איך לתפוס טרמפ על חנוכה ולייצר נס בקשר הזוגי ?

מעצם ההבטחה זה לזו והמחויבות שנוצרה בינינו

כאילו הנמכנו את הווליום של ההתרגשות זה מזו,

ומאז.. יש משהו מה "ברור מאליו" שנכנס לתמונה הזוגית שלנו

ומאפיל עליה במידה מסוימת

תוסיפי על זה את העובדה שתת ההכרה שלנו

תמשוך אותנו אל מי שילחץ לנו במקצועיות ובדייקנות על הכפתורים

ויפעיל את המקומות הלא פתורים בתוכנו

וקיבלנו סצינה שנס בהחלט לא יזיק לה..

אז איך מאפשרים לנס כזה להתרחש ?

נס שיחזיר את הניצוץ לעיניים,

שיחזיר אותנו להיות החברים הכי טובים,

שיודעים איך לדבר – לספר מה עובר עלינו,

שיש להם כתף להניח את הראש,

שכיף להם להיות ביחד,

והם יכולים להרגיש את החיבור ביניהם אפילו בלי מילים..

נס שיצית את אש התשוקה..

3 צעדים קריטיים שיכולים לקרב את הנס (הזה ובכלל ..)

תנאי ראשון וקריטי שיאפשר לנס להתרחש וגם להישאר אתנו אחר כך

הוא היכולת שלנו לראות את זה קורה.

נכון – יכולים לקרות גם ניסים שלא ציפינו להם

אבל לרוב יכולנו לדמיין אותם קורים לנו,

ואם לא – הם התאדו מאתנו אחרי זמן קצר כי לא יכולנו להכיל את מה שהביאו אתם

לכן – אם את רוצה שיתרחש נס ביחסים ביניכם,

השלב הראשון אם כן, הוא לאפשר לעצמך לדמיין את מה שאת רוצה שיקרה – קורה,

קחי כמה דקות ותארי בפירוט , בפרטים של יום יום איך זה נראה

כלומר במקום לומר "אני רוצה נס שישפר את התקשורת בינינו"

למשל ...
תתארי לעצמך את שניכם- ישובים זה מול זו,
נר דולק על השולחן שלידכם,
אתם מביטים זה לזו בעיניים,
נינוחים, רגועים, הוא שם בשבילך, את שם בשבילו
נהנים מהרגעים המקודשים הללו...

תנאי שני וקריטי לא פחות הוא לנקוט פעולה.

אנחנו חיים בעולם החומר, לכן לא מספיקות המחשבות שלנו

(שלצורך העניין נמצאות במישור המנטלי ולא החומרי) כדי לממש.

עלינו לפעול פיזית.

(מיד אתן לך אפשרות מובנית לפעולה כזו)

הסיבה לפעול היא לא בהכרח כדי לייצר תוצאות,

אולי נכון יותר לומר – התוצאות לא תמיד מגיעות בהכרח מהפעולה הישירה שעשינו

אלא שהפעולה משאירה אותנו זמינים, 

בתשומת לב ונכונים לתפוס את הנס לכשהוא מתרחש..

דוגמא שחוזרת על עצמה עם לא מעט זוגות –

הוא רוצה יותר סקס ממנה, ועל פני השטח זה מה ששניהם יודעים,

אלא ש... כשהם לא מסונכרנים ביניהם, נוצרת לא פעם סיטואציה

שהיא יוזמת ומגיעה מלאת תשוקה.. והוא שלא מכיר אותה כך

"לא מבין מאיפה היא נפלה עליו.." , דוחה אותה..

וה"נס" מתפספס

לכן – הסנכרון קריטי.

וכשאנחנו רוצים שמשהו יתרחש, יכולים לראות את זה קורה,

ופועלים, על מנת שהפעולה תשאיר אותנו "במגרש" וגם בציפייה לסינכרוניות –

אנחנו מגדילים את הסיכוי שהנס לו פיללנו יתרחש

אז יכולת לראות בדמיונך,
והנה לך הפעולה שתוביל גם מעצם מהותה

לסינכרוניות מושלמת ביניכם -

וגם הסברים והדרכות שלוקחות אתכם יד ביד לזוגיות כיפית
ייצרתי את המסע הזוגי האינטרנטי - מצד אחד ומצד שני
9 שבועות שיחזירו לכם את הניצוץ לעיניים

וברוח ניסים ו Black Friday
מי שירכוש עוד היום יהנה מהנחה משמעותית
במקום 2*230 ש"ח
יוכל לקבל את הערכה המופלאה הזו תמורת
2*185 ש"ח בלבד !!!

לקבלת פרטים על איך לתפוס טרמפ על חנוכה
ולייצר נס בקשר הזוגי שלכם יש ללחוץ פה..

מאחלת לך חג חנוכה שמח,
חג של אור וניסים

 גלית אליאס

 מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

היא כל כך צריכה שהוא יקשיב לה, ויבין אותה, למה זה קשה לו ? ומה ייאפשר לו להיות בשבילה ?

היא :

כל כך צריכה שהוא יבין אותה,

כשהוא יושב מולה אפילו שהוא פיזית שם, ושומע עם האוזניים,

יש משהו שחסר לה

ואז כשהיא מספרת לו על החברה שהעליבה אותה

והוא – כמו תמיד מוצא סיבה להגן על החברה..

היא כל כך כועסת, וכל כך מרגישה לבד,

כי היא כל כך צריכה שהוא יבין אותה.. אבל הוא ממש לא איתה..

הוא

לא יכול לשמוע "שליליות" כמו שהוא קורא לזה,

זה מזכיר לו את העצב העמוק שאמא שלו היתה שרויה בו כשהיה ילד

העצב הזה שהרגיש לו כמו מוות

העצב הזה שאיים על החיוניות שלו , שאיים על החיוניות של אמו..

ומאז – כל תוכן שמתפרש בעיניו כ "שלילי" ,

הוא מיד מתרחק ממנו כמו מאש

כי זה מסוכן

כי זה יכול לשאוב אותו לשחור משחור הזה

כי יש שם תחושה של אבדון..

זהו הריקוד הזוגי שלהם

כל אחד מהם לוחץ על הכפתורים הכי רגישים של האחר

וככל שהוא לא יוכל להקשיב לה באמפטיה

היא נפגעת ממנו, מרגישה לבד ומפנה כלפיו "אנרגיות שליליות"

והוא –

זוכרת ? לא מסוגל לשאת "שליליות" כזו ומתנתק ממנה עוד יותר

ואז היא מרגישה עוד יותר לבד..

זהו הריטואל הזוגי שלהם כאשר הם לא מודעים לו

לא נעים זה אנדרסטייטמנט

אלא ש...

לא סתם נמשכו אחד אל השני,

יותר מזה אומר –

זה לגמרי מכוון ומתוכנן..

כל עוד הכוונה נסתרת – קיים התסכול

אבל כשהיא נחשפת – עולם ומלואו !!

כי הבשורה המשמחת היא –

שכשחושפים את הריטואל

ומרפאים את המקומות החשוכים הללו שמנהלים אותנו

אנחנו יוצאים מהסחרור המזיק

ונכנסים לספירלה מזינה

כי כשהוא יצליח להקשיב לה מהלב, לא רק מהאוזניים, (אחרי החשיפה והריפוי )

גם היא תרגיש אהובה ושאכפת לו ממנה,

וגם הוא- גם אותו זה יצמיח כבן אדם ..

והריפוי והצמיחה יזינו זה את זה עוד ועוד..

אני פוגשת כאלה המון "ריטואלים"

שמתסכלים עד מאד את הזוגות שמביאים אותם איתם..

עד כדי כך שכבר חשבו להתגרש -

כי כמה אפשר את אותו הסיפור שוב ושוב..

אבל כשהריטואל נחשף

זה כמו עולם חדש נחשף בפניהם,

העיניים נפערות, האוזניים מזדקרות

התקווה והאופטימיות חוזרות למרחב הזוגי שלהם.

עונג צרוף...

את הריטואלים הללו אנחנו חושפים באינטנסיב הזוגי,

פרטים נוספים בלחיצה כאן

המשך שבוע נפלא

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

מה עושים כשהוא שוב מנסה לתקן אותך ? רגע לפני שאת מתייאשת ממנו – כדאי לקרוא..

"את צריכה לשים לב שתמיד כשאת... "

או

"הנה, תראי איזה כיף להם .. למה את לא מנשקת אותי כככה ? ... "

מכירה את זה ?

את האמירות הללו שמנסות לתקן אותך..

ואפילו אם יאמרו בעדינות לכאורה ,

כשהן נאמרות-  את מרגישה כמו בבת אחת נבנות חומות לתפארת ביניכם

נפערים בך חרכי ירי

ואת מוכנה להתקפה חזרה..

מנגנון ההישרדות הזה מופעל על ידי המוח הקדמון

ומוכן לפעולה בכל פעם שיחוש איום

אם ע"י ביקורת,

דחיה,

התרחקות וניכור

או כל דרך אחרת שהסאב טקסט שלה יהיה – "את לא מספיק.."

כולנו רוצים שיקבלו אותנו כמו שאנחנו

ויאהבו בדיוק את מה שיש

אנחנו כמהים לחיבוק, לביחד, לשותפות

כזו שתאפשר לנו לחוות שקט וביטחון.

אנחנו כמהים לבן זוג  שיבין וימלא את הכמיהה העמוקה שלנו לחיבוק חם ואוהב

(זה הדדי כמובן וגם הצורך שלו הוא כזה, וכשהוא מנסה לתקן

הוא בעצם מביע את החוסר שהוא מרגיש, רק שהדרך בה הדברים נאמרים

מייצרת את ההיפך ובהמשך אתן לזה מענה)

אלא ש..

מי זו באמת ה"אני " הזו שכל כך רוצה שהוא יקבל אותי כמוני ?

עד כמה אני מקבלת את עצמי כפי שאני ?

ובינינו.. מה אני לרוב רגילה לקבל ?

לאורך חיי קיבלתי אהבה ככה וככה,

באופן לא מודע בניתי לי את החומות והמגננות שלי

שיודעים לזהות סכנה כביקורת, שיפוט, האשמה..

ועם זאת

תמיד תמיד מאירים בזרקור מנגד את הכמיהה הלא מסופקת שלנו לקבלה ואהבה

ועם שני הקצוות הללו מועצם התסכול מהפער.

דמייני את האני האותנטי כגרעין פנימי שעטוף בהמון שכבות

באותו אני שבמצרף החוויות שלה לא היתה מספיק קבלה ,

אגורים מצבורים של תחושת חסר וצער מחד

וגם של התנגדות לכך ותסכול מאידך

ואלה שמהווים את הקליפה הם כמו קולטנים לסביבה

כל עוד הקולטנים הם כאלה –

זו האהבה שנהיה מסוגלים לקבל (כן, האהבה החסרה, הביקורת, הניכור..)

אכן, מילים קשות, אני יודעת, ומכירה עד עמקי נשמתי את הכאב,

ובכל זאת – רק כשנקבל זאת – רק אז נוכל ליצור את השינוי המיוחל

כי ההרגל שלנו הוא לכעוס עליו ולהתלונן ולהבטיח לעצמנו שהגיע הזמן להתגרש,

כי מגיע לנו טוב יותר..

אבל – עם הקולטנים הללו אנחנו לא יכולות לחוות חוויה אחרת

ולכן ההתנתקות ממנו – לא היא שתיצור את השינוי המיוחל.

כיוון שהקולטנים עלינו - אתו, או בלעדיו..

אז, שאלת השאלות היא מה כן ???

הנה לך נקודת מבט שונה שמאפשרת שינוי אמיתי

גם בתחושות וגם במציאות הזוגית :

בעצם, כל עוד אנחנו עם הקולטנים הללו

אנחנו לא באמת יכולים לחוות את מה שהליבה כמהה לו

כלומר באיזה שהוא אופן ביזארי לכאורה

למרות שזה בדיוק הדבר שהכי קשה לנו,

נימשך כמו אל אש למי שיעורר את הקושי הזה בנו

כי אנחנו לא יכולים אחרת

כי השאיפה שלנו להתפתחות תוביל אותנו אל מי שיציף את הקושי

אבל הנה הפאנץ' –

כדי שנוכל לרפא אותו..

למשל- אם נתייחס לכל סיטואציה מתסכלת כזו

כאל קריאה פנימית של מה שנמצא מאחורי ובתוך החומות

ונגיע אליו פנימה ונרפא

אז נוכל להתחיל וליצור את השינוי המיוחל ,

אז נוכל לרפא, לחבק, לדאוג, להיות עם החלקים הפנימיים הללו שחיכו לנו כל כך הרבה

ברכות וקבלה של מה שיש (אני מלמדת אתכם צעד צעד איך עושים זאת באינטנסיב הזוגי)

כך שהקולטנים ייחלשו ויעברו שינוי.

ככל שנוכל למלא בעצמנו את הכמיהה העמוקה שלנו לאהבה, לקבלה שלמה של מה שיש ..

כך ניצור לנו חוסן פנימי, שאט אט ייתר את החומות

וייצר לנו קולטנים אחרים שמוכנים ובנויים לקבל אהבה ורכות גם מבחוץ

כך – הכמיהה שלנו לאהבה, לקבלה, לשותפות וביחד תוכל לבוא על מימושה

ראשית מבפנים

ובהמשך – מבן הזוג שלנו.

אם את רוצה ללמוד איך ליצור את השינוי הזה -

איך לדבר את הצורך העמוק שלך

בלי ליצור התנגדות וחומות אצל בן הזוג,

ואיך למוסס את הקולטנים

בקיצור איך לחזור להיות הזוג האוהב שהייתם –

אם את רוצה להתחיל את השינוי יחד

ולצאת עם כלים להמשך –

האינטנסיב הזוגי הוא בדיוק מה שאת צריכה.

לפרטים נוספים יש ללחוץ פה.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

להתראות !

"הפעם כל כך נפגעתי ממנו .. שאין עוד אופציה אחרת מגירושין.." + הפתעה בשבילך בסוף

ראשית תודה על ההיענות הנדיבה לבקשה שלי

מהשבוע שעבר לראיון קצר

וכן.. יש תמורה בעד האגרה..

תוך כדי השיחות הללו התחדדו לי כמה תובנות משמעותיות ,

והנה אני כבר כותבת לך את הראשונה -

האמת, זו חזרה על עצמה כמה פעמים,

בין היתר בשיחה עם נירה

(כן, זה שמה הבדוי כמובן..)

כדי שכולנו נוכל ללמוד מזה אני מביאה בקצרה את הסיפור שלה -

אז ככה - היום הם גרושים כבר למעלה מעשור..

האם היא בטוחה שזה היה הצעד הנכון להם אז ?

ממש לא..

הוא נשוי לאחרת וכרגע לא במסגרת האפשרויות

ובכל זאת המחשבה הזו עוברת בראשה מידי פעם

הם גרים בקיבוץ

הקשיים והסוגיות הלא פתורות ביניהם התחילו מעט אחרי שנולדה בתם

וכן.. הם שיבשו להם את היום וגם את הלילה

-"חשבתם על טיפול אז ?" שאלתי

-"טיפול ? בקיבוץ ? לא בא בחשבון !"

ולכן הם משכו את זה עוד קצת... ועוד קצת...

ומצאו כל מיני דרכים לעקוף את הבעיות 

עד שיום אחד..

באופן מפתיע ובלתי צפוי..

היא נכנסה הביתה וראתה אותו שותה קפה עם מישהי..

זהו. היא קיבלה אז את ההחלטה בשניות,

מבחינתה היה זה צעד שובר אמון

היא כל כך נפגעה שלא היה דבר שיכול היה לעצור אותה –

היא מתגרשת ממנו נקודה.

גירושין כן !

-"אז מה טיפול לא, וגירושין כן ?" הקשיתי..

-"כן, בשלב הזה -  עומק הפגיעה היה כזה .."

שבכלל לא היה מקום ל'לא נעים' שהדיר את רגליהם מטיפול השלבים קודמים יותר

והדרך לגירושין היתה נחושה ונחרצת..

היום היתה פועלת באותו האופן ?

לגמרי לא בטוח ..

אבל אז, מתוך הפגיעה לא ראתה שום אופציה אחרת.

אז מה היה פה בעצם ?

היו מיני עניינים לא פתורים

איכשהוא טיטאו את רובם מתחת לשטיח 

ונתנו לזמן לעשות את שלו

אלא ש..

כמו שאני כותבת ולא אחת -

במקרים שכאלה הזמן לא עושה את שלו. 

ואם כבר ...

הוא פועל לרעתנו

והעניינים הידרדרו למצב כזה שכבר הגיע

לנקודת אל חזור –

גירושין נקודה.

ישנו מודל מעניין מעולם הזן

שמתאר 6 שלבים אותם עובר כל דבר באשר הוא עלי אדמות –

כן.. גם מערכות יחסים..

קוראים לו מעגל עץ התפוח (מבוסס על הרצאה של ניסים אמון)

והנה 6 השלבים :

השלב הראשון – שלב ההנצה :

בעץ התפוח - הזרע שנקלט באדמה.
במערכות היחסים הוא מקביל להתאהבות - 
ההתרגשות, הפרפרים, החיזור, התחושה של הפוטנציאל שקיים בינינו והרצון לפרוח יחד

השלב השני - שלב הגדילה,
זה השלב שעץ התפוח צומח ומתפתח, 
ואנחנו במערכות היחסים מוכנים להתבגר ולעבור לגור יחד למשל

השלב השלישי - שלב הפרי
בו עץ התפוח מניב פירות,
ואנחנו למשל יולדים ילדים, או יוצרים יחד כל יצירה משותפת אחרת,
שמאפשרת לנו להעמיק את ה 'ביחד' שלנו.

השלב הרביעי- שלב הריקבון  -

השלב בו עץ התפוח מניב פחות ופחות פירות,
הגזע שלו הופך יותר ויותר חלול..
במערכת יחסים בריאה - הריקבון הוא פיזי - הזקנה של אחד מאיתנו או של שנינו,
במערכת יחסים שאינה בריאה - הריקבון מתייחס לסבל שנוצר לנו מהביחד שלנו.

השלב החמישי -המוות
עץ התפוח מת.
במערכת יחסים בריאה - המוות של אחד מבני הזוג, 
שמוביל את השני להתאבל. שלב עיכול האבידה, האובדן.
במערכת יחסים שאינה בריאה - המוות  מתייחס לשלב הפרידה / הגירושין
שמביא אחריו גם הוא עיכול ועיבוד רגשי של האובדן - 
אובדן הפנטזיה, חורבן הבית, המוות של ההבטחה, של התקווה, של החלום שהתנפץ..

השלב השישי והאחרון - תקופת האחסון
הזרעים של העץ ממתינים באדמה ומתכוננים להתעוררות מחודשת,
אנחנו בשלבי עיכול והחלמה מהמוות שפקד אותנו - בין אם פיזי או רגשי,
מעכלים, משלימים, מרפאים את הפצע שנוצר, מחברים את החלקים שאבדו בדרך..
מרפאים את השבר וכאב הלב,

ו... מתכוננים לשלב הבא - ההנצה .

ובחזרה לנירה -

שאלת השאלות היא-

האם הם באמת היו בשלב הריקבון ?

ולא היה מנוס מפרידה ??

או שמא היו שם עניינים שאפשר לפתור ?

ומהו הגבול הדק הזה שמגדיר את המצב כריקבון

או שאלה סימני 'בשלות יתר' שנוכל לטפל בהם ?

חשוב לך לדעת באיזה שלב אתם ?

היית רוצה לקבל כלים להתמודד עם המצב ?

נכון לעכשיו, בגלל שאני נוסעת לפריז בסופ"ש הקרוב..

אוכל לפנות זמן לשיחה כזו בת חצי שעה

(עלי, במתנה !)

לשלוש זוגות בלבד.

בשיחה נאבחן בצורה מדויקת וממוקדת את השלב בו אתם מצויים

ואתן לך כלים ייחודיים וכיוונים שלא חשבת עליהם לפתרון

אם חשוב לך להיות אחד מהשלושה –

השאירי מייל ומס טלפון ונתאם לנו שיחה

להשתמע !