איך לשנות הרגל שכבר לא משרת אותך בדרך יצירתית ומהנה?

 כן... בהחלט שאלת השאלות...

אינספור מחקרים, קורסים, סדנאות,

טיפולים כאלה או אחרים

והשאלה הזו בעינה עומדת...

אז נכון שהשלב הראשון -

זה להיות מודע לכך שיש לי הרגל כזה

שלא באמת משרת אותי..

כי זה לגמרי יכול להיות

שאני אהיה מכורה לדרמה,

כי אני מדחיקה את הרגשות שלי

והצורך העז שלי להרגיש יוביל אותי לכך

שבלי להיות מודעת לכך -

אמצא את עצמי עוברת ממשבר למשבר

ואז - אני יכולה להישאר שבויה בתוך הסיפור,

ולא להיות מודעת לאור שנמצא בקצה המנהרה,

כי בפריים של התפיסה שלי הוא לא יבצבצץ ..

אבל בדיוק בשביל זה קיים התסכול -

בין אם הוא נובע מתוכי ונמאס לי מהמשברים הללו (או אחרים)

ובין אם מקורו בקונפליקטים עם בן זוג כזה או אחר בנושא.

כך או כך - הקונפליקט והתסכול

מטרתם לדרבן אותנו לשינוי.

הם מן סמן כזה שיש משהו שלא מדויק לנו.

המשהו הזה - 

הוא תפיסה מגבילה שלא מאפשרת לנו לחיות במלואנו וברווחה.

זו בין היתר כוללת הרגלים והתנהגויות,

גם אמונות מקטינות ומטעות

והיא מכילה בתוכה תסכולים למיניהם,

שמקורם לרוב בסיפורי חיים מתקופות בהן היינו חסרי אונים.

שזה אומר שהאינפורמציה מוטבעת בתת המודע שלנו,

כיוון שכילדים עד גיל 7 המוח שלנו יותר חוּשִי ופחות חושב.

אלא ש...

למרות שיש לנו פה עניין עם מוח קדמון

שלו מערכת עיבוד מידע חושית ולא תמיד מודעת,

כשאנחנו כבר מודעים להרגל מגונה ורוצים לשנות אותו -

לא פעם אנחנו מנסים - לרוב לשווא - להבין שכלית

ומצפים לשינוי שלא מגיע..

יחד עם זאת מערכת הגוף-נפש שלנו - גאונית,

שלא רק שהיא יכולה לייצר תיקונים למעוות -

עד כמה שאני מבינה, זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן..

מה שכן, צריך - לדעת איך...

נכון שהמערכים שהוטבעו לא פעם אוחזים חזק

וגם מעלים מיני התנגדויות למה לא כדאי לנסות,

אבל לשמחתי אני יכולה להעיד

שכשנעים לעבר שינוי בכלים שמאפשרים גישה לתכנים הלא מודעים הללו

ונעזרים בנחישות והתמדה -

השינוי מתרחש לנו ממש מול העיניים

ו... הרבה יותר מהר ממה שמקובל לצפות.

שנים שאני נעזרת (עבור עצמי וכתרפיסטית) בתהליך שנקרא תל"מ גוף-נפש

שמאפשר לנו חיבור בין 4 הרבדים -

גוף - רגש - מיינד - רוח.

שמאחר והתכנים הלא מודעים מקודדים בכל אלה גם יחד,

הוא מייצר לנו כמו מפתח שמאפשר להיכנס ולרפא,

לשנות אמונות לכאלה שמשרתות אותנו

ולצמוח להיות אב~אם פנימיים מיטיבים ואוהבים

עבור החלקים הילדיים שלנו שעכשיו פורשים כנפיים ומלבלבים.

לאחרונה, אני משלבת כלי מופלא נוסף,

הלא הוא - ביטוי רגשי באמצעות צילום ותמונות,

שמאפשר לנו גישה ישירה (מפתיע עד כמה!) לתת המודע,

בקלילות ובחדוות היצירה,

שלא רק נושא את פירות השינוי -

זה פשוט תענוג צרוף!

בעוד שבועיים ביום שישי ה 29.7 - 

תתקיים סדנת צילום רגשי נשי

לכל מי שהגיע הזמן עבורה

לעבור ממרָצָה למְרוּצָה :-)

נעזר בצילום ובתל"מ גוף נפש

כדי לפענח את התכנים המהתלים בנו

ולרשום מחדש תכנים שמשרתים אותנו כך שנהיה מרוצות

קודם כל מעצמינו ו.. בכלל!

פרטים נוספים בלחיצה כאן

ובטו' באב - ה 12.8.22

תתקיים סדנת צילום זוגית

בה נעבור באמצעות צילום ותמונות 

את הגשר זה לעולמה של זו וזו לעולמו של זה

ונמוסס ולו חלק מהמשקעים

כדי ליצור לכם חיבור זוגי אוהב משמח ויציב ❤❤

פרטים נוספים בלחיצה כאן

מתרגשת מהאפשרות הזו שפתחה בפנינו עולם שלם ומשמח ❤

אם זה נוגע בליבך וזה הזמן שלך -

בואי~ו  ניפגש!

פה בשבילך~כם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

לאן אני רצה? ועד כמה אני מרוצה?

 אחד האישויים שמעסיקים אותי - בהיבט ההתפתחותי

(בנוסף לאישיו הדחייה ואפשר לומר שזוהי למעשה זווית נוספת שלו)

הוא המְרוּצָה - תרתי משמע :-)

מהרגע שאני פוקחת את עיני בבוקר

- גם אם אינני ממשכימי הקום בקלות -

קול רודֶה בתוכי דוחף אותי אל הדבר הבא,

במן משימתיות שמשאירה אותי מכוּוְנֶנֶת עשייה

(גם שאני שמחה להודות שהשינוי ניכר וזה הולך ונהיה נוח יותר:-)

פן אמצא את עצמי בוואקום - של "כלום",

שמפעיל פעמוני אזהרה בתוכי, שבלי מילים, מזהירים מחוסר משמעות.

גדלתי לאורו של הרעיון : "מי שלא עושה לא שווה"

לא בהכרח מילולית, אבל בהחלט באווירה שמקדשת את העבודה

ואף בָּזָה לבטלה.

כמי שחווית הערך העצמי שלה לא היתה בשמיים,

מה שמקשר לחווית הדחייה דרכה פירשתי את המציאות לא פעם -

מצאתי לעצמי דרך "בטוחה" בעשייה - שלא לומר עשיית יתר,

שהבטיחה לי - לכאורה כמובן -

את החיבור לערך שלי בחזרה..

לאורך השנים התקבעו להם דפוסי עשייה נונ-סטופ

כשלצדם פיתחתי נחישות והתמדה, מצליחנות ושקדנות

שבזכות אלה אמנם זכיתי להערכות,

אבל... 

הם לא באמת הצליחו להשיב לי את חווית הערך

היום אני מבינה שאלו שני מושגים שונים -

ערך אול מול הערכה

הערכה אפשר לקבל מעשייה - doing

ערך קשור להוויה - being

לכולנו 'ערך' מעצם היותנו פה,

אך לא כולנו מחוברים לחווית הערך שלנו 

ועל מנת להתמודד עם זה, 

מצאנו לנו כל אחד בדרכו, 

דפוסים שהבטיחו לנו להחזיר אלינו את חווית הערך שלנו,

כאמור - הבטחות ריקות שמשאירות אותנו

רצים אך לא בהכרח מרוצים...

אגב

הדפוסים יכולים להיות גם הפוכים (לכאורה) -

ולקחת אותנו לחווית חוסר מסוגלות ~ בלבול וקושי בהתארגנות,

אך גם זו יכולה להיות התמודדות עם אותו האישיו -

במקום להילחם בו ולהוכיח שאני כן שווה

הרי שפה ניכנע לו ונאמין שאנחנו באמת לא

כאמור בשני המקרים אנחנו מאמינים שאנחנו לא באמת שווים

או במילים אחרות -

כל עוד התגובות שלנו מונעות מאחד מה Fים - Fight/ Flight/ Freeze

אנחנו באותם מעגלים סגורים -

שבויים בתפיסות שמשאירות אותנו עם התסכול

וכמו במרוץ עכברים -

ממשיכים עם עוד מאותו הדבר -

רצים אך לא מרוצים...

אז.. איך אפשר לצאת מהמרוץ הזה?

ולשנות כיוון כך שנהיה יותר ויותר מרוצים?

זה בדיוק מה שנלמד 

בסדנת הצילום הרגשית -

מִמְרָצָה למְרוּצָה

בה נמוסס את המנגנונים ולו במעט

בתרפיה בצילום ובתמונות

שמאפשרת לנו גישה ישירה לתת המודע -

שם ממילא נמצא המפתח לשינוי

אל האני השלמה שמרוצה מעצמי :-)

זוהי סדנת יום בת 5 שעות

(3 המפגשים חוברו לאחד ארוך וקולע :-)

שתתקיים ביום שישי ה 29.7

(למעדיפים ביום חול -

המועד הבא לאותה הסדנה הוא ה 8.8.22 - יום שני.)

עצם ההרשמה שלך היא כבר

הפתיח של היציאה מן המרוץ :-)

והגישה לשם היא בלחיצה כאן

להתראות ❤❤

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך