איך לתפוס את הגלים במקום לשחות נגד הזרם הסוער הזה

כמי שאחד האישויים העיקשים שלה הוא נטישה,

יש לי נטייה להיאחז

ולא רק במה שטוב לי...

כשמופיע טריגר כלשהוא שיש לו ולוּ ניחוח של נטישה,

הוא מפעיל את המרבץ הזה ששוכן בתוכי

ובבת אחת, כל המערכת שלי נדרכת -

לפעמים זה מלווה בדכדוך שמופיע 

וכמו עננה אפורה מסתיר את קרני האור 

ומשנה באחת את מצב הרוח שלי,

לפעמים זה מחנק בגרון שמכביד

ומלווה בעצב,

לפעמים כשהטריגר עוצמתי במיוחד, זה ממש

כמו שמדליקים גפרור והבטן שלי בוערת,

זה קורה - 

כשמתעורר בתוכי כעס ילדי ש"שוב נוטשים אותי",

שמוסיף גם טעם של בגידה...

כל ההתרחשויות הללו מתעוררות באופן לא מודע,

מִיָידִי ואוטומטי

כזה שאם לא אביא את המודעות באופן אקטיבי,

יסחוף אותי במהירות שיא לתוך הסיפור 

ויטביע אותי בצדקנות ומעגלים של כעס

שאין מהם מוצא.

יהיה שם הצורך לשמוע שאני צודקת,

ורק אני צודקת,

(שאגב, אפילו כשזה יקרה -

זה לא באמת יביא מזור...)

מן הסתם, זה ברור שמה שמתעורר -

הוא חווית נטישה ראשונית של הילדה שהייתי,

למשל - כשנולד לי אח וכל תשומת הלב הופנתה אליו

אחרי ששנתיים הייתי במרכז הבמה

(כן.. לא צריך איזו התעללות חמורה לצורך העניין...

מספיק חיבור בין מבנה אישיות, שיעורים שבאתי לעבור

ואירועי חיים שנחרטו בי)

כי אף שאת החוויה ההיא אכן חוויתי כילדה,

ואולי זו גם חזרה על עצמה באופן שהפכה לאחד מהסיפורים שלי -

הרי שהיא לא באמת באמת מתקיימת היום במציאות...

כיוון שאי אפשר לנטוש אישה בת 56..

אפשר להיפרד ממנה,

אפשר להודיע שלא מגיעים לבקר,

או מיני מצבים שמפעילים טריגר של החוויה ההיא 

שהעוצמה שלה לא מתואמת למציאות של היום,

כי היא יושבת על אותו זיכרון ילדי.

בחוויה הילדית באמת היתה

תלות וחוסר אונים,

סביר שהיה גם פחד אימתני 

(שכן אנחנו בעלי החיים היחידים בטבע 

שנולדים תלויים לגמרי בהורינו

ומכאן שנטישה עבור תינוק הינה כידוע לנו סכנת מוות)

והגיוני שהיה גם כעס ועלבון - על זה ש"מוותרים עלי"

אלה גם הובילו לאורך השנים 

ליצירת דפוסים הישרדותיים -

כמו אחיזה,

ריצוי,

עודף חריצות להוכיח שאני ראויה...

דפוסים שמה שהם עושים בסופו של דבר, זה...

הופס...

משחזרים את חווית הנטישה ממני אלי..

ואז הכעס.. והעלבון והעצב -

הוא למעשה על כך ש.. אני, שוב לא פה עבורי...

(אגב, לחלופין יכולים להיווצר דפוסים הפוכים -

שיש בהם מן התמרדות פנימית ש"דורשת" לקבל אהבה

בכל מצב גם כשאני עושה ההיפך ממה שמצופה ממני..

אבל הם לא אפקטיביים באותה המידה,

כיוון שגם הם משחזרים את אותה חווית הנטישה -

ממני אלי ובהשתקפויות של אלה מן החוץ)

~ ~ ~ ~ ~

כמובן שככל שאני מעבדת את בליל הרגשותְְ~תחושות הללו -

הוא קָטֶן ואני מוצאת את עצמי יותר ויותר בתודעת

הבוגרת שאני, בחיבור לאני הגדולה - תרתי משמע

ופחות מאמינה רגשית לסיפור,

כלומר עוצמת הרגשות שעולה - נמוכה יותר ויותר

ככל שנעבד את הסיפור

ויחד אתם ייחלשו הדפוסים

(וביניהם פחות ופחות אנטוש את עצמי -

וככה יותר ויותר אחווה אהבה יציבה ממני ומן החוץ)

אבל (!)

התקופה הזו בה אנו חיים מביאה אתה

נחשולי ענק שמצליחים להגיע לעומק העומקים

ולדוג משם שאריות שחשוב שנעבד,

כדי שנוכל לשחרר עוד יותר את הסיפור הישן

ולשכתב אותו באופן שיתאים לחיינו

לכן, נשאלת השאלה- איך נוכל לנצל את הסערה הזו,

לתפוס את הגלים הללו

כדי להחליף את הסיפורים הישנים,

במקום לחיות אותם שוב ושוב -

כשאנחנו שוחים נגד הזרם בהיאחזות בישן -

ובמיוחד כשדפוסי ההישרדות שלנו מחזיקים

בילט אין מרכיבים כמו אחיזה

ומנגנוני בריחה ~ התנגדות משוכללים למיניהם 

שמקשים על השחרור..

אז מה שבטוח זה,

שהתשובה לא תהיה שכלית,

לשכל אין אפשרות לתפוס את המורכבות הזו

ובמיוחד את הדרך החוצה ממנה -

כי הוא אחד מכוחות האגו שתפקידו לשמר את הקיים -

להשאיר אותנו בהישרדות.

השכל והצורך שלו בשליטה בליווי הפחד והאשמה

יכוון אותנו למקום דומה באותו מישור הישרדותי,

או כמו שאיינשטיין אמר:

(☝הגיע לפתחי, לא זוכרת ממי, סליחה שאין קרדיט)

ואולי הכיוון הוא בדיוק הפוך משכל ושליטה -

ככל שנסכים להיות באי הידיעה,

זה יאפשר לנו להיפתח להקשבה,

לאפשרויות נוספות שזמינות לנו בתקופה הזו במיוחד.

אבל.. כן, אני שומעת אותך אומרת,

"יופי... מה אני בדיוק יכולה לעשות עם זה..."

גם עבורי זו אמנם התכוונות חשובה,

אבל לא מספיק פרקטית -

אז הנה כיוון נוסף:

אותו אני רוצה להביא דווקא 

מתוך האנקדוטה של הכעס,

בה יש קצה חוט שאפשר להיעזר בו:

אותו כעס על "ששוב מוותרים עלי", 

או "איך זה יכול להיות שמוותרים עלי??"

שלרוב מופנה החוצה, כלפי השליח,

מחזיק בתוכו דואליות:

מחד החלק שיודע שהוא ראוי לאהבה -

מעין ידיעה פנימית אתה נולדנו -

שאנחנו אור גדול, ניצוץ של נשמה גדולה

ולכן מגיע לנו יחס יציב, אוהב, רציף ומטפח

ומאידך - החלק - שלמרות זאת -

כאשר הצרכים שלו לא סופקו במידה שהיתה לו נדרשת -

נעלב כשחווה את התסכול מכך,

אליו נוספו לא פעם פרשנויות אוטומטיות, לא מילולית שאמרו:

"אולי אני לא באמת ראויה לאהבה,

אולי אני לא מספיק טובה.."

(אנחנו מדברים על מוח של תינוק, 

אז הכל אוטומטי, חושי ולא בהכרח מילולי,

וזה מה שמסביר את עומק ועוצמת האמונות המגבילות הללו) 

אם לא היתה דואליות -

הייתי מקבלת יחס לא מכבד

ומפנימה ש"זה המצב, כנראה לזה אני ראויה".

הכעס חושף את הדואליות המתקיימת בנו -

ולצורך העניין -

את זה שיש בנו גם חלק שיודע שהוא ראוי לאהבה

והוא - יכול להיות הענף שנוכל להיאחז בו

כדי לצאת מהלופ ומהביצה. 

כי ככל שאני מצליחה להתחבר לחלק הגבוה שבי -

(במקום חווית חוסר ערך, עצב, כאב ו.. נטישה של עצמי -)

ישנה אפשרות להכלה של החלקים הילדיים הכואבים,

וריפוי,

וחיבוק פנימי

וחיבור לחווית הערך שבי

ומקום לתדר האהבה לפעום בקרבי

וזה - כמו מאיר, מרחיב

והופך לידיעה פנימית ברורה

שמאפשרת לי להזדקף אל הגדולה שאני

ולחיות ביותר ויותר שלום פנימי.

וכשזה מתחבר להסכמה לשחרר את הישן,

להיפתח לחדש,

אפשר לנשום אל אנרגיית הריפוי שזמינה יותר עכשיו

ועל גליה להתחבר אל החלק שיודע שאני

בדיוק כמו שאני,

מעצם היותי -

ראויה לאהבה 💓💓

וככה.. לאפשר לידיעה הזו להיטמע יותר ויותר

אמן שנוכל ליצור מסה קריטית

של ידיעה פנימית שכזו..

ואמן כבר שישובו כל השבים הביתה

וגם כל החיילים בשלום ובבריאות

ושימים יפים יחזרו לאזורינו🙏

~ ~ ~ 

אם בא לך לטבול ולו קצת

במיכל של אנרגית ריפוי שכזו,

בטיפול במגע,

ו/או בתהליכי חיבור גוף-נפש-רוח,

כתבי לי מייל בלחיצה כאן ונתאם.

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

נ.ב

בימים הקרובים אוציא מדריך חינמי

ובו 7 האלמנטים שיאפשרו לכם לדבר על כל דבר

(במקום לריב, ובלי להגיע לפיצוץ)

אפשר כבר להירשם בלחיצה כאן

(מדובר ב 7 מיילים בסה"כ שיגיעו בהפרשים של יומיים זה מזה

מהרגע שאסיים להכין את המדריך)

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

לעבור דרך הצללים בין הפיצוצים

הבוקר, יצאתי עם הקפה לנשום אוויר בגינה,

ישבתי לי במיקרו אקלים שהוא נפלא גם בשלהי יוני בצל הצאלון,

הציפורים צייצו ברקע,

אוויר נעים ליטף את פני

ולפתע חשבתי...

עד כמה הזוי הדיסוננס וקיצוני בין ציוצי הציפורים

והשלווה שמתקיימת לה ברגע הזה,

לבין אי השקט והפחד שרק לפני כמה שעות הציפו 

ועדיין ממתינים בי, מוכנים בדריכות לאזעקה הבאה

וכאילו זה לא מספיק - המערכה באיראן..

במישור מקביל, ללא כל הודעה מוקדמת,

מתחוללת לה כבר כמה ימים,

מערכה פנימית של אישויים עתיקים 

(בנוסף ומעבר לסאגה משבוע שעבר שנרגעת לפחות לעת עתה..)

שדווקא עכשיו מוצאים את הדרך לצוץ ולעלות על פני השטח

ולהפוך את המצב לאפילו עוד יותר מורכב ממה שהוא גם ככה

מורי דרך רוחניים מסבירים את האינטנסיביות הזו

שהולכת ומתעצמת בשינוי התדר שאנחנו עוברים

מהחושך אל האור, או אל יותר אפשרויות של אור

במעבר בין העידנים אל עידן הדלי- עידן הלב.

ואני יודעת שכבר כתבתי על כך כמה מילים בשבוע שעבר,

אבל האמת, שהמחשבה שכך ממש הצליחה ולו קצת להרגיע אותי.

היא איפשרה לי להתרחק טיפה מההזדהות החזקה

שבה פגשתי גם אני השבוע אישויים, מתוך הצל של עצמי,

(כן, כאלה שכבר הייתי בטוחה שעיבדתי עד תום)

לצד דפוסי הישרדות שלא האמנתי שאפגוש שוב...

ובגלל שאני שומעת מסביבי שאני לא לבד,

חשבתי לשתף אותך במה שעובר גם עלי..

המרחק שמתאפשר בפרספקטיבה הזו משאיר פתח לנחמה

כשהוא עזר לי לראות את הסיפור מנקודת המבט של ההתפתחות שלי

ולהיחלץ מהמסקנות ההישרדותיות האוטומטיות של הצללים שבי,

שמאיימות להטביע אותי שוב בסיפורי הנחיתות, הבדידות 

והצמא להכרה

אחד השיעורים שלי, (אולי של כולנו?) הוא לפתוח את הלב...

אבל.. איך - עומדים על רגליים אחוריות דפוסי ההישרדות ומתנגדים -

איך אוכל לפתוח את הלב

כשמתוך הפרספקטיבה של הנחיתות אני כל הזמן פוגשת חוסר אישור וביקורת,

שמחזקות את האמונה שאני לא מספיק טובה

ואת תחושת הנחיתות

ואת התגובה ההישרדותית שלי להיסגר

ולמגנט אלי עוד שיקופים של חוסר...

(או שמא הן דווקא אלה שבהן אני מתמקדת.. ??)

כשכן.. נוצר לו מן לופ אינסופי ששובה בתוכו

לכן ההסתכלות דרך הפריזמה של ההתפתחות

מאפשרת ולו לרגעים להסתכל מהצד,

לא להזדהות ב 100% עם הסיטואציה,

להתייחס אל ההצפה האמוציונלית כמו אל בוץ עכור

שעלה מן המצולות הנפשיים על מנת להתנקות.

צללים שעכשיו, במעבר האנרגטי העוצמתי שמתרחש -

יכולים להיות מוארים ולהתפוגג (אמן) 

על ידי אותן אנרגיות אור ייחודיות וחדשות

כל עוד אני מזוהה אתם, אני מאמינה להם

והדפוסים ההישרדותים מנהלים אותי סביבם

ומשאירים אותי בלופ

אבל כשאני מצליחה להיות במרחק ולו מינימלי -

דרך ההבנה הזו שיש פה משהו הרבה יותר גדול ממני שקורה,

דרך תזכורת לכך שאנחנו במסע התפתחותי,

שכל מה שקורה בחוץ הוא שיקוף של חלקים שבי שקוראים לי לריפוי,

ולרוב.. יופיעו בחיים בצורה שלא תהיה לי נעימה,

על מנת שאוכל להשתחרר מהם...

ככל שבמרווח הזה אוכל להיעזר בכלים טרנספורמטיביים

ולהתמסר אל האור, להאמין בו,

עוד ועוד מהבוץ העכור יוכל להתנקות,

רגשות קשים יותמרו לנעימים וממלאים,

ביחד עם הקלה בתחושות

וחיבור נוכח למודעות הערה שאני

שגדולה בהרבה מתפיסת העצמי המוקטנת שסיגלתי לי לגבָּי

ושם...

יש מרווח,

יש נשימה,

יש... (הרבה יותר מאין)

כי... דברים שרואים משם... לא רואים מכאן..

~ ~ ~ ~ 

אותי זה הצליח לעודד...

אז כתבתי, בתקווה שגם אותך

(ואם את זקוקה לתמיכה עם הכלים הטרנספורמטיביים הללו,

כתבי לי ואשמח להיות עבורך (אפשר גם בזום)

חיבוק ותפילה לימים יפים,

ושבו בנים ובנות לגבולם,

אמן,

גלית אליאס

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

למה דווקא כשאירן תוקפת - יש יותר פיצוצים ומריבות?

בלילה אחד הפכנו מ'עורף' לחשופים בחזית,

חרדה זו כבר מילה קטנה אל מול המציאות הזו

וזה מפחיד ועצוב,

במיוחד כשרואים את ההריסות ושומעים על הנפגעים הרבים

וחוסר הוודאות בלתי נסבל למרות שבאופן פרדוכסלי - יש וודאות רבה...

כי אמרו שיהיו עוד יירוטים ושצריך להתאזר באורך רוח

ולקחת בחשבון שצפויים כמה ימים או כמה שבועות כאלה...

ברמת מתח כזו, כשאזעקות, התראות מחרידות 

ובומים מרעידים במרומי השמיים... -

כל דבר הכי פשוט -

דורש מאתנו הרבה יותר מאמץ קוגניטיבי,

בטח אם היו בינינו על פני השטח דברים לא פתורים 

שלפני כן כבר הפעילו בנו מתיחות.

מה ניתן לעשות אחרת?

איך אפשר לעבור את זה בשפיות?

ועוד כמה כלים שאפקטיביים למצבי חרדה ואל מול פחד :

כשאנחנו במתח, החלק ההישרדותי - המוח הקדמון - פעיל,

מה שאומר שכמו בחוק כלים שלובים - הקורטקס הקדמי -

זה שאחראי על חשיבה, היגיון, יכולת קבלת החלטות וכו' -

לקח לו הפסקה זמנית מתפקוד וליטרלי פחות דם זורם לשם.

ואז.. 

מספיק משהו קטן שקורה, אחרת מאיך שאני צריכה,

כמו למשל שהבן שלי לא רוצה להיכנס לממד,

(כי הוא די מיצה את המלחמה הזו שנמשכת כבר שנה וחצי...)

ומיד עולה בי המתח אל מעל לרף -

ו... מפעיל את האוטומט.

אם האוטומט שלי להילחם - תצא צעקה בעוצמה לא מתואמת לסיטואציה,

אם האוטומט להיכנע - 

אפילו אם הוטבע בי כי אני לא רוצה שמי שמולי יחווה ממני תוקפנות

(כפי שאני חוויתי כילדה מול אבא

או כפי שראיתי את אמא חווה מאבא),

אני אוותר לו שיישאר בסלון.

בשני המקרים לא תהיה לי זמינה התבונה

ולרוב יישאר טעם מר באוויר...

אז איך אפשר אחרת?

מאחר וחרדה מפעילה את המערכות הכי בסיסיות שלנו,

ההרגעה היא קודם כל חושית, גופנית,

בפעולות בסיסיות וראשוניות:

אפילו רק נשיפה איטית וארוכה במשך כמה נשימות 

(דווקא לא נשימה עמוקה, אלא נשיפה- הוצאת אוויר ארוכה),

יכולה להניע את המערכת שלנו לכיוון של איזון 

כך שהפיקוד במוח חוזר מהמוח ההישרדותי לקורטקס. 

בהמשך לכך, נעבור מפחד לתפילה

וקודם הסבר -

באנלוגיה לג'ונגל -

כשאני פוחדת, זה מחזק את מי שמפחיד אותי,

"מאשר יגורתי בא לי",

כאילו אני הופכת להיות יותר טרף עבור הטורף (באשר הוא)

לכן מה שיכול לשנות את המצב, 

זה הפניית תשומת הלב מהפחד

וזה נשמע קצת לא הגיוני או לא בר מימוש

אבל יש כמה כלים פשוטים שאפשר להיעזר בהם

שהדרך להסביר איך הם עובדים (רק כדי להרגיע את השכל שיבין,

אפילו שזה בכלל לא קשור למימד השכלי)

היא שזה כמו פנס שמאיר בחושך, -

בבת אחת - קרן האור של הפנס מעלימה את החשיכה.

(לא נלחמת בה מחד ומאידך לא נרתעת ופוחדת ממנה)

יכול להיות שזה מעלה התנגדויות שונות של המוח ההישרדותי

שישמיע קולות פנימיים, שיאמרו שאם לא נישָאר במתח ובערנות - ניפָּגע

ויתעקש להשאיר את המתח בעינו.

אז אפשר להרגיע את הקולות הללו

ולהדגיש בפניהם שאין לנו כל כוונה 

לנטרל את מערכות ההגנה האוטומטיות שלנו (הפחד מסכנה אמיתית)

ויחד עם זאת, אם כבר עשינו כל מה שנדרש במישור המעשי 

(כמו להישמע להנחיות פיקוד העורף),

עודף המתח רק מחמיר את מצבנו באינספור היבטים,

הוא מזיק לבריאות, מקטין את יכולת התפקוד שלנו,

מקצר את אורך הרוח - וזה אנדרסטייטמנט

ובאופן פרדוכסלי מושך אלינו את האש...

אז מה כן?

נשיפה ארוכה כבר אמרתי...

ואני מצרפת (למטה בסוף הפוסט) שני סרטונים קצרים 

שצילמתי במשך המלחמה

ובכל אחד הגנה אנרגטית שהיא כמו פנס כזה,

שמסלק את החושך.

ואז...

כשמערכת הרגיעה מנהלת את העניינים,

כשיש (ולו קצת יותר) דם שזורם לקורטקס, 

יש הרבה יותר משאבים קוגניטיביים שפנויים לרשותנו,

כך שאפילו נוכל לנצל את הביחד שמתאפשר לנו בזכות האיראנים

לעיבוד עניינים לא פתורים בינינו.

ואפרופו זה.. 

הנה שיתוף של פסיק ממה שקורה אצלי:

הבן שלי החליט להתבגר פתאום.

יום בהיר אחד (לפני כשבועיים) הוא התהפך והפך לעומתי.

הוא עושה מה שהוא רוצה,

"אני כבר גדול (לא מזמן מלאו לו 16..) ואת לא יכולה להכריח אותי"

הוא אומר ומנפח את החזה 

(ויש לזה אפקט... שיהיה בריא הוא מתאמן בחדר כושר כל יום...)

האמת שעד עכשיו לא הייתי צריכה לומר לו כלום,

הבחירות שלו היו ממש לרוחי,

הוא היה סוּפֶּר אחראי ובאופן לא מפתיע

יכולתי לסמוך עליו.

גם ככה קשה לי להציב גבולות, 

(כאמור - לי לא הציבו גבולות בריאים כילדה),

אז חשבתי שנפטרתי מזה ודילגו לי על האתגר..

אבל, התבדיתי... ומאז שהוא באופן פתאומי למדי התהפך

והחליף את בחירותיו באופן קיצוני -

אני לא ישנה בלילות מדאגה

דאגה שברגעים חשוכים במיוחד הופכת למיני חרדה

ומתבטאת החוצה בעודף אחיזה שמתאפקת מאד לא להמשיך לכוחנות.

כשאני אומרת שמאוחר והוא לא יכול לצאת כי מחר בי"ס..

הוא מתריס: "בואי נראה..."

ואני נשארת חסרת מילים

ואז אני שומעת את הקולות שרצים לי בראש-

דוחפים אותי להגיב בתוקפנות ולהכניע

אבל אני יודעת... שזו תוביל בדיוק להיפך,

כי אני מכירה אותה מהנערות שלי.. ולא כזיכרון מתוק..

ולכן ברור לי שרק תרחיק אותו להיות ער בשעות מאוחרות עוד יותר

ואותי לרמות גבוהות יותר של איבוד שליטה

ואז...

(אחרי כמה וכמה לילות שכאלה..)

כשהמודעות הציצה לרגע, יכולתי ולו במעט להתעשת

וקודם כל להרגיע פיזיולוגית את החרדה.

לנשוף,

להתעטף בהגנה,

להתקרקע

הזכרתי לעצמי שהדאגה לא נותנת מקום לאהבה שלי אליו, 

אז החלפתי. בחרתי לוותר עליה ולהתמלא באהבה

וגם, להביא סקרנות שתחליף את השיפוטיות המבטלת

והקשבה עמוקה בניסיון להבין מה קורה לו

ו... כמו במטה של קסם,

מאז האווירה משתנה

ונמצאים להם יותר ויותר שבילים נוספים,

כאלה שאני מקווה שיאפשרו לו להתבגר בלי שאני אשתגע..

טפו טפו..

 ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

פעם, בדור הקודם ובטח באלה שלפניו,

חינוך ביד קשה היה חלק מרוח התקופה.

מי שלא היה מתיישר, היה חוטף.

יכול להיות שזה התאים לרמת התודעה אז,

אולי רמת המוסר היתה כזו שאי אפשר היה לסמוך עליה

והפחדה - היתה הכלי המתאים 

להבטחה ושמירה על חברה מאורגנת.

היום, נראה שזה כבר לא מתאים.

לא רק שזה לא עובד, זה מחמיר את המצב

אגב, 

(להבדיל אלפי הבדלות, אבל במקרה קראתי על כך והתחבר לי)

יש מחקרים על חזרתיות של פשיעה, 

שמראים שדווקא כשמחמירים בעונש -

כמו שמקובל בארה"ב, יש נטייה של הנאשם,

אחרי שריצה את עונשו לחזור ולבצע פשעים.

לעומת זאת כאשר נוקטים בגישה טיפולית 

שמצליחה לגייס את המוטיבציה הפנימית שלו -

תוך מתן יחס מכבד והזדמנות אמיתית לתיקון וטיפול מהשורש,

רמת הפשיעה החוזרת נמוכה בהרבה.

זה לא אומר שהחלופה היא רכרוכיות וותרנות,

אנחנו לא נשארים ברמת המלחמה - 

ולא עוברים מהתקפה לכניעה,

אלא עולים לקומה אחרת שיש בה כלים אחרים,

ביניהם הצבת גבול מאד ברור

והתמקדות בכך שנפש לב האדם טובה מנעוריה

על פני זו שמתמקדת בתפיסה שיצר לב האדם רע מנעוריו.

עוברים ממוד הישרדות לאיכות

בעצם זו נקודת מבט שמאפשרת לנו ללמוד 

איך להיות מי שמנהל את היצר -

הפרש שרוכב על הסוס - בעל החיים שאנחנו

על פני היותנו מנוהלים על ידי הסוס שבנו.

יותר מזה,

ככל שאנחנו מחניקים את היצר - מתוך הפחד והאסור,

ככה הוא נטען בכוח נגדי שמאיים להתפרץ והוא ימצא את הדרך.

אפרופו איראן ושלטון היאטוללות שמעורר התנגדות עזה בחלק ניכר מהעם.

אולי זה קשור למעבר העידנים שמתרחש בתקופה זו,

מעבר לעידן הדלי - עידן הלב.

שדורש מאתנו להתאים אליו עצמנו כמחנכים וכמחונכים

וזה מתחבר לי גם לפיצול ולשסע בעם שלנו,

ככל שנהיה לעומתיים ושיפוטיים,

ככל שנילחם בהתנשאות על הצד השני,

ככל שננסה בכוחנות ובהתעלמות לשנות את הדעה של האחר,

ככה אנחנו מתרחקים מאחדות

החיבור בין הקצוות הוא שיוביל לאחדות,

לא לאחידות - שנוצרת מהכנעה של צד אחד את האחר

אלא לשלם שיש בו חלקים שונים וייחודיים

והלוואי, הלוואי... 

שהמלחמה הזו - היא שירת הברבור של הכוחנות

ושבסופו של דבר -

מי יתן עם כמה שפחות נזקים בגוף ובנפש -

תוביל להתרחבות של התודעה הקולקטיבית

ולחיים ברווחה ובלב פתוח.

אמן 

פה בשבילך במגוון דרכים ואפשרויות,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

הנה הסרטונים שהבטחתי:

מדיטציה להגנה אנרגטית

מדיטציה להגנה אנרגטית (מרכבה)

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

האם את~ה לוחמ~ת?, בורח~ת?, מתנתק~ת?, או מְרָצֶה?

מְסָפְּרִים שבאזורים מסוימים באפריקה, 

כשזוג מתחתן - יש לו מקבילה שמימית -

כך שמעתי שמקובל להאמין שם.

זאת אומרת שאם יש בעיה בזוגיות,

היא אף פעם לא אצל הזוג הגשמי,

אלא תמיד אצל הזוג השמיימי

ולכן, אם זה קורה, 

הולכים לשמאן והוא פותר את הבעיה ברובד השמיימי

וכך נפתרת הבעיה ברובד הארצי.

זוהי אחת האנקדוטות שבחרתי לשתף, 

מתוך יום העיון המרתק של האגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי

שהתקיים במוזיאון ישראל בירושלים סביב התערוכה "חלומות צלולים".

אגב, התערוכה שווה במיוחד ומומלצת מאד,

כל כך נהניתי שאני מתכננת לקפוץ לשם שוב.

ו... אני חוזרת לאמונה האפריקאית,

שאולי נשמעת לנו המערביים כבדיחה,

או כסיפור הזוי שהלוואי שהיה יכול להתקיים במציאות

ואולי הוא מציג את התמונה בצורה פשטנית ואף מקוממת

אבל מה שכן אפשר לקחת ממנו - 

מעבר לפנטזיה של הקלות הבלתי נסבלת שהוא מתאר,

זה מעין תזכורת לרבדים המתקיימים מעבר לגשמי,

שהרי אנחנו הרבה מעבר לגוף-חומר שלא פעם אנו מזוהים אתו.

שמעתי את דר' נאדר בוטו אומר -

שהרפואה לוקחת בחשבון את הגוף ומתעלמת מהרגש

שהפסיכולוגיה לוקחת בחשבון את הנפש ומתעלמת מהרוח

ונקודת מבט רחבה יותר שתורמת עוד יותר לריפוי ולשינוי תהיה כזו,

שלוקחת בחשבון את הגוף, הנפש (הרגש) והרוח.

כלומר גם את המימד השמיימי.

ואכן, מהניסיון שלי - לפעמים אפילו רק -

מה שאני קוראת "ניקויים אנרגטיים" יכולים "לפתוח חסימות"

ולהקל על התנועות שנעשות בגשמי,

כפי שאני רואה כשאני מטפלת בביו אורגונומי שהיא כלי טיפולי אנרגטי קסום

(ולא רק במרחב הזוגי, אלא גם בהיבטים גופניים ורגשיים אישיים) 

קסום כי הוא לא מוחשי ולא ברור לעין ובטח שלא לשכל.. :-)

ובכל זאת, איכשהוא כמו באורך קסם - עובד... 

אבל על כך אולי ארחיב בפעם אחרת..

כי מה שרציתי להביא הפעם,

שייך דווקא לגמרי לגשמי - 

להתייחסות מעמיקה יותר מהמוכרת לדפוסי ההישרדות שלנו -

הלוחם, הבורח, המתנתק, המְרָצֶה

(מן הסתם יש לאלה קיום במישורי הרוח אבל ההישרדות - 

היא כמו התגלמות הנוקשות של החומר).

אני מבססת את המשך הפוסט על הרצאה מרתקת של יפעת פרס 

בשם: "מצבים כרוניים של מערכת העצבים"

שמובילים את חלקנו יותר וחלקנו פחות

"להיתקע" באחד או יותר מהדפוסים הללו.

כולנו באופן טבעי, מעצם היותנו בני אדם

שנולדים תלויים וחסרי אונים

להורים בני אדם (כלומר שאינם מלאכים) 

נמצא עצמנו במצבים בהם לא תמיד יסופקו לנו הצרכים שלנו במלואם באופן מיטבי.

לכן, נאמץ אחד ולרוב שניים מתוך הדפוסים הללו

שיהיו לנו כדפוס הישרדותי

שבראשית חיינו בהחלט היה נחוץ יותר

ואף שלרוב בהמשך החיים יקשה עלינו,

אנחנו כאילו כלואים בו -

דרכו נראה את המציאות

על פיו נגיב,

אף שכאמור לא באמת ישרת אותנו

ולא יהיה מתואם לסיטואציה.

לפעמים, יהיו מצבים שבהם מערכת העצבים -

היא זו שממנה מופעלים הדפוסים (המערכת האוטונומית - האוטומטית למעשה)-

"נתקעת" ולא חוזרת למצב המווסת באופן טבעי.

ואז האדם חושב שהוא "כזה".

כאילו הדפוס נדבק לו לאופי, למרות שהוא רק דפוס -

או במילים אחרות הרגל שניתן לשינוי.

המערכת הסימפטתית - מטרתה לשמור עלינו חיים

אבולוציונית 

והיא סורקת כל הזמן את הסביבה ומחפשת אותות של סכנה.

כשהיא קוראת יותר אותות של סכנה מאותות של ביטחון -

היא יוצאת לתגובה הגנתית כדי לשמור עלינו בחיים -

כאשר התגובה הזו תהיה על פי אותו הדפוס שאימצנו לאורך הילדות

אותם ה F ים המוכרים.

( Fight/ Flight/ freeze/ fawn)

בבגרותנו, היא כמובן יכולה לקרוא כאות של סכנה לא רק מוות, 

אלא מוות מבושה למשל

ולהגיב כאילו היתה סכנת מוות.

רק כשאנחנו מרגישים בטוחים -

אנחנו יכולים ליצור קשר אינטימי, קרוב.

אז הגוף מתפקד הכי טוב 

מערכת העיכול (הפיזי והרגשי) והרגיעה עובדת כראוי,

הקורטקס הקדמי פעיל, התבונה שלנו זמינה לנו יותר

ואנחנו יכולים להיות אמפטיים.

הסטינג של האימגו - דרך הטיפול שאתה אני עובדת עם זוגות - עושה בדיוק את זה -

כאשר זוג יושב זה מול זה ונבנה אט אט המרחב הבטוח שביניהם.

כשבני הזוג שולחים אותות של בטחון זה לזה -

מי שמדבר מדבר ב I position ומי שמקשיב פותח את הלב להקשבה.

כשמערכת העצבים קוראת אותות של סכנה,

היא מיד יוצאת לפעולה, כשמטרתה להשאיר אותנו בחיים

וגם להחזיר אותנו למצב רגוע יותר.

לעיתים, למשל במצב של מלחמה מתמשכת המצב ההגנתי מתמשך גם הוא,

וזה מכלה לנו את המשאבים והמערכת לא מצליחה להחזיר אותנו לאיזון.

כלומר מלכתחילה היא מיועדת לתגובה קצרה וממוקדת.

כן ניתן גם להבין מה קורה לילד שנמצא במצב לא בטוח מתמשך 

ולכן מפתח מצב כרוני של לוחם או בורח, או קופא או מרצה.

אותו ילד גדל אבל המצב הכרוני נשאר "דבוק" אליו

ודרכו הוא חווה את העולם וכך ממשיך להגיב

ונוצרת מעין אשליה של "מבנה אישיותי" למרות שזהו רק דפוס.

המערכת האוטונומית - לא יכולה לעשות תהליכי חשיבה מורכבים,

שכן היא מנוהלת מהחלקים הפרימיטיביים יותר של המוח

והיא פועלת על פי אינסטינקטים.

אם היא יכולה להגיב -

תוביל לתגובה של לחימה או בריחה,

אחרת - יהיה FREEZE - ניתוק עד דיכאון.

ה F הנוסף - Fawn - ריצוי או התאמה - מעין ניסיון לוויסות של האחר הפוגעני.

וכן...

אפשר לתאר לעצמנו איך נראית זוגיות בין לוחם למרצה...

או בין לוחם ללוחם...

או בין לוחם לבורח...

הלוחם למשל, ייטה לווכחנות ועימותים,

לאיומים שמאחוריהם תפיסת עולם -

שה "אני תמיד צודק",/ כולם דפוקים/ רעים/ טיפשים..

יהיה נדיר אם יקח אחריות על החלק שלו בדינמיקה

(נכון, כי הוא תמיד צודק..)

ותהיה לו נטייה למונולוגים עצמיים אינסופיים.

כשהלוחם אימץ לעצמו דפוס נוסף של מתנתק -

(כאמור לרובנו 2 דפוסים)

לרוב יהיה ניתוק רגשי יחד עם כעסנות,

תהיה דרשנות וביקורתיות,

למשל דממה בארוחת הערב,

ישרה סביבו פחד ותחרותיות.

כאשר הלוחם יהיה גם מרצה,

יהיה כמו 2 אנשים, לפעמים יתקוף ולפעמים גדוש בהצהרות אהבה,

מחד יהיה כוחני ובעל אג'נדה

ויהיו לו מעברים חדים בין האסטרטגיות -

בין תוקפנות לבושה ואשמה.

(חייבת להודות שזה מזכיר לי מישהי..

אבל גם להיות נחמדה לעצמי ולספר שככל שאני עובדת על כך,

העוצמות יורדות ויש לי יותר יכולת ניהול. אני פחות ופחות בקצוות)

לתיאוריה הפוליווגאלית יש עוד תיאורים 

לכל אחד מהדפוסים, אף שכולנו מכירים אותם..

לכן לא אוסיף מהם כעת

אבל מה שכן חשוב לזכור בעיני, זה:

ראשית, שהדפוסים הללו אינם אישיותיים אלא הרגלים,

כלומר הם ברי שינוי (!)

לא שנשתנה מהקצה אל הקצה,

אבל ככל שנעבד, הם יהיו פחות אוטומטיים ובעוצמה פחותה,

שנית - שאימצנו אותם על מנת לשרוד 

ולכן מבחינת המערכת הם נחוצים להישרדותנו,

כלומר על מנת שנוכל לשנות אותם - 

עלינו ליצור מצב של חוסן פנימי 

ובכך להראות למוח ההישרדותי שלנו 

תמונה קרובה יותר למציאות. 

(כלומר שאני בטוחה יותר מהנתפס בעיניו לפני העיבוד)

כך, ככל שנוצר חוסן פנימי, התפיסה מתרחבת ומתאפשרת הבנה שכזו

והשימוש בדפוס הופך פחות נחוץ ולכן פוחת.

דבר נוסף שיכול לסייע הוא ההבנה -

שכשבן הזוג מגיב בדפוס כזה או אחר - זה נובע מתוך מצוקה,

אני יודעת שזה לא תמיד יעזור בזמן אמיתי..

אבל אם נחזיק את זה אי שם במודעות -

זה יכול לסייע ולהחליש את המאבקיוִת בדינמיקה הזוגית

ומתוך כך, בהמשך גם את הדפוס. (של שני בני הזוג) 

ולסיום...

אולי זה המקום להניח את השאלה:

מהם אותות הסכנה שאת~ה שולח~ת לבן~ת הזוג שלך?

ומהם אלה שהוא~יא שולח אליך?

ההבנה של מה משדר לכל אחד מכם ביטחון ומה סכנה

היא שלב חשוב וחיוני מאד בתהליך השינוי.

~~~~

אם יש דפוס כזה שהיית רוצה לעבוד עליו,

זה זמן מעולה להתחיל, 

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי

ומשם נמשיך יחד 

ואם יש לך העדפה ללימוד עצמי

אפשר גם ליהנות מהתכנית הדיגיטלית ליצירת שינוי ב 21 יום

והיא נמצאת בלחיצה כאן עבורך

הכי חשוב, 

שיחזרו עכשיו

ואִתם ימים יפים ושפויים

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓

עוד ממני אליך:

~~~~~~~

מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 

 

💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן