויים,

מכל כיוון מגיעים אינפוטים שמכוונים אותנו לשינוי

בקטן ובגדול,

כמו ישנה איזו תנועה גלובלית קולקטיבית וגם אישית שמתרחשת

ומצריכה מאתנו שיתוף פעולה,


אלא שבגדול, יהיה נכון לומר שלרובנו כיצורים שצריכים וודאות ויציבות -

שינוי - בלשון המעטה - איננו דבר קל.


בכל אחד מאתנו עמוק בלב ישנה כמיהה לשקט ושלווה,

לא תמיד מודעת ולרוב גם לא בהכרח קל לנו להיות שם אפילו לו ניתן לנו..

ובכל זאת, 

בתוך תוכנו ישנה כמיהה לשקט פנימי, במן שילוב עם סיפוק, מלאות ונחת.


לאורך החיים, בניסיון חתירה לשם, אימצנו מנגנונים הישרדותיים כאלה או אחרים -

חלקנו - כמוני למשל - אוחזים היטב (במידה כזו או אחרת) בקיים,

חלקנו אוחזים בדחף לשנות ומוּנָעים ממנו.

אוחזים בדעה, בתפיסה שלנו על העולם, בהרגלים,

בהיותנו צודקים....


באופן כזה שלעיתים - במקומות בהם האחיזה נוקשה -

כשהאחר מפגיש אותנו עם דעה הפוכה-

או רצון לִפְנות לכיוון אחר -

עלול להתעורר בעומקינו איום (מודע או לא) כאילו מתערערת לנו האדמה.

בתגובה (לרוב אוטומטית) אנחנו נדרכים, מתקשחים אל עמדתנו,

לא באמת יכולים להקשיב למה שהביא כרעיון,

ואז הוא מתקשח,

כי הרי כל מה שנתנגד לו יתנגד לנו בחזרה..

כך שהפער בינינו הולך ומתעצם 

ואתו הריחוק, כאילו הרמנו את החומות ה'מגנות' עלינו

והסיכוי למוצא הולך ומתרחק מאתנו.


האמת היא שככלל יהיה נכון לומר -

שבתוך וויכוח אם אחד רוצה X והשני לא רוצה X,

בעצם האחד רוצה 70% X ומתנדנד ב 30%

והשני רוצה 30% X ומתנדנד ב 70%

זאת אומרת שכנקודת מוצא לולא היו מורמות החומות -

אנחנו הרבה יותר קרובים מאשר רחוקים בדעותינו...


משמעו - שכדי שנוכל להגיע לסינרגיה -

שבה 1+1 גדול מ 2,

עלינו לצאת מהמצב האוחז בו אנחנו מאפסים אחד את השני

ולהצליח להקשיב.


אבל איך אפשר להקשיב אם בתוך תוכי ישנו 

מסר הישרדותי שהדעה של האחר (או האחרוּת שלו)

ממש מאיימת על קיומי??


וזה לא סתם,

כילדים, היינו נתונים להחלטותיהם של ההורים שלנו.

הם החליטו בשבילנו, מה שלא תמיד מצא חן בעינינו.

לעיתים אולי התעלמו מאתנו וגם זה יצר את אותו התסכול מהכיוון השני,

בשני הקצוות חווינו התעלמות,

כי גם כשישנה השתלטות - ישנה למעשה התעלמות מהצרכים שלי


ואז המנגנון ההישרדותי לוקח אותנו למאבק כוחות בטיעון (הלא מדובר)

שאמנם כילדים לא יכולנו מול ההורים שלנו,

אם כי נצבר כבר מאז התסכול,

אך היום כבני זוג - "זה המקום לקחת פיקוד"

כך מספר לנו ללא מילים המוח ההישרדותי כשהוא נדרך


אגב, גם כשהנטייה היא לוותר, כדי להימנע מעימות,

גם אז נמצא את עצמנו נמלאים לצד הוויתור במרמור,

שמצטבר לו עוד ועוד, עד שיום אחד הוא מתפרץ החוצה...


זאת אומרת שמערכי שליטה, השתלטות ומאבק

אף אם אנחנו בצד המכריע... אינם מערכים בריאים לקשר זוגי (ובכלל) מיטיב


אלא שכדי להתמיר את הקשר לקשר בריא עלינו להקשיב (!)

ולשם כך עלינו להרגיע את אותם החלקים ההישרדותיים

החוששים או אפילו חרדים מהתעלמות או אף מהיעלמות...


ולא... הבנה שכלית לא תספיק פה.. 

כי נדרשת צמיחה והעצמה רגשית ליצירת חוסן ושקט פנימי,

מן ביטחון שיאפשר לנו להקשיב ולהיות נוכחים.

וגם כשהדעה או הרעיון של האחר שונה עד כדי מאיים -

הוא לא יצור תחושת איום בתוכנו.

חוסן שמאפשר - לא להיכנע ולא להילחם,

אלא להצליח להקשיב כשהאונה הקדמית פעילה,

מתוך נוכחות שקטה.


אז... קורים הרבה ניסים -

אז נפתחות אפשרויות אינספור,

אז אנחנו הרבה הרבה יותר יצירתיים ועדים לאינסופיות של היצירתיות שלנו,

אז אנחנו ביחד - ואין מספיק מילים לתאר את הערך של זה,

אז אנחנו מרגישים מוקשבים ונראים -ואין מספיק מילים לתאר גם את המלאות הזו

אז, הפתרונות זמינים לנו הרבה יותר


כל זה מתאפשר דווקא כשאנחנו מגיעים מחוסר הידיעה,

מהסקרנות לשמוע את האחר, 

מהרכות שלנו כלפי עצמנו והנוכחות שלנו בגדולתנו.

~~~~~~

כדי שנוכל להגיע לשם,.. כדאי לקחת בחשבון את המורכבות שלנו

ואת היותנו מורכבים מלפחות שני חלקים -


החלק של האגו - שיעשה כל שביכולתו לשמר את המצב 

כפי שהוא ללא כל שינוי what so ever

וזאת בעזרתם האדיבה של הפחד, האשמה, הבושה, 

עודף השכלתנות (שלא לומר השתלטנות) ועוד מיני אמוציות כעלבון ושות'


והחלק של הנשמה - אותה שאיפה פנימית המתקיימת בתוכנו לאבולוציה,

להתפתחות וצמיחה, לריפוי שילווה אותנו בשיעורי הנשמה.

אחרי הכל - מנקודת המבט שאני מאמינה בה -

לשם כך באנו לעולם.


זאת אומרת שכדי שנוכל להקשיב באמת מאותו מקום נוכח,

עלינו להקשיב ראשית למתנהל בתוכנו,

להביא את ההכרה שתנהל את האירוע, הספציפי ואירוע חיינו בכלל.


והנה פאנץ' -

ככל שאנחנו שם, אבל בהפוך על הפוך -

בסקרנות כלפי כל מה שהיינו רוצים לשנות אצלנו -

בחמלה וסליחה לעצמנו על המקומות הנוקשים, האוחזים, המבוישים, וכו'

נוכל לחוות ריפוי של המקומות הפגועים,

ככל שאנחנו לא מתעלמים מעצמנו במקום הזה, אלא קשובים ברכות פנימה (!)

נוכל כמו להתבגר רגשית לגילנו הביולוגי

ולחבור למהות הנשמתית שלנו ולמימוש מלא ומספק יותר

וגם.. - להקשבה ושיתוף פעולה בביחד עם האחר.


אני יכולה לספר למשל, שכילדה בכורה -

קודם כל שמעתי 'לא' כשביקשתי משהו,

והייתי עושה מניפולציות לקבל את מה שרציתי,

מה שלרוב היה עובד..

ומכאן למדתי שאין כזה דבר 'לא',

כל דבר שארצה, אם אלחם עליו מספיק - אקבל אותו


שזה.. איך אומָר.. לעיתים סבבה, אבל.. לעיתים (ויותר מזה) ממש לא...

כי זהו דגם שעשוי להקשיח אותי ולהשאיר אותי רחוקה מעצמי, מהאחר ומפתרון מחד

ומאידך להשאיר אותי אוחזת בדבר שכבר לא טוב לי... מתוך הפחד לשחרר,

מתוך עיוורון התפיסה.


זה כמובן תיאור צר של דפוס בתוך מורכבות שלמה של נבכי הנפש

ולא אכנס אליה עכשיו כדי לא לאבד את קו המחשבה

מלבד תוספת חשובה שקשורה לניתוק הרגשי שלימדתי את עצמי כילדה

כשראיתי את חוסר האונים מולי כשאני בוכה.

מכאן אני יכולה לספר שאחד השיעורים שלי בחיים 

הוא להעז להרגיש את הפגיעות שלי, להתנקות מחוויית הדחייה שסרוגה בי היטב,

להתפכח אל האני האהובה ממני,

וככל שאני מתקדמת לשם אני ערה להרפיית הנוקשות והאחיזה

ליותר ויותר הסכמה לראות ולהרגיש את מה שיש לפני - ו ל ה ק ש י ב.

כי אני בטוחה ללא תלות במשהו או מישהו מבחוץ

ויכולה להיות בבחירה מודעת, ונוכחת ושקטה.

זאת לעומת אוטומט התגובה הלא מודע שהיה סוגר את יכולתי לראות את התמונה כולה.

זה כמובן אינסופי ורב רובדי ובהתהוות,

ועדיין כיף להיווכח בשינוי כשהוא מופיע,

גם אם במִינִי מִינִי צעדים...

~~~~~~


בסופ"ש התפרסמה במעריב כתבה בנושא הקשבה, (/ דר' לירז מרגלית)

המתארת עד כמה המיומנות הזו קריטית וחשובה להצלחה בחיים וביחסים בפרט.

לא כשזו הקשבה בכאילו,

לא תוך כדי שאנחנו עושים משהו נוסף

וגם לא מתוך שאיפה להראות שאנחנו מדהימים ולצבור נקודות,

אלא הקשבה שמגיעה באמת באמת מתוך עניין בעולמו של האחר.

כמו שהדלאי למה אמר:

"כשאתה מדבר אתה חוזר על מה שאתה יודע,

אבל כשאתה מקשיב, אתה לומד משהו חדש"


זו, בהחלט יכולה להיות מאתגרת כשנושא השיחה נפיץ,

כלומר כאשר ישנם חילוקי דעות בין הדוברים,

במקרים כאלה, חשוב לשים אל מולנו את האהבה שיש לנו לאדם

ובמקום תָחוּם ומוגבל בלבד את הנושא שנתון במחלוקת.

זה אומר בין היתר להחליף שיפוטיות בסקרנות

ותכל'ס - להשתדל להימנע מתיוגים, ביטולים, הקטנות וכו'..

דבר נוסף שמאד יעזור הוא הדרך בה מי שמדבר מדבר,

בגדול אפשר לנסח זאת בהמלצה להיות בתשומת לב אל המתח,

בכל פעם שעולה מתח ושמים לב, זה זמן מצוין לקחת הפסקה לנשימה,

לחזור למרכז,

לזכור את האהבה, את המרחב הזוגי ואת הכוונה לשמור עליו נקי,

להשאיר בחוץ פרשנויות מבטלות, מקטינות שמרחיקות

ולחזור לקשב.

המשמעות של ההמלצה הזו כלפי מי שמדבר 

היא שיביא את דבריו בתוך הסייג של נקודת המבט הסובייקטיבית שלו,

מה שנקרא בשיח האימגו - I- Position.


בסטינג של האימגו ישנם עוד כמה כללים

שעוזרים לשיחה כזו להתקיים בהקשבה,

כך שיוצאים ממנה בחיבור חזק יותר

(ולא כמו שקורה הרבה כשמדברים על נושאים נפיצים

והמאבק מתלקח למריבה שמרחיקה)


כתבתי עליו לא מעט פעמים

ואזכיר את עיקר העקרונות פה:


ראשית, יושבים אחד מול השנייה,

ואז, אחד מדבר - עם אותו סייג מכבד 

שמדבר מנקודת המבט האישית הסובייקטיבית שלו,

האחר מקשיב - מהלב עד כמה שאפשר,

ומשקף את הדברים. רק חוזר על מה שנאמר,

מה שמאפשר לו להישאר בתפקיד ההקשבה


מעין מבנה שעוזר לנו להפנים את הנפרדות הבריאה,

את זה שנקודת המבט שלי ראויה בדיוק כמו זו שלו,

את האפשרות לחיות בגובה העיניים זה לצד זו,

בחיבור מלב אל לב,

כאשר אי ההסכמות הן רק טריגר שמאפשר לנו להעצים את החיבור,

להעמיק אל הריפוי האישי שלנו ולחזק את הביחד.


זהו מבנה שמאפשר להקשיב באמת

ולפתוח את הלב - גם למי שמדבר וגם למיכל שמקשיב.

ואז, כשהלב פתוח, כמו נפתחת לנו ומתרחבת התפיסה

ומופיעים רעיונות לסוגיה שבתחילת הדרך היתה נקודת המחלוקת,

רעיונות שלוקחים בחשבון את הצרכים של שני הצדדים.


אמן ואמן !


אשמח לשמוע ממך מה התכנים מעלים בך,

וגם - אם זה הזמן הנכון עבורכם -

ללוות אתכם בתהליך ריפוי שכזה

וללמד אתכם לדבר באופן שמחבר ומקרב 💓


פה בשבילכם,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף
בימי שני וחמישי 9:00-16:00
החל משני הקרוב - 6.5.24.
עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד
בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה
להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד
ותה צמחים ללא הגבלה.
(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)
המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.
בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401


💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

                                     פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
                                      בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

                                                                אינטנסיב זוגי:
                                           איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
                                               יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
                                             ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן  

יום ראשון, 5 במאי 2024

פותחת מרחב לריפוי מחרדה ומשאריות טראומה

אנחנו יצורים ספוגיים -

נרצה או לא נרצה,

נהיה אקטיביים או פסיביים -

מה שקורה סביבנו משפיע עלינו

וכמו נמצא באוויר שאנחנו נושמים.


על אחת כמה וכמה אם נחשפנו לכך 

דרך אחד מ 5 החושים שלנו -

למראות הבלתי אפשריים,

לריחות, לטעמים, 

לסיפורים שהנפש שלנו מתקשה לעכל

ובטח אם פגשנו את השכול בעצמנו -

אם איבדנו אדם קרוב

ואנחנו מרגישים שאיבדנו חלקים שלנו ביחד אתו..


כל אחד ואיך שהוא עובר את החודשים האחרונים,

באופן הייחודי לו - ואיך שהמציאות ההזויה שלנו

מרעידה את עולמו הפנימי.


גם אם אנחנו אלופים בהדחקה

ובטח אם הנטייה הטבעית שלנו היא להיות מוצפים,

כך או כך סביר להניח שנמצא תסמינים

שמעידים על עומס שכדאי לנו לעבד ולשחרר


שתי הנטיות הטבעיות הללו -

להדחיק או להיות בהצפה,

הן הנטיות הטבעיות לנו כילדים 

אל מול מצבי מציאות שמעלים רגשות קשים.

לאורך הילדות האוטומטים הללו אכן מצילים אותנו,

אך מה שהם מייצרים למעשה הוא ניתוק.

הם שומרים אותנו מנותקים מעצמנו

כדי שלא נתפרק.


ולפעמים כך נכון לנו להישאר,

לפֶרֶק זמן או בכלל


אבל במקרים רבים, כשהמציאות שלנו כבוגרים

מפגישה אותנו עם מצבים מסוימים -

כל אחד והטריגרים שלו -

ובטח מול טריגרים שקולקטיבית יפעלו אצל רובנו,

היא כאילו מתנגשת בהצטברות של העומסים הרגשיים ההם -

שצברנו לאורך השנים ומרעידה את עולמנו הפנימי -

ואז - כל עוד לא עיבדנו ושחררנו -

אנחנו עשויים להתקשות בניהול היום יום שלנו.

אם זה כי מציפה אותנו תחושה של עוררות יתר,

או שאנחנו חווים קשיים להירדם או לישון בלילה,

לפעמים חרדות יופיעו במהלך היום,

אולי נשים לב שאנחנו נוטים יותר מהרגיל להתכנסות והסתגרות,

או להתכעסות לא נשלטת.


הקצנה כזו או אחרת של דפוסים הישרדותיים

עשויה להיות סימן של שאריות לא מעובדות של עומס רגשי.


מה שעברנו ב 7 באוקטובר 

ובהחלט מה שאנחנו ממשיכים לעבור מאז -

שכן הלחימה נמשכת במידה כזו או אחרת,

לא יכול שלא להשפיע עלינו.


אבל דווקא מאחר והקושי, הכאב והפחדים שעולים,

נמצאים כל כך על פני השטח -

יש לנו הזדמנות יוצאת דופן לניקוי ושחרור שלהם 

(ושל שכבות קדומות יותר בהצטברויות הרגשות שהודחקו בתוכנו)

או לפחות הזדמנות פז הפחתת העוצמה של העומס הרגשי הזה

כדי שנוכל לחיות יותר ברווחה.


זה לא אומר שברווחה הזו לא נרגיש כלום,

להיפך - החרדה, הכעסים, הפחדים -

הן אמוציות שכל כך מסעירות אותנו

שבהפוך על הפוך לא מאפשרות לנו להיות בחיבור רגשי בריא


אך ככל שאנחנו מנקים שכבות של עומס רגשי,

הגוף מתפנה להיות בריא וחיוני יותר

הלב שלנו מתפנה להרגיש גם שמחה וגם עצב באותנטיות

ואנחנו לא צריכים ללכת על ביצים, 

או להיות בהיכון למתי תציף אותנו החרדה...


אם הרשמים המכבידים כאילו מכבים משהו בתוכנו,

הרי שרווחה כמו מדליקה מחדש את החיות שבנו

ובמובן מסוים אנחנו חוזרים לחיים.


אז נכון שזה לא מתאים לכולם,

כל אחד והעיתוי הנכון לו לריפוי

אבל חשוב לי להבהיר - שזה אפשרי

וגם אם  לפעמים כשהעוצמה מתגברת קשה להאמין שכך -

אפשר להשתחרר מחרדה ושאריות הטראומה.

ולא, זה לא בהכרח לוקח אינסוף זמן

ולא, זה לא מחייב לישה והתבוצצות בנבכי הסיפור.


ישנן טכניקות חדשניות ופורצות דרך

שמאפשרות לנו ריפוי ושחרור מרשמים טראומטיים

וגם משכבות מוקדמות של עומסים רגשיים

מבלי לדבר על הנושא או לשחזר את הסיפור שוב ושוב -

כפי שטיפול קלאסי בטראומה מאלץ אותנו


ומאחר ומשהו קורא לי לעשות זאת עכשיו,

אני פותחת מרחב ריפוי מחרדה ושאריות טראומה

ואני מתכוונת מילולית - לפתוח את המרחב הירוק

ולארח בו את מי שזה מה שנכון ומתאים לו (נברר יחד בשיחה מקדימה)


אז אם יש משהו שהשתנה בחווית החיים שלך,

ומרגיש שמעיק ומכביד ומקשה עליך,

אם ישנה קריאה בלב שלך,

או משהו מושך אותך לרפוי -

זה הזמן ללחוץ כאן ולשלוח אלי מייל,

כדי שנוכל לשוחח ונבדוק שאכן יש התאמה.


למתאימים לסדנה -

ניפגש לסדנת יום ב 22.5.24, מ 9:00 בוקר ועד 14:00,

בה נעבור ביחד ולחוד תהליכי שחרור וריפוי

נמצא את הדרך לפרוק את המיותר,

כשהמרחב הירוק, ופינות הטבע סביבנו מסייעים לנו

ומאפשרים לחדש חיוני וממלא להחליף את המיותר.

בנוסף אלמד כלים שתוכלו לקחת הביתה ולהיעזר בהם בעת הצורך.


הקבוצה תהיה אינטימית - עד 7 משתתפים,

אין חובת שיתוף, 

אך ישנה אפשרות לשיתוף למי שירגיש שמתאים


עלות ליום שלם של ריפוי ושחרור 290 ש"ח בלבד

לחיילים משוחררים ותושבי העוטף 

התמורה הינה 190 ש"ח בלבד - 

עלות סמלית לשם יצירת מחויבות.


בברכת חזרה מהירה של החטופים,

החלמה ובריאות איתנה לפצועים

ושיגיעו ימים יפים במהרה


גלית אליאס

💓



(בלי קשר לסדנה)
המרחב הירוק פתוח לקהל כמרחב עבודה משותף
בימי שני וחמישי 9:00-16:00
החל משני הקרוב - 6.5.24.
עלות ליום שלם 50 ש"ח בלבד
בתמורה לשהייה במרחב המרפא הזה
להתכנסות בוקר עם הנחייה מדיטטיבית למיקוד
ותה צמחים ללא הגבלה.
(אפשרות לקפה ועוגה בתשלום סמלי נוסף)
המרחב נמצא במושב ניר ישראל שבפאתי אשקלון.
בשלב זה ההגעה בתיאום מראש ל 052-8892401


💓💓💓💓💓💓

בנוסף על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

                                        איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן
                                                                     ~~~~~

                              איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    
                                                       פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓




אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...