חפש בבלוג זה

יום רביעי, 27 ביולי 2022

לפעול מתוך חיבור ~לעומת~ עשייה מנותקת

 אחד האישויים אם לא 'ה' 

דרכו אני מתקרבת לעצמי,

הוא ה doing. אותה עשייה עודפת, דוחפת, שמנתקת אותי

מהרגש, מהלב, ... מעצמי.


תחת האמונה הרווחת: "מי שלא עושה לא שווה"

ומתוך חווית חוסר ערך שהתעצבה בשנים הראשונות של חיי

כשאני נאחזת באשלייה שהעשייה תוכיח שאני "כן" (שווה/ ראויה לאהבה וכו'.)

התעצב לו דפוס התנהגותי מאד נוכח

של עשייה ועשייה ועשייה, עם כמה שאפשר הצטיינויות בדרך..


כמובן שזה - לא באמת מקיים את ההבטחה שלו..

והטעם החמוץ של חוסר הערך נותר גם לצד ואחרי הצלחות גדולות

כך שגם אם ישנו רווח משני של הספקים ותוצאות

וגם כשאלה מלווים במחיאות כף וקולות עידוד מן הסביבה,

אני נותרת עם אותה הריקנות והפספוס שמקננים בתוכי 

שבאופן אבסורדי - 

הם בדיוק הרגשות הקשים שמלכתחילה ה doing ניסה להבריח אותי מהם...


כן.. כמו כל דפוס הישרדותי שאימצנו

לא רק שהוא לא פותר לנו את הבעיה,

הוא משאיר אותנו מתחפרים במקום

ונעים במעגלים סגורים סביב התסכול שבעינו נותר.

למען ההגינות, אני שמחה להודות שבתהליכי הריפוי שלי

אני מוצאת את עצמי יותר ויותר נוכחת

ויותר ויותר בחיבור אל הלב.

ככל שאני מנקה עוד ועוד מהתפיסות המגבילות

ומתקרבת לחווית ערך ראויה,

להרגל ההוא יש פחות כוח ואני יותר ויותר מנהלת אותו.

למשל -

אני יכולה לשים לב לדחף לעשות משהו שבוער בי

ולהבחין במקביל שהדחיפה הזו מגיעה מאותו ההרגל הישן

ואז לקחת נשימה ולבחור את הצעד הבא שלי -

לעשות או לשהות עד הבשלה וחיבור לעניין.

ובכל זאת, ישנם עוד רבדים שקוראים להיפרם.


השבוע שמעתי התייחסות מעניינת של דר' סיידה דזילטס לנושא,

שאף שהיתה אגבית, איפשרה לעוד אור להישפך על העניין

ומאחר וזוהי תופעה מאד רווחת -

היה לי ברור שכדאי שאשתף את הזוית הנוספת הזו:


אנחנו מתורבתים להיות ממושמעים.

כילדים מלמדים אותנו איך 'צריך' להתנהג

מה 'צריך' לעשות ומה 'אסור'

איך ילד~ה 'טוב' מתנהג~ת

ובמילים אחרות מתנים את האהבה אלינו. 

זאת אומרת שאם נתנהג יפה - יאהבו אותנו

ואם לא... יקחו מאתנו את האהבה שהיא כחמצן עבורנו

בכלל וכילדים בפרט.


ההתניות החברתיות הללו עשויות לקחת אותנו

לאחד משני הקצוות -

או שנהיה מְרָצִים -

ואז נעשה מה שהם רוצים,


או שנתמרד - כי יתקומם בתוכנו קול שיתנגד לרעיון התנאי -

ואז נעשה מה שהם לא רוצים.

(ותנועה בין לבין)


כך או כך אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים

ונוצר בלבול לגבי הלגיטימציה של הרצון שלנו

ובכלל לגבי הראויות של הקולות הפנימיים שלנו -

נוצר מן הרגל למחוק ולהתעלם (גם) מהאינטואיציה שלנו,

מרצון הלב.


כל אלה מתרחשים במחשכי תת המודע

ואנחנו מוצאים את עצמנו במאבק פנימי כך או כך

בניתוק מהרצון שלנו, 

מן הרגשה שהלכנו לעצמנו לאיבוד.

(מה שבקצה אגב יכול להוביל לדיכאון -

מאותו המקום שהתרגל לדכא את עצמו.)

~~~~~~


לעומת 'משמעת', שמשאירה אותנו במאבק הזה -

אומרת דר' דזילטז - ישנה ה'בחירה'.


זאת אומרת שאם הוא } למשל רוצה לעשות דיאטה,

ושנים שהוא מוצא את עצמו בסבבים כאלה 

שמתחילים בקול תרועה רמה 

בתקופות בהן הוא מצליח, מתמיד, מרזה וטוב לו,

אבל אז ממשיכים בפרק סיום צורם שחוזר על עצמו שוב ושוב

של שבירת כל הכלים וחזרה מהירה למשקל הקודם,

יכול להיות שהוא מצוי בתוך המאבק הפנימי הזה

שבין לרָצוֹת לבין להתמרד.


לעומת זאת,

התייחסות  שמשחררת את ה "צריך" ועוברת לבחירה,

תשחרר אותו מן המאבק הפנימי הזה

שכן היא נובעת מתוך השלמה ושלום פנימי

וככל שייבנה אמון פנימי בינו לבינו,

ככל שיתן מקום להתנגדויות, יסתקרן גביהן 

ויכיל את התסכולים הילדיים שמוצפנים בהם,

כך בהפוך על הפוך - ימצא את עצמו בָּשֶל לבחור

ומָתְמיד מתוך שקט פנימי בבחירה שלו.

אז למשל,

כאשר תהיה בשלות לבחור בהזנה בריאה,

ימצא את עצמו בקלות יחסית מאמץ לו אורח חיים בריא 

מה שיהיה ברור מאליו עבורו כמי שיותר ויותר נאמן לעצמו.

~~~~~~~


לא פעם פלונטרים רגשיים שהינם חצי מודעים במקרה הטוב

מנהלים לנו את החיים.


מה שמעודד אותי היא נקודת המבט שמזכירה לי

שכל 'טעם חמוץ', תסכול, קונפליקט או קושי

הוא בעצם קריאה של העולם הפנימי שלנו אלינו

שמבקשת ריפוי.

הריפוי מתאפשר בכמה רבדים,

כך שבנוסף להקלה הרגשית, 

מגיעים גם פתרונות ענייניים במובנים החומריים.


הריפוי מאפשר לנו לשחרר תפיסות תפוסות

ולהיפרד מאותם הרגלים הישרדותיים

שממילא לא באמת משרתים אותנו.


לחיי הבחירות הטובות לנו

והחיבור אל הלב ❤❤

כי הוא תמיד יודע מה נכון לנו,

עלינו להיזכר איך להקשיב לו.

(בתחתית המייל יש פירוט של כמה דרכים להגיע לשם)


ולפני שאאחל לנו המשך קיץ נעים,

מזכירה את סדנת הצילום הזוגית

שתתקיים בבוקר שישי ה 12.8 - לרגל טו' באב

פרטים נוספים בלחיצה כאן

יהיה כיף להיפגש!!


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

          פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  












יום ראשון, 17 ביולי 2022

איך לשנות הרגל שכבר לא משרת אותך בדרך יצירתית ומהנה?

 כן... בהחלט שאלת השאלות...


אינספור מחקרים, קורסים, סדנאות,

טיפולים כאלה או אחרים

והשאלה הזו בעינה עומדת...


אז נכון שהשלב הראשון -

זה להיות מודע לכך שיש לי הרגל כזה

שלא באמת משרת אותי..


כי זה לגמרי יכול להיות

שאני אהיה מכורה לדרמה,

כי אני מדחיקה את הרגשות שלי

והצורך העז שלי להרגיש יוביל אותי לכך

שבלי להיות מודעת לכך -

אמצא את עצמי עוברת ממשבר למשבר


ואז - אני יכולה להישאר שבויה בתוך הסיפור,

ולא להיות מודעת לאור שנמצא בקצה המנהרה,

כי בפריים של התפיסה שלי הוא לא יבצבצץ ..


אבל בדיוק בשביל זה קיים התסכול -

בין אם הוא נובע מתוכי ונמאס לי מהמשברים הללו (או אחרים)

ובין אם מקורו בקונפליקטים עם בן זוג כזה או אחר בנושא.


כך או כך - הקונפליקט והתסכול

מטרתם לדרבן אותנו לשינוי.

הם מן סמן כזה שיש משהו שלא מדויק לנו.


המשהו הזה - 

הוא תפיסה מגבילה שלא מאפשרת לנו לחיות במלואנו וברווחה.

זו בין היתר כוללת הרגלים והתנהגויות,

גם אמונות מקטינות ומטעות

והיא מכילה בתוכה תסכולים למיניהם,

שמקורם לרוב בסיפורי חיים מתקופות בהן היינו חסרי אונים.

שזה אומר שהאינפורמציה מוטבעת בתת המודע שלנו,

כיוון שכילדים עד גיל 7 המוח שלנו יותר חוּשִי ופחות חושב.


אלא ש...

למרות שיש לנו פה עניין עם מוח קדמון

שלו מערכת עיבוד מידע חושית ולא תמיד מודעת,

כשאנחנו כבר מודעים להרגל מגונה ורוצים לשנות אותו -

לא פעם אנחנו מנסים - לרוב לשווא - להבין שכלית

ומצפים לשינוי שלא מגיע..


יחד עם זאת מערכת הגוף-נפש שלנו - גאונית,

שלא רק שהיא יכולה לייצר תיקונים למעוות -

עד כמה שאני מבינה, זה בדיוק מה שבאנו לעשות כאן..

מה שכן, צריך - לדעת איך...


נכון שהמערכים שהוטבעו לא פעם אוחזים חזק

וגם מעלים מיני התנגדויות למה לא כדאי לנסות,

אבל לשמחתי אני יכולה להעיד

שכשנעים לעבר שינוי בכלים שמאפשרים גישה לתכנים הלא מודעים הללו

ונעזרים בנחישות והתמדה -

השינוי מתרחש לנו ממש מול העיניים

ו... הרבה יותר מהר ממה שמקובל לצפות.


שנים שאני נעזרת (עבור עצמי וכתרפיסטית) בתהליך שנקרא תל"מ גוף-נפש

שמאפשר לנו חיבור בין 4 הרבדים -

גוף - רגש - מיינד - רוח.

שמאחר והתכנים הלא מודעים מקודדים בכל אלה גם יחד,

הוא מייצר לנו כמו מפתח שמאפשר להיכנס ולרפא,

לשנות אמונות לכאלה שמשרתות אותנו

ולצמוח להיות אב~אם פנימיים מיטיבים ואוהבים

עבור החלקים הילדיים שלנו שעכשיו פורשים כנפיים ומלבלבים.


לאחרונה, אני משלבת כלי מופלא נוסף,

הלא הוא - ביטוי רגשי באמצעות צילום ותמונות,

שמאפשר לנו גישה ישירה (מפתיע עד כמה!) לתת המודע,

בקלילות ובחדוות היצירה,

שלא רק נושא את פירות השינוי -

זה פשוט תענוג צרוף!


בעוד שבועיים ביום שישי ה 29.7 - 

תתקיים סדנת צילום רגשי נשי

לכל מי שהגיע הזמן עבורה

לעבור ממרָצָה למְרוּצָה :-)

נעזר בצילום ובתל"מ גוף נפש

כדי לפענח את התכנים המהתלים בנו

ולרשום מחדש תכנים שמשרתים אותנו כך שנהיה מרוצות

קודם כל מעצמינו ו.. בכלל!

פרטים נוספים בלחיצה כאן

ובטו' באב - ה 12.8.22

תתקיים סדנת צילום זוגית

בה נעבור באמצעות צילום ותמונות 

את הגשר זה לעולמה של זו וזו לעולמו של זה

ונמוסס ולו חלק מהמשקעים

כדי ליצור לכם חיבור זוגי אוהב משמח ויציב ❤❤

פרטים נוספים בלחיצה כאן

מתרגשת מהאפשרות הזו שפתחה בפנינו עולם שלם ומשמח ❤


אם זה נוגע בליבך וזה הזמן שלך -

בואי~ו  ניפגש!


פה בשבילך~כם,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך







יום שבת, 9 ביולי 2022

לאן אני רצה? ועד כמה אני מרוצה?

 אחד האישויים שמעסיקים אותי - בהיבט ההתפתחותי

(בנוסף לאישיו הדחייה ואפשר לומר שזוהי למעשה זווית נוספת שלו)

הוא המְרוּצָה - תרתי משמע :-)


מהרגע שאני פוקחת את עיני בבוקר

- גם אם אינני ממשכימי הקום בקלות -

קול רודֶה בתוכי דוחף אותי אל הדבר הבא,

במן משימתיות שמשאירה אותי מכוּוְנֶנֶת עשייה

(גם שאני שמחה להודות שהשינוי ניכר וזה הולך ונהיה נוח יותר:-)

פן אמצא את עצמי בוואקום - של "כלום",

שמפעיל פעמוני אזהרה בתוכי, שבלי מילים, מזהירים מחוסר משמעות.


גדלתי לאורו של הרעיון : "מי שלא עושה לא שווה"

לא בהכרח מילולית, אבל בהחלט באווירה שמקדשת את העבודה

ואף בָּזָה לבטלה.


כמי שחווית הערך העצמי שלה לא היתה בשמיים,

מה שמקשר לחווית הדחייה דרכה פירשתי את המציאות לא פעם -

מצאתי לעצמי דרך "בטוחה" בעשייה - שלא לומר עשיית יתר,

שהבטיחה לי - לכאורה כמובן -

את החיבור לערך שלי בחזרה..


לאורך השנים התקבעו להם דפוסי עשייה נונ-סטופ

כשלצדם פיתחתי נחישות והתמדה, מצליחנות ושקדנות

שבזכות אלה אמנם זכיתי להערכות,

אבל... 

הם לא באמת הצליחו להשיב לי את חווית הערך


היום אני מבינה שאלו שני מושגים שונים -

ערך אול מול הערכה


הערכה אפשר לקבל מעשייה - doing

ערך קשור להוויה - being


לכולנו 'ערך' מעצם היותנו פה,

אך לא כולנו מחוברים לחווית הערך שלנו 

ועל מנת להתמודד עם זה, 

מצאנו לנו כל אחד בדרכו, 

דפוסים שהבטיחו לנו להחזיר אלינו את חווית הערך שלנו,

כאמור - הבטחות ריקות שמשאירות אותנו

רצים אך לא בהכרח מרוצים...


אגב

הדפוסים יכולים להיות גם הפוכים (לכאורה) -

ולקחת אותנו לחווית חוסר מסוגלות ~ בלבול וקושי בהתארגנות,

אך גם זו יכולה להיות התמודדות עם אותו האישיו -


במקום להילחם בו ולהוכיח שאני כן שווה

הרי שפה ניכנע לו ונאמין שאנחנו באמת לא


כאמור בשני המקרים אנחנו מאמינים שאנחנו לא באמת שווים

או במילים אחרות -

כל עוד התגובות שלנו מונעות מאחד מה Fים - Fight/ Flight/ Freeze

אנחנו באותם מעגלים סגורים -

שבויים בתפיסות שמשאירות אותנו עם התסכול

וכמו במרוץ עכברים -

ממשיכים עם עוד מאותו הדבר -

רצים אך לא מרוצים...

אז.. איך אפשר לצאת מהמרוץ הזה?

ולשנות כיוון כך שנהיה יותר ויותר מרוצים?


זה בדיוק מה שנלמד 

בסדנת הצילום הרגשית -

מִמְרָצָה למְרוּצָה

בה נמוסס את המנגנונים ולו במעט

בתרפיה בצילום ובתמונות

שמאפשרת לנו גישה ישירה לתת המודע -

שם ממילא נמצא המפתח לשינוי

אל האני השלמה שמרוצה מעצמי :-)

זוהי סדנת יום בת 5 שעות

(3 המפגשים חוברו לאחד ארוך וקולע :-)

שתתקיים ביום שישי ה 29.7


(למעדיפים ביום חול -

המועד הבא לאותה הסדנה הוא ה 8.8.22 - יום שני.)

עצם ההרשמה שלך היא כבר

הפתיח של היציאה מן המרוץ :-)

והגישה לשם היא בלחיצה כאן

להתראות ❤❤


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך




יום ראשון, 3 ביולי 2022

איך להגן על הילדים ולא בתוקפנות? ~ איך לצאת מלופים זוגיים? (משולש הדרמה)

"הוא, יש לו פתיל קצר.." היא אומרת ומוסיפה

אז כל פעם שמשהו לא בדיוק כמו שהוא רוצה

הוא מתפרץ עליהם (הילדים) וצועק

והם ילדים (!) חסרי אונים (!),

אז אני חייבת לגרום לו להפסיק

ואני אעשה כל מה שאפשר כדי שהוא יפסיק

מצידי אצעק עליו עד השמיים, 

העיקר שאני אציל אותם והם יישמרו..."

~~~~~~

היא סיפרה לי בכאב, בנימה מצטדקת שמחזקת את עמדתה..

מה שהוביל אותי לכתוב הפעם על משולש הדרמה ע"פ סטפן קרפמן

או משולש הקורבן ע"פ לין פורסט

מודל יפהפה שמפשט את פני הדברים

ומראה לנו בבהירות את מחול השדים בו רובנו מתחוללים

וגם.. איך לצאת ממנו.

* התכנים הבאים בנושא משולש הדרמה מתבססים ברובם על מאמר באתר מקום מאת אילנה סובול. תודה!


במשולש הדרמה - יש מושיע ~ תוקף ~ קורבן

ע"פ משולש הדרמה בסיפור שהתחלתי אתו -

הוא } מתחיל כתוקף, כשהוא צועק על הילדים

והיא { מתחילה כמושיעה כשהיא רוצה להציל אותם,

אבל אז, היא { הופכת להיות התוקף כשהיא תוקפת אותו

והוא } - עובר לעמדת לקורבן 

מעניין יהיה לצלול לתוך הדינמיקה הזו,

כי היא מאד רווחת בתרבות שלנו

כך שרובנו שבויים בתוך המשולש הזה בסיטואציות רבות

ו - הנה לנו עוד דרך להבין את פני הדברים

ולהשתחרר מלופים זוגיים ~ משפחתיים תקולים.


לרוב בתוך סיטואציות אמוציונליות

נוכל למצוא את עצמנו באחד מתוך ה 3 התפקידים הללו:

המושיע    ~   התוקף   ~   הקורבן

אפשר לומר - שבתוך מערכות יחסים 

יש לנו הנטייה הטבעית להיות באחד מתוך התפקידים הללו,

למרות שכפי שאפשר להבין, אנחנו נעים ביניהם כל זמן

ולמעשה 3 התפקידים כולם מחזיקים את עמדת הקורבן בבסיסם:

(בטרמינולוגיה שלי - כולם נמצאים בשדה ההישרדות)


מן הסתם הקורבן שחווה עצמו כתלוי באחר ולא מסוגל לבדו,


המושיע שלרוב כשהיה ילד, לא ראו מספיק את הצרכים שלו

כך שלימד את עצמו להיות מכוונן לצרכים של אחרים,

מתוך תקווה (לא מודעת ואשלייתית) שמתי שהוא, אם ידאג להם מספיק, ידאגו לו בחזרה

(אשלייתית כי זה פרדוקסלי מצידו של המושיע לצפות 

לקבל בחזרה דאגה ממי שלא דואג לעצמו - הקורבן...)


וגם התוקף הינו למעשה קורבן במהותו, 

למרות שכלפי חוץ הוא עשוי להיתפס כאגרסיבי וחזק,

הוא למעשה רגיש ופגיע שכתוצאה מחוויה של התעללות בו כילד -

כך טוענת לין פורסט - ומתוך הרגל להדחיק את רגשותיו (כך התוקף הטיפוסי)

ינסו להסתיר את פגיעותם מאחורי זעם וריחוק מאחרים

ולרוב יעדיפו להזדהות עם החזק על מנת לא לחוות שוב את חוסר האונים של הקורבן שהיו אז.

~~~~~~


לכל אחד מאתנו בהתאם לביוגרפיה שלנו,

תהיה הנטייה התואמת להזדהות עם אחד התפקידים

ש(לכאורה) משרת אותנו כל עוד אנחנו כאמור במוד ההישרדות.


המושיע -

רואה את עצמו כעוזר ומטפל ולרוב ימצא את עצמו קרוב

למי שיוכל להציל (שבתפיסתו העצמית יהיה קורבן)

כך ירגיש המושיע בעל ערך.

זוהי כאמור הפרצה שמזכירה לנו שגם המושיע -

הוא בעצם קורבן כיוון שכל ההתנהלות שלו נובעת מחווית חוסר ערך

וניסיון למלא אותו דרך הושעת האחר.


התוקף -

רואה את עצמו קודם כל כקורבן 

ולרוב נמצא בהכחשה מוחלטת ומחוזקת על ידי הצדקה נמרצת של התוקפנות 

שלכאורה משמת להגנה (עצמית ושל האחר)


והקורבן 

חווה את עצמו ככזה וכחסר יכולת וערך,

אך תוך כדי תנועה מפתח טינה והתגובה אינה מאחרת להגיע

והוא הופך לתוקף בעצמו.

בצורה אגרסיבית או בפאסיב אגרסיב


כל השחקנים כך או אחרת משנים עמדות תוך כדי תנועה

אך זוהי תנועה במעגל סגור

שמשאירה אותם שבויים בתפיסת הקורבן

אשמים ~ מאשימים ~ מנטרלים ומקטינים את  העצמה הפנימית

ומקבעים ומתקבעים בעמדה הקורבנית


מעגל שמשמר את התסכול, 

את המאבק ונושא תמידית את טעם האכזבה.


תחילת הדרך ליציאה מן המשולש

היא הבנה שאנחנו נמצאים בתוכו :-)


אז עוד כמה מילים על כל תפקיד יוסיפו קצת אור ובהירות:


המושיע מביא את הצל האפל של האימהות.

לרוב יהיה מי שכילד לא היתה התייחסות לצרכים שלו,

ואז כבוגר הצרכים שלו גם בעיני עצמו יהיה נחותים משל האחר 

והוא פונה כבוגר לדאוג לצרכים של האחר (לא פעם בעודף גוננות)

לרוב המושיעים גאים להיות מטפלים ודואגים לאחרים ואף מתוגמלים על כך


התוקף מביא את הצל האפל של האבהות

בעוד שתפקידו הבריא של האב להגן,

ישתמש התוקף לצורך ההגנה במניפולציות ובברוטליות.

הוא יתגבר על חוסר האונים והבושה על ידי הכנעה של האחרים

לרוב חייב להיות צודק, יאשים, יטיף, ישא דרשות מתישות.

כפי שהמושיע זקוק למישהו להציל,

התוקף זקוק למישהו להאשים.

לתוקפים מאד קשה לקחת אחריות

ותמיד תהיה שם הצדקה ש"אילצה" אותם לתקוף


כך גם המושיע וגם התוקף זקוקים לקורבן

כדי לשמר את התפיסה שלהם על העולם


הקורבן - מביא את הצד האפל של הילד הפצוע ע"פורסט

והוא פועל מתוך חווית חוסר אונים וחוסר אמונה ביכולת שלו לדאוג לעצמו

ישנה בתוכו אמונה איתנה שאיננו יכול להסתדר בעצמו,

מתוך חוויות ילדות ששיקפו לו שהוא לא טוב מיסודו,

מה שמוביל אותו לחפש מושיע


לכאורה 3 תפקידים שמשלימים זה את זה,

אבל אם לרגע חשבת אחרת -

אף אחד בתוך המשולש הזה איננו מרוצה,

גם אותו הקורבן שמצא לו מושיע vice versa


כל עוד הם שבויים במשולש הדרמה -

הם באשליית קורבן, בחווית חוסר ערך

ולא בחיבור לעוצמה ולגדולה שלהם כאדם.


אבל.. אנחנו לגמרי יכולים לצאת ממעגל (או משולש) הרשע הזה!


אז כאמור -

ראשית זה דורש מאתנו את הכנות להיווכח איפה אנחנו

או איך אנחנו לוקחים בו חלק


היווכחות תהיה השלב הראשון.

גם אם היא כואבת, שווה להתפקח לאמת :-)

במיוחד כשזהו השער ליציאה שלנו מהשבי בתפיסה הזו.


אפשר להציג את הדברים בדרך נוספת

ולומר שבעצם אנחנו כבוגרים בכלל וכבני זוג בפרט

נדרשים לעשות שיפט

שלמעשה אף אחד לא מלמד אותנו איך

ויותר מזה - אף אחד לא מסב את תשומת ליבנו לכך

שלהתבגר זה אומר לעבור ממוד של קורבן -

בו כולנו היינו כילדים ותינוקות שבמהותנו כבני אדם תלויים במטפלים בנו,

למוד של בוגר אחראי שמחולל ויוצר את מציאות חייו


לכאורה ברור מאליו

למעשה... לא ממש :-(


אולי בגלל שהשיפט הזה לא מספיק שיקרה במודע,

לא מספיק שנבין בראש שגדלנו בכך וכך שנים,

אלא נדרש שינוי והטמעה שלו בעומקי התודעה


ולא פעם בתוך השינוי הזה

נדרש חיווט מחדש או רישום מחדש של אמיתות

והחלפה של אמונות מחלישות

כגון: 

אני לא מסוגל,

אני לא שווה,

אני לא מספיק...

אני לא ראוי~ה לאהבה..


לאמונות שמשרתות אותנו ומפעמות בתוכנו

ומחברות אותנו יום יום דקה דקה

לגדולה שמתקיימת בנו.


את התהליך הזה של רישום מחדש,

שִכתוּב המסרים הלא מודעים השקריים שבנו

לכאלה שמשרתים אותנו,

אנחנו יכולים לעבור באופן פנטסטי

בעזרת הכלי המופלא שאני עובדת אתו

שנקרא ת.ל.מ גוף נפש


אפשר בפגישות אישיות או זוגיות

ואפשר גם בקורס און ליין שבו אני לוקחת אותך

צעד צעד אל השינוי שאת כמהה לו:


יש כזה קורס אישי ובו תוך 21 יום

של תרגילים משני חיים (הקלטות של פחות מ 20 דקות)

השינוי שאת כמהה לו מתרחש בחייך,

בלחיצה כאן יש עוד פרטים


ויש כזה קורס לזוגות 

ובו לאורך 8 שבועות אתם צועדים יד ביד

(כשאני מולכם בהקלטות שעל המסך)

לזוגיות כזו שכל בוקר אתם קמים זה אל זו בחיוך!

כך תוכלו לעבור את הקיץ בקלות בשלום :-)

בלחיצה כאן יש עוד פרטים


ובנימה אופטימית זו -

כששלל האפשרויות הזה פרוס לפניך~כם,

מברכת אותך בשבוע נפלא


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


* כאמור התכנים בנושא משולש הדרמה מתבססים ברובם על מאמר באתר מקום מאת אילנה סובול. תודה!


נ.ב

מתכננת לקיים סדנת צילום לזוגות סביב טו' באב 

ביום שישי 12.8.22.

אם יש לכם עניין - כתבו לי ל מייל בלחיצה כאן: galitel2@gmail.com

~~~~~~~~~~~~~~~




               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות אתי:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  



אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...